קונגסלדן - דרך המלך בלפלנד השוודית- מקטע צפוני

רקע ומידע כללי

המסלול באופן כללי
קונגסלדן – דרך המלך השוודית – הוא מסלול בלפלנד השוודית, בצפון שוודיה. השביל כולל שבילי יער, קרשי עץ, קרקע סלעית פתוחה, שלג ושטח אלפיני/הררי.
אורך השביל כ 450 ק"מ [280 מייל], מ Abisko בצפון ועד Hemavan בדרום. המסלול כולו נמצא מעבר לחוג הארקטי ועובר באיזורים הרריים וחוצה 4 פארקים לאומיים: Abisko, Stora Sjöfallet, Sarek, Pieljekaise.
לאורך המסלול יש בקתות הרים שמתחזקת STF שזה כמו רשות הטבע והגנים השוודית - חוץ מאשר בין Kvikkjokk ו- Ammarnäs. הבקתות הן במרחק 10-22 ק"מ זו מזו ובהתאמה החלוקה המומלצת לימים
נקודות התחלה/כניסה למסלול או למקטעים ממנו - Abisko, Vakkotavare, Saltoluokta, Kvikkjokk, Ammarnäs, Hemavan. אפשר גם להתחיל או לסיים ב Nikkaluokta רק לקחת בחשבון שזה לפחות יום הליכה אחד נוסף להגעה/יציאה מהשביל.
ניתן ללכת את השביל בשני הכיוונים -מצפון לדרום או דרום לצפון.
חלוקה מקובלת למקטעים:
Abisko – Nikkaluokta
כ108 ק"מ. חלוקה מקובלת ל6-7 ימים. המקטע המטוייל ביותר בשביל ועדיין אם אתם באוהל, ולא בשבוע השיא, תהיו רוב הזמן לבד. היומיים האחרונים [או הראשונים] של תחנת ההרים קבנקייס ועד ניקלוקטה הם סוג של סטיה ממסלול הקונגסלדן, אך מסומנים באותו סימון. המקטע ניתן להליכה לכל אורכו, עם פעמיים שימוש אפשרי במונית סירה בתשלום כדי לקצר מספר ק"מ אך אין הכרח להשתמש בסירה.
Nikkaluokta – Saltoluokta
כ102 ק"מ. חלוקה מקובלת ל5-6 ימים. דורש מעבר בסירה באגם Teusajaure.
Saltoluokta – Kvikkjokk
כ73 ק"מ. חלוקה מקובלת ל4 ימים. דורש מספר מעברי סירה באגמים, בחלקם אפשרי לשלם על שיט בסירת מנוע ובחלקם צריך לחתור [עם תשומת לב לכך שיש להשאיר סירה בכל אחד מצדדי האגם = לפעמים צריך לחתור 3 פעמים הלוך וחזור]
Kvikkjokk – Ammarnäs
כ180 ק"מ. חלוקה מקובלת ל8 ימים. החלק הכי פחות מטוייל בשביל, מי שמחפש להיות לבד לגמרי בטבע זה בשבילו. יש גם מעבר במספר כפרים קטנים. דורש מספר מעברי אגמים ארוכים בסירה- ניתן להזמין בהגעה למקום.
Ammarnäs – Hemavan
כ78 ק"מ. חלוקה מקובלת ל5-6 ימים. ניתן להליכה לכל אורכו ואין צורך במעברי אגמים בסירה.
מסלולים חלופיים / מסלולי צד:
אין מסלול חלופי. יש מסלולי צד / מסלולי יום שניתן להוסיף בכל מקטע של המסלול [כמו טיפוס לראש הר, הליכה יומית למסלול אחר ועוד] לשים לב לאפשרות של תנאי מזג אויר שונים אפשריים במסלולים האחרים [כמו TARFALA] אנחנו לא הלכנו לטרפאלה כי לא היה לנו ציוד להליכה בקרח ולא רצינו לקחת סיכון [בהתחשב בכך שהשלגים לא הפשירו כמצופה]. במסלולי הצד הבקתות קטנות יותר ויש עוד פחות אנשים.
לאורך כל המסלול פריחה שמשתנה בהתאם לאופי פני השטח [יער/לא יער וקוי גובה] וצמחיה מכל מגוון הצמחיה הארקטית, וכן ציפורים. בעלי חיים למעט האיילים לא ראינו, אך כן ראינו את הגללים שלהם.

המסלול שלנו [יותר מפורט בהמשך]:
אנחנו הלכנו את Abisko – Nikkaluokta [צפון לדרום]. זה נחשב המקטע הפופולרי יותר בשביל, ועם זאת רוב היום היינו לבד.
באופן כללי מעל רוב מעברי המים [ויש הרבה מאד מהם] יש גשרים או גשרונים, פה ושם אין אבל זה לא אתגרי במיוחד לעבור ולא חייבים להרטיב רגליים. עם זאת בוץ בהחלט בהחלט יש ולכן מי שעם נעלי ספורט יהיה כנראה רטוב בסוף היום.
ההליכה עוברת בסביבות השונות של הפלורה ופאונה ואקלים ארקטי, ולכל אורך הדרך מוקפים בהרים שחלקם מושלגים, מים ללא סוף, נהרות, אגמים ועמקים מרחיבי נפש. במקטע הצפוני לא עוברים כלל ליד יישובים כלשהם, כן פה ושם ראינו בקתות סאמיות ריקות או צריפונים אך ללא נוכחות בני אדם או פסיליטיס כלשהם.
לא סחבנו מים, רק בקבוק של 500 מ"ל וכוס, אותם מילאנו מהנחלים בדרך. הבאנו גם פילטר ולא היה לנו צורך להשתמש בו.

רמת קושי והאם יש צורך ביכולות מיוחדות:
לדעתי רמת קושי בינונית. בכל מקום שאין wooden planks זו לא הליכה נינוחה, אך המסלול לא דורש יכולות מיוחדות, אין ויה פראטה ואין צורך בהסתגלות לגובה. אין עליות היסטריות או ירידות של אלפי מטרים [העליות המשמעותיות במסלול הן של 300-400 מ' לא מעבר לזה, גם אם תלול לפעמים]
עם זאת לדעתי כן יש צורך בלפחות מוכנות מנטלית להליכה בתנאי מזג אויר קרים וסוערים, ובודאי שציוד מתאים. יש הבדלים גדולים בכמות השלג וקצב ההפשרה שלו בשנים שונות, ובהתאמה במידת הבוץ והסיכון להחלקה בחלקים שונים של המסלול. המסלול הזה בחלקו [בעיקר הצפוני] מכוסה בשלג במשך מספר חודשים בשנה, מסלולי הנחלים לפעמים משתנים, והסימון לא תמיד משתנה בהתאמה [עברנו על גשר מעל אפיק יבש, ומספר נהרות שלא היה מעליהם גשר]. ציוד נדרש - מקלות הליכה טובים יכולים להועיל מאד, וכן נעליים עם אחיזת קרקע מעולה. ראינו אנשים עם נעלי ספורט רגילות מחליקים היטב בשלג- אם אתם מעדיפים אז נעלי ריצת שטח שיהיו עם אחיזת קרקע טובה, חשוב לקחת בחשבון הליכה בנעליים רטובות בתנאי קור. בנוסף, לדעתי האישית בחלקים שבהם המסלול דורש מעבר אגמים בסירה בחתירה עצמאית - צריך לדעת חתירה בסיסית לפחות, ולהכיר תנאי מזג אויר שבהם לא תיכנסו למים בסירה כי זה מסוכן, וכן כמובן לדעת לשחות.

עונה מומלצת לטיול:
במסלול הזה יש שתי עונות: קיץ וחורף, כאשר בקיץ מדובר בהליכה רגלית ובחורף מדובר בסקי [המסלול מושלג כולו]. בהתאמה הבקתות נפתחות לפי העונות האלו – ניתן למצוא את כל הלו"ז העדכני באתר של STF, מצרפת לדוגמא את הקישור לשנה זו.
stfs-fjallstugor-oppettider-2025-241120-engelska.pdf
בדרך כלל עונת הקיץ היא מהשבוע השלישי או הרביעי של יוני [תלוי באיזה חלק במסלול] ועד השבוע הראשון או השני של ספטמבר. אין איסור לטייל לפני או אחרי, אך לפני כן בעייתי כיון שסימוני החורף כבר פחות רלוונטיים בגלל הפשרת השלגים [אי אפשר לעשות סקי] וסימוני הקיץ עדיין לא רלוונטיים כי חלקם קבורים מתחת לשלג וחלקם סתם לא חודשו.

אפשרויות לינה:
ניתן ללון בבקתות הרים בתשלום או בקמפינג. הקמפינג מותר בכל מקום שבו לא כתוב שאסור, עם זאת יש חלקים במסלול שבהם קשה בהרבה למצוא מקום לאוהל וחלקים שקל יותר.זה משתנה משנה לשנה כי פני השטח משתנים בהתאם להפשרת השלגים. חשוב לשים לב לטביעת רגל מינימלית בטבע [Leave no trace]. למטיילים עם אוהל -לפעמים צריך לסטות מהשביל כמה מאות מטרים ויותר כדי למצוא מיקום טוב לאוהל, לא לחשוש מזה.
כדאי לעשות מראש כרטיס חבר בSTF- זה נותן הנחה בלינה גם בבקתות וגם בהוסטלים של STF ומשתלם. הם מבקשים לראות את הכרטיס בבקתות אז לקחת איתכם.
בקתות ההרים הן משני סוגים:
1. תחנות הרים mountain stations שהן דומות יותר לבית מלון, החדרים בהן יקרים יותר ויש אפשרות לחדר פרטי, יש מים זורמים שירותים וחשמל ויש מסעדה, חנות מזכרות, ושאר שירותים שונים. בדרך כלל הן במיקום שאנשים יכולים להגיע אליהם לטיולי יום ברגל או במסוק. בדרך כלל בתחילת או בסוף מקטע.
2. בקתות הרים mountain cabins שהן בסיסיות יותר, אין בהן חדרים פרטיים ובשונה מהבקתות באיזורים האלפיניים של אירופה אין בהן מסעדה או שרותי אוכל – כל אחד מכין לעצמו. מספר המיטות משתנה וכן מספר החדרים והמיטות בחדר, אבל עקרון ההפעלה הוא אותו עיקרון: אין מים זורמים, אין חשמל, כל אחד אחראי להביא את המים שלו מהנהר [יש דליי מתכת לשם כך] ולרוקן את המים המלוכלכים למיכל ייעודי. המרחק מהנהר משתנה בין בקתה לבקתה, באופן כללי בטווח הכמה מאות מטרים הליכה כל כיוון. יש מטבח עם כיריים גז שניתן להשתמש וכן מקום מרכזי לשבת ולאכול. אם יש בבקתה חנות יהיו שם אוכל מוצרי יסוד ומנות סגורות בלבד [לא מוצרים טריים משום סוג]. את הבקתות האלו מפעילים מתנדבים פנסיונרים שמגיעים לשם למספר שבועות בעונה, והנקיון כמובן באחריות המתארחים. את הנעליים יש להשאיר בחוץ, לא לסמוך על קרוקס של הבקתה כי יש מועטים כאלו ולא תואמים למספר האורחים. על אף שניתן להגיע ללא הזמנה מראש, בתקופות העומס מומלץ להזמין מראש.
בבקתות אלו אין מקלחת, ניתן להתרחץ בנהר [קפוא, מי הפשרת שלגים] או סאונה שיש בה שעות לנשים, לגברים ומעורב.
בכל הבקתות יש חדר ייבוש לביגוד וציוד רטוב.
בנוסף קיימים פה ושם במהלך המסלול מקלטי חירום - shelters הם אכן מיועדים רק לחירום. אם הם פתוחים מותר לשבת בהם לעצירה אך לא לישון בהם ובהחלט לא להשתמש באח ובעצים. לא תמיד הם פתוחים בעונה.


למי מתאים
לדעתי מתאים לכולם, ביחוד האפשרות של קמפינג. פגשנו גם משפחות עם ילדים בגילאי 8-10 שהלכו את המסלול בקצב שלהם ולנו באוהל וגם בבקתות. לדעתי לא מתאים לבעלי פחד גבהים כי הגשרים [ביחוד גשרי המתכת] מעל לנהרות יהיו להם קשים למעבר.

ויזות ופרמיט:
אין צורך [כניסה רגילה לאירופה], אין צורך בפרמיט למסלול הזה.

מטבע
בשוודיה משתמשים בקרונות שוודיות. עם זאת- שימו לב זה למשל משהו שהשתנה ולא היה בסיפורי הדרך הישנים- התשלום ברוב המקומות הוא בכרטיס אשראי בלבד והם אינם מקבלים כלל מזומן. אין צורך להביא מזומן, יש להם תקשורת לוויינית. יש מקומות שעדיין מקבלים מזומן [כמו למשל בסירות מונית] אם בכוונתכם להשתמש כדאי לברר מראש, אבל גם שם היה ניתן לשלם באשראי. מיותר להמיר כסף ופשוט אין צורך להביא מזומן כלל. רק כרטיס אשראי.

איך מגיעים:
תלוי לאיזה חלק של המסלול. לתחנות ההרים ניתן להגיע במסוק. לנקודות התחלה וסיום של המקטעים ניתן להגיע בדרך כלל באוטובוס. אנו הגענו לקירונה בטיסה מסטוקהולם ומשם באוטובוס לאביסקו לתחילת המסלול, ומניקלוקטה לקירונה באוטובוס. יש רכבת מסטוקהולם לקירונה – 15 שעות נסיעה, למי שרוצה. לשים לב שבקירונה האוטובוס אל/לשדה התעופה מתואם עם שעות הטיסה ואין עוד אוטובוסים כאלו. יש מוניות בתוך קירונה אך הן לא מסתובבות ברחובות וכמובן עולות הרבה יותר.
חשוב לבדוק כל דבר באתר התחבורה המקומי ולא ניתן לסמוך על גוגל מאפס
תחבורה מ/אל ניקלוקטה [המקטע שעשינו] - ניתן להזמין מראש ולהציג לנהג את הברקוד וכן ניתן לשלם במקום באשראי. בשיא העונה מומלץ להזמין מראש

מפות:
המסלול מסומן היטב ולכן בפועל אפילו לא חובה מפה. אני כן קניתי מפה כי לא רגילה לטייל בלי....מי שרוצה יכולה לתת מידע מאיפה קנינו
יש מספר אפליקציות לניווט - ממליצה להתעדכן בשנה שבה אתם בוחרים לטייל כי עכשיו בעידן הAI הדברים משתנים כל הזמן [אפילו מ2024 ל2025 כבר השתנה]
ספר מדריך
יש כל מיני ספרים רשמיים יותר או פחות, אני קניתי את הקובץ המעודכן ל2024 מבחינת הכנה כללית למסלול אבל בהחלט לא כתוב בו הכל. יכולה להעביר אותו למי שמעוניין

סימון
השביל מסומן בצורה טובה מאוד בעזרת סימון אדום או כתום. מדי פעם [כל 10-15 ק"מ] יש גם שילוט, בעיקר בצמתים שמהן אפשר לפנות גם לשבילים אחרים
מקומות בעייתיים:
בשתי נקודות במקטע הצפוני שעשינו [כמה ק"מ לפני מעבר ההרים וכמה ק"מ אחריו] סימון הקיץ לא נראה, כנראה כי היה קבור בשלג, והיה צורך לעבור להליכה לפי סימון חורף -שבעייתי בקיץ כי אינו מתחשב בנחלים, נהרות וביצות. כאן גם מכשיר לוויני לא עוזר אלא רק תשומת לב קפדנית לתנאי השטח ואיפה מניחים את הרגליים. אין סיכון של ללכת לאיבוד כי כיוון ההליכה הכללי ברור, אבל גם אין שביל.

קליטה סלולרית ואינטרנט
אין בכלל לאורך כל המסלול. רק בתחנות ההרים הגדולות יש. להערך לכמה ימים רצופים ללא שום סוג של תקשורת סלולרית או אינטרנטית במכשירים רגילים [תקשורת תהיה אפשרית דרך מכשיר לוויני בלבד]

סכנות
הסכנה המרכזית עלולה להיות מזג האויר, ביחוד למי שלא רגיל ללכת במזג אויר קר וסוער או לא מצוייד לכך. אנו לאחר מספר שנים של טיולים/טרקים בסקוטלנד גם מנוסים וגם מכירים את היכולות של עצמנו וגם יש לנו ציוד מתאים שנוח לנו. השביל עצמו ברובו מתרחק ממקומות שהולכים בהם על שפת מצוק או תהום, אבל הגשרים מעל הנהרות הם עם מעקה מינימלי או כלל לא, רוחות חזקות יכולות להדוף אנשים למטה, וכן מעברים על בולדרים בגשם בהחלט סיכון להחלקה. בנוסף לקחת בחשבון סיכון להיפותרמיה אם אין ציוד מתאים ונסיון, וכן תנאי ראות גרועים שעלולים בגללם לפספס את הסימונים ואז באמת כן תיתכן סכנת נפילה מגובה [אם סוטים מהמסלול]
אין חיות מסוכנות אבל היתושים!!! בין KEBENKAISE ל- NIKKALUOKTA ענני היתושים היו בהחלט קשים להתמודדות, לא אכפת להם מתרסיסים והם עוקצים דרך הבגדים. ביחוד למטיילים עם ילדים, עקיצות מרובות כאלו יכולות לחרב טיול ולהוביל לזיהום. רשתות ראש כאמצעי זהירות -בעיני הכרחי
לקחת בחשבון שדרומה מקבנקייס יכולות גם להיות קרציות
חשוב להתעדכן בבקתות במזג האויר הצפוי ולא לקחת סיכונים גם במחיר הארכת הטיול
ההליכה מהבקתה TJAKTJA ודרך מעבר ההרים באותו שם יכולה להיות כרוכה בהליכה של 6-8 ק"מ בשלג ברמות הפשרה שונות [כפי שהיה לנו] ודורשת משנה זהירות ובהתאמה משפיעה על קצב ההליכה שרגילים אליו. וביחוד הירידה מהמעבר היתה בחלק מסוים די חדה ובהתאמה מחליקה למדי
במעבר ההרים יכול להיות ערפל כבד

מידע על קירונה

קירונה היא עיר שנמצאת בצפון שוודיה ושדה התעופה שלה הוא היעד של מי שמתחיל את קונגסלדן מצפון. העיר נוסדה בידי כורי ברזל בתחילת המאה ה20, וכיום היא נחשבת העיר עם הריכוז הגבוה ביותר באירופה של יסודות נדירים.
יש לידה גם מרכז לשיגור לחלל של שוודיה.
בעיר יש כ22 אלף תושבים.
היא מכוסה שלג וטמפ' מתחת לאפס במשך מספר חודשים בשנה.
מידע למטיילים -
הגעה מסטוקהולם- כרגע רק בטיסה או ברכב, היתה רכבת נוסעים מסטוקהולם שנכון לקיץ זה [2025] מסיימת את פעילותה עד להודעה חדשה.
יש בעיר מגוון אפשרויות לינה. אנו לנו בהוסטל STF והמחירים לדעתי הוגנים.
אוכל - בהוסטל יש מטבח לבישול עצמי וניתן לבשל שם, בנוסף יש ארוחת בוקר וניתן לשלם על צהריים וערב [לא ניסינו].
שאטל בתשלום משדה התעופה יש לו מסלול ספציפי והוא רק פעמיים ביום, תואם לשעות הטיסות.
כעת יש שיפוצים נרחבים בעיר ולכן מסלולי האוטובוסים משתנים, חשוב לשים לב באתר התחבורה הציבורית המקומי- למשל אצלנו התחנה זזה אבל השילוט לא,ואם לא היינו פוגשים במקרה אשה מקומית היינו מפספסות את השאטל.
יש מספר סופרמרקטים בעיר וניתן להשיג בהם כמעט כל דבר. בסופר שבו אנו קנינו [מרחק הליכה מההוסטל] לא מקבלים מזומן וכן אין שקיות - הביאו שקיות איתכם [לנו יש שקיות רב פעמיות מתקפלות קטן]

מידע על אביסקו

אביסקו בפועל היא סוג של כפר קטן, האוכלוסיה המקומית לפי גוגל מונה 85 אנשים. עם זאת זה מרכז תיירות בצפון שוודיה ויש שם בפועל הרבה יותר מ85 אנשים.
הגעה-אנו הגענו באוטובוס מקירונה. לשים לב זו לא התחנה הסופית של האוטובוס, סוג של תחנה על הכביש אז לשים לב איפה לרדת.
לינה -מגוון אפשרויות לינה, רוב המטיילים לנים במלון או בהוסטל של STF.
אוכל - בהוסטל יש מטבח וניתן לבשל לבד. במלון יש מסעדה וניתן לאכול שלוש ארוחות [לא אכלנו שם אז לא יודעת יותר מזה].
במקום יש חנות ציוד גדולה ומגוונת וכן אפשרות לשכור ציוד טיולים אותו ניתן אחר כך לשלוח חזרה במשלוח.
סופרמרקט באביסקו עצמה הוא במרחק של 2 ק"מ לכל כיוון הליכה קלה. לא מקבלים מזומן ואין שקיות -תביאו את השקיות שלכם איתכם.
מה עוד אפשר לעשות - צמוד למלון /הוסטל יש מרכז מבקרים יפה ומעניין שמציג את החי והצומח. כניסה חינם 9-17. בנוסף יש מגוון של טיולי יום באורכים שונים, ממליצה [אני הלכתי שניים מהם].
ההתחלה של קונגסלדן ממש צמודה למלון.

יום 1- Abisko to Abiskojaure

הלכנו 15 ק"מ בתוך יער עצי ליבנה כמו בסיפורי אן שרלי.
השמש זורחת ולמרות שאובייקטיבית 13 מעלות, חם לנו וזה מרגיש קצת כמו במסע ים אל ים בגליל. הדרך כולה בתוך יער עצי ליבנה ורובה לאורך הנהר ואז האגם [בקרבה יותר או פחות אליו]. הרבה מעברי נחלים קטנים ומקומות לשתות. היה חם יחסית בהליכה ולא היתה הרבה רוח. יש יתושים והם מסתבר אוהבים אותי ופה אני זוכה לעקיצות הראשונות. בדרך החיים זזים זורמים, פריחה של קיץ בורוד וצהוב ולבן, פרחים קטנים שיחים בגובה בינוני ויש להם חודשיים שלושה להספיק לפני בוא השלג שוב. כל קילומטר או שניים יש נחל או נהר שניתן לשתות ישירות ממנו (אם הזרימה מהירה) ואנו נהנות מכך שלא צריך לסחוב מים. אנחנו עוברים בפארק הלאומי אביסקו, שהוא החלק היחיד במסלול שבו אסור לשים אוהל איפה שרוצים. עוברים את האיזור הייעודי לקמפינג- יש שם הרבה יתושים וגם ריח לא נעים מהשירותים. למעוניינים יש שם איזור מותר למדורה, אנחנו בכל מקרה לא התכוונו לעצור שם.
בדרכנו ראינו מספר אנשים באימון הישרדות בזמן הילכדות בזרם- צוות חילוץ מקומי התאמן, הם הסבירו לנו מה הם עושים ומה העקרונות של החלצות מזרם חזק.
ההליכה ברובה לצד נהר גדול שמוביל לאגם אביסקוז'ורה, על שפתו נגלית לבסוף בקתת ההרים שמפתיעה מאד את הבת, בראש שלה בקתה היא מקבילה שוודית של bothy הסקוטית וזה ממש לא דומה. קיבלנו הדרכה בבקתה על נהלי ההתנהלות מהwarden שהיתה אשה שנראתה בעשור השביעי לחייה ורק להתקנא ביכולת נשיאת דליי המים ממתכת שלה. בדורמס 14 מיטות בחדר [למי שזו פעם ראשונה עבורו - החדרים מעורבים גברים ונשים ואין אפשרות ללינה נפרדת בדורמס], בכל בקתה כאן יש 3 חדרים כאלו.יש גם איזור שניתן להקים בו אוהלים בתשלום סמלי, אנחנו בחרנו שלא וטוב שכך כי היתושים די חגגו על האוהלים. יש שביל קרשים נוח עד הנהר וזה קרוב. אני מנסה מקלחת בנהר שמסתברת ככישלון חרוץ, המדרגות מעץ מכוסות טחב ואני מחליקה כולי פנימה, המים קפואים, מי הפשרת שלגים והנשימה נעתקת. הבת נהנית מאד מהמחזה כשאני מתנקה במהירות שיא. המלצתי לה לא לנסות ולכן היא מנסה את הסאונה.
לסיכום:
מידע לגבי ההליכה - הליכה לא קשה של 15 ק"מ ביער עצי ליבנה. נכנסים ויוצאים ממנו. מעט עליות וירידות פה ושם.
מידע לגבי הבקתה - דורמס של 14 מיטות, הגישה למים נוחה, מקלחת קפואה בנהר אני לא ממליצה, סאונה עם שעות לנשים גברים ומעורב. יש חנות.

יום 2 - Abiskojaure to Alesjaure

היום היה אמור היה להיות היום הארוך ביותר בטרק שלנו ולכן קמות מוקדם יוצאות סביב שבע וחצי. הנוף משתנה, הדרך יוצאת מתוך היער לאחר זמן לא ארוך של הליכה ועולה מעל לקו העצים, שאר היום הוא בטונדרה הארקטית כשהמגמה היא בגדול עליה אבל מתונה מאד, עם הליכה של עליות וירידות על צלעות ההרים והרבה מאד סלעים. הרבה גשרים גשרונים וwoodenplanks.. מזג האויר מתקרר, סביב 10-11 מעלות וקצת רוח. הבת עם סוודר ומעיל ואני רק עם חולצה, וככה זה יהיה לאורך רוב הטרק. לי חם ברגע שמתחילה לזוז, לה קר. אנחנו עוצרות לארוחת בוקר ליד גשר תלוי. הגשרים התלויים מגניבים, הם גבוה מעל נהרות שוצפים והכל מתנדנד כשהולכים. גם כאן אני מתפעלת מהפריחה בכל מקום, עונת הפריחה כאן קצרה מאד, עוד יותר מאשר באביסקו, הכל חשוף ובכל זאת החיים פורצים. פרחים קטנים נמוכים שיחים נמוכים פעמוניות, גרניום, זכריני נוריות, פרח שדומה לבת קורנית, ועוד ועוד. טחב כתום וירוק ולבן ולא נמאס לי להסתכל מסביבי (מה שכמובן מאט את ההליכה) באיזשהו שלב אני שומעת כמו משכוכית ומגלים עדר איילים עצום על הגבעה מולנו, כנראה מבוייתים, מאד מאד מרחוק וזה נדמה שההר נע. יש עדיין קולות מסוקים פה ושם, דרך תחבורה מקובלת לאספקה ופינוי רפואי באיזורים הנידחים האלו. שבילי הרים סלעיים, פה ושם קרשים על פני איזורים בוציים או גשרונים על נהרות. אנחנו רואות סלעית צפונית אחת קוראת לחברתה וזו עונה לה במה שנראה כמו משחק חיזור. אנחנו כבר נדרשות לחצות שלוגיות, מה שממש לא היה כתוב בתיאור המסלול שלמדתי בעל פה. מתישהו בקילומטר הדו ספרתי הבת מתעייפת. אני מציעה שניקח את הסירה שחוסכת מספר קילומטרים צעידה ויש לה בעיקרון שעות קבועות. מגיעות לאחר 16 קמ, הפסקת צהריים ארוכה של שעה וחצי, הסירה לא מגיעה. מסתבר שבשלט בשוודית כתוב להניף את הדגל, אך בהעדר קליטה סלולרית או רשת אין לנו דרך להבין את השלט ולכן מבינות שהסירה לא תגיע וממשיכות ללכת. פוגשות בדרך אם ובנה, גם זוג צרפתים שנראים בעשור השישי לחייהם, מברכים בהיי ידידותי אבל בגדול חוץ מפה ושם מפגשים כאלו רוב הזמן אנחנו לבד. כ3 קמ לפני הבקתה יש נהר רחב ללא גשר. הבת חוצה אותו בזריזות ולא נרטבת, אני חוצה בזהירות וכל הנעליים מתמלאות מים. לאחר סחיטה הגונה ממשיכות את הקילומטרים האחרונים לבקתה ומגיעות בערך בחמש וחצי בערב. פה הרבה יותר נחמד, אין יתושים, אנו מקבלות חדר עם 4 מיטות רק לעצמנו. הwarden אומר שעד לפני שלושה ימים היה להם עדיין קרח על הנהר. מסתבר שהנהר פה במרחק כ200 מטר במורד שלוגית מחליקה למדי ושם גם הסאונה, ואחר כך צריך לעלות את אותה השלוגית המחליקה חזרה. אני בסנדלים כי הנעליים רטובות ולכן הבת מנודבת אחר כבוד לסחוב את דלי המתכת עם המים (7 ליטר בערך כשמלא חצי) והיא גם עושה חסד כשמכבסת קצת בנהר ונשארה לנו חצי שעה לסאונה של הנשים. אם אתמול נעתקה לי הנשימה מקור, פה היא נעתקת מחום, גם כאן במהירות שיא סוג של מקלחת (לקחת מים מדלי הקרים ודלי החמים ולנסות שזה יעבוד) תולה הכל בחדר הייבוש כולל הנעליים, עד הבוקר הכל יבש. קונה קוואקר ועדשים ליומיים כי ממחר נהיה באוהל.
לסיכום:
לסיכום:
מידע לגבי ההליכה - יותר מאתגרת מאתמול גם מבחינת האורך וגם מבחינת ההליכה עצמה. לנו היה מעונן אבל אם היתה שמש - אין צל כלל לאורך רוב המסלול [אין עצים].
מידע לגבי הבקתה -
ממש אהבנו אותה. מרווחת ונוחה ויש הרבה יותר פרטיות באופן יחסי. יש חנות ויש מקום מרכזי לשבת בבקתה המרכזית של החנות.

יום 3 - Alesjaure עד קצת לפני Salka

היום התכנון היה לדלג על הבקתה Tjaktja ולעצור ללילה היכנשהו אחר כך. לפי הבירורים שעשיתי לפני הטיסה [וטוב שעשיתי אותם] ולפי אנשים שפגשנו שהלכו בכיוון ההפוך לשלנו כבר ידענו שיש הרבה שלג, גם האשה בבקתה של STF אמרה שהיה להם עד עתה קיץ מאכזב. ההמלצה הגורפת היתה לצאת מוקדם מאד ולחצות כשהשלג עדיין לא רך. יצאנו מוקדם אבל אני בהתפעלות מהטבע הולכת בנחת. כאן כבר אין קולות מסוקים כלל, רק הטבע מדבר, רחשי זרימה מעל ומתחת השלג, ומעט ציפורים.
לחצות שלוגית שמתחתיה זורם פלג זה פלא וגם קצת מפחיד- האם אנחנו נהיה אלו שנשקע פה?
היום היה קר, 5 מעלות. ככל שהתקדמנו כמות השלוגיות גדלה עד שהלכנו בעיקר בשלג ואחר כך רק בשלג. חצינו את מעבר ההרים כשטפטוף מעורב בשלג יורד עלינו, ועצרנו למנוחה קצרה בשלטר שאמור להיות פתוח תמיד. שם פגשנו אמא ושני ילדים, הקטנה בת8, שהלכו בכיוון ההפוך. השלג היה רב ועמוק יחסית, מה שאומר שנאלצנו לעבור לסימון חורף למשך כמה קילומטרים, וכן כמה קילומטרים לפני השלג המשמעותי וכמה קילומטרים אחרי היה צורך לחצות שלוגיות רבות. סך הכל כ5-6 ק"מ הליכה בשלג של ממש ועוד כ4-6 ק"מ [לפני ואחרי] של און-אוף שלוגיות. זה היה היום הקר ביותר – כ5 מעלות ביום.
הירידה ממעבר ההרים תלולה יותר לכיוון דרום ולכן שמחנו שעשינו את המסלול בכיוון הזה ולא הפוך.
חשוב לציין כאן שבדרך למעבר ההרים סימון הקיץ נעלם בשלב מסוים כנראה מתחת לשלוגיות, לא ברמת סכנת הליכה לאיבוד כי כבר ראינו את הבקתה מרחוק, אבל בהחלט ברמת הליכה לא מיטבית בבוץ הפשרת שלגים, עד שהשלג מעמיק ועברנו לסימון חורף, ואותו הדבר מספר קילומטרים לאחר מעבר ההרים. גם ניווט לוויני לא מועיל כאן כי פני השטח משתנים כל הזמן מבחינת זרימה ומסלע כאשר השלוגיות מפשירות מיום ליום. עברנו למשל גשר מעל אפיק יבש לחלוטין, ועוד כמה אפיקים זורמים בחוזקה שלא היו מעליהם גשרונים כלל.
אנחנו ממשיכות ללכת ולא מוצאות מקום טוב לאוהל כי גם היכן שאין שלג, הכל רטוב ומפשיר. באיזשהו שלב מופיעים אוהלים, כבר מאוחר בערב, אנחנו ממשיכות עוד קילומטר או שניים ומוצאות מקום שנראה נוח, שקע בין שתי גבעות קטנות. הבת עולה לשם וצועקת בתדהמה- היא רואה מלמעלה את הבקתה מעבר לנהר לפנינו. אכן במדריך היה כתוב שלא רואים את הבקתה עד שממש מגיעים....הלכנו 25 ק"מ, מסתבר.
סיימנו את היום עם נעליים וגרביים רטובות מאד, אך בלילה זרחה השמש היטב ועד הבוקר הן כבר היו יבשות. ביום הזה שמחנו מאד על כך שבחרנו נעליים שהן קצת יותר מריצת שטח, עם אחיזת קרקע מעולה, כך לפחות בחצי יום הראשון לא היינו רטובות.
ביום הזה הלכנו למעשה מרחק של יומיים לפי החלוקה המקובלת. בספר וכן בקובץ כתוב "אל תמעיטו בערכו של קושי המסלול למרות המרחק הקצר יחסית" [בין מעבר ההרים לSalka] והם צודקים לגמרי. עד הבוקר שמש חצות טיפלה יפה בנעליים שלנו והן התייבשו כמעט לגמרי.

יום 4 - קצת לפני Salka עד איפשהו בדרך לKebenkaise

16 ק"מ.
התחלנו את היום בהליכה של פחות מקילומטר לבקתה Salka. נקודה לתשומת לב – החנות בבקתה הזו פתוחה רק עד עשר בבוקר ואחר כך מ16 אחהצ, אנחנו התארגנו בנחת בבוקר לאחר היום הארוך הקודם והגענו לבקתה ב10:10. זה אומר שפספסנו נקודת הצטיידות כי לא ידענו על הגבלת השעות.
עדיין היה צורך לחצות שלוגיות אבל פחות מאתמול, השביל עולה ויורד על גבעות, פה ושם עדיין שלוגיות. השמש זרחה ואין עצים לצל אז לי היה חם למרות שהטמפ' היתה 9 מעלות. בנינו על עצירה בשלטר באמצע הדרך אך מצאנו אותו נעול וכמונו עוד כמה מאוכזבים. הרוח החזקה שהיתה הפכה את זה פחות נעים לשבת לעצירה ארוכה בחוץ.
אנחנו פוגשות יותר מטיילים היום, כנראה מפני שהתחלנו את היום יחסית מאוחר. דילגנו על הבקתה Singi והלכנו במסלול שהמשיך ישירות לקבנקייס, החלק הזה היה מסומן ברוג'ומים ולא בסימון האדום, קצת חמקמק ודורש יותר תשומת לב, והוא היה אחד היפים ביותר במסלול שלנו- ממליצה. מתחבר חזרה למסלול הראשי אחרי כ4 ק"מ. בחלק המסלול הזה [שבו לא עברנו בבקתה] יש עליה ארוכה קצת תלולה ואחר כך עליות וירידות בהתאם למדרונות ההר. שם פגשנו ארבעה איילי צפון בר שהלכו לא רחוק מאיתנו במשך כמעט שעתיים, באיזשהו שלב הם התקרבו וממש חצו את השביל שלנו כחמישים מטר מאיתנו [אנחנו כמובן עצרנו וחיכינו שהם יתרחקו]. אני ממליצה למי שלא עוצר בסינגי לבחור בחלק המסלול הזה. כאן היה פשוט למצוא מקום לאוהל אבל כבר הורגשה נוכחות יתושים.
אציין שבמידע שאספתי הופיע הרבה שיש לא מעט יתושים סביב הבקתה Singi ולכן גם לא הצטערנו שלא עברנו בה [אין בה חנות].

יום 5

עברנו בתחנת ההרים Kebenkaise והלכנו עד הסירה – 19 ק"מ
מזג האויר כבר התחמם, לאחר כמה קילומטרים חוזרים ליער עצי הליבנה והדרך עולה בהדרגה. את תחנת ההרים לא רואים מרחוק אך את האנטנה שלה רואים היטב מרחוק. וכבר שומעים שוב קולות מסוקים. עשינו עצירה ארוכה בקבנקייס והצטיידנו באוכל.
סביב קבנקייס ושני קילומטר לפני ואחרי יש הרבה מאד ספוטים לקמפינג. ניתן לעשות קמפינג עצמאי וניתן גם להשתמש בשרותי תחנת ההרים בתשלום.
בקבנקייס יש סוגים שונים של לינה, שרותים, חנות, מסעדה וגם אפשרות הגעה ויציאה במסוק בתשלום לא סמלי. יש שם כמו לובי עם ספות שאפשר לשבת, אבל לא הרבה מקומות להטעין [היינו שם כשעתיים וחצי ולא התפנה לנו שקע]. אנו קנינו רק תה והם אמרו לנו שאפשר למלא שוב כמה שנרצה.
אחה"צ הלכנו 8 ק"מ עד איזור הסירה שמקצרת את הדרך לNikkaluokta – אנו שומרות שבת והשאיפה היתה להגיע לקירונה לשבת.
השביל נוח יחסית להליכה והרבה woodenplanks אבל פה היתושים כבר הפכו לנחילי יתושים זוממים, חשוב להגיד שלא אכפת להם בכלל מתרסיסים והם עוקצים דרך הבגדים [היינו עם חולצה שרוולים ארוכים וכן מכנסיים ארוכים]. ליד הסירה אין מקום לקמפינג ולכן הלכנו עוד בערך קילומטר הלאה ושם בתוך היער יש מקומות ייעודיים לקמפינג, כולל מעגל אבנים למדורה. היתושים לא התרשמו גם מהמדורה כך שבסופו של דבר נמלטנו לאוהל וזהו. רשתות ראש למקטע זה הן בעיני חובה.

יום 6

13 ק"מ, מהם 6 בסירה
הלכנו בבוקר כקילומטר עד הסירה, הסירה מקצרת 6 ק"מ דרך הנהר והאגם - סירת מנוע בתשלום 500 קרונות לאדם, ולאחר מכן הלכנו במרץ עוד 6 ק"מ עד Nikkaluokta והספקנו את האוטובוס המוקדם לKiruna [יש שניים ביום, 11:55 ו17:45]. קנינו כרטיס מראש. ביום זה ההליכה כולה היא ביער עצי ליבנה והשביל נוח מאד וקל להליכה.
למעוניינים בנקודת ההגעה של הסירה לכיוון ניקלוקטה יש מסעדה [לא נכנסנו] ושירותים.

טיפים ותובנות

1. השמש בקצוות של כדור הארץ חזקה גם אם קר. הגנה משמש הכרחית גם אם קריר
2. בהליכה בשלג ממליצה על ביגוד ארוך גם אם חם, החלקה עלולה לגרום לפציעה
3. אי אפשר להשאיר פסולת פלסטיק בבקתות - את כל עטיפות האוכל והשקיות יש לקחת איתכם עד סוף המסלול ושם לשים בפח מחזור ייעודי.
4. יש ארוע שנקרא Fjällräven Experience שזה סוג של שבוע הליכה לאומי. בדרך כלל בשבוע השני של אוגוסט [יש את זה בעוד מדינות, בכל מדינה זה בשבוע אחר] בשבוע הזה גם השביל קונגסלדן צפוי להיות עמוס מאד והבקתות מלאות, מי שלא רוצה המוניות יכול להימנע מתאריכים אלו. בנוסף בשבוע זה קשה יותר לסמוך על מלאי אספקת האוכל בבקתות
Fjällräven Experience | Classic Sweden
5. אם אתם לא בכושר מעולה++ או בוגרי סיירות, לא להאמין למספר שעות ההליכה הרשומות במדריכים הרשמיים. הם מתארים הליכה מהירה רצופה ללא עצירות. לדעתי בתנאי מזג אויר אידאליים לקחת בחשבון שעה שעתיים יותר לפחות, ובמזג אויר גרוע, עוד יותר.
6. תחבורה מקומית חשוב מאד לבדוק באתר התחבורה המקומי ולראות עדכונים. למשל נכון לעכשיו [יולי 2025] העיר קירונה בשיפוצים, תחנות האוטובוס זזות –למשל תחנת האוטובוס לשדה התעופה עברה לצד השני של הכביש אבל השילוט בתחנה לא עבר
7. לשים לב שביולי-אוגוסט יש מספר שבועות שבהם השמש לא שוקעת [midnight sun]. זה מאפשר הליכה אל תוך הערב בלי לחשוש מרדת החשכה, אבל גם אומר שאין חושך – מי שקשה לו לישון באוהל באור, לקחת בחשבון.
8. מים: כיף שלא צריך לסחוב. מצד שני כדאי שכן יהיה בקבוק של 500 מ"ל לפחות, שאפשר לשתות מתי שרוצים. למי שישן באוהל ולא ליד מקור מים - תדאגו למלא את המים לפני הלילה סתם כי לא כיף להתעורר בבוקר בלי מים. הגישה המקומית היא שמים שזורמים מהר לא צריך לפלטר.
9. יש מעט מקומות ייעודיים לאוהל לאורך המסלול, לא כדאי לבנות עליהם כי לרוב מישהו כבר שם כשתגיעו, אבל לפעמים זה מועיל [למשל במזג אויר סוער, בחלק מהם יש קיר מגן קטן]. לא ממליצה לסמוך עליהם.
10. המרחקים המצוינים במפות הם משוערים.יכול להיות גם קילומטר שניים יותר ממה שמצויין. המסלול משתנה מעט משנה לשנה כי נחלים מתייבשים ונוצרים, תנאי מזג האויר שונים, אם יש הרבה שלג זה משנה את המסלול, וכד'.
[אם אזכר בעוד, אוסיף]

מידע לשומרי שבת וכשרות בצפון שוודיה

אוכל:
יש באופן כללי שני יצרנים של לחם שאפשר לקנות גם ללא חותמת: Pagen, vivels
בנוסף אפשר לקנות גבינת פילדלפיה פשוטה, ויש בסופרים קורנפלקס של נסטלה או קלוגס שנחשבים כשרים גם ללא חותמת.
בנוסף אפשר לקנות סלמון מעושן וכמובן דגים כשרים אחרים.
כל השאר אנו הכנו ממוצרי יסוד.
לינה:
במלון ובהוסטל באביסקו נעילת החדרים עם מפתח ואין דלתות אוטומטיות.
בהוסטל בקירונה לעומת זאת הנעילה היא בכרטיס. קחו בחשבון.
שבת:
בקיץ כאשר השמש לא שוקעת יש עניין של זמני היום וזמני שבת, מי שזה מעניין אותו מוזמן לפנות אלי לפירוט.

קישורים חיצוניים

• תאריכי פתיחת הבקתות [נכון לקיץ 2025]
• הסבר באתר STF לגבי בקתות הרים
• תחבורה מ/אל ניקלוקטה