| תאריך הטיול | July 2025 |
|---|---|
| משך הטיול | 15 ימים |
טיסה לבוקרשט וקבלת הרכב. נסיעה לדירה שמחכה לנו בבראשוב.
יום איפוס שבמתבגרים היו מאושרים להעביר במשחק מחשב.
טיול בבראשוב - הליכה נהדרת בין חצרות וגינות בלב העיר. שוטטות בעיר העתיקה. בקרנו בכנסיה השחורה. עברנו ברחוב הצר. למעיין יש תמונה מלפני שנתיים.... כמה שהוא גדל...
עלינו לתחנה הראשונה של הרכבל לתצפית על העיר. מזל שיש נדנדות להוציא אנרגיות אחרי העליה.
התצפית מרהיבה של חומה, חפיר וגגות אדומים.
בית הכנסת של בראשוב יפיפה. פתח תקווה מככבת בחלון הויטראז שלו.
בערב יצאנו לארוחת שישי במסעדה רומנית טעימה.
שחר הצעיר יחד עם מעיין וטלאור הצליחו לעשות הרפתקאה מאתגרת בפארק החבלים. להתגבר על הפחד, הגובה, השרירים הכואבים ולעבור ממקטע אחד לאחר בין העצים.
כל הכבוד להם!!!
אחרכך נהננו מאוכל טוב וקניות בקורסיי מול. טלאור בחר בנעלי הפקקים הכי זוהרות שיש. מעיין נהנה לקנות כוס של ואן פיס ופופ של פיקצ'ו.
קיורטוש ראשון נאכל בהנאה רבה
נסענו לאזור זרנשטי לשמורת הטבע. מסלול הליכה יפה בין עצים וקירות קניון גיר ניצבים. לעיתים גם
הנחל ליווה את ההליכה שלנו עד לראש ההר. בדרך ראינו מטפסי קירות - טיפוס צוקים - שעשו טיפוס על קירות הקניון.
עצרנו לאכול בראשנוב שם הבנו שהמילה טמפיט פרושה כסיל... כעת ברור למה הרומנים הביטו עלינו בכל פעם שקראנו לשני המתבגרים חסרי האונה הקידמית....
בטירת ראשנוב נהננו מהתצפית היפה וגם ממשחקי אבירים.
בקורסיי הבנים חלמו על KFC
למרות שקמנו מוקדם לדובים. לצערינו האתר היה סגור. אבל עץ האלון הגדול היה מקום מושלם לפיקניק בוקר.
נסענו לבראן - הטירה של דרקולה.
ערפד מוצץ דם אבל בתיירות לא מבין הרבה. מנהרת הזמן למרות השקעת הרומנים, לא זכתה מד"ר שילה לציון עובר.
נסענו למגלשות ההרים שהנוף בהחלט היה עוצר נשימה. נהננו מאוד.
חזרנו לקורסי לקנות מזרן לטלאור בדהקלטון ושוב אכלנו קיורטוש.
אחרי ארוחת בוקר מושקעת יצאנו למפל השואגת. הליכה בתוך יער גבוה וצפוף עלינו עד למפל בו המיים היו קפואים.
חששנו מגשם לכן ירדנו חזרה לאוטו ונסענו לסינאיה. הגשם והברד תפסו אותנו תחת מחסה.
למדנו שהמקום נקרא ע"ש הר סיני והוקם ב 1690. אחרי ביקור במנזר סנטה קטרינה בסיני של מייסד העיר.
עצרנו בבושטאני לאכול... זמן יש כאן בשפע.
התחלנו במקלט הדובים בהדרכתו של בוגדן שמאמין בחירות לדובים. כל הדובים ניצלו מחיי שבי והתעללות וכיום מנסים להשתקם במקלט שמספק להם בטחון.
משם נסענו בדרך יפיפיה עד לכפרים על הרכס. במגורה התישבנו לפיקניק בוקר בשעה אחת.
אומגה בכפר פשטרה סיפקה התלהבות מהנוף ומהרגליים המסוקסות של המדריך.
בפינר הרגשנו בבית עם קפה נהדר ועוגות משובחות.
בכפר פרז'מר מצאנו כנסיה עתיקה ומיוחדת. נכנסנו למבוך במצודה, למוזאון ולחדרים. ביקור יוצא דופן שמחזיר אותנו לשנת 1350...
וחסידות מקננות על הארובות.
חזרנו דרך הצטיידות שגרתית באושן.
המתבגרים נהנו מיום הפוגה בדירה, קמו מאוחר, שיחקו במחשב ונהנו.
שחר ויעל עשו את המסלול של 7 הסולמות. מסלול המטפס בהר עד לקניון צר עם מפלים וסולמות מאתגרים. הנחל מלווה אותנו לאורך כל המסלול הקשוח אשר משמח אותנו שאנחנו עומדים בקצב ובאתגר בגילינו...
אחרי שנ"צ יצאנו לעיר העתיקה למסעדת המבורגרים.
יצאנו מבראשוב לכיוון סיביו. כביש יפה חוצה אזורים חקלאיים, שדות תיקס וחמניות, חיטה ותפוחי אדמה כשברקע הרים מיוערים ירוקיי עד.
בדרך חצינו כפרים קטנים בנסיעה לאורך הרחוב היחיד בהן.
פאגראש פשוט קסומה, כנסיה וטירה עם חפיר מיים ובו ברבורים שחורים ולבנים.
בדרך עצרנו לצילומי חמניות בשדה וארוחה קלה בצל, יום חם מאוד היום 35 מעלות.
סיביו, עיר ימי ביניים יפיפיה!!! רחובות וגגות שמספרים על העבר ליד בניינים שמתגאים בחזיתות מטופחות ומשומרות היטב.
ליד סביו, אסטרה- יער יפיפה בו נהנו הבנים להוציא אנרגיות...
במסעדת ג'יקובס ההמבורגר בהחלט סיפק את הצרכים וגם ריזוטו סלמון ואדממה.
בבוקר קמנו לכפר הקטן ומלון הבוטיק בדיה. כולו בנוי בעץ בעבודת אומן, בניה ללא מלט או מסמרים, גם הגג בנוי מרעפי עץ. ספריה הבנויה בתוך מגדל גרם מדרגות עם ספרי אומנות ותולדות המרמושים.
יצאנו לכיוןן סיגישווארה.
דרך חמה, ארוכה, בחיפוש אחר ארוחת בוקר....
פגשנו מקומיים על עגלה וסוס, חסידות מקננות על עמודי חשמל, שדות של חמניות המחייכות לשמש וגידולי תירס ירוקים וגבוהים.
סיגישווארה- פסטיבל ימי הבניים, קיבל אותנו בחום לא צפוי של 41 מעלות ולחות 80%. לפחות מצאנו המבורגרים ופולנטה.
מעלה מדרגות עץ שנבנה ב1643 איתגר אותנו עד לפיסגה ובה כנסייה ונוף יפה.
הגלידה ציננה קצת את החום, ואנשי הפסטיבל לבושים בתלבושת ימי הביניים העידו כי להם חם יותר.
הנסיעה לברשוב חזרה בנופים של גבעות רכות היתה קשוחה באוטו שרתח עד שהצליח לצנן את עצמו בחניה ליד הדירה בברשוב.
אחרי מקלחות קרות וארוחת ערב שהיתה משובחת הצטיידנו בקרירות המאווררים והנטפליקס.
יצאנו לכבוש את הפסגה לגובה 1703 מטר מעל בראשוב.
עלינו ברכבל ובפסגה שחר מעיין וטלאור המשיכו לנקודת התצפית הגבוהה.
פיקניק בוקר בטבע ומסלול ירידה מההר היו בהחלט מהנים.
אוויר נקי ורוח נימה הורידו את הטמפרטורות החמות. גם ההליכה בשבילי היער היתה מהנה.
חזרנו לדירה והמתבגרים מיד חזרו למצב מאושר- מול המחשב במשחק שלא נגמר.
הבנים נשארו ליום מנוחה, נעמי פינקה אותם ומפלס שביעות הרצון הרקיע עד לגובה של 1600 מטר... אזוגה - קראה לשחר ויעל לטיול.
עיירה קסומה, לא מטוילת במסלול הישראלים. גגות רעפים אדומים, רומנים עם כלבים ורוכבי אופניים לרב.
עלינו ברכבל למעלה. תצפית יפה ופסגה קרחת . פיקניק בוקר מול הנוף היה טעים יותר ללא ספק.
משם צעדנו במסלול לא ממש מסומן, למעט מסלול האופניים, בקרחת הפסגה עד לקו העצים.
כאן הצטיידנו במשרוקיות ובמקלות הליכה שתמכו את השיפוע שירדנו. חשש ממפגש עם דובים השאיר אותנו במתח עד סוף המסלול.
הדרך ביער קסומה, העצים, השקט, רוכבי האופניים האמיצים, נחל זורם ואנחנו. זכינו.
ארזנו, צחצחנו, ניקינו ונפרדנו מהדירה ומבראשוב.
הדרך לטראנספגרשן עברה במזג אויר חורפי, הבנים המשיכו להתמקד במראות מסך הטלפון גם בשעה שעברנו נופים קסומים. חלק מהדרך בתוך ענן, חלקה בגשם, כולה בנופים יפיפיים.
את הדב הראשון ראינו בחופזה. את השני כבר השקענו בעצירה וסרטון קרוב .
מפלים יורדים מההרים והכביש המתעקל בגובה רב, 2,043 מטר - הפס, שם היה המפגש עם האגם היפה.
הגעה למלון שקט בהרים מוקף יער.
מזג האוויר עם גשם זרזיפי ושמש מגיחה מדי פעם.
לפתע קרא לנו העובד לצאת לראות דב. ממש קרוב, ירד מהיער והתקרב למלון. 3 כלבים נבחו עליו והוא נסוג חזרה ליער. כך סימנו עוד יום במסע, עם תחושה נהדרת ושלושה דובים.
ארוחת הערב במלון היתה נהדרת וכללה לראשונה גם פפה גנאש.
הגשם המשיך לרדת....
קמנו לבוקר גשום מאוד במלון היפה בטראנספגרשן. ארוחת בוקר טובה ויצאנו בתקווה לפגוש עוד דובים.
בכביש המתפתל עצרנו מול נוף אגם ושמיים כחולים, אחריו ראינו את הדב הראשון לבוקר זה. כבר הינו מיומנים, המצלמות נשלפו וכמות התמונות גדולה.
המשכנו בדרך ועוד דב נצפה בשוליה.
בהגיעינו לסכר הגדול הרגשנו בתוך גלויה! הסכר Vidraru, פלא הנדסי בגובה 166 מטר שנבנה ב1966 ומיצר אנרגיה הידרואלקטרית.
אחרי בוק שלם בגלטיה המשכנו בדרך המתפתלת, עצרנו ליד עוד דב בצד הדרך ולאחריו היה מפגש מרגש עם אמא דובה ושני גורי הדובים הקטנים שלה. רק בשל צפירות המכוניות שאחרינו זזנו מהמראה המהפנט.
שמחים המשכנו לעצירה במתחם כנסיה בקרטרה דה ארטס, עם אשת יונים מבוגרת.
משם עלינו על הכביש המהיר לבוקרסט.
בדרך עשינו סיכומים של רגעים מהמסע: שמחים, מפתיעים, מה אהבנו לאכול, מה הפחיד, הצחיק ועוד.
חילקנו שבחים למתבגרים שגילו חברות איתנה, לשחר הנהג ונעמי הנווטת.
הגענו לוילה רחבת ידיים והתארגנו לערב האחרון. ארוחת טעימות ואריזות אחרונות.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם