קניה ב45 יום
מרכז+ צפון קניה וכלל החופים כניסה מאתיופיה ומעבר לאוגנדה
| תאריך הטיול | June 2025 |
|---|---|
| משך הטיול | 45 ימים |
תוכן עניינים
טיפים לקניה
קניה מדינה מדהימה עם אנשים נחמדים ודוברי אנגלית מעולה, נוהגים בצד שמאל של הכביש, ושונה מאוד בין החלקים השונים, ניירובי ונארקורו דיי מערביות, משם צפונה העיירות לא מאוד מודרניות. בחופים יש את וואטאמו ודיאני ביץ׳ שמאוד מתויירים ויותר יקרים משאר העיירות – מלינדי, וקליפי מומבסה ולאמו.
מערב קניה ושמורות הגדולות כמו מסאי מארה, אמבוסלי, צ׳אבו ועוד לא מפורטות כי לא עשיתי.
אוכל
מים ליטר וחצי – 50 שילינג רגיל, 100 שילינג יקר
ירקות – 20 שילינג לעגבניה מלפפון
אננס – 100 שילינג
מנגו – 80 שיל
צ׳אפאטי – 20 שיל
תה ברחוב – 20 שיל
מוקימו ושאר המנות המקומיות – בערך 350 שילינג
מסעדות – ארוחה רגילה בלי בשר כולל שתייה תעלה בין 700-1300, עם בשר בין 1500- 2500, יותר ממנה אחת ומנות מערביות.
כספומטים בלי עמלה – dtb , co-operative
סים – בכללי ממש חשוב לעשות סים של ספארי קום, זו הדרך המרכזית להעברת כספים, יוצר ממוזמן ואשראי. בגדול צריך לקבל סים של ספארי קום ולקבל את המספר שלכם, ואז ללמוד איך להעביר כסף, ממש כמו ביט.
להטעין כסף אפשר עם מזומן כמעט בכל מקום, יש דרך להטעין ישירות מהטלפון אבל אני ספציפית לא הצלחתי התעקשתי לדעת איך עושים
מעולה גם שלא צריך להסתובב עם ארנק – מספיק רק עם הטלפון, ובברבה שמורות לא תוכלו לשלם בצורה אחרת – בקיצור ממש שווה למי שנמצא בקניה יקל את החיים ממש.
בנוסף שווה לקנות שיחות והודעות להרבה מקומיים אין טלפון חכם יענו לכם יותר מהר בטלפון.
להביא פספורט לקבלת סים.
חודש עם 40 ג׳יגה עולה 3000 שילינג, חבילת שיחות זול מאוד.
תחבורה –
אפליקציות לתחבורה – בולט או אובר
מטאטו בין עירוני – בין 200 ל400 שילינג
רכבת 1500 שילינג
אוטובוסים אקספרס רחוקים – בערך 1500 שילינג בתוך המדינה, 2500 למעברי גבול
בודה (אופנוע) לנסיעה קצרה של עד 5 דקות – עד 150, מעבר להשוות לבולט ולהוריד ב50 שילינג.
טוקטוק טיפה יותר יקר מאופנוע
טיסה מלאמו לניירובי - 8500 שילינג דרך ג׳אמבו ג׳ט, אוטובוס עלה 2500.
אל תוש – אל תוש בתור קרם, ממש טוב עולה 50 שילינג מספיק לשבוע, נמצא בכל קיוסק בצבע סגול.
לינה
הוסטל – אמור לעלות 10 דולר לילה. שינה בחדר יותר ברמה 15 דולר, לודג׳ים ממש יקר
אטרקציות
הלס גייט כניסה 26 דולר לא חייב מדריך (פרט למקום "שמופסה מת")
הר לונגונוט – 26 דולר לא צריך מדריך
הר קניה – מאוד משתנה תלוי באם לוקחים טבח, פורטר וישנים בבקתות, ככלל הכל כלול – 4 ימים 3 לילות 450 דולר כולל צוות, בלי צוות וב3 ימים 350 דולר, טיפוס טכני עוד 325 דולר
ספארי בנקורו – כניסה 60 דולר, ג׳יפ ל6 מדריך עוד 100 דולר, ואן יעלה בערך 150 מתאים כמעט ל10 ויותר
לייק פאראדייז במארסאביט – 26 דולר כניסה, עוד תוספת של 3000 שילינג לרכב.
מרכז ג׳ירפות בניירובי – 1500 שילינג.
ואסיני איילנד – 5000 שילינג כולל ארוחה, שנורקלים וצפייה בדולפינים (ללא סנפירים)
צ׳אלה איילנד – 1400 שילינג לסיור באי ושנורקלינג
בריכת אפריקה – 500 שילינג, (אם הולכים יותר אז 200 שילינג)
שנורקלינג בשמורת ואטאמו – 5000 שילינג (עם סירה)
שנורקלינג בשמורת קרויוטו בקליפי – 1200 שילינג בלי סירה
מצוק וומה בקליפי – חינם
שייט באגם הצפוני בטורקנה – 2000 שילינג
קורס קייט 9 שעות – אחרי מיקוח 26000 שילינג ללא תחבורה
הגעה מאתיופיה לניירובי, וניירובי עצמה
אחרי המעבר גבול הלכנו עם אוטובוס שמקומי עזר לנו לסגור – עלה 2500 שילינג לא היה כזה איכותי
חברת אבויה ממש ממש טובה.
קנינו סים של חברת airtel ב40 ג׳יגה, ב2000 שילינג, בגדול הספארי המומלץ זה של חברת ספארי קום שמשמשת גם ל mpese – ביט של קניה שהוא סופר חשוב ומשמעותי.
אחרי נסיעה של 12 שעות עם צ׳ק פוינט ב1 בלילה מגיעים לניירובי בשעה 6 בערך.
בקניה אפשר להשתמש באובר או בבולט – אנחנו ישנו בג׳אבולני הוסטל – עולה בערך 15 דולר ללילה – מלא מטיילים ומיקום טוב ליד הקניונים.
בניירובי עשינו יום כיף שכלל את המרכז לג׳ירפות, וארוחה במסעדת קרניבור לאכול כפי יכולתך ממש טעים (יקר ויש מסעדה באמצע העיר שיותר שווה)
אחרי זה אני קיבלתי זיהום בבטן שכנראה התחיל באתיופיה, ויום למחרת ביליתי בביהח של ניירובי, אחלה סה"כ, חייב שם mpese אחרת לא מקבלים טיפול.
יותר מאוחר שחזרתי מהצפון עשיתי יום ביער קורורו - טיול נחמד שאפשר לעשות באופניים – 1200 כניסה ועוד 600 לאופניים לשעתיים – יש כמה מסלולים והרבה פרפרים בפארק ממש כיף, האופניים בלי ברקסים בכלל תהיו מוכנים.
משם עברנו כמה חברים בהוסטל לנאיוושה.
נאיוושה - הלס גייט, לונגונוט, פישרמן קמפ
אחרי לילה הרגשתי יותר טוב ונסענו כמה חברים מההוסטל לנאיוושה לישון בפישרמן גייט.
סידרו לנו הסעה מההוסטל כי היינו הרבה ועלה בערך 300 שילינג, הגענו לעיר ואכלנו בmothers kitchen אוכל מקומי זול וטעים – מקסימום 500 שילינג לארוחה.
לקחנו מונית מהעיר לכיוון פישרמן – וסגרנו איתם שנישן 5 בקוטג׳ ב10000 שילינג ללילה שאפשר גם לבשל בו ויש בו 6 מיטות ומקלחת ושירותים עם מים חמים.
במקום יש מלא היפופוטמים שמגיעים ממש על שפת הנהר מאחורי גדר חשמלית, תצפית ההיפופוטמים הכי טובה שיש פשוט פסיכי.
יום למחרת יצאנו לטיול בhells gate - השמורה בגדול הראתה מקור למלך האריות.
לקח אותנו מדריך מפירשמן שלקח 2000 שילינג לאופניים והדרכה – בגדול לא חייב מדריך פשוט אזור מסוים שבו מופסה מת חייב להיכנס עם מדריך.
כניסה לשמורה עלתה 26 דולר – צריל לשלם עם אשראי או mpese.
השמורה יפייפיה בנופים, זברות, ג׳ירפות באפלו, גנו אנטילופות ובת יענה – אפשר להסתובב שם באופניים כי השמורה רק של חיות צמחוניות – רק הבאפלו מסוכן.
אחרי סיבוב אופניים הגענו להליכה במקום שמופסה מת – עצרנו לאכול וקופים דפקו לנו חצי מהעוגיות, קוף מרחיקים עם מקל להיות מוכנים.
עושים הליכה קצרה ועוד כמה נקודות עם נוף יפה ומשם יצאנו.
קנינו אוכל בעיר ובישלנו אחרי עוד צפייה בהיפופוטמים.
יום למחרת נסענו להר לונגונוט – הר געש לא פעיל שאפשר ללכת על הלוע שלו – הר ממש יפה וטיול יום נחמד. הכניסה עולה 26 דולר, אין צורך במדריך רק להביא מים וחטיפים ובקבוק מים רב פעמי (אפשר לקנות שם).
סיימנו את הטיול חזרנו לבשל שוב בבקתה ויום למחרת החבורה התפצלה.
משמם נסענו אני וחבר שלי ליום האחרון שלנו ביחד באגם נאקורו.
נאקורו והתחלת טיול סולו
נסיעה עלתה במטאטו 300 שילינג והגענו לעיר.
ישנו במקום הכי זול בבוקינג ב1200 שילינג לשנינו ללילה, ומשם ניסינו למצוא מדריך לספארי. בגדול פגש אותנו מישהו בעיר שהיה חמוד וניסה לקחת אותנו, אחרי הביא עוד נהג שהיה ממש מגעיל והסתבר שהם בכלל לא עשו את זה אף פעם והסתבכו לרשום אותנו למקום.
פשוט הכי טוב להגיע לשמורה ולבקש נהג מורשה – עולה 60 דולר כניסה ועוד 100 דולר לרכב אז לזוג יצא 110 דולר.
לנהג קראו גון והוא היה חבל על הזמן עם הרבה ידע ונוהג מעולה, ראינו מלא, באפלו, כמה קרנפים, קופים וציפורים, והשיא היה אריה ממש על הג׳יפ.
להגיע מוקדם בבוקר או אחה"צ. לקח אותנו בסוף למלון כלשהו לארוחה ממש פנסית ללילה אחרון שלנו יחד – ממחר מתחיל טיול סולו.
למחרת קמנו בבוקר והתפצלנו – אני נוסע לבד עם מטאטו לכיוון ניהרורו לקהילה היהודית.
הקהילה היהודית בניהרורו
בגדול ב1970 הוקם מתחם ענק שבו יש בית כנסת – לא מכיר לעומק את השתלשלות המקורות היהודים אבל יש בית כנסת עם מלא מגן דוד ודגלים של ישראל.
פיטר הוא השמש של בית הכנסת והוא דאג לי לטוקטוק שיאסוף אותי – צ׳אוס מקומי אוסף אותי ואני שם את התיקים בחדר שלי, לאחר מכאן אנחנו הולכים לאכול ורואים את מפלי תומפסון – כניסה עולה בערך 500 שילינג. המפלים יפים מאוד ויש הרבה מאוד מדרגות כדי להתקרב – יש אחלה תצפית גם מלמעלה.
ירדתי במדרגות עם צאוס הצטלמנו ובגדול הוא אומר שיוסיין בולט התאמן במקום – שילוב של מדרגות וגובה.
לאחר ניסיון לתחרות צ׳אוס לוקח אותי לבריכת ההיפופוטמים בניהרורו – רואים אותם ממש ממש מקרוב ואפילו יצא לי לראות זוג מזדווג. בשעה 17 הם אמורים לצאת מחוץ לבריכה – חתכתי קצת לפני ושווה להגיע בשעות אחר הצהריים שעה לפני השקיעה.
צ׳אוס לוקח אותי למתחם בית הכנסת ושמה אנחנו נפרדים.
פיטר אומר לחברה בבית הכנסת לדאוג לי לאוכל ושתייה בחדר – תה צ׳פאטי פירות וקאפקייק – פינוק ושירות חדרים.
הרבי לא יכל להיות בשישי בערב בבית הכנסת אז פיטר אמר לי להיות אבא של שבת ולעשות קידוש.
אחרי הקידוש אני הולך לישון ופיטר אומר לי להכין נאום מחר לקהילה שמגיעים לתפילה בשבת בבית הכנסת.
קם בבוקר שומע שירים בסווהילית – הגיעו לבית הכנסת בערך 400 – 500 איש.
אני מצטרף לתפילה ולאחר הפסקה שהרבי וזקני הקהילה שואלים אותי שאלות אני עולה לנאום ומדבר על המשפחה והמלחמה. הכי חשוב להגיד בסיום שבתקווה כולם יגיעו לישראל ונתפלל בשבת בירושלים. מסיים עם מחיאות כפיים סוערות ופיטר אומר לי שבכל מקום בקניה שיש חבר קהילה אני יותר ממוזמן לישון ולהתארח רק לדבר איתו.
הר קניה
משם אני ממשיך לכיוון נאניוקי לעשות את טרק הר קניה. אחרי מסעות ומתנים סגרתי לעשות את הטיול עם פול 670 דולר כולל טיפוס טכני שעלה 325 דולר, שק שינה, שינה בבקתות שעלו 60 דולר, הסעה לבקתה הראשונה הלוך חזור 100 דולר, וכניסה 156 דולר, ולקנות את האוכל.
הטיול שאני עשיתי היה הקפצה לבקתה הראשונה – old moses, הליכה 16 ק"מ לsipton שהיה יום סבבה עם שקש והואכל קצת כבד, שינה בבקתה והכנה לטיפוס של פסגת בתיאן לטיפוס הטכני. מסתבר שהטיפוס הטכני הוא למקצוענים ורק ממש ממש טובים מצילחים להגיע בזמן לפסגה כי צריך לחזור לפני החושך – שיהיה לכם פנס ראש.
התלחתי ב5 בבוקר והתחלנו לטפס בשעה 6 – היה קר למות וממש ממש קשה אחרי חצי פסגה חשבתי שאני עומד למות, וסהכ הכל יש 23 פסגות (בפועל זאת הטיפוס ממש ממש קשה).
אחרי 7 פסגות המדריך שלי חטף מחלת גבהים – חתיכת נקניק. לצערי לא יכולנו להמשיך והיינו חייבים לחזור – אז אחרי 7 שעות של טיפוס וירידה בסנפלינג חזרנו למחנה – היה ממש מהנה ושווה גם רק ב7 פסגות.
חזרתי למחנה מעוצבן על המדריך אבל הוא אמר לי שיש לו מחלת גבהים הוא חייב עוד יום מנוחה, אז לא יכולתי להישאר ויצאתי למחרת בזריחה לטפס את פסגת לננה עם פול שהיה ממש יפה וקר – 4985 מטר.
אחרי הפסגה וארוחת בוקא ירדנו חזרה לolsmoses ויצאנו מהשמורה אחרי הטרמפ.
מנאניוקי אחרי שינה במלון ibis 1600 שילינג בלי ארוחת בוקר (2200 עם ארוחה+ אחלה מקום לכביסה בערך 700 שילינג) יצאתי לכיוון הר אולולוקאוה.
הר אולולוקואה, מארסאביט וטורקנה
מקום לכביסה בערך 700 שילינג) יצאתי לכיוון הר אולולוקאוה.
נסעתי לכיוון ההר לעיר דרך סיולו וארצ׳סט פוסט ומשם בודה ב1000 שילינג לכיוון sabache camp.
נסעתי לכיוון הגוגל מאפס והיה ממש טעות, אז התברברתי בדרך והאופנוע נשבר אז הייתה הליכה של עוד איזה שעה וחצי לכיוון המחנה – לא לנסוע לכיוון הגוגל מאפס רק לפי organic maps.
לילה באוהל עלה 1500 וטיול בשמורה עלה עוד 2000. צריך להביא אוכל כי ארוחה שם עולה לפחות 1500.
בערב הסתובבו מסביב למחנה פילים – לצערי ישנתי ולא הלכתי לראות, בבוקר יצאתי לכיוון ההר והלכתי עם המדריך. טיול של איזור בשעתיים למטיבי לכת בעלייה ובחזור שעה.
מגיעים למצוק ורואים מלא נשרים – קצת קר להביא בגדים חמים יש מלא רוחות.
אחרי הטיול ומנוחה הלכתי עם המדריך לכביש ואז עזר לי לתפוס טרמפ למארסביט – כל המסע צפונה היה במטרה להגיע לאגם טורקנה אז על הדרך עשיתי את ההר.
אחרי 2 טרמפים הגעתי למארסביט וישנתי אצל סימון – חבר בקהילה היהודית ממארסביט. עם סימון ישנה חבחדר הבת שלו אן, והגיע עוד חבר בקהילה זכריה. אכלנו ארוחת ערב כיבסו לי את הבגדים וישנו אני וסימון במזרון בחדר שלהם – אן ישנה במיטה מעבר לוילון.
יום למחרת סימון וזכריה עזרו לי למצוא את ההסעה לכיוון ליונגלי ואז אחרי ארוחת בוקר וצהריים יצאתי לכיוון מארסביט – הנסיעה הייתה סופר סופר קשה ולקחה 10 שעות ומאוד לא נעימה – מסאג׳ אפריקאי.
הגעתי בחצות ואמרו לי לישון באחד הבונגלו ב500 שילינג ללילה.
יום למחרת קמתי והלכתי למלון טילמרי – 1500 שילינג ללילה.
אחרי ההגעה למלון הסתבר ששבט סאמבורו ירו בשוטר ואז כל בעיר נכנסה לעוצר והיב צריך להסתגר בהוסטל – יש שם אוכל ומיםמאבל היה קצת מפחיד.
יום למחרת נרגע ובדקתי על לעשות שייט לאיים שבאגם – האי הדרומי רחוק ועולה בערך 20000 שילינג לטיול שם, העדפתי ללכת לאי הצפוני של שבט האלמורו – שעלה לי 2000 שילינג לסיור באי שלהם עם הפלגה והליכה – קניתי מהם גם כמה דגים שבישלו לי אחרי זה בעיר.
בערב ניסיתי לראות באגם תנינים – לא הלך ולמחרת נסעתי בחזור מטורקנה למארסביט – חושב שבאמת ממש לא שווה את המאמץ וה10 שעות הגעה לשם.
במארסביט ישנתי עוד לילה אצל סימון והכנתי גם צ׳אפטי.
קמנו בבוקר והלכנו לאגם פארדייס השמורה שנמצאת במארסביט והיה יום ממש ממש נחמד סה"כ. אחרי זה קניתי אוטובוס לניירובי ב1500 שילינג ונרדמתי מסימון אן וזכריה.
מעבר לחופי קניה - מומבסה ודיאני
הגעתי לניירובי ב4 בבוקר וישנתי בג׳בולני. אחרי שהתעוררתי קנית כרטיס לרכבת למומבסה ב1500 שילינג ויצאתי ליום טיול ביער קרורו בניירובי.
טיול נחמד שאפשר לעשות באופניים – 1200 כניסה ועוד 600 לאופניים לשעתיים – יש כמה מסלולים והרבה פרפרים בפארק ממש כיף, האופניים בלי ברקסים בכלל תהיו מוכנים.
יום למחרת נסעתי לרכבת – צריך להגיע שעה לפני כי יש מלא בידוק בטחוני.
אחרי הבידוק יוצאים לרכבת שיוצאת ממש בזמן ו6 שעות נסיעה לכיוון מומבסה – יש אוכל ברכבת שווה לקנות לפני חטיפים יותר זול.
הגעתי למומבסה וישנתי ב tulia old town. המקום ממש נחמד ועם נוף מהמם לים.
יום למחרת עשיתי סיבוב בעיר העתיקה והלכתי לכיוון המקדש ההודי שיש בעיר ונפגשתי עם הקהילה היהודית שם בבית ספר שיוכלו להתפלל – נאמתי גם להם.
אחרי הנאום גיליתי שאין לי מקום בהוסטל ואז פשוט הלכתי לישון אצל דן מהקהילה היהודית – שהקפיץ אותי לבית שלו.
הכינו לי ארוחת ערב וכביסה ויום למחרת אחרי שהקפיץ אותי נסעתי לכיוון העיר לעוד סיבוב בחוף וארוחה במסעדה הודית קטלנית בשם ניו צ׳אטנה – 700 שילינג לאכול כפי יכולתך, חזרתי לסיבוב נוסף בגלל השיקה המטורפת שלהם.
בבוקר קמתי ונסעתי לכיוון דיאני ביץ׳ – ממומבסה ל1וחים טוקטוק למעבורת ואז עוד מטאטו ב200 שילינג לדיאני שלוקח בערך שעה וחצי.
הגעתי לדיאני וישנתי בדיאני הוסטל – חצי מהמחיר של הבאקפאקרס, 1200 שילינג לחדר פרטי, 850 לדורמס, שהיה גם כן פרטי.
יום ראשון היה גשם זלעפות ואי אפשר היה לעשות כלום, חוץ מארוחה בערב בסול בריז שמקום טוב גם לעשות כושר לא היה משהו מיוחד – פלטת דגים עלתה 4000 לזוג.
למחרת היה מזג אוויר יותר טוב ולקחתי שייט בסירה לאי שמול החוף – ללכת רק שיש גאות נמוכה שווה לבדוק בגוגל לפני מתי מתאים, הלכתי ב1000 שילינג אם יש לך שנורקל ומסיכה– בתכלס אפשר גם לשחות עם סנפירים ממש אחלה ולא רחוק – לסירה יביאו כמה כוכבי ועכבישי ים שהחברה מוצאים בסביבה, אחרי זה נחים קצת על האי הפצפון וחוזרים.
יש בצומת בין חוף של קאריבו קייט (שיעור עולה 40 דולר) להוסטל מסעדות יחסית זולות – צ׳פאטי ב20 ומרק עם קצת בשר ב60.
סגרתי עם אחד המדריכים יום באי ואסיני ב5000 שילינג כולל הסעה ואוכל למחרת. לי היה ציוד של שנורקל ומסיכה למרות שהיה כלול במחיר כנראה. סנפירים לא חלק מהמחיר
קמתי בבוקר נסעתי לואסיני עם הקבוצה - נסיעה של שעה בערך מההוסטל, ואז עוד הפלגה של שעה וחצי. במהלך ההפלגה רואים דולםינים אם יוצא אפילו דיי מקרוב, אחרי זה משנרקלים בשונית – מקסימום גובה 5 מטר ממש ממש נחמד מים חמים ולמרות שהיה גשם היה נחמד במים.
לאחר מכאן מפליגים בחזרה לאי ואז הולכים לאכול ארוחת צהריים שהיא סבירה מינוס.
חוזרים מהאי ויש קצת שירים ואווירה טובה.
בערב אכלתי ארוחה במסעדת קולובוס – 1500 למלא פירות ים כולל לובסטר.
עוד לילה בדיאני הוסטל ולמחרת קמתי ותכננתי יום באי צ׳אלה ובריכת אפריקה
חשוב לתכנן את 2 הפעילויות עם גאות נמוכה
צ׳אלה עלה לי 1400 שילינג לסיור באי ושנרקול (היה לי ציוד משלי), השמורה דיי יפה היה ראות חצי קלאץ לא עמוק בכלל
בנוסף עשיתי גם בסיור באי – היה ממש על הכיפאק.
לאחר מכאן לקחתי בודה 50 דקות מצ׳אלה לכיוון בריכת אפריקה – הכניסה שהנהג לקח אותי היה צריך לשלם 300 לשער של מישהו פרטי ועוד 200 לכניסה – אמורה להיוצ כניסה אחרת שווה.
הבריכה יפיפייה ממש ואפשר לקפוץ, אם מגיעים בגאות לא נכונה לא יהיה מרהיב, אפשר גם לצלול בין מדגסקר לאפריקה ואמורות להיות מערות – שווה כל שילינג.
כל היום עם הנהג עלה לי 3000 שילינג
חזרתי לעוד לילה בהוסטל והכנתי ארוחה – משלמים עוד 200 על לבשל.
קליפי וואטאמו מלינדי ולאמו
קמתי בבוקר ונסעתי לקחת את התיק לשי מדן והמשכתי לכיוון קיליפי לישון באקולודג׳.
לילה באקולודג׳ עולה 1200 שילינג ולפעמים נותנים דילים ל4 לילות עם אחד חינם.
ההוסטל קרוב לנהר שמתחבר לים – בלילה יש שם פלקנטונים זוהרים ממש שווה עם מסיכת שנורקל.
בכללי כל בוקר שחיתי מצד אחד לשני עם סנפירים, יש גם חוף פרטי בצד השני.
אחרי שחייה הלכתי עם חבר מההוסטל לחופים שנמצאים ליד הגשר של קיליפי, בגדול הלכתי מהגשר עד לחוף הביתן האדום – לפי הגאות משתנה ההליכה, אני 1.65 וחושב שהייתי יחסית בשלב שהגאות ממש גבוהה ולא עבר לי את החזה. הדרך הייתה מעלפת וכיפית ןמלאה בחופים פרטיים, בסוים בחוף עם הביתן אפשר גם לשנרקל- לשים לב לסחף זה ממש קרוב לאוקינוס.
קניתי אוכל ובישלתי בהוסטל וקבעתי למחרת יום עם מדריך בשמורת קורויטו ומצוקי וומה.
שילמתי למדריך 2000 ליום שלם של נסיעות, עוד 1200 לשנורקל ועוד 3500 שילינג לדייג עם הרובה גומיות שלו היה ממש מגניב אבל מאוד קשה עם הגלים אבל היה נחמד ממש.
יום למחרת עוד שחיית בוקר קצת רוגע בהוסטל ומעבר לוואטאמו.
בוואטמו ישנתי בוילה של אפי – sunrise villa ב1200 שילינג ללילה.
יום ראשון רק מנוחה והחיכה לאיים שמעבר לחוף פורטמו- מקום מדהים לראות את השקיעה יצא פגז עם הגאות.
בכללי כל יום לתכנן עם הגאות ממש קיצוני – בכל יום שיא הגאות והשפל קורה שעה מאוחר יותר וזה קורה פעמיים ביום.
יש שני "קניונים" בוואטאמו – אחד וואטאמו מול ובלו מון למצרכים, נסגרים ממש מוקדם לקראת 18:00, ורוב המסעדות המערביות יעלו לארוחה בין 1500-2500 שילינג.
יום שני הלכתי לחוף גורודה וקיבלתי מיטה לים עם צלחת פירות ב1000 שילינג.
קבעתי למחרת עם בחטר בחוף לעשות שנורקל בשמורה ב5000 שילינג וקורס קייט ל9 שעות ב26000 בלי הסעות.
כל ערב בישלתי עם אפי והיה ממש ממש נחמד.
יום למחרת התחלתי בשנורקל והיה ממש נחמד ומשם המשכתי לקייט, בגלל חוסר רוח עשינו רק שעה 1.
יום למחרת התחלנו שיעור בחוף ג׳אקראנדה – חוף פחות יפה משאר החופים, ירדה הרוח לקראת 14 אז ניצלתי את המשך היום לנסוע להלס קיצ׳ן – לקחתי בודה ב3000 הלוך חזור והנסיעה ארוכה וקשוחה קצת לבודה עדיף ללכת כמה במונית.
הנסיעה בערך שעה וחצי ב40 קמש ורוב הזמן בכבישים טובים.
אחלה של טיול יום ממש כיף, כניסה לשמורה 500 שילינג לא חייב מדריך – אם רוצים תוספת של עוד 500 שילינג.
למחרת יום של קייט ושקיעה בשורט ביץ׳ – ממש נחמד לשקיעה ולרוגע בימים שיש גאות גבוהה בשקיעה ( במסעדת ליצ׳האוס אותו דבר), ויצאנו לבר במקום שנקרא ספידיס'.
יום נוסף של קייט ולאחריו שקיעה בפראונס' לייק, מסעדה נחמדה באגם קטן שאפשר להשכיר שם קהו ב300 שילינג לשעה. לאחר מכאן שיחקנו כמה אנשים פאדל באחד המגרשים – שעה וחצי עלה להשכיר מגרש 5000 שילינג ועוד 500 למחבט לכול אחד.
יום אחרון בוואטאמו – נדלקתי על הקייט עשיתי עוד יום ב10000 שילינג, היה אחלה ממש, נשבר פיה של הקייט הייתי צריך להוסיף 3000 שילינג. לאחר מכאן הלכתי להריסות ג׳דה – עיר סהאווהילית עתיקה שננטשה ואחרי חפירות ארכאולוגיות מצאו שם מלא ממצאים, כניסה לעיר פלוס חוות נחשים עלה 670 שילינג, בלי מדריך. להגיע עם בוטנים להאכיל את הקופים ביער ממש מנומסים.
לאחר מכאן השכרתי קנו בפראוןנס לייק שטתי באגם וחזרתי לוילה.
למחרת קמתי בבוקר ויצאתי למאלינדי למצוא הסעה ללאמו, אחרי מיקוח מצאתי ב1000 שילינג. בדרך יש הרבה מאוד צ׳ק פוינט למנוע מאל שבאב לחטוף את הדרך. בגדול בעבר אל שבאב היו חוטפים באיזור הזה אנשים (לא מאז 2023) ואחרי שיח עם הרבה מקומיים החלטתי ללכת על זה.
אחרי הנסיעה שעברה לוקחים ספינה להגיע לאי – עולה בערך 300. משם אכלתי במסעדה ממש ממול הכניסה של הספינות לאולד טאון – מנה עולה ברוב המסעדות באזור אולד טאון על החוף עד 500 שילינג לאוכל מקומי בלי פירות ים.
בגדול בלאמו יש את העיר הישנה ואת שאלה שזה המקום היותר יקר ותיירותי, ישנתי באולד טאון ב1000 שילינג ללילה ומשם נסעתי לראות את השקיעה בדיונות בחוף של שטלה ליד הטירה, מקום ממש יפה להיזהר מחול בעיניים.
בדרך חזור עלתה הגאות אז הדרך עם בודה יותר קשה, עלה לי 250 שילינג, ומי שייקח סירה פרטית זה 800 שילינג לכולם.
למחרת הרגשתי ממש רע אז נחתי כמעט כל היום.
יום למחרת עשיתי סיבוב בעיר הישנה על חמור – ליד הבית חולים לחמורים יש מלא אנשים שיציעו לכם, תראו שהחמור בסדר, עלה 1000 שילינג והסבירו קצת על העיר. כיף ללכת על חמור אבל האוכף לא היה משהו אז לי קרוב לשעה היה דיי ויותר.
הזמנתי טיסה מספארי לינק ב8500 שילינג לניירובי (לא רציתי להישאר עוד יום ונסיעה של 12 שעות) אוטובוס יעלה 2500 שילינג ויוצא בבוקר או בצהריים.
כל חברות התעופה ואוטובוס נמצאות בעיר הישנה בשדרה שעל החוף.
בגדול לאמו מקום ממש חמוד ורגוע, ביחס לערי החוף האחרות עם פחות אטרקציות אבל הרבה יותר אותנטית וזולה משמעותית באיזור של אולד טאון.
אחרי הטיסה ישנתי לילה בניירובי ולמחרת לקחתי אוטובוס אקספרס לאלדורט ב1500 שילינג, לקח הרבה מאוד זמן עד שיצא כנראה עדיף מטאטו.
אלדורט ואיתן עיר הרצים ומעבר לאוגנדה
ישנתי באלדורט בדירה – אחלה מקום ועיר יחסית סבבה, יש מלא מקומות לאכול ולא כל כך יקרים.
למחרת עשיתי טיול יום באיטן – עיר האצנים של קניה, לצערי הגעתי רק בשישי ולא הצלחתי לרוץ עם הנבחרת (רצים בשלישי וחמישי ב9), יש בעיר הרבה תצפיות, הלכתי גם למפלי קסופ שהיו ממש ממש יפים, בגדול מהעיר שואלים איך להגיע ולהתשדל ללכת ליד הנהר מהגדה השמאלית, לא חייב מדריך. להיזהר בדרך על הצינורות מים שמגיעים למקומיים במורד המפל.
חזרתי לאיטן והלכתי ליער בוגר – מקום נחמד לא מעבר, חזרתי לאכול באלדורט וישנתי לילה אחרון בקניה.
מעבר לאוגנדה – לקחתי אוטובוס מאלדורט למלאבה, לוקח באיזור ה4-6 שעות.
בהגעה לגבול יש הרבה חלפנים ובודות שיציעו לכם לעבור את הגבול, אפשר לשלם בשילינג קנייתי או אוגנדי.
במעבר גבול היבשתי צריך להדפיס את האישור לויזה מראש או שמשלמים 10000 שילינג אוגנדי (10 שקל). בביקורת בודקים דרכון ומקום לינה בבוקינג ופנקס צהוב – משם עוברים לאוגנדב ולוקחים מטאטו לאיםה שרוצים, מבאלה למזרח אוגנדה או לגינג׳ה וקאמפלה
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם