קמינו לה פוי - דרום צרפת

10 ימי הליכה על הקמינו לכיוון סנטיאגו (אבל רחוד ממנה)

תאריך הטיול	September 2025
משך הטיול	13 ימים
עונה מומלצת	סתיו ואביב (אפשר גם בקיץ, אבל פחות מומלץ)

תוכן עניינים

מה זה קמינו, מי זה סנטיאגו ומה ההבדל מטרק "רגיל"

קמינו סנטיאגו הינה רשת של שבילים שפרושים ברחבי אירופה ושכולם מובילים לסנטיאגו דה קומפוסטלה, עיר בצפון ספרד. יש אימרה שאומרת שלקמינו יוצאים מפתח הבית. דבורה, שאיתה הלכתי לא מעט, יצאה עם התרמיל על הגב מפתח הבית שלה במרכז אמסטרדם, חצתה את הולנד, בלגיה וצרפת לפני שפגשתי אותה (ויש לה עוד 1500 ק"מ עד סנטיאגו).
בסנטיאגו קבורים, על פי האמונה, עצמותיו של יעקב, אחד מ 12 השליחים של ישו. עצמותיו הגיעו לשם בתוך קונכיה (ולכן הסמל של הקמינו הוא קונכיה). פירוש השם סנטיגו דה קומפוסטלה זה משהו כמו "הקדוש יעקב בשדה הכוכבים".
אז יש קצת ניחוח דתי, אבל ממש טיפה. רוב מוחלט של ההולכים הם חילונים לגמרי.
קמינו הוא מכוון מטרה (סנטיאגו), לא הולכים אותו הפוך.
קמינו עובר בכפרים שבהם ניתן לישון. הוא לרוב יהיה קצת פחות תלול, אין כאן רצון לטפס לפסגות הרים או לזחול עם הידיים והרגליים במעברי הרים תלולים. זה לא אומר שהוא הולך ישר, ממש לא, הוא בהחלט מנסה להוציא את הטוב ביותר מהמקום שבו הוא עובר. יש המון עליות וירידות ולא מעט קילומטרים לגמוא כל יום.

קמינו לה פוי - Le Chemin du Puy

קמינו לה פוי הוא הטרק הפופולרי ביותר בצרפת (כן, יותר מהמונט בלאן). הוא מתחיל מהעיירת לה פוי - Le Puy-en-Velay ומסתיים ב Saint-Jean-Pied de Port, על גבול ספרד, סה"כ 727 ק"מ. שם הוא חובר לקמינו הצרפתי (שבכלל נמצא בספרד), שהוא מקטע הקמינו הכי פופולרי ונפוץ.
למתענינים - מגבול ספרד ועד סנטיאגו זה עוד כ 770 ק"מ, בקטנה.
אני מתוך זה עושה 10 ימים. מלה פוי עד Conques, (מבטאים "קונק"), כ 200 וקצת ק"מ. זה המקטע הראשון של הטרק והיותר גבוה שלו.
הטרק עובר בשני מחוזות - אוברק ואוורון שדי שונים באופיים.
הטרק מוגדר כ Medium to Challenging and a certain level of fitness will make it more enjoyable. מסכים עם ההגדרה, קל זה לא, אבל כל אדם בכושר סביר ונסיון בהליכה יכול לעשות את זה.
מה רואים - המון יערות, חלקם נטועים ורובם טבעיים, המון חקלאות (לא להאמין כמה שצרפת היא מעצמת חקלאות), כפרים מדהימים ביופיים, חלקם עם ערים עתיקות בתוכם, ומעל הכל - הפלטו של אוברק, אזור קסום. בקיצור מאוד יפה.

קצת הכנות והתארגנויות

הרעיון לקמינו הזה נולד מתוך ספר שקראתי פעם ומאז הוא נתקע לי בראש. מבחינתי זו סיבה מספקת לצאת לטרק כמעט לא מוכר לישראלים.
אנחנו יוצאים 5 חברים. 4 מהם הולכים 5 ימים ואני משלים את השאר לבד.
לקראת סוף אוגוסט אנחנו טסים לג'נבה, משכירים שם רכב ונוסעים ללה פוי. הפורשים מוקדם יחזרו ללה פוי במונית, יאספו משם את הרכב ויחזרו לג'נבה. אני אמשיך ללכת עד קונק, משם אסע לטולוז שממנה אקח טיסה הביתה. לא בטוח שזו השיטה הכי טובה. נראה לי שלטוס לפריז ומשם רכבת זה יותר קל. אם יש טיסה לליון זה ממש מעולה.
אנחנו לוקחים מעט והולכים עם תיקים על הגב. התיק שלי שקל 6 קילו לפני מים ואוכל. ללכת עם תיק של 14 קילו זה לטעמי פחות מוצלח.
אנחנו מגיעים ללה פוי אחר הצהריים ועושים סיבוב. עיר יפה, מטופחת, נקיה. על הגבעה יש קתדרלה מוגזמת בגודלה ואנחנו קופצים לביקור, אני גם קונה שם ספר חתימות לשביל. השמועה אומרת שכל יום בשבע בבוקר יש טקס תפילה לצליינים שיוצאים באותו יום לקמינו. אנחנו ויתרנו.

יום 1 - ל St Privat d’Allier. כ 19 ק"מ, +376, -370

בבוקר, בדירה בלה פוי, אנחנו משקיעים בארוחת בוקר רצינית. זו צפויה להיות ארוחת הבוקר המושקעת האחרונה בטיול. הצרפתים כנראה לא מאמינים גדולים בארוחות בוקר. בחוץ גשם ורטוב.
כדי להתחיל בהדרגה (וגם כי עוד יש גשם רציני) אנחנו לא מתחילים ממש מלה פוי אלא מכפר קטן שמקצר לנו קצת את הדרך. עוד לפני הצעד הראשון אנחנו פוגשים את איון, קנדי צעיר שהתחיל גם הוא היום ומתכנן ללכת עד סנטיאגו, פתאום אנחנו מרגישים כל כך קטנים.
יוצאים לדרך וכבר בהתפצלות השבילים הראשונה טועים, מסתבר שלא הבנו נכון את הסימון ואנחנו מוצאים את עצמנו בשביל ללא מוצא לגדתו של נחל יפה. חוזרים ומתקנים.
הגשם בא והולך (בשום שלב לא רציני מדי) ואנחנו פושטים ולובשים ציוד גשם.
אנחנו מתחילים ללמוד את נוף, תערובת של שטחי טבע ואזורים חקלאיים. תוך כדי הליכה יובל מתרגל את הצרפתית שהחל ללמוד עם בחורה בשם ליסה. בהפסקת הצהריים היא יושבת איתנו ומנסה לתרגל את האנגלית שלה. בסופו של דבר, 10 ימים אחרי, אכנס לקונק, יעדי הסופי, ביחד עם ליסה שאיתה הלכתי כל הימים.
בדרך חולפים דרך שני כפרים חמודים ובשעה סבירה בהחלט מגיעים ליעדנו. ורוניק מקבלת את פנינו בסדרה אינסופית של הוראות, איפה שמים נעלים, איפה מקלות, מה לעשות עם הסדינים וכו'. אנחנו הולכים לבר הסמוך לקפה וחוזרים לרחצה ומעט מנוחה.
ארוחת הערב אצל ורוניק מאוד טעימה, היא מגיעה עם המון יין ובסופה שרים כל באי הבית את "שיר השביל" (בצרפתית, ברור שבצרפתית).

יום 2 ל Saugues. כ 19 ק"מ +791, -694

בבוקר חוברים אלינו אלכס, פריזאית צעירה שלא מפסיקה לדבר לרגע ורודי שמגיע מניס ומצויד באנגלית מאוד בסיסית אבל גם בחיוך רחב ונעים. את שניהם פגשנו אתמול בערב באכסניה שלנו ופתאום אנחנו מין חבורה גדולה ומגוונת שכזו
אנחנו מתחילים את הבוקר בעליה קטנה. ממש בתחילתה יש מעין קתדרה קטנה חצובה בסלע. ממש חמוד, ובסופה, על ראש ההר יש עוד קתדרה יותר מרשימה עם נוף מהמם לכל הכיוונים.
מכאן יש ירידה די ארוכה לתחתיתו של עמק רחב ומעבר השני עליה מתונה בשביל מאוד רחב ונוח אל שורת ההרים שבצד השני.
ממש לקראת היום אנחנו מתחילים לגלוש לעבר Saugues (מבטאים פשוט "סוג", עם חולם). יש שם פרק חמוד של עצים שמהם בנו פסלים מרשימים. חמוד
את הלילה אנחנו מבלים באכסניה קטנה וחמודה שבדיוק חוגגת שנה להווסדה, אז יש תוספת של עוגה שוה לקינוח.

יום 3 - ל Les Faux. כ 27 ק"מ. +611, -628

די חששנו מהיום הזה, 27 ק"מ זה קצת גדול עלינו. התנחמנו בעובדה שכמה ק"מ לפני לה פו השביל חוצה כביש. "מכסימום נתפוס טרמפים", פתיים שכמונו, בכביש המדובר עוברות בערך 2 מכוניות ביום (כמו ברוב הכבישים כאן). יש גם אפשרות לפצל את היום הזה ליומיים, או לקצר אותו, אבל זה אומר להאריך את היום הבא.
היום מתחיל במעין עליה ארוכה ומתונה, בכלל לא קשה. המון שטחים חקלאיים, ברובם סביב תעשיית החלב / בשר שנמצאים עכשיו בזמן הקציר והאריזה לקראת החורף המתקרב.
בשלב כלשהו אנחנו עושים עצירה בחווה קטנה, שותים משהו, אוכלים עוגה וגם קונים גבינה (מאוד טעימה) להמשך הדרך. מקום ממש חמוד.
ממשיכים בעליה, באחד הכפרים אנחנו עוצרים בגינת הכפר (שהיא גם גן שעשועים) ועושים ארוחת צהרים וקצת נחים. ממשיכים עד שיא העליה בגובה 1333 מטר - כמעט הנקודה הכי גבוהה בטרק. מכאן גולשים מעט מטה ל le sauvage, מתחם שכנראה היה פעם חווה ענקית והיום חלקה הוסבה למלון מטיילים יפה. לרודי, ליסה ואלכס יש כאן הזמנה ללילה, אז אלכס נשלחת למשא ומתן ארוך כדי לבטל אותה ובנתיים אנחנו אוגרים כוחות להמשך.
מכאן יש עוד כ 8 ק"מ עד לה פו שלא נמצאת ממש על השביל ומחייבת סטייה קטנה ממנו. אנחנו ישנים במקום מאוד נחמד ויחסית גדול. הגענו יחסית מאוחר אז אחרי מקלחת זריזה אנחנו נפגשים (כמו תמיד) לבירה ואחריה ארוחת ערב משותפת.

יום 4 - ל Aumont-Aubrac, כ 23 ק"מ, +383, -292

היום מתחיל בירידה נעימה לכיוון saint alben . זו גם אופצית לינה (שמאריכה עוד יותר את היום הקודם). בכניסה לעיירה יש מתחם בית חולים ענק שנראה נטוש לחלוטין. אנחנו עוצרים לקפה ומאפה בבית הקפה המקומי. זה מקום הישוב הכי גדול שהיינו בו מאז יצאנו לדרך. יש אפילו סופר מרקט ביציאה מהעיר.
אנחנו מבקרים בכנסיה המקומית שמגדל הפעמונים שלה מתנשא גבוה מעליו בזמן הקפה, רוכשים גבינה מדוכן קטן וחמוד שמוכר רק סוג אחד של גבינות (לא צריך להתלבט מה לקנות) וממשיכים.
היום יום די חם, קצת קשה לכולם, אולי בגלל המאמץ של אתמול. אנחנו עכשיו באזור עם הרבה יערות נטועים לטובת תעשיית העץ. לא לגמרי ברור לנו אם זה לטובת חימום או לטובת עץ לרהיטים / בניה.
בחציה של גשר את אחד הנחלים אני מלמד את כולם איך משחקים pooh sticks, אנחנו עושים טורניר ואפילו יש מנצח ברור. את ארוחת הצהריים אנחנו פורסים בצל העצים על השכמיה של אלכס, כל אחד תורם משהו ויש לנו יופי של ארוחה.
בשעות אחר הצהריים אנחנו מגיעים ל Aumont-Aubrac. אנחנו נפרדים כאן מאלכס בהרמת כוס בירה. היא חוזרת לפריז ואנחנו מחר ממשיכים.

יום 5 - ל Nasbinals, כ 26 ק"מ, +392, -264

תחילת היום היא בעליה מתונה בתוך יערות אורנים. מזג האוויר מתקדר לו לאיטו, גשם קל מתחיל לרדת ואנחנו מתחילים להתעטף בציוד גשם. בסופה של העליה יש בית קפה חמוד ואנחנו עוצרים למנוחה. הקפה כאן מקבל ציון גבוה מאוד.
ממשיכים בהליכה. אנחנו עכשיו על הפלטו של אוברק, מעין אחו ענק משובץ שדות ופרות. זה לטעמי המקטע היפה ביותר בטרק. אנחנו עוצרים לצהריים בצל מספר עצים מגודלים. תוך כדי הארוחה הגשם מתחזק במהירות, עוד טיילים מגיעים בריצה אל המחסה החלקי שמספקים העצים, אחרי כרבע שעה של מבול שוטף הגשם קצת נחלש וצריך להמשיך ללכת.
המשך ההליכה על הפלאטו אחרי שהגשם נפסק הוא מדהים, התאורה נהדרת והנוף מרהיב. בשלב מסוים מגיעים לגשם אבן נפלא על אחד הנהרות ועוצרים עליו למנוחה (ולמשחק pooh sticks נוסף).
אנחנו מגיעים ל Nasbinals. אנחנו מתאחסנים כאן במעין מתנס עירוני, לא ממקומות הלינה המשובחים שבהם היינו. ארוחת הערב במסעדה המקומית היא גם ארוחת פרידה מיורם, יובל, עמרם ושי שמחר בבוקר מתחילים לחזור הביתה וגם מסיבת יומולדת לי. המון בירה, יין ועוגת יומולדת עם הזיקוק הבוער מעליה מסיימים את היום.

יום 6 - ל St-Chely d'Aubrac, כ 16 ק"מ, +207, -583

בבוקר, ליד המאפיה המקומית, אנחנו נפרדים. יובל, עמרם, שי ויורם נשארים לחכות לאובר שהזמינו (שלא יגיע) כדי לחזור לרכב השכור שלנו (שלא יניע). שאר החבורה (כולל איון, סופי והלן, שאותם כבר פגשנו לא מעט פעמים בימים האחרונים, וכמובן רודי וליסה) ממשיכים בהליכה.
השביל עולה מכאן, עדיין בנופים עוצרי הנשימה של הפלטו, שבתאורה של הבוקר נראה אפילו עוד יותר מופלא. גשם קל מאוד ממשיך ללוות אותנו. האזור הזה מתאפיין ביערות אלונים ענקיים בניגוד למחטניים באזור היותר נמוך. מגיעים לנקודה הגבוהה ביותר בטרק, 1365 מטר, שם יושב לו כפר קטן ובו בית קפה חמוד שמחייב עצירה.
מכאן זו ירידה אחת ארוכה ודי תלולה מהפלטו לכיוון St-Chely d'Aubrac, תחנתנו הספית להיום. תוך כדי הירידה הנוף מתחיל להשתנות בהדרגה. אנחנו מגיעים לשם בשעה מאוד מוקדמת ויושבים לנוח ולשתות משהו (נהיה עוד פעם קצת חם).
באכסניה שלנו אין ארוחת ערב אבל יש מטבח, אז אנחנו מתארגנים לבשל לנו ארוחת ערב מהמוצרים המועטים שיש במכולת המקומית, יוצא טעים ומשביע.

יום 7 - ל St-Come d'Olt, כ 17 ק"מ, +250, -702

בתחילת הבוקר אנחנו יורדים את הנחל שנמצא ממש מתחת לכפר וחוצים אותו. עכשיו רשמית עזבנו את מחוז אוברק ועברנו לאוורון. גם אופי השביל משתנה - השבילים כאן פחות נוחים, יותר תלולים, יש כאן המון יער טבעי ועדיין המון חקלאות, יש גם יותר נחלים ונהרות, והכפרים הרבה יותר יפים וגדולים.
מכאן יש עליה ארוכה ונוחה בתוך יער טבעי עד ראש השלוחה ואחר כך ירידה הדרגתית עד St-Come d'Olt, תחנתנו האחרונה היום. אני ישן כאן במתחם כנסייתי גדול ויפה. הגעתי מוקדם אז אני קצת נח, מקבל חדר בשותף עם בנואה שאותו כבר פגשתי כמה פעמים, ואז ליסה ואני יורדים לבקר בכפר. יש כאן עיר עתיקה מאוד יפה, זה נחשב לאחד הכפרים היפים בצרפת. אנחנו מסתובבים שם לא מעט זמן, באמת יפה. עושים גם חניית קפה הכרחית (לא משהו) וחוזרים לכנסיה.
ארוחת הערב מתנהלת בנוסח נזירי משהו ורמת האוכל בהתאם. אחריה יש מיסה (בצרפתית) וגם הרצאה, שעליה אני מוותר.

יום 8 - ל Estaing, כ 21 ק"מ, +500, -560

אנחנו הולכים היום לאורך נהר ה LOT. אבל השביל מטפס כאן פעמיים על השלוחה שמדרום לנהר. העליות על השלוחה והירידות די תלולות, בייחוד שיורד קצת גשם והכל חלקלק. אחרי העליה הראשונה אנחנו עוצרים בתצפית נפלאה על Espallon. עיר יחסית גדולה. אחרי שירדנו אל העמק, אנחנו הולכים לאורך הנהר. זה נהר רחב ומאוד יפה. בכניסה ל Epallon יש כמה גשרי אבן יפייפים.
עוצרים לביקור בכנסיה המקומית, לקפה ולתיקון של איזו בעיה משונה בטלפון שלי. אחר כך ממשיכים, שוב לאורך הנהר.
ואז עולים על השלוחה ושוב ויורדים ממנה כבר לפני יעדנו הסופי Estaing. גם כאן יש גשר אבן מקסים שחוצה את הנהר. יש כאן גם מצודה שיפה מבחוץ ופחות מבפנים ועיר עתיקה שבהחלט שווה סיבוב, או שניים. על הכביש בפאתי הכפר יש המון תנועה, חלק ניכר ממנה של קראוונים עמוסי תיירים.

יום 9 - ל Le soulie - כ 21 ק"מ, +670, -490

במקור התוכנית המקורית שלי הייתה לישון ב Golinhac, אבל כדי לנסות להגיע ל Conques בשעה מוקדת יותר אני מקצר את היום. בעזרת ליסה אנחנו מוצאים לנו מקום ב Le soulie.
אנחנו חוצים חזרה את גשר האבן היפה בכניסה לכפר ופונים שוב במעלה נהר ה lot. זה נהר מאוד גדול ומרשים וההליכה לצידו מאוד יפה. השביל עוזב את הנהר ופונה בעליה תלולה על הרכס. כאן אנחנו נפרגים מנהר הלוט. בהמשך העליה מתמתנת. אנחנו עושים סטיה קטנה מהשביל לטובת קפה בכפרון קטן שטרקטורים שסוחבים עגלות ענק שמפיצות סרחון נוראי מתרוצצים מתחתיו הלוך ושוב.
בשיא הגובה, בכניסה ל Golinhac יש מין גן קטן וחמוד שהצליינים מוזמנים לשבת בו ולנוח, אז אנחנו מתיישבים לארוחת צהריים נעימה על הנוף.
מכאן זו דרך די קצרה ל Le soulie. מעין כפרון שבו ישנה אכסניה קטנה שאותה מנהלים זוג צעיר. בארוחת הערב יש חידוש מרענן - ירקות. איך שהוא המון אנשים שכבר הכרנו (ושמדברים אנגלית) מתקבצים שם וערב מאוד נעים עובר עלינו.

יום 10 - ל conques, כ 15 ק"מ, +314, -492

יום אחרון להליכה
יש לנו יום לא ארוך. תחילת הדרך בירידה מתונה לנחל יפה (אחד היובלים של נהר הלוט) ולאחר הליכה לא ארוכה לאורכו עליה על השלוחה מדרום.
הדרך עוברת דרך כפר או שניים, ובסביבות 12:30 אנחנו מגיעים ליעדנו. ההגעה היא מכיוון מעלה כך שהצריחים והמגדלים של ה Saint Foy abbey-church מתגלים במלוא הודם. זה כפר מאוד קטן אבל יחסית מטוייל בגלל הכנסיה העצומה שיש בו. פתאום יש חנויות "שוות", בתי קפה ושאר שירותי תיירות.
אני, כמו רוב המטיילים, ישן כאן במתחם הכנסייתי הענק שצמוד לכנסיה. אחרי מנוחה קצרה, ליסה, רודי ואני הולכים לחגוג עם בירה ועושים סיור בכפר המקסים הזה וכמובן בכנסיה.
ב 7 יש ארוחת ערב עם ניחוח חגיגי. הכומר נותן נאום (בצרפתית) ואחריו יש תוכנית שלמה: יש תפילה לשלום הדרך של הצליינים (בכל מיני שפות) ואחריה הסבר (הרבה יותר מדי ארוך) על הפסלים בחזית הכנסיה, ואז קונצרט של מוסיקה בארוקית וגם מופע אור קולי בחזית הכנסיה. הכל מאוד יפה, מאוד חגיגי חבל שזה קורה הרבה אחרי שעת השינה הרגילה שלנו.
למחרת אני מזמין אובר (שלא מגיע), מצליח לרדת איכשהוא לרודז, משם ברכבת לטולוז (שבהחלט שווה לפחות חצי יום סיור) ומשם הביתה.
תם ונשלם

תובנות, מסקנות וסתם מידע

סימון שבילים - ממש טוב, רק צריך לשים לב שלכל השבילים בצרפת אותו סימון - פס לבן ופס אדום אופקיים ומקבילים
מים - לי בקבוק אחד של ליטר הספיק. יש הרבה מקומות למלא
לינה - הרוב ישנים באכסניות שמספקות א. ערב + לינה + א. בוקר במחיר שנע בין 40 ל 60 יורו. לפעמים בחדרי דורם ולפעמים בחדרים פרטיים (קצת יותר יקר).
אוכלוסיה - רוב מטורף של צרפתים. לא פעם קרה שהייתי הלא צרפתי היחיד סביב שולחן ארוחת הערב.
תחבורה בקמינו - יש קו אוטובוס שרץ על הקמינו הלוך ושוב - https://www.bus-chemin-compost...
תחבורה אל / מ - לא פשוט. רוב הכפרים מאוד קטנים עם מיעוט תחבורה ציבורית. הרבה מטיילים ממשיכים עוד יומיים עד Figeac, שם יש תחנת רכבת.
שירות הקפצת תיקים - יש. חפשו באינטרנט
אוכל - כמעט בכל כפר יש מאפיה שמוכרת גם כריכים לצהריים.
אוהל - ראיתי כמה אתרי קמפינג, לא בטוח שהכל ניתן לעשות ככה וגם לא בטוח שיצא יותר זול.
כמה צפוף - בהערכה גסה היתתי אומר שבתקופה שאנחנו היינו קצת מעל ל 50 איש התחילו כל יום. לא כולם עושים בדיוק אותן תחנות לינה. זה אומר שתוך כדי הליכה כנראה לא תראו עוד אנשים, אבל בעצירת צהריים יחלפו על פניכם כמה.

תגובות

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם

אנונימי ( להתחברות )

התגובה כוללת אזהרת בטיחות? עם אזהרת בטיחות?