מון בלאן - צרפת
Tur du Mont Blanc - גרסת הטעימות, למתחילים. טרק ראשון שלנו, רצינו לחוות את המון בלאן אבל לא היינו ערוכים לטרק המלא, הן מבחינת כושר והן מבחינת משך הטיול האפשרי לנו. יצרנו גרסת טעימות משלנו - חוויה!
| תאריך הטיול | July 2025 |
|---|---|
| משך הטיול | 4 ימים |
| עונה מומלצת | סוף יוני עד ספטמבר |
תוכן עניינים
פרק רקע ומידע כללי
החלטנו לצאת לטרק הראשון שלנו יחד, והלכנו על מסלול שיאפשר לנו לחוות את הטרק בטעימות, בתקווה לחזור שוב בהמשך למסלול המלא.
אנחנו זוג בכושר בסיסי, לא התאמנו במיוחד.
התכנון המקורי היה כזה, בהמשך פירוט של מה קרה בפועל:
יום הגעה - לילה ראשון בשאמוני, לינה ב hotel lyret.
יום 1 לטרק - עליה ברכבל ל le brevent, ירידה עד לזוש. לינה ב rocky pop.
יום 2 לטרק - עלייה ברכבל Bellevue, הליכה עד לה קונטמין דרך קול דה טריקוט (במידה ומזג האוויר יהיה נוח ואם צפויה סערה, דרך col du voza). לינה ב gai soleil.
יום 3 לטרק - אוטובוס חזרה לשאמוני. טיול יום קליל יותר, בהתאם לשעת ההגעה. או יום מנוחה בqc therme. לינה שוב ב hotel lyret.
יום 4 לטרק - לצעוד ללאק בלאנק דרך הווריאנט קול דה מונטטס, בשל פחד גבהים שהתעורר מהסולמות. שוב לינה ב hotel lyret. או לחילופין דרך רכבל la flegere.
יום עזיבה - חזרה עם אלפיין פליט לשדה בג'נבה.
נעזרנו בטקסי מון בלאן להעברת התיקים בשני המקטעים הראשונים.
טיפים!
טיפים שהם חובה!
נעליים - להצטייד בנעלי טיולים מעולות. לא להתקמצן, זה קריטי.
תיקים - נעזרנו בהעברת תיקים ולכן צעדנו עם תיקים קטנים שיש בהם שלוקר של 2 ליטר של שורש.
נכנס לתיק הקטן - ציוד לגשם (ג'קט ומכנס), פליז דק וקצת אוכל. לא לארוז הרבה אוכל לטרק, לא מרגישים רעב. ככל שהתיק איכותי יותר כך הוא פחות מורגש בטיול. לא לחסוך פה.
מקלות הליכה - מקלים מאוד על העומס.
כובע - כובע טיולים דק, רחב שוליים ומסנן קרינה. נוח על הראש, מונע הזעה ונכנס לכל תיק.
אפליקציה - נעזרנו בkomoot. היה לנו נוח ואינטואיטיבי והראה את כל המידע הדרוש. היא מלווה אותך לאורך המסלול ואי אפשר להתבלבל איתה.
תשלום בבקתות - ברוב הבקתות שפגשנו בדרך, התשלום הוא רק במזומן.
יום הגעה
טיסה - אלעל לג'נבה. המראה ב6:10, נחיתה ב9:40 בבוקר. עבר חלק.
משם נסענו באוטובוס (תחנה מחוץ לטרמינל בקומה 2, כרטיס 3 יורו לאדם במכונה שבתחנה) לדקטלון שנמצא בתוך איזור שדה התעופה, רכשנו מקלות הליכה וקרם הגנה.
חזרנו לשדה וחיכינו להסעה שלנו עם אלפיין פליט, שהזמנו מראש. נוסע אחד התעכב ויצאנו 40 דקות אחרי הזמן המשוער. בדיעבד היו המון חנויות ספורט בשאמוני ויכולנו לרכוש בקלות את הציוד שם, ולצאת מוקדם יותר מהשדה. לא נורא.
הגעה לשאמוני -
לינה במלון לירט hotel lyret. חדר בסיסי עם מאוורר, נוף מטריף להרים המושלגים. הלובי מרוהט ממש מתוק, יש חצר עם בריכת אינטקס גדולה שמשקיפה על הנהר, ויש סאונה וחמאם. ארוחת בוקר מוגשת החל מ6:30 - ארוחה אירופאית קלאסית.
אחרי התמקמות, יצאנו לשוטט בעיירה. המוני תיירים, אווירה מגניבה, מסעדות וברים מכל הסוגים. אכלנו ב le monchu - מומלץ בחום! בעיקרון חובה להזמין מראש, אבל הגענו מוקדם אז הושיבו אותנו בכל זאת. מגישים אוכל מקומי משובח, המסעדה מעוצבת לפרטי פרטים, שירות מעולה ואפילו התלהבו שזיהו שאנחנו מישראל והחליפו איתנו כמה מילים בעברית.
לאחר מכן שוטטנו בכמה ברים והלכנו לישון מוקדם.
יום 1 לטרק!
אחרי ארוחת בוקר בסיסית במלון, נפרדנו מהוטל לירט, השארנו את התיקים לאיסוף ויצאנו לדרך.
נקודת יציאה - הרכבל לפלאן פרץ planpraz, ובנקודת הירידה למעלה ממשיכים מיד לרכבל ללה ברוונט le brevent. הרכבל נפתח ב8:30 בבוקר, כרטיסים לרכישה במקום. 30 יורו למבוגר לשני הרכבלים.
אנחנו המשכנו ישר לרכבל השני, (בתחנת הביניים יש בית קפה עם כריכים, למי שרוצה להצטייד).
יצאנו מהרכבל ומולנו הנוף המהפנט של הפסגות המושלגות של המון בלאן, כמעט במרחק נגיעה. הגובה כאן 2500 מטר ומזג האוויר היה בדיוק נפלא לבגדים קצרים, אך לא רותח.
כולם פנו ישר ימינה ואנחנו אחריהם, אבל אחרי כמה דקות הבנו שטעינו, עלינו חזרה ופנינו שמאלה (יש שם עמוד קטן עם שלט, שמראה את הכיוון הנכון). המסלול כולו בירידה, יש מקטעים מאתגרים שמצריכים יותר זהירות ומקטעים סלולים יותר. ובכל מקרה אין קושי טכני משמעותי. האתגר הוא עומס לברכיים, שאצלנו הורגש בעיקר בשעה האחרונה, אבל היה נסבל.
אחרי זמן מה של ירידה אל מול הרי השלג והמורדות הירוקים, מגיעים ל refuge belachat. זהו גם מקום לינה ויש גם מסעדה, וזו הבקתה היחידה במקטע הזה.לקחנו שתייה קרה ועוגיית גרנולה אלוהית, השירותים הם בול פגיעה...
אחרי התרעננות קצרה המשכנו במסלול, ערכנו עצירות מידי פעם וצעדנו בנחת. בהמשך, המסלול עובר בתוך חורש, יש הרבה ירוק ומפלונים, פרפרים ופרחים אלפיניים. חלק מהמקטע מוצל וחלקו חשוף לשמש. חשוב להימרח היטב.
ברוב הזמן יש שילוט טוב שמצביע לכיוון les houches, אבל מידי פעם נעזרנו באפליקציה כדי לוודא.
סיימנו את המסלול לאחר כ6 שעות והגענו למרכז העיירה להצטלם בשער. שתינו מיץ תפוזים במסעדה שם ויצאנו באוטובוס למלון שלנו. משלמים בתוך האוטובוס, פשוט מניחים את האשראי על המסך.
4 תחנות והגענו למלון רוקי פופ - למלון בר ומסעדה והוא מעוצב בסגנון מודרני וצעיר. החדר קטן אבל מספיק, יש מזגן. התבאסנו לגלות שהתיקים יגיעו רק שעתיים אחרי, אז ניצלנו את הזמן למקלחת טובה ומנוחה. בדרך כלל חברת טקסי מון בלאן אמינה ומגיעה בזמן, אך היה להם באותו יום עומס חריג ועיכוב לא נעים.
בערב אכלנו במסעדה של המלון. שירות מעולה, ישיבה בחוץ מול הנוף, אוכל טעים מאוד (אהבנו מאוד את השקשוקה והפנה קוטה). קינחנו בבר של המלון ויאללה לישון.
יום 2 לטרק!
קמנו עם שרירים תפוסים מאוד, החלטנו לא לאתגר את עצמנו יותר מהיכולת ולכן בחרנו ב- col du voza.
לאחר ארוחת בוקר מעולה ועשירה במלון, נסענו בקו 1 מהמלון עד לתחנת Bellevue, בצמוד לכניסה לרכבל. כרטיס עלייה עלה 18 יורו למבוגר. הגענו לרכבל ב8:30, למעלה יש שילוט ברור לכיוון המקטע הרגיל או הווריאנט של col du tricot. בחרנו במסלול המתאים והתחלנו לצעוד. סה"כ צעדנו כ10 ק"מ, הרוב בירידה תלולה, לעיתים מישור והיו גם עליות. המקטע הזה עובר דרך כפרים קטנים שקטים, ירוקים שנראים מתוך סרט, וגם דרך חורש ויערות ליד נחלי מים שוצפים. הנופים שונים מאוד מהמקטע הקודם וזה היה נחמד לגוון. רוב המסלול הוא על כורכר, חלקו על אספלט והחלק ביערות היה יותר "מסלולי". כדי להקל על השרירים ערכנו עצירות ארוכות בנקודות תצפית יפות וגם רצנו בירידות בשבילים הסלולים.
באחד הכפרים פגשנו ילדה קטנה שמכרה לימונה ועוגיות, עצרנו כדי לתרום את חלקנו לכלכלה המקומית :). אבל אז גילינו שהארנק נשאר בתיק הגדול, שהועבר עם שירות ההסעות ולא היה עלינו מזומן... אחרינו עצרו זוג נוסף שקלט את הסיטואציה ושלף שני יורו כדי לא לאכזב את הילדה המתוקה.
סוף המקטע עובר ביער לצד נחל קריר וצלול. ממש לפני העלייה הסופית עצרנו לשכשך את הרגליים העייפות במים הקרים. זה היה מרענן ומומלץ! העלייה הסופית מביאה ישר למרכז העיירה les contamines.
עצרנו לשתות באבל טי אל מול הנוף המרהיב, והמשכנו עוד 5 דקות למלון gai soleil. מהרגע הראשון הוקסמנו מהכל. בעלת המקום הלבבית והמתוקה, הגרניום בכל פינה, נוף ההרים המשכר מהחלון והאותנטיות של המבנה והחדרים. ולרי, בעלת המקום המדהימה, הביעה אמפתיה על המצב בישראל וציינה שהיו לה פחות ישראלים בשל המצב אצלנו, והיא מחכה להגיע פעם לישראל ולבקר בקיבוץ.
למזלנו, הפעם התיקים כבר היו פה ויכולנו להתארגן בנחת. החדר בקומה 1, אין מעלית. בחדר אין מזגן או מאוורר, אבל המלון ממוקם גבוה ועל אף שהיה יום חם, בחדר היה נעים בלילה. הנוף מהחדר - צרחות!
לקראת הערב יצאנו להסתובב בעיירה. התאהבנו מאוד בבקתות העץ וההרים המקיפים אותה מסביב, בשקט ובפסטורליות.
אכלנו במסעדת carnotzet, מומלץ מאוד! שירות מדהים ואוכל טעים (מנת הדג מומלצת ביותר). המסעדה משקיפה על ההרים העצומים, מה שמוסיף לחוויה. בערב ישבנו בחצר המלון ושתינו יין מבר המלון שבחצר. המלון מגיש ארוחת ערב בעלות 30 יורו לאדם, הארוחה כוללת מנה ראשונה, עיקרית וקינוח בלי בחירה. בכל יום תפריט אחר. לא אכלנו שם, אבל ראינו את המנות והיה נראה מעולה.
יום 3 לטיול - מנוחה
נסיעה חזרה לשאמוני ומנוחה בqc therme.
ויתרנו על מסלול נוסף והחלטנו לבלות את היום בתרמה.
התחלנו בארוחת בוקר פשוטה במלון (ביצים קשות, לחמים, ריבות, גבינות, נקניקים, יוגורט). ולרי בעלת המקום סייעה לנו לפצח את דרך ההגעה לשאמוני ויצאנו.
התחלנו מקו 84 לכיוון תחנת הרכבת בsaint gervais. שם תחנת היעד - le fayet. את הכרטיס רוכשים במרכז לתיירים ברחוב הראשי בלה קונטמין. מsaint gervais אפשר לקחת אוטובוס או רכבת (הנופים ברכבת יפים יותר).
פה הכל קצת הסתבך - במרכז לתיירים נאמר לנו שהתחנה מבוטלת בגלל כביש חסום, ושנצעד לתחנה הבאה le champelet. לאחר כשבע דקות הליכה, הגענו. חיכינו וחיכינו, ומי לא בא? האוטובוס! ניסינו לעצור טרמפים למשך כ40 דקות, ללא הועיל. בדיוק כשהחלטנו להזמין מונית דרך בולט בעלות של 60 יורו, הגיע פתאום זוג מג'נבה שראה אותנו כמה דקות קודם, וחזר במיוחד לאסוף אותנו. הם היו מקסימים ואוהבי ישראל ולקחו אותנו לתחנת הרכבת בsaint gervais. רכשנו כרטיסים בכ5 יורו למבוגר והרכבת יצאה בדיוק בזמן.
ירדנו בתחנת du midi בשאמוני, הנחנו את התיקים במלון, יצאנו לאכול בלוקו פוקו - מסעדת המבורגרים מגניבה ומומלצת בחום. יש המבורגר בקר, עוף וצמחוני. מגיע בלחמנייה סופר טעימה שאופים במקום ועם רוטב הבית המשגע. אוכלים בגלרייה שנמצאת למעלה, מעין כוך מעוצב. משם המשכנו לqc terme.
התרמה - 81 יורו לאדם לכל היום, יש כרטיסים מעט זולים יותר בהגעה מאוחרת. הזמנו באינטרנט לשעה 14:30.
צעדנו לשם ברגל - 14 דקות ממרכז העיר דרך טיילת יפה לאורך נחל. מסתבר שההזמנה באינטרנט היא רק שמירת הכרטיס, אבל התשלום בפועל מתבצע במקום. הגענו שעה לפני הזמן והכניסו אותנו בלי בעיות. מקבלים צמיד עם מספר לוקר, ובלוקר מחכה לכל אחד חלוק, מגבת וכפכפים (כלולים במחיר) כך שצריך להביא רק בגד ים. הרושם שלנו - אהבנו מאוד ושווה כל שקל! התרמה ממוקם מול אגם קטן ולמרגלות הנוף המשכר של המון בלאן. ברקע מצנחי רחיפה נוחתים על המדשאות, ציפורים ופרפרים בכל פינה. פסטורליה במיטבה! במתחם עצמו, בכל פינה מחכה דיילת שמציעה קרם מיוחד, קרם הגנה, מסכות לפנים ועוד ועוד. יש בריכה אחת מחוממת בחוץ עם הרבה פינות ג'קוזי, ובפנים 3 קומות של חדרי סאונה, חמאמים, בריכות מיוחדות, זרמים מגניבים, מתחם לעיסוי פנים, מתחם בשמים, הרבה סוגים של חדרי רגיעה. הכל מתוחזק ונקי. ובנוסף - בשעה רבע לשש הוזמנו לארוחת נשנושים שכלולה גם היא במחיר. כוס שמפניה, גבינות, נקניקים, קרוקטים חמים, לחמים מדליקים, שתייה. אפשר לקחת כמה שרוצים.
בילינו שם 6-7 שעות וחזרנו למלון, הפעם דרך סמטה מגניבה מאוד של ברים, אליה החלטנו לחזור בלילה. התחלנו בבר עם משחקים (האחרון בסמטה). שתינו פינה קולדה לא מוצלחת, ושיחקנו קצת קלפים. יש בפנים שולחנות משחק נחמדים. משם המשכנו לברקודה - בר שמעוצב כמו ספינת פיראטים, עם מוזיקה מעולה. רקדנו שעה והלכנו לישון.
יום אחרון לטרק!
מכיוון שהשרירים עדיין היו תפוסים, ולאחר הרבה קריאה, החלטנו להגיע ללאק בלאנק דרך רכבלים. מזג האוויר היה סגרירי יותר, אבל הראות הייתה מושלמת. זה יצר אפקט מסתורי ומדליק, ולבשנו את הציוד החם שהבאנו.
החלטנו לעלות בשני רכבלים, לצעוד לאגם, ולחזור ברגל לרכבל הראשון, כך יצרנו מסלול מעגלי ומגוון.
רכבל ראשון - la flegere, בו גם נרד חזרה בסוף המסלול. הגענו אליו בנסיעה בקו 1 וירידה בתחנת les praz la flegere, שצמודה לרכבל. הרכבל עלה 24 יורו הלוך חזור למבוגר. ביציאה מהרכבל, רכשנו כרטיסים לרכבל פתוח שנקרא l'index (בו נסענו רק בעלייה), שיוצא בסמוך לרכבל הראשון. הכרטיסים עלו 11 יורו לכיוון אחד למבוגר, נקנים ביציאה מהרכבל הראשון, ואז צועדים לרכבל השני.
עלינו עד לפסגה, הנופים עוצרי נשימה! משם יש מעין שלט ארוך מבד שכתוב עליו lac blanc ומצביע לכיוון הכללי. מעט זמן אחרי תחילת המסלול מתחיל סימון של חיצים ועיגולים צהובים על הסלעים, עד ההגעה לאגם. המסלול עובר כולו לאורך הרכס, כך שיש עליות וירידות קטנות כל הזמן על סלעים משוננים. ממול הרכס המושלג, בצידי הדרך הכל ירוק ומלא פריחה. הנופים היו עוצרי נשימה לאורך כל הדרך כולה.
לאחר כשעה וחצי-שעתיים הגענו לאגם - יש שני אגמים צמודים, מומלץ להתמקם על פינה גבוהה ולרוות מהנוף עוד ועוד. לאחר שמיצינו והסתובבנו וטיפסנו, עלינו לבקתה למרק ירקות ושוקו חם, שבאו טוב עם מזג האוויר הסגרירי.
את הירידה עשינו ברגל לרכבל הראשון la flegere, גם כשעה וחצי. הכל בירידה, אבל לא קשוחה כמו בימים הקודמים. לקראת הסוף החל להיות גשום וקר. לצערנו הרכבל היה תקול והמתנו כשעה במסעדה הצמודה. יש בה הרבה מקום ומגוון אפשרויות של שתיה ואוכל. בשלב הזה כבר היה מאוד קר בחוץ, לכן חובה תמיד לקחת איתכם ציוד גשם מלא!
כשהרכבל לבסוף תוקן, ירדנו חזרה ועלינו על האוטובוס (הפעם קו 2). ישבנו לאכול ארוחת ערב בsesame. מסעדה צמחונית/טבעונית קטנה, עם מלצרית אחת וטבחית אחת. אהבנו את השירות, הצ'אי, הקארי והחומוס, פחות את הפולנטה.
בשלב הזה התחיל לרדת גשם, חתכנו למלון והלכנו לישון.
יום עזיבה
צ'ק אאוט ב6 בבוקר, נסיעה עם אלפיין פליט ב6:15. הפעם ההסעה יצאה בול בזמן. הגענו לז'נבה בסביבות 8, יש פקקים רציניים בדרך לשדה אז חשוב לקחת בחשבון לני שמגיע בבוקר. תוך פחות מחמש דקות היינו בדיוטי.
טיסה הביתה, ומתחילים לתכנן את הטרק המלא לפעם הבאה!
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם