טרק סלקנטאי עצמאי

על הטרק בקצרה

טרק הסלקנטאי (salkantay) הוא אחד מדרכי ההגעה לעיירה שממנה עולים למאצו פיצו - Aguas Calientes. לטרק יוצאים מהעיר הגדולה קוסקו אשר נקודת ההתחלה שלו היא במרחק של שלוש שעות נסיעה.
לטרק אפשר לצאת עם סוכנות שאחראית לכל הטיול - מקומות לינה, ארוחות כל יום, סחיבת ציוד על ידי סוסים, הסעות של הגעה וחזרה וגם הכניסה למאצו פיצו. בקוסקו יש לא מעט סוכנויות שאפשר לסגור דרכם.

אבל!
את טרק הסלקנטאי שלהבדיל טרקים רבים בפרו, מאוד נוח וקל לוגיסטית לעשות אותו עצמאית, אני אפרט פה את כל המידע הדרוש והנחוץ כך שתדעו שגם אתם יכולים לצאת אליו עצמאית בלי בעיה כלל.

אחת הסיבות שמאוד קל לוגיסטית לצאת אל הטרק באופן עצמאי, היא שבטרק עוברים בין כפרים ולכן הלינה בטרק היא בגסטהאוסים הנמצאים בכפרים. שם גם אפשר לאכול ארוחות בוקר וערב, ולהצטייד בצידה לדרך. לכן אין צורך לסחוב ציוד לינה, בישול ואוכל לכל ימי הטרק, אפשר לצאת לטרק עם ציוד מינימלי ותיק יום של 35 (+-) ליטר.

אפשרויות אחרות להגיע למאצו פיצו:
*הלוך חזור ברכבת/בואן ישירות לעיירה (ישירות ברכבת, בואן מגיעים לHidroeléctrica ומשם הולכים 10 ק"מ על פסי הרכבת עד לעיירה, הליכה מישורית ולא קשה).
*האינקה טרייל, זהו טרק שעובר בדרכים שבהם הלכו אנשי האינקה, לטרק זה צריך להירשם כמה חודשים מראש כי מספר התיירים שיכולים ללכת בו כל יום מוגבל.

מסלול הטרק

הטרק במלואו לוקח 4-5 ימים, אנחנו עשינו את כל המסלול ב4 ימים בערך 65 ק"מ, אך מכיוון שעוברים בין כפרים יש אפשרות לדלג על מקטעים, אפשר לנסות לתפוס קולקטיבו (ואן) ליעדים הבאים. הרבה מאוד מטיילים בוחרים באמצע הטרק לנסוע לעיירה Santa Teresa אשר יש בה מעיינות חמים (אנחנו לא עשינו זאת אז לא אוכל לפרט על זה), וממנה ניתן לקחת קולקטיבו לHidroeléctrica ולהמשיך לAguas Calientes.

ביום הראשון נהוג בדרך כלל להגיע לעיירה הראשונה שבה ישנים Soraypampa וממנה ללכת ללגונת הומנטאי Humantay, מסלול הליכה לא ארוך מידי אבל מגיעים לגובה 4,200.
ביום השני מטפסים לפאס שנמצא למרגלות הר הסלקנטאי לגובה 4650, ואז מנקודה זו יש ירידה ארוכה לChaullay.
ביום השלישי יש הליכה בדרך די מיוערת לצד הנחל הראשי שעובר בעמק, ומגיעים בסוף היום לLucmabamba.
ביום הרביעי מטפסים לתצפית על כל האיזור שממנה ניתן גם לראות מרחוק ומעורפל את המאצו פיצו, ממנה ממשיכים לHidroeléctrica ומשם לAguas Calientes.
יום הרביעי הוא די ארוך ואם רוצים אפשר לנסות לפצל אותו (לישון בLlactapata או לנסוע לSanta teresa)

הטרק לא מאוד קשה, מלבד הטיפוס ביום השני לפאס ששם ההליכה בגובה יכולה להשפיע על קצב ההליכה שלכם, שאר המקטעים בטרק יהיו פחות קשים וגם הרבה יותר נמוכים ככה שהגובה לא אמור להשפיע.

השביל בטרק די ברור, המסלול מאוד פופולרי ולכן אתם גם כנראה לא תהיו המטיילים היחידים במסלול ולכן יהיה קשה לטעות בדרך. אני כן ממליץ כמובן להוריד לפני מפות אופליין של הטרק, אני משתמש באפליקציית mapy.com.

הכנות לטרק

אין יותר מידי הכנות שצריך לעשות לפני היציאה לטרק, אנחנו החלטנו בספונטניות לצאת לטרק ערב לפני. אם אתם מטיילים בתקופה עמוסה יחסית כן אולי כדאי להזמין מקומות לינה מראש, אנחנו לא הזמנו ולא הייתה לנו בעיה של מקום לינה לאורך הטרק.

אם יש לכם כרטיס למאצו פיצו שקניתם מראש אז תכוונו לצאת לטרק לפי הכרטיס שברשותכם כמובן, לנו לא היה כרטיס ולכן היינו צריכים לקנות את הכרטיסים בהגעה לעיירה Aguas Calientes. כל יום נמכרים בעיירה מספר מוגבל של כרטיסים, ולכן צריך לקחת בחשבון שכדאי להגיע מוקדם לתור כדי שיישארו מספיק כרטיסים.

בנוסף, מכיוון שהיומיים הראשונים של הטרק כוללים הליכה בגובה, חשוב מאוד לא לצאת אל הטרק ממש בהגעה לקוסקו אלה קודם להתרגל לגובה לפני, יום-יומיים של מנוחה.

יש מספר דרכי הגעה לתחילת הטרק, אחת מהדרכים הנפוצות היא לבקש טרמפ מאחת הסוכנויות שנוסעות בבוקר לנקודת ההתחלה. לכן אם אתם מעוניינים בכך, אז כדאי לחפש מראש סוכנות שכזאת, בקוסקו יש לא מעט סוכנויות אז אתם יכולים לבדוק מולם. לרוב מקבלים גם ארוחת בבוקר מהסוכנות. המחיר של ההסעה וארוחת הבוקר היא באיזור ה70 סול, ויוצאים לדרך ב4 וחצי בבוקר.

אני מאוד ממליץ להוריד מפות אופליין של האיזור למקרה הצורך, אני ממליץ על mapy.com.

ציוד מומלץ

נעלי טיולים טובות ונוחות כך שלא תסבלו מכאבים בזמן ההליכה.
אני ממליץ לקחת מקלות הליכה לטרק, אשר יעזרו מאוד בעליות ובירידות ויקלו על העומס המצטבר.
מכיוון שהטרק עובר בין כפרים והלינה מתבססת על גאסטהאוסים אפשר בהחלט לצאת אל הטרק עם תיק טיול יום 35 ליטר, כמובן שאם אתם מעדיפים שיהיה לכם יותר מקום ויותר ציוד אז כמובן שתצאו עם המוצילה הגדולה יותר.
כן חשוב שהתיק שאיתו תלכו במסלול יהיה לכם נוח.

חשוב לזכור שטרק בהרים לרוב מלווה במזג אוויר יחסית דינמי ולכן כדאי להתכונן לכל מזג אוויר, באותו היום יכול שיהיה לכם חם ולאחר מכן יכול לרדת גשם.
מומלץ מאוד להביא מעבר לבגדי טיולים נוחים כמו חולצה דרייפיט/מכופתרת טיולים ומכנס מתפרק , גם ציוד חום וגשם כמו מעיל ומכנס גשם, פליז, כפפות, וחמצוואר.
אני לא לקחתי איתי בגדים טרמיים, אם אתם רגישים לקור וחוששים ממזג האוויר אז תיערכו בהתאם. כמו כן כמה זוגות של תחתונים וגרביים.

ציוד אקסטרה שמומלץ כמובן: משקפי שמש, כובע, קרם הגנה - חשוב, שפתון ליובש - בהרים השפתיים לרוב מתייבשות ולכן זה יקל עליכם מאוד, מטען נייד למקרה הצורך, פנס, אלתוש - מאוד חשוב מכיוון שהולכים ביערות אז יש שם הרבה יתושים, אפשר לקנות בכל בית מרקחת, תרופות רלוונטיות.

מכיוון שישנים בגאסטהאוסים לאורך הטרק, לא לשכוח להביא מגבת, אני לא הבאתי והייתה אופציה להשכיר מגבת בכל גאסטהאוס, חלק בחינם וחלק בעלות של 5 סול.

אני גם מאוד ממליץ לקחת איתכם מכשיר לוויני, אף פעם אי אפשר לדעת מה ייקרה במהלך הטרק וזה לגמרי יכול להציל חיים במקרה הצורך. אני טיילתי ביבשת עם מכשיר לוויני שהבאתי מהארץ.

אנחנו הבאנו גם נשנושים ואוכל יבש שיהיה לחיזוקים כמו טונות עם טורטיות. לא מומלץ לשתות את המים בברזים בפרו ולכן צריך להיערך מבחינת מים, הכי נוח זה לטייל עם בקבוק עם פילטר, אני קניתי בבית מרקחת בקוסקו טבליות לטיהור מים שהשתמשתי בהן, אך אם רוצים יש אפשרות לקנות מים בכפרים שישנים בהם.

יש גם אפשרות לישון באוהלים בכפרים שעוברים, לכן אם רוצים אז ציוד נוסף שצריך להביא זה אוהל, שק"ש, מזרון וציוד בישול עם אוכל.

יום 1 - הגעה לSoraypampa והליכה ללגונת Humantay

מרחק ללגונה - 2 ק"מ.
עלייה של 350 מטר עד ללגונה.

כדי להגיע לSoraypampa יש מספר אפשרויות:
1- לסגור עם סוכנות מראש שנוסעת עד לכפר באותו הבוקר, המחיר לרוב יהיה 70 סול כולל ארוחת בוקר. היציאה היא בסביבות 4:30 בבוקר.
2- נוסעים בקולקטיבו לMollepata, ומשם לוקחים עוד הסעה עד לSoraypampa. את הקולקטיבו לוקחים מTerminal Cusco-Mollepata שבקוסקו, הקולקטיבו הראשון יוצא ב5 בבוקר והוא עולה 20 סול לאדם. כשמגיעים לMollepata כנראה יבקשו ממכם תשלום עבור הכניסה לכפר/שמורה ומשם תיסעו עד לSoraypampa כ40 דקות נסיעה.
3- לקחת אובר עד לMollepata או לSoraypampa.

אנחנו בחרנו באופציה מספר 3, מכיוון שביום הראשון אין הליכה ארוכה מלבד להליכה ללגונה, העדפנו לא לקום מאוד מוקדם בשביל להגיע לכפר ואז להיות עייפים כל היום.
קמנו בבוקר ואכלנו ארוחת בוקר בשוק סאן פדרו, שם קנינו גם נשנושים וסנדוויצים לצוהריים. משם הלכנו להוציא כסף בכספומט, ואז הזמנו אובר עד לMollepata. האובר עלה לנו 150 סול והיינו 3 אנשים. הנהג הסיע אותנו אחר כך עד לSoraypampa והוספנו לו 10 סול כ"א.
כנראה שרוב הנהגים היו מתווכחים איתכם שהמחיר של אובר נמוך מידי, 150 סול עבור נסיעה של שעתיים וחצי מקוסקו, והם יבקשו שתוסיפו להם עוד כסף. למזלנו הנהג לא ביקש ושילמנו לו 60 סול סה"כ כ"א.

מהנקודה שהנהג הוריד אותנו, יש הליכה קצרה עד לכפר, בדרך רואים את כל המטיילים שבאו לטיול יום ללגונה. כשהגענו לכפר התחלנו לחפש גאסטהאוס ללילה. בתחילת הכפר יש יותר גאסטהאוסים משפחתיים ולקראת סופו נמצאים המחנות של בעלי הסוכנויות שנראים הרבה יותר טוב. אנחנו לא ידענו שהמחנות האלה הן של הסוכנויות ולכן עברנו בכולם ושאלנו לגבי מקום ללילה ובכל מקום אמרו לנו שאי אפשר לישון שם או שנגמר המקום (אם היה מקום פנוי באמת כנראה שהגיוני שייגמר המקום היות ורוב המטיילים מגיעים מוקדם יותר לכפר).
לכן נאצלנו לחזור אחורה ולחפש גאסטהאוס יותר בהתחלה של הכפר, כמובן שככל שעבר הזמן הסטנדרטים שלנו יורדים ואם נמצא מקום נלך עליו.
מצאנו גאסטהאוס משפחתי חמוד, שם השארנו את התיקים שלנו והתחלנו ללכת ללגונה.

ההליכה ללגונה היא בעלייה עד לגובה 4250 מטר, בדרך אפשר לראות את ההר סלקנטאי המרשים. כשמגיעים ללגונה מתגלה מולנו נוף מדהים של לגונה צלולה עם מי טורקיז, לגמרי אחת הנקודות היפות של הטרק. אפשר לטפס מצד שמאל ללגונה על גבעה וכך להשקיף על הלגונה מלמעלה ואם מטפסים עוד קצת אפילו אפשר לראות את העמק מצידו השני של הרכס שגם מאוד יפה.

לאחר השהות בלגונה, חזרנו חזרה לכפר, כמובן שירדנו מהר יותר מהזמן שעלינו. הגענו לגאסטהאוס וחיכינו לארוחת הערב. אכלנו עוף, אורז וירקות מבושלים ומרק בתור מנה ראשונה.
לילה עלה לכל אחד 60 סול.

יום 2 - מSoraypampa לChaullay

מרחק - 19 ק"מ.
עלייה כוללת של 750 מטר, וירידה כוללת של 1750 מטר.

קבענו עם בעלת הגאסטהאוס שנאכל ארוחת בבוקר ב6 בבוקר, המקטע של היום מאוד ארוך ולכן תיכננו לצאת אליו מוקדם. לארוחת בוקר קיבלנו חביתה ולחם.

את המסלול אפשר לחלק שני חלקים, החלק הראשון הוא העלייה עד לפאס שנמצא למרגלות הר הסלקנטאי. ההליכה עד לפאס היא 6 ק"מ עם טיפוס של 750 מטר. רוב הטיפוס הוא בעלייה עם שיפוע לא חד מידי, אבל כן יש חלקים עם שיפוע תלול יותר.
שימו לב שביציאה מהכפר יש שני שבילים שאפשר ללכת בהם, אנחנו הלכנו על השביל הימני, כאשר לפי המפה נראה שהשביל הראשי הוא השביל השמאלי, ההחלטה לכך הייתה אקראית.
ההגעה לפאס לוקחת בין 3-4 שעות הליכה, תלוי בקצב הליכה שלכם. הפאס שנמצא בגובה 4615 מאוד יפה, ההר סלקנטאי מאוד מרשים.

החלק השני של המסלול הוא הירידה מהפאס עד לכפר Chaullay. הירידה היא במשך 13 ק"מ ויורדים 1750 מטר בגובה, עד לגובה 2860. הנוף לאורך הירידה די מגוון, בתחילת הירידה כשעוד נמצאים יחסית גבוה הנוף הוא יותר סלעי עם אגמים קטנים, וככל שיורדים הנוף נעשה יותר ירוק ומיוער.

לא היה מקום לקנות סנדוויצים לאורך הדרך, ולכן חשוב להיערך מראש, לבקש סנדוויצים מהגאסטהאוס או להביא איתכם מראש קצת טונה וטורטיות.

כשהגענו לכפר, הלכנו לגאסטהאוס הראשון שהיה בכניסה - Pablito Hostel, היה שם ווי-פי ומקלחת חמה שנמצאת בחוץ ולכן כדאי ללכת להתקלח מוקדם לפני שיהיה תור של כל האורחים. ישנו בחדר פרטי שלושתינו. האירוח היה טוב, כלל ארוחות בוקר וערב, ולקחנו בבוקר סנדוויצים לדרך.
עלה לנו 60 סול לכל אחד, ועוד 10 סול לסנדוויץ.

יום 3 - מChaullay לLucmabamba

מרחק - 18.2 ק"מ.
עלייה כוללת של 320 מטר, וירידה כוללת של 1130 מטר.

אכלנו ארוחת בוקר בגאסטהאוס - חביתה, לחם וריבה, ביקשנו סנדוויץ להמשך היום ויצאנו לדרך. המקטע היום הוא יחסית די קל מכיוון שרוב המסלול בירידה. בתחילת המסלול עברנו ליד הכפר Collpapampa, ומשם המסלול ממשיך בדרך די מיוערת לצד הנהר הראשי שעובר בואדי.

מספר שבועות לפני המסלול קרס ולא היה אפשר לעבור, ולכן מנקודה מסוימת היינו צריכים לחצות בגשר לצד השני של הנהר לעבר שביל הג'יפים. הנוף באותו היום לא מהמרשימים בטרק, אבל הנוף כן קצת מיוחד ופראי, כי בסופו של דבר כן הולכים לצד נהר מרכזי, שלצידו הרים מיוערים וירוקים ועוברים לצד כפרים נידחים. לאורך הדרך יש גם מקום לקנות נשנושים כמו סנדוויצים, פירות וכו.

הגענו לLucmabamba באיזור הצהריים המאוחרות. הכפר הוא בעלייה ולכן אם רוצים לקצר את העלייה למחרת אפשר ללכת לגאסטהאוס שנמצא יותר בהמשך הכפר. אנחנו דווקא הלכנו לגאסטהאוס Viamonte EcoLodge שנמצא יחסית בתחילת הכפר, ללא הזמנה מראש. קיבלנו חדר ל3 עם מקלחת חמה ושירותים בחדר. ארוחת ערב שכללה מרק, אורז ועוף. ארוחת הערב לא מאוד השביעה אז ביקשנו עוד קצת מהאורז וגם ירקות. המחיר גם הלילה עלה 60 סול לכל אחד עבור כל התענוג.

בכפר יש סדנה להכנת קפה שמאוד מומלץ ללכת אליה, העלות שלה היא 10 סול והתשלום הוא דרך הגאסטהאוס. הסדנת קפה נמצאת יחסית בסוף הכפר (כלומר צריך לעלות עם הדרך אליה), תחפשו בmaps את Café Viamonte. בסדנה לומדים את תהליך הכנת הקפה, כל השלבים שהפולי קפה עוברים עד להכנת הקפה. מקבלים גם טעימה של קפה שהכנתם במו ידיכם.

יום 4 - מLucmabamba לAguas Calientes

מרחק - 21 ק"מ.
עלייה כוללת של 1160 מטר, וירידה כוללת של 1160 מטר.
לקח לנו 9 וחצי שעות הליכה עם הפסקות.

המסלול היום הוא יחסית די ארוך ומגיעים עד לעיירה של המאצו פיצו - Aguas Calientes. ישנם מטיילים שעושים את החלק הראשון של המסלול יום קודם לכן וישנים בכפר Llactapata, שהוא כפר קטן יותר.

את המסלול היום אפשר לחלק ל3 חלקים, הוא מתחיל בעלייה עד לתצפית שמשקיפה על כל האיזור, בראות טובה אפשר לראות את המאצו פיצו מרחוק (לא מלהיב מידי כי בקושי רואים). לאחר מכן יש ירידה והליכה עד לHidroeléctrica, לשם מגיעים כל המטיילים שנוסעים בואן או ברכב. משם ניתן לקחת רכבת עד לעיירה או ללכת 10 ק"מ לצד הפסי רכבת במסלול די מישורי ודי מרשים.

יצאנו לדרך אחרי ארוחת הבוקר שכללה כמו כל יום חביתה, לחם וריבה. הולכים 5.3 ק"מ ומטפסים 800 מטר. השיפוע של העלייה לא תלול מידי ודי אחיד לכל אורך העלייה. כדאי לצאת מוקדם לא רק מהסיבה שהיום הוא די ארוך אלא כי בשעות הבוקר השמש עדיין מסתתרת מאחורי ההרים ולכן לא חם מידי. ההגעה עד לפאס של התצפית לוקחת בין שעתיים ל3 שעות תלוי בקצב הליכה שלכם. התצפית מאוד יפה, רואים את כל ההרים מסביב, הכל מאוד ירוק ופראי. יש מקום לקנות נשנושים, קפה או בירה בפאס עצמו.

לאחר מכן, מתחילים בירידה עד לHidroeléctrica, הליכה של 6 ק"מ וירידה בגובה של 1030 מטר. בדרך עוברים לצד אתרים ארכיאולוגים של בני האינקה. הירידה היא פשוט ירידת זיגזג ארוכה, לא מאוד תלולה. לקראת סוף הירידה יש מקום שאפשר לעצור שם להתרעננות ולקנות נשנושים. משם ממשיכים עוד 2 ק"מ (חלק מה6) די מישוריים עד לHidroeléctrica.

טיפ מאוד חשוב, בHidroeléctrica כדאי לדבר עם נהגי ואן ולבקש מהם מספר טלפון עבור תיאום חזרה לקוסקו. בHidroeléctrica עשינו גם הפסקת צהריים ולאחר מכן התחלנו ללכת במסלול שמוביל לעיירה. המסלול עובר לצד הפסי רכבת, סך הכל עשר ק"מ הליכה די מישוריים, במפה זה מראה שיש עלייה וירידה אבל לא באמת מרגישים את זה. ההליכה לוקחת בין שעתיים ל3 שעות.
אתם כמובן גם לא תהיו לבד וילכו איתכם ונגד כיוונכם עשרות מטיילים. הנוף תוך כדי ההליכה מאוד מגניב, ולא הייתי ממליץ לוותר עליו.

הגענו לעיירה סביבות 16 וחצי אחר הצהריים, קיבלנו טיפ ממטיילים שחזרו העיירה ללכת ישירות לתור של הכרטיסים כדי שנקבל כרטיסים טובים, הכרטיסים המומלצים הם של מסלול 2 ורצינו בשעות הבוקר כדי שנוכל להספיק לחזור לקוסקו באותו היום. כשהגענו לתור של הכרטיסים נשארו עוד כרטיסים למחרת אבל לא את המסלול שרצינו ולכן נעמדנו בתור נפרד שמחכים שהתור של עוד יומיים ייפתח. התור לא נפתח עד שמוכרים את כל הכרטיסים למחרת. לאחר שעה וחצי של המתנה התור שהיינו בו נפתח וקיבלנו מספרים לתור הבא, המספר שהיינו היה 10, כלומר כל האפשרויות פתוחות בפנינו.

באופן כללי אם אין לכם כרטיסים מראש, אז צריך ללכת לקנות כרטיסים בעיירה עצמה, מספר הכרטיסים שמוכרים כל יום הוא מוגבל, ולכן מאוד חשוב להגיע מוקדם לתור. לרוב ממליצים להגיע כבר בשעות הבוקר המוקדמות, 5-6 בבוקר בשביל הכרטיסים למחרת, אנחנו מכיוון שהגענו לעיירה כבר אחר הצהריים, אז חסכנו את העמידה בתור הראשוני למחרת בבוקר. כן חשוב לדעת שכדי לקנות כרטיסים למאצו פיצו, צריך לעמוד ב3 תורות שונים, כך שבכל תור מקבלים מספר לתור הבא ומבקשים לשוב בשעה ספציפית אחרת. מאיתנו ביקשו שנחזור למחרת ב6 בבוקר.

יום קודם לכן הזמנו חדר ל5 במלון שנמצא יחסית בכניסה לעיירה, היינו שלושתינו ועוד זוג גמרנים שטיילנו איתם. שימו לב שהמחירים בעיירה מאוד יקרים מהסיבה הפשוטה שיש בה רק תיירים. מצאנו את המלון בבוקינג, ומכיוון שהוא היה יחסית חדש אז המחירים שלו היה סבירים. המלון נקרא tunki Hause Machupicchu ועלה 30 סול ללילה כולל ארוחת בוקר.

יום 5 - יום מנוחה בAguas Calientes

הלכנו ב6 בבוקר לתור של הכרטיסים כפי שביקשנו מאיתנו, שם חיכינו עד שיקריאו את המספר שלנו, וקיבלנו מספר חדש וביקשו שנחזור ב14 וחצי.
למזלנו מכיוון שהיינו די ראשונים אז לא התעכבנו יותר מידי בתור, וחזרנו יחסית מוקדם למלון כדי לחזור לישון עוד קצת.

אחרי שקמנו ואכלנו ארוחת בוקר עשינו סיבוב בעיירה, אין בה יותר מידי מה לעשות. מה שמיוחד בעיירה זה שהיא בנויה בין ההרים באמצע שום מקום.
המסעדות שנמצאות ברחוב הראשי מן הסתם יותר יקרות, וכדאי למצוא מסעדות באחת הסמטאות, או אפילו ללכת לאכול בשוק המקומי.

יש מעיינות חמים בעיירה, שהם אולי האטרקציה היחידה שיש לעשות כאשר שוהים בה.

יום 6 - עלייה למאצו פיצו וחזרה לקוסקו

קנינו כרטיסים לשעה 9 בבוקר ומסלול 2 (2A ו2B הם היו אותו מסלול ולכן זה לא משנה איזה מסלול בוחרים). מסלול 2 זה המסלול המומלץ לעשות כאשר מבקרים באתר, הוא גם כולל את הנוף מלמעלה (התמונה המפורסמת), וגם המסלול עובר בתור המאצו פיצו עצמו, בין המבנים ההיסטוריים. שאר המסלולים שקיימים הם 1 ו3. מסלול אחד עובר במרביתו בתוך המאצו פיצו, והמסלול הנוסף עובר מבחוץ.

יש שתי דרכים להגיע לכניסה של האתר, אפשר לקחת אוטובוס ממרכז העיירה עד לכניסה, עולה בערך 13 דולר לכיוון. אפשרות נוספת היא לטפס רגלית לכניסה, מהעיירה הולכים קילומטר וחצי עד לכניסה התחתונה ומשם מטפסים 1600 מדרגות עד לכניסה הראשית לאתר, 2.5 קילומטר הליכה ו440 מטר עלייה.
אנחנו בחרנו לעלות רגלית, כדאי לצאת שעתיים לפני ליתר ביטחון. לנו לקח כשעה וחצי הליכה עד ההגעה לכניסה הראשית לאתר.

ממליץ מאוד לחפש מדריך שילך איתכם ויסביר לכם, יש לא מעט מדריכים בכניסה, מדריך עולה בין 40-60 סול, תלוי בגודל הקבוצה וכמה התמקחתם איתו.

הסיור במאצו פיצו הוא בערך שעתיים, עוברים בנקודות המרכזיות, תצפית על המאצו פיצו, עוברים בשער הכניסה הראשי, בחדרים השונים וכו'. בסוף הסיור חזרנו חזרה לעיירה, התארגנו והתחלנו ללכת חזרה לHidroeléctrica באותו המסלול מלפני יומיים.

הגענו לHidroeléctrica באיזור 16 וחצי וחיפשנו את הנהג ואן שדיברנו איתו על החזרה לקוסקו. העמסנו את התיקים בקולקטיבו והלכנו לנשנש משהו עד שנצא.
הנסיעה חזרה הייתה 6 שעות בערך, בהתחלה נוסעים בציר לא סלול ולכן הנסיעה מלווה בלא מעט קפיצות ורעידות של הרכב. לאחר מכן נוסעים כבר על כביש רגיל עד שמגיעים לקוסקו.
תוך כדי הנסיעה עלו גם לא מעט מקומיים שרצו להגיע לקוסקו או לתחנות בדרך לקוסקו, כל עוד יש מקום אז מעלים אנשים לקולקטיבו. אז מאוד כדאי לשמור על הציוד שלכם, ושהציוד החשוב שלכם יהיה עליכם או לידכם. לי נעלם מקל הליכה כשהגענו לקוסקו :(

עלות הטרק

אפרט בקצרה את כל העלויות של הטרק, כדי שיהיה לכם נוח להשוות, גם מול יציאה עם סוכנות.
קניות של נשנושים לפני הטרק - 40
כדורי טיהור מים - 15
אובר לטרק - 60
לינה בטרק - 3 כפרים - 60 סול, אגוואס קליינטס - עבור 2 לילות 60 סול - 240 סול סך הכל.
נשנושים לאורך הטרק (מים, חטיפים, כריכים) - 64 סול
סיור קפה - 10 סול
אוכל ונשנושים באגוואס קליינטס - 132 סול
כרטיס למאצו פיצו - 152 סול
הדרכה למאצו פיצו - 40 סול
קולקטיבו חזרה לקוסקו - 60

סך הכל:
813 סול לשישה ימים.

טיפים

• הטרק לא מסובך לוגיסטית ולכן אפשרי לעשות אותו באופן עצמאי ולא עם סוכנות, ישנים בגאסטהאוסים בכפרים והדרכי ההגעה אליו לא מסובכות מידי.
• מבחינת ציוד שכדאי להביא ואפשר לשכוח: קרם הגנה, שפתון ליובש, טיהור מים (כדורים או פילטר), נשנושים, קצת אוכל ליתר ביטחון כמו טונות וטורטיות.
• אין מה לדאוג אם אין לכם כרטיס למאצו פיצו, אפשר לקנות כשמגיעים לעיירה. רק לקחת בחשבון שחשוב מאוד להגיע לתורים מוקדם כדי להשיג כרטיס טוב ובשעות טובות - מומלץ מסלול 2.
• תמיד כדאי לבדוק מזג אוויר לפני, כדי לא לטייל במזג אוויר מבאס. אבל בכל מקרה צריך להיערך בהתאם עם ציוד גשם ליתר ביטחון.
• מרבית הטרק לא בגובה שעלול להוביל למחלת גבהים, רק היומיים הראשונים הם באמת בגובה ולכן עדיין מאוד חשוב קצת להתאקלם לגובה לפני. לשהות מספר ימים בקוסקו לפני היציאה לטרק.
• מאוד חשוב כשמגיעים להידרולקטיקה בהלוך, לקחת מספרי טלפון של נהגי ואן כדי לנסות לתאם עם נהג שיחכה לכם בחזור.
• מאוד חשוב להוריד מפות אופליין לפני היציאה לטרק, אני משתמש בmappy.com
• להביא קלפים כדי שיהיה לכם איך להעביר את הזמן בערבים!