| תאריך הטיול | September 2025 |
|---|---|
| משך הטיול | שבוע |
| עונה מומלצת | יולי-ספטמבר |
הרי הטטרה זה בעצם שמורת טבע גדולה מרוצפת מסלולי טיול.
רכס ההרים מהווה את הגבול בין סלובקיה ופולין ואף ניתן לחצות כחלק משביל הטיול את הגבול בין המדינות (פסגת הר ריסי).
אני טיילתי בעיקר בצד הסלובקי ולכן רוב התיאורים יהיו על אזור זה והיומיים האחרונים בלבד היו בצד הפולני.
למרגלות הטטרה כפרים רבים שניתן ללון בהם והם מהווים גם נקודת התחלה וסיום לשבילי השמורה.
ניתן לבנות טיול על בסיס מסלולים קווים או טיול כוכב (או שילוב..) בזכות הפריסה הרחבה של הכפרים והרכבת שמחברת את מרביתם.
בגדול את ימי המסלול תכננתי על בסיס סיפור הדרך של פיני שלומי מספטמבר 2021 (צירפתי לינק תחת ״קישורים״). הגשם עשה את שלו ותוך כדי ביצעתי מספר התאמות.
נחתי בבודפשט בצהריים ולקחתי את קו 100E אל מרכז העיר.
באופן כללי התחבורה הציבורית בבודשפט היא פשוט מעולה! יש מטרו, קווי טראם, אוטובוסים והכל מסונכרן. אני נעזרתי באפליקצייה שלהם budapestgo וקניתי כרטיס חופשי ל-24 שעות (27 שקל) שאפשר לי נסיעה חופשית בכל אמצעי התחבורה (חוץ מהאוטובוס מהשדה). חשוב לסרוק בכל תחילת נסיעה QR בדומה לארץ.
בגדול ניסיתי לטעום כמה שיותר ביום וחצי שתכננתי לעיר. הגעתי ישר אל השוק המרכזי ולדעתי זה ממש בזבוז זמן בנוסף לכך שדוכני האוכל מאוד יקרים. המשכתי בהליכה לאורך הדנובה ולקראת הערב הגעתי למלון. התחיל לרדת קצת גשם וזה גרם לי להבין שגם לא הגעתי מוכן מבחינת לבוש חורפי לטרק עצמו ולכן בדרך עברתי בסניף דקטלון למספר השלמות.
את הלילה העברתי במלון City Hotel UNIO superior.
ביום השני נרשמתי מראש לסיור עם קבוצה ישראלית של 3 שעות (״בודפשט עם בר״) וזה בהחלט סגר לי את הפינה מבחינת רקע על העיר, אתרים חשובים ותרבות כללית.
בודפשט ידועה בסצינת המרחצאות שלה. הגדולים והמתוירים ביותר הם סצ׳יני ואני דווקא העדפתי משהו פחות המוני ולכן אחר הצהריים נסעתי אל מרחצאות רודאש שנמצאים על גדת הדנובה בצד של בודה. מעליהם יש גם גבעה יפה עם תצפית שמשקיפה על כל העיר. אחלה מקום לשקיעה.
חזרתי למלון להתארגנות ונסעתי אל התחנה שממנה יוצא אוטובוס הלילה שלי אל האזור הטטרה.
הזמנתי מראש כרטיס נסיעה עם חברת flixBus. יש אפליקציה ואתר מאוד נוחים, פריסה די רחבה של קווים ויעדים.
ב-23:59 בדיוק לפי הלו״ז האוטובוס יצא.
ב-5:30 בבוקר הגעתי אל tatranska lomnice, עיירה יחסית מרכזית ברכס אבל בשעה מוקדמת הכל היה רדום.
התכנון המקורי היה כיום מנוחה בו אטייל מסלולים קצרים ולקראת אחר צהריים אקח אוטובוס ל-zdiar שממנה אתחיל לטייל למחרת.
בגלל שראיתי שביום ה-3 צפוי גשם ולהפתעתי הייתי יחסית ערני אחרי נסיעת הלילה החלטתי לבנות מסלול קצת יותר מאתגר וארוך כדי לנצל את היום בצורה טובה יותר.
לאחר ארוחה קלילה במאפייה הראשונה שנפתחה (7 בבוקר) שכללה קפה ומאפה והצטיידות בכמה חטיפי אנרגיה מהמכולת הקרובה התחלתי את המסלול.
מהעיירה יש רכבל שעולה אל נקודת ציון Start ואז עוד רכבל אל נקודת ציון Skalnaté pleso ומשם עוד 2 רכבלים שעולים לפסגות גבוהות. החלטתי לעלות אליהם בשביל הליכה מסומן ירוק. הנוף כולו ירוק וההליכה אמנם בעלייה אבל יחסית נוח וברובה ממש מתחת לרכבל. ב-Skalnaté pleso יש אגם נחמד עם מבנה גדול למנוחה ומסעדה. היה יחסית קר אז קניתי מרק חם. הרכבל לפסגה הגבוהה ביותר בטטרה (Lomnický štít 2634) היה תקול אז הסתפקתי בעלייה לפסגת Lomnické sedlo בגובה 2189. לאחר כמה תמונות והשתהות מהנוף ירדתי עם הרכבל חזרה ל-Skalnaté pleso ואז גם מהפלאפון הזמנתי את האוטובוס (flixBus) שיקח אותי מ-stary smokovec אל zdiar. המשך המסלול היה כולו בירידה אל Hrebienok. הדרך הייתה קלילה עד שהתחיל הגשם. בהתחלה תפסתי מחסה מתחת לסלע גדול במחשבה שייפסק אבל לא כך היה ובגדול במשך שעה הלכתי ביחד עם הרבה מטיילים בגשם די שוטף. צריך להיזהר ולשים לב לאבנים המחליקות.
הייתי יחסית לחוץ בזמנים להספיק לאוטובוס ולכן מ-Hrebienok ירדתי באמצעות פוניקולר אל stary smokovec (נסיעה של 7 דקות לעומת בערך 40 דקות ירידה בהליכה).
הגעתי עם האוטובוס ל-zdiar. כפר מאוד מנומנם שפרוס לאורך הכביש הראשי. הרבה עליות וירידות ולכן חשוב להתמקם בנקודה די קרובה לתחילת המסלול אחרת בקלות אפשר להיתקע עם 2-3 ק״מ הליכה חסרות משמעות (אך כאלו שיורגשו בהמשך היום..).
את הלילה העברתי בפנסיון SOVA Hotel&Restaurant.
לאחר ארוחת בוקר נחמדה, הלכתי אל תחילת המסלול.
החלק הראשון של היום היה המאתגר והקשה שכלל הליכה על שביל אדום בתוך היער עם עלייה של בערך 1000 מטרים תוך 5 שעות. בהתאם לא היו בו הרבה מטיילים. ניסיתי ללכת ולנח במרווחים יחסית קבועים ומדי פעם בדקתי באפליקציה איך אני מול התכנון. החלטתי לצאת עם פחות מים מהרצוי ליום שלם כדי לחסוך משקל ומתוך החלטה שאעצור בבקתה לצהריים והצטיידות. החלטה משתלמת שחסכה לי קילו סחיבה בעלייה. לקראת הפסגה ניתן לראות את נקודת ההתחלה והבתים של zdiar וזה בהחלט נותן תחושת סיפור להבין את המרחק והפרשי הגובה. מהפסגה (Vyšné Kopské sedlo) התחלתי במגמת ירידה עד לסיום היום ובחלק זה כבר היו הרבה מאוד מטיילים. בדרך עוברים באגם נחמד (Velke Biele pleso) ולאחר חצי שעה נוספת שילבתי עצירה לארוחת צהריים בבקתת Chata pri Zelenom plese שנמצאת גם היא ליד אגם. מהבקתה עד לכביש הירידה היא בסוג של דרך 4*4 כך שאין יותר מדי מכשולים. שימו לב שבגלל הגישה הנוחה לבקתה אז היא מפוצצת במטיילים וחיכיתי חצי שעה רק כדי להזמין ארוחת צהריים שכללה מרק שעועית חם ושטורדל לקינוח שהיו סבירים אבל אחרי העלייה הקשה של הבוקר זה עשה את העבודה ובהחלט היה שווה את זה. כמובן שקניתי גם בקבוק מים בהתאם שהיה נדרש.
מהבקתה ירדתי בשביל צהוב עד לכביש ואז עם שביל האופניים הלכתי עד ל-tatranska lomnice שאליה הגעתי בסביבות 18:00. בצמוד לכביש שמקיף את הרכס יש שביל אופניים ולכן אפשר להסתמך עליו בתכנון המסלולים.
את הלילה העברתי בפנסיון Vila Park.
לפי התכנון המקורי, ביום זה הייתי אמור ללכת מ-tatranska lomnice אל בקתת Zbojnícka chata (שבה הזמנתי מקום לינה מראש).
בהתאם לתחזיות, הגשם התחיל עוד במהלך בלילה ולכן בבוקר החלטתי סופית לשנות את התוכניות ולא להגיע לבקתה אלא לטייל בקטנה בלבד. הסיבות העיקריות שלי היו ההנחה שגבוה בהרים מזג האוויר כנראה סוער יותר ובנוסף לא רציתי להסתכן בהתקררות וחולי כשאני עוד יחסית בתחילת הטיול.
ירדתי לארוחת הבוקר ב-8:30 ולאחר התארגנות לקחתי את הרכבת לכיוון strbske pleso (שעה נסיעה). העיירה צמודה לאגם שמוקף בשביל הליכה נוח. לאחר ארוחת צהריים חזרתי עם הרכבת אל הפנסיון. סהכ הטיולון זה לקח כ-4 שעות.
כאמור לא יום מטורף.
את הלילה העברתי שוב בפנסיון Vila Park (בבוקר הזמנתי לילה נוסף)
אז בתכנון המקורי היום היה אמור לכלול הליכה מבקתת Zbojnícka chata אל Popradske pleso ולכן כדי להדביק קצת המרחק החלטתי לקחת רכבת מהעיירה שבה ישנתי tatranska lomnice אל stary smokovec.
לאחר מכן עליתי ברגל אל Hrebienok בשביל ירוק שעולה בצמוד לפוניקולר (שבו ירדתי ביום הטיול הראשון). העלייה לקחה קצת יותר משעה. זה היה בוקר שמשי ובגלל הגישה הנוחה Hrebienok היה מפוצץ במטיילים שיוצאים ממנו לשבילים קצרים. לאחר מנוחה קצרה על הפופים של אחת המסעדות שמשקיפות על העמק התחלתי בצעידה בשביל אדום שאליו נצמדתי לאורך כל היום.
בדרך עוברים באגם Velické pleso שצמוד אליו מלון ההרים Sliezsky dom. במקום עובר שביל אופניים לכן היו הרבה קבוצות רכיבה. עצרתי למרק חם ומנוחה ולאחר מכן המשך הליכה. בדרך עוברים בעוד אגם Batizovské pleso שלאחריו היה המקטע היחיד בכל הטיול שממש הלכתי לבד במשך שעתיים (ללא מטיילים אחרים בקרבה). התחיל להיות מעונן וקריר ולאט לאט הוספתי עוד שכבות חימום.
השביל מגיע ממש עד לפסגת Sedlo pod Ostrvou (1966 m) שצופה אל אגם Popradske pleso שבו אעביר את הלילה. הירידה למלון הייתה 500 מטר גובה ב״שביל נחש״ מפותל ומייסר וארכה שעה ורבע.
את הלילה העברתי במלון ההרים Horský Hotel Popradské Pleso (לינה משותפת בחדר עם 8 מיטות).
התכנון המקורי ליום זה היה לטפס לפסגת הר rysy, ״לחצות״ את הגבול ולרדת אותו בצד הפולני אל אגם morskie oko ששם אעביר את הלילה בבקתה או אקח מיניבוס לזאקופנה. גם ביום זה היה צפוי גשם ולכן חיכיתי עם ההחלטה לבוקר.
כל הלילה והבוקר היו גשמים חזקים ובארוחת הבוקר (הכי טובה מכל המקומות בטיול) פגשתי 2 מטיילים נוספים שתכננו לעלות את ההר וביחד החלטנו (בהתבסס על התחזית) לצאת לטיפוס ב-10:00 שאז נפסק הגשם בתקווה שלא יחזור (על אף שהתחזית כן הראתה סיכויים קלים לגשמים פה ושם). בגלל השעה המאוחרת החלטתי לוותר על התוכנית של ירידת ההר בצד הפולני אלא להיצמד לחברים החדשים שלי בתכנון של לעלות ולרדת את ההר בצד הסלובקי חזרה לאותו המלון.
הטיפוס על ההר מאתגר אבל סה״כ סביר. כמו בכל הטטרה מתחילים לעלות לגובה בנוף מיוער בצמוד לנחל זורם (שביל כחול) שמתחלף בנוף שיחים נמוכים (שביל אדום) שמתחלפים באבנים וסלעים. בדרך עוברים באגם קטן (Veľké Žabie pleso Mengusovské). יש מקטע אחד שנעזרים בסולמות ושרשראות (לא היה מאוד נדרש, אולי מיועד למזג אוויר סוער יותר). בדרך בגובה 2250 עוברים בבקתת Chata pod Rysmi. חששנו שיתחיל גשם והיינו חדורי מטרה להגיע לפסגה לכן עצרנו למנוחה קצרה בלבד. מהבקתה לפסגה השביל כבר יותר ״פרוע״ וב-50 מטר גובה האחרונים כבר יותר קשה לזהות את הסימונים ובגדול אפשר לאלתר את הטיפוס שבחלקו מתבצע ממש עם הידיים.
הפסגה עצמה קטנה מאוד ויש שם מקום ל-10-15 מטיילים בו זמנית. שימו לב שיש סלעים שהם ממש מצוק ישיר אל תהום אז זהירות. לפתע הופיעו אבא וילד בן 7 (!!) שטיפסו מהצד הפולני ולטענת הילד הטיפוס היה קליל..
הנוף מהפסגה משגע! ניתן לראות בצד הפולני את אגם morskie oko שנמצא בערך 1000 מטר למטה.
אחרי מספר תמונות וסיפוק אדיר מההגעה לפסגה התחלנו את הדרך מטה.
עשינו עצירה קצרה למנוחה בבקתה (ניתן לקנות במזומן בלבד) והמשכנו את הירידה. לאחר זמן מה של ירידה בשביל ״מרוצף״ אבנים מתחילים להרגיש את המכות על הברכיים אז בהחלט שימוש במקלות עוזר פה וכמובן שילוב של הפסקות.
לקראת 18:00 חזרנו אל מלון ההרים באגם Popradské Pleso.
אכלנו ארוחת ערב במסעדה (הזמנתי מנת מרק ומנת אורז עם בשר) ונהננו מבירה אחרי יום טיול מעייף אך מספק.
את הלילה העברתי כאמור שוב במלון ההרים Horský Hotel Popradské Pleso (הפעם השתדרגתי בחדר עם רק 6 מיטות וללא קומותיים!)
גם ביום זה היה צפוי גשם לסירוגין ובגלל שבכל מקרה נאלצתי ״להקריב״ שעתיים וחצי של נסיעה לפולין אז החלטתי שלא לטייל היום בכלל ושהתחנה הראשונה בפולין תיהיה פארק המרחצאות (שתוכנן להיות למחרת אבל כאמור בגלל הגשם הקדמתי...).
קמתי מוקדם ב-5:45 על מנת לאכול ארוחת בוקר, לצעוד 5 ק״מ בירידה מהמלון לעיירה strbske pleso ולהתחיל שם את הנסיעה לכיוון זאקפונה (8:15 רכבת ל-stary smokovec ומשם אוטובוס קו a15 שחוצה את הגבול לפולין).
ב-11:15 הגעתי לפארק המרחצאות "Chocholowskie Termy" שממוקמם 20 דקות נסיעה צפונית מזרחית לזאקופנה. לשמחתי האוטובוס a15 מגיע גם לשם ולכן הנסיעה לא הצריכה החלפה.
זהו פארק המרחצאות הגדול בפולין והוא פרוס על פני מספר קומות ומתחמים: הקומות התחתונות הן מתחם בריכות שמזכיר קצת ״קאנטרי״ עם הרבה ג׳קוזיים ובריכות תרמיות פנימיות וחיצוניות. בקומות העליונות יש מתחם ספורט, ספא וסאונות. אני קניתי כרטיס משולב ללא הגבלת זמן למתחם הבריכות והסאונות (160 זלוטי). לא אטרקציה זולה אבל ביליתי שם עד 20:00 בערב אז בהחלט מהנה. כמו בהרבה אזורים באירופה, הכניסה לסאונות הינה עם מגבת בלבד כך שקחו זאת בחשבון.
בערב תפסתי אוטובוס לעיירה (זאקפונה). המדרחוב הראשי Krupówki מלא במסעדות, חנויות בגדים, דוכנים שמוכרים בעיקר ריבות ו-oscypek (מאפה גבינה מעושנת). יש לא מעט שווארמיות ולא יכלתי לעמוד בפיתוי אז אכלתי שווארמה עם ציפס בטטה ויוגורט.
את הלילה העברתי במלון Halny Pensjonat. העיצוב סובייטי ונראה שיש מה לשפר בתחזוקה אבל המיקום שלו בין המדרחוב הראשי לתחנת האוטובוס המרכזית ניצח.
קמתי ב-8:00 וירדתי לארוחת בוקר במלון.
בערב הקודם כאשר ביצעתי את הצ׳ק אין, פקידת המלון ממש הפצירה בי של-morskie oko יוצאים ממש מוקדם (6:30 בבוקר) או עדיף לחכות למחרת בגלל כמות המטיילים הרבה. החלטתי שלא להקשיב לה ״ולקחת את הסיכון״ והלכתי לתחנה המרכזית לעלות על אחד המיניבוסים שמגיעים לשמורה של האגם. בגדול בתחנה המרכזית יש רציף מיניבוסים (עם שלטים ברורים כל אחד והיעד שלו) כך שכל אתרי הטבע והתיירות סביב זאקפונה נגישים בקלות רבה.
הנסיעה ארכה כחצי שעה (עלות 15 זלוטי) וסביב 10:30 הגעתי לחניון הכניסה לאגם (Palenica Białczańska). בגדול אפשר להקביל את זה לסחנה של פולין מבחינת כמות המטיילים, קבוצות בית ספר וההמולה הכללית. הכניסה לשמורה עולה 11 זלוטי וכדי להגיע לאגם נדרשת הליכה של 2.5 שעות על כביש אספלט בעלייה די משעממת (שביל אדום). למעוניינים יש אטרקציה של כרכרות סוסים שמכסה 90 אחוז מהדרך (לא ביררתי עלות וכמה זמן חוסכת..).
צעדתי ממש מהר וב-12:00 הגעתי סוף סוף לאגם morskie oko (גובה 1,395 מטר). בהחלט המוני מטיילים אבל רחוק מסיפורי ההפחדה של הפקידה במלון. הנוף משגע, הכל ירוק, הנחלים וההרים משתקפים במים ומסביב לאגם ניתן לראות מטיילים רבים שנחים בין הסלעים. לצד האגם יש בקתה שכמובן עושה אחלה כסף ממכירת בירה וממתקים. המלצה שלי לבוא מארוגנים כי התור לא שווה את זה.
ממליץ בחום להקיף את האגם בשביל אדום ולעלות לאגם נוסף (Czarny Staw pod Rysami). הוא ממוקם בגובה 1583 (תוספת של 200 מטר) והעלייה אליו לוקחת בערך חצי שעה אבל לדעתי שווה את בענק. מהאגם הזה השביל האדום בעצם ממשיך עד לפסגת הריסי אבל בצורה הרבה יותר תלולה מאשר בצד הסלובקי. הריסי נראה כמו קיר אנכי שסוגר את האגם מצד אחד ומהצד השני הירידה חזרה ל-morskie oko ונוף פתוח של העמק הירוק. נוף עוצמתי מאוד.
עצרתי שם לארוחת צהריים שהתבססה על כמה מאפים שקניתי בבוקר בסופר ולקינוח חטיף אנרגיה שוקולד. לאחר שעה של מנוחה והתבוננות בנוף התחלתי את הדרך חזרה: ירידה לאגם הראשון, היקוף מהצד השני והליכה בדרך האספלט חזרה עד לחנייה עם המיניבוסים למרכז העיר.
בערב עצרתי במסעדה שבה אכלתי מנה מקומית של לביבת תפוא אדמה עם גולאש. היה ממש טעים.
לאחר הליכה קלה במדרחוב חזרתי למלון.
גם את הלילה העברתי במלון Halny Pensjonat.
התחלתי את היום בארוחת בוקר במלון, התארגנות זריזה והליכה אל תחנת האוטובוס.
הדרך המהירה ביותר להגיע מזאקפונה אל קרקוב היא באמצעות אוטובוס וגם פה נעזרתי ב-flixBus. יש קו שיוצא כל בערך חצי שעה ואני הזמנתי מקום ממש באותו הבוקר לאוטובוס שיוצא ב-9:50.
הגעתי לתחנת האוטובוס/רכבת הראשית בקרקוב לקראת 12:00 לאחר נסיעה רגועה ופקוקה מעט.
המטרה בקרקוב בגדול הייתה להעביר את הזמן עד לטיסת ב-5 בבוקר למחרת. בגדול המרכז התיירותי העיקרי של העיר יחסית קטן וניתן ללכת בו בכיף ברגל. ביליתי קצת בכיכר הגדולה, נחתי במדשאות של הויסלה, קצת ברובע היהודי. בערב אכלתי את מה שנחשב למאכל הלאומי של פולין - ״ביגוס״. מדובר על תבשיל כרוב ובשר שמוגש בתוך לחם. אגיד שלא עפתי..
לקראת חצות לקחתי אוטובוס לשדה התעופה לקראת הטיסה וסוף הטיול.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם