טרק הקנצ'נצ'נגה - כי אנאפורנה זה לחלשים

כתב במקור: גלעד בן-צבי המלך (אביב 2006) עדכנו והוסיפו: דן סאקס ודניאל דותן (סתיו 2013)

תאריך הטיול	October 2013
משך הטיול	3 שבועות
עונה מומלצת	אוקטובר-נובמבר או מרץ-אפריל

תוכן עניינים

יתרונות

1. מדובר באחד הטרקים הכי יפים בנפאל. נופים הרריים אדירים
2. טרק משמעותית פחות מתוייר, הכפריים במזרח נפאל מאד נחמדים (בעיקר באזורים היותר נמוכים ובישובי הקבע) ובאיזור קבוצות אתניות רבות. הפופולאריות של הטרק אט אט גוברת (מהרו לפני שתגבר יותר מידי).
3. באביב יש יערות רודודנדרון פורחים בדרך.
4. שילוב של מספר נופים שונים (ירוק, שדות אורז, נחלים, פסגות אלפיניות)

חסרונות

1. טרק ארוך, עם הרבה עליות וירידות, והרבה הליכה בגבהים של 4000-5000 מטר.

2. בחלקים התחתונים של הטרק יכול להיות חם ולח.

מידע כללי:

מזרח נפאל הואאחד האזורים המרתקים של המדינה. יש פה עושר גדול במיוחד של בעלי חיים וצמחים. מי שמטייל באביב יפגוש באזורים הנמוכים סחלבים נהדרים ובגבהים של 3000 מטר יערות רודודנדרון פורחים ומי שיטייל בסתיו יראה שכל הילדים חוזרים לבית ההורים לחודש לכבוד תקופת החגים שלהם (אווירה טובה ואנשים לשאול אותם מה הדרך הנכונה). מבחינה אתנית יש פה מגוון אדיר של קסטות. באיזור קנצ'נצ'ונגה שולטות 4 קבוצות אתניות: באיזורים הגבוהים יש Bhotya(טיבטים) ושרפות, באיזורים הנמוכים Rai ו- Limbu. הראי והלימבו לא נמצאים בשום מקום חוץ ממזרח נפאל, וידועים ביופין של נערותיהם, המנצחות כל סחלב ורודודנדרון בדרך. כמו בכל מקום בנפאל גם כאן ההינדואיזם והבודהיזם משולבים לבלי הפרד, חוץ מאצל הבוטיה והשרפה הבודהיסטים לחלוטין.
קנצ'נצ'נגה הוא ההר השלישי בגובהו בעולם (8586 מטר). בניגוד לשאר הרי ה-8000+ לא מדובר על פסגה מבודדת, אלא על רכס אדיר ומצוקי עם שורת פסגות מעל 8000. מסביב לגוש המרכזי, ומחוברים אליו ברכסים צרים ומשוננים, נמצאים עשרות "מאבטחים" – הרי של 6000 או 7000 מטר "בלבד", כמה מהם יפים בצורה יוצאת דופן (Wedge Peak, Gimmigela, Jannu, Ratong).
פירוש השם קנצ'נצ'נגה בטיבטית – "5 בתי האוצר של השלגים הגדולים" – מרמז על 5 הקרחונים הנהדרים שנשפכים מההר לכל הכיוונים. שניים מהם – קרחון קנצ'נצ'ונגה וקרחון יאלונג – תפגשו במהלך הטרק.

ספרים מועילים:
Kangchenjunga/Kev Reynolds – מדריך ספציפי ומפורט לטרק הנ"ל.
Lonely Planet – Trekking in the Nepal Himalaya – קטע קצר אבל קולע על הטרק לקנצ'נצ'ונגה.

אישורים:

פרמיט: קנצ'נצ'ונגה הוא שמורת טבע ונדרש פרמיט על מנת להיכנס לשמורה. הכניסה לשמורה בכפר טפטוק והיציאה בימפודין. עלות הפרמיט 10$ לשבוע, ונדרשים שלושה שבועות. בעקרון חייבים מדריך או פורטר ואסור לצאת כבודד לטרק, אבל יש סוכנויות (סויסה) שיעשו לכם אישור פיראטי, קבלה פיקטיבית ויורו לכם לתרץ שהמדריך היה חולה וחזר על דעת עצמו חזרה.
אישור כניסה לשמורה: עולה 2,000 רופי. ניתן לשלם אותו בסוכנות מראש, בכניסה לשמורה עצמה או אפילו בכפר גונסה. אם לא עשיתם מראש ואתם בלי מדריך או פורטר, תעשו כבר בגונסה כדי להימנע מהסיכוי הקלוש לבעיות בכניסה לשמורה

איך להגיע ולאן:

יש 3 בסיסים ליציאה לטרק:
בסנטפור (BASANTAPUR). נסיעה של יום וחצי מקטמנדו לHILE. מהילה נסיעה לבסנטפור בדרך עפר במשך 3 שעות.
טפלג'ונג (TAPLEJUNG). נסיעה של יום וחצי- יומיים מקטמנדו לILAM. משם נסיעה במשך 10 שעות לטפלג'ונג (השעות האחרונות קשות במיוחד).
סוקטר (SUKETAR). שדה התעופה של טפלג'ונג. 2 שעות הליכה במעלה הרכס. טיסה – כמה פשוט ככה יקר אבל ראוי לשיקול בהתחשב בזמנים וסיבולת נסיעות והנאה כללית. שימו לב שנכון לסתיו 2013 השדה היה סגור. תבררו מראש. במידה ופתוח ניתן לתפוס לשם טיסה מBIRAT NAGAR ולחסוך 12 שעות נסיעה.
קנגדבה (KANGDEBE) – אנחנו גילינו אותו כבסיס יציאה מעולה, אם אתם מתחילים מהחלק הדרומי הוא יכול לשמש גם כבסיס כניסה. המקום עם זאת פחות מפותח ומחוץ למפה ופחות מומלץ ליציאה לטרק.
יש 2 ערים מרכזיות במזרח נפאל (עם שדות תעופה):
בירתנגר (העיר השנייה בגודלה בנפאל) – אנחנו טסנו אליה. אם אתם טסים למזרח נפאל כדי להימנע מנסיעת אוטובוס של יום וחצי זאת האופציה הזולה ביותר, הנוחה ביותר והשווה ביותר להשקעה כספית בתחבורה.
בירטמור – אין סיבה לטוס לכאן בהגעה (יקר יותר מבירת נגר ולא מקצר את אוטובוס ההמשך) אלא אם כן לחוצים בזמן ואין מקום על הטיסות האחרות לבירת נגר. אבל זאת כן תחנת היציאה מהטרק לקטמנדו (יפורט בסוף).

מדריך ופורטרים:

משנת 2011 אפשר לעשות את הטרק ללא אוהל יחסית בקלות. רק נדרש להבין שהלינה והאוכל יהיו בסיסיים ביותר ולטייל בתוך העונה (אם תטיילו בקצוות הבקתות הגבוהות לא יהיו מאויישות). רשמית צריך מדריך, אבל בפועל לאף אחד לא איכפת. כל כך לא איכפת שתחשבו שאולי שינו את החוקים וכבר לא צריך עקרונית אבל תאמינו לנו, "רשמית" צריך. זה לא אומר שיש בעיה לצאת בלי, פשוט צאו עם כל האישורים וסיפור שהמדריך חלה וחזר לאחור, זה מספיק. אם אתם כן לקחתם פורטרים או מדריך וודאו שזה דרך סוכנות אמינה, אל תשכירו מטפלג'ונג או "תסתדרו בדרך", רוב מי שעשה את זה כך (שאנחנו פגשנו בטרק) נכווה –2 מדריכים שברחו עם הכסף (אחד מהם לזוג ישראלים), פורטרים שמרדו ונטשו באמצע הלילה ומדריך אחד של קבוצת ספרדים שממש עשה להם צרות. רוב המדריכים והפורטרים כמובן היו מאד חברותיים ומקצועיים. מילה אחרונה בנוגע לפורטרים תוודאו שיש להם ציוד מתאים, ראינו כמה שקיבלו עיוורון שלגים כי שלחו אותם ללא משקפי שמש בשלג כבד ועוד קבוצת פורטרים שאמרה שלא תחזור לטרק הזה כי הוא קר מידי בלילות ובבקרים. ציידו אותם כראוי ואל תהיו בני זונות (הגסות היא בשביל ההדגשה והפלת האסימון).

אופציות למסלול:

אופציה המתוארת בדפים הבאים היא המקיפה ביותר, הכוללת ביותר (פרט ליומיים בסוף), היפה ביותר ובמובנים רבים ההגיונית ביותר: בסנטפור- צ'אוקי- גופה פוקארי- דובן- מיטלונג- צ'ירווה- סקטום- גייבלה- אמג'ילוסה- גונסה- קמבצ'ן- פנגפמה- גונסה- סלה לה- טסארם- רמצ'ה- ילונג (בייס קמפ דרומי) – טסרם – טורונדין – ימפודינג- קהבנג- קנגדבה
אפשר להתחיל בטפלג'ונג ולהתחבר למסלול הנ"ל במיטלונג (MITLUNG) או להתחיל בסוקטר ולהתחבר בTHIWA קצת לפני CHIRWA – רובכם אנחנו מניחים תיקחו את המסלול הזה בגלל זמנים.
טפלג'ונג/סוקטאר –- צ'ירווה- סקטום- גייבלה- אמג'ילוסה- גונסה- קמבצ'ן- פנגפמה וחזרה על עקבותייך כל הדרך חזרה. (טיול בעמק הצפוני בלבד, לבייס קמפ הצפוני בלבד). ייתכן בעקבות חסימת שלג של המעבר בין העמקים (היומיים של הSLELE ) או בשל מגבלת זמן שלכם ועיכובי מזג אוויר.
טפלג'ונג/סוקטאר – קונג'רי- ימפודין- טורונדין- צרם- רמצ'ה- חזרה (טיול בעמק הדרומי בלבד, לבייס קמפ הדרומי בלבד)

עונה

אנחנו יצאנו בסתיו בדיוק ב1 לאוקטובר מבסנטפור. מדובר בתזמון מיטבי כדי להספיק עוד טרקים בנפאל וליהמנע מהקור של נובמבר אבל אם זה הטרק היחיד שלכם תכוונו להיות בפנגפמה ב20-30 לאוקטובר. מדובר בטרק ואזור קר במיוחד בשל רוחות הקרחונים באזורים הגבוהים ולכן קר מאד בלילות ובבקרים כשאין עדיין שמש, הצטיידו בהתאם. לעומת זאת אם השמש כן מאירה ואין עננים יהיה חם מאד במהלך היום גם באזורים הכי גבוהים.

בטיחות

הטרק אינו טרק קשה כל עוד אתם לוקחים ימי מנוחה כשאתם צריכים ובעיקר כל עוד מזג האוויר נורמלי.
אנחנו גילינו בדרך הקשה ש2 מטרים של שלג ב48 שעות באמצע אוקטובר זה לא נורמלי - כאשר סופת ציקלון פגעה בכל נפאל (זה נדיר בתקופה הזו אבל עובדה שיכול לקרות). מגונסה ומעלה בצד הצפוני ומטסרם ומעלה בצד הדרומי תנו כבוד להרים (כולל כמובן הסלה לה). אם יורד הרבה שלג או ירד לפני אספו כמה שיותר מידע ואל תהיו נעולים על היעד. אוהל אינו הכרחי כל עוד הכל חלק אבל אותנו הוא הציל כאשר לא הצלחנו להגיע ללונק מקמבצ'ן ביום אחד ובמקום זאת הקמנו אוהל על השלג וייבשנו את עצמנו בתוכו, כך שלפי דעתנו הוא שווה את המשקל כתעודת ביטוח בכל מצב.

כשאנחנו כותבים ששלג עמוק מרבע או מחמש את זמני ההליכה אנחנו לא מגזימים, הוא גם יכול להביא לעצירה מוחלטת. אם נקלעתם למצב כזה בטרק הזמנים הכי נוחים ללכת עליו הם כמה שיותר מוקדם כשהוא עדיין קרח ולא שוקעים בו (דניאל ירד את הפנגפמה בלילה בירח מלא בשלוש שעות לעומת עלייה נוראית של 10 שעות ביום מלונק לפנגפמה בשלג של 2 מטרים). פרט לזה אם אתם לא בטוחים בשבילים יש מספיק כפריים לשאול באזורים הנמוכים.

לסיכום אמצעי הבטיחות שעזרו לנו:
1. אוהל טוב ועמיד במזג אוויר קשה.
2. ציוד חם ומתאים (טרמי ופליז לא מספיק פה)
2. מכשיר לוויני שהשכרנו מחברת small world הישראלית. לא חובה, אבל טוב לדעת שבכל מקרה תוכל ליצור קשר עם העולם החיצון במקרה של חירום כלשהו. הטרק גם ארוך מאד ואנחנו היינו 30 ימים ללא קשר טלפוני עם הבית, האפשרות לשלוח הודעה לוויינית ואות חיים הביתה בפשטות נתנה שקט נפשי להורים. דבר נוסף הוא שאתה יכול למפות את מסלול ההליכה שלך ולשחזר אחר כך את הטיול במדוייק.

הערה אחרונה:

גלעד טייל 7 חודשים בנפאל ואילו מילותיו מסיפור הדרך מ2006: טיילתי בהמון טרקים בנפאל אך קנצ'נצ'ונגה היה לטעמי, הטרק היפה מכולם. חוסר האוירה התיירותית מגלה את נפאל בשיאה: במקביל לנופים הרריים שלא מהעולם הזה יש אנשי מסבירי פנים וידידותיים ביותר. הטרק קשה ומאומץ, אבל החיי שווים יותר ומהנים יותר כשעובדים בהם קשה ולא מקבלים הכל בכפית של כסף. כך כל דבר צובר ערך ומשמעות. רק חשוב לשמור שהאיזון בין קושי להנאה יוכרע לטובת ההנאה, שלא יהיה סבל. אל תמהרו ואל תאמצו את עצמכם יתר על המידה, כך תהנו יותר. תהיו מוכנים להפתעות מאכזבות – מזג אויר בעייתי, עיכובים וכדומה – וקחו אותם בקלות. אם יש לכם מספיק זמן ורצון (וחשוב ששניהם יהיו בשפע) תגיעו לכל מקום שתרצו במוקדם או במאוחר.
אז שיהיה בהצלחה ובכיף!

הערת המעדכנים: אנחנו יכולים רק להצטרף לכל מילה ולהוסיף - תתפשו את הטרק הזה מהר, כי תוך כמה שנים הוא כבר יהיה מתויר הרבה יותר ויאבד מהקסם שלו, הסימנים כבר בשטח.
לשאלות – פנו אלינו בתגובות למטה ונשמח לעזור

המסלול:

טיסת בוקר לבירתנגר ונסיעת אוטובוס סבירה עד בסנטפור, שם יש גסטהאוסים נחמדים, WIFI (!) ואפילו מומו. מומלץ פונדק YAK HOTEL

יום 1: בסנטפור צ'אוקי

יום קל עד בינוני

מבסנטפור דרך עפר ממשיכה לצפון מזרח, ובמהרה מתפצלת ממנה שמאלה (צפונה) דרך עפר משנית שאיתה הולכים. אפשר גם להתפצל בבסנטפור עצמה עם שביל שמסתעף שמאלה ומתחבר לדרך הזאת כעבור 20 דקות.
הדרך מטפסת, לעיתים במתינות ולעיתים בפיתולים תלולים, על גב רכס הMilke Danda. (מעבר הרכס מתבצע מימין לאנטנה סלולארית שקשה לפספוס). אם יש ספק, תמיד לקחת את השביל השמאלי יותר שמטפס (כל עוד נמצאים על הדרך 4X4) הרבה יותר יפה ללכת על שביל מקביל משמאל (מערב) שהולך בתוך היער מעל הדרך.

יערות הרודודנדרון של המילקה דנדה, שמתחילים כאן ומשתרעים עוד הרבה צפונה, נחשבים לגדולים בעולם. יש כאן 28 מתוך 30 מיני הרודודנדרון של נפאל. מחודש מרץ, אבל בעיקר באפריל ומאי, יש כאן השתוללות של צבעים שאין כמוה בשום מקום אחר בנפאל. (באוקטובר-נובמבר לא תראו מזה כלום). היערות האלה מלווים את השביל עד אמצע היום השלישי, כשהוא מתחיל את ירידתו הגדולה לעמר נהר הTAMUR. חשוב לא לאבד את דרך העפר, כי בשלב מסוים השביל המקביל עוזב אותה והולך ליעדים משלו, שלא קשורים ליעדים שלכם. עד לכפרון Door Pani צריך לחזור אליה.

מפה היא מטפסת בתלילות אל קו הרכס ומגיעה למקבץ הבקתות Panch Pokhari (2850 מטר, 500 מטר מעל בסנטפור ו2.5-3 שעות מהיציאה). מפה הופכת הדרך לשביל. אל תקחו את הפיצול השמאלי שנראה טוב (הוא נעשה בלתי עביר רגע אחר כך), אלא המשיכו בין הבקתות עד ליציאה מהכפרון. השביל הולך על קו הרכס וצופה על עמקו הגדול של נהר הארון במערב, ומעבר לו נראים ההרים מקאלו החרוטי (חמישי בעולם), צ'אמלאנג דמוי החומה, ואפילו מציצים בקושי לוצה ואוורסט. אחרי עוד שעה מגיעים לכפר Chauki. יש פה לודג'ים, ומקומיים מאוד ידידותיים. אם מזג האויר טוב אולי תוכלו להצטרף למשחק כדורגל למרגלות פסגות ההימלאיה או בירה ב"פאב" המקומי.

יום 2: צ'אוקי - גופה פוקארי

יום קל וקצר.
השביל ממשיך לצפון-מזרח, לאורך קו הרכס, פעם בצד ימין שלו ופעם משמאלו, פעם עולה ופעם יורד. אחרי חצי שעה מתיל להיפתח הנוף לצפון מזרח ורואים לראשונה את קנצ'נצ'ונגה וג'אנו, 2 פסגות שישלטו בהמשך הטרק. אחרי שעה מגיעים לכפר Manglebari, ואחרי עוד 3 שעות ל- Gupha pokhari, כפר של טיבטים ושרפות, דמוי כפר מימי הביניים, שבכל ערב מחסלים פה כמויות מרשימות של טונגבה – משקה אלכוהולי חם (תוודאו שהמים הורתחו ואפשר לשתות ללא חשש) שנשתה בקשית מתוך קנקני עץ. אתם מוזמנים להצטרף לחגיגה, אבל הזהרו – הטונגבה טעימה וכל הזמן מוזגים עוד ועוד מים חמים פנימה, ובלי לדעת מה קורה אתה פתאום מוצא את עצמך שיכור כלוט. בהרבה כפרים בדרך תפגשו את המשקה הממכר הזה. בהמשך הרכס וגבוהה מעל הכפר יש נקודת תצפית נחמדה (רואים אותה מהכפר). אם יש ראות טובה ומתחשק לכם בסוף יום, אפשר לעלות ולתצפת על הנוף.

יום 3: גופה פוקארי – דובן

יום ארוך, בינוני-קשה

לכל אורך היום הזה השביל יכול להיות חלקלק ובוצי אחרי הגשמים-וחלקו שורץ עלוקות (JUKA). בנפאלית אומרים "פיסטארי פיסטארי" – "לאט לאט" וזה תקף בעיקר לגבי היום הזה. בגופה יש פיצול שבילים, ואתם צריכים לקחת את הימני ביותר, מימין לשלוחה שעולה לתצפית. (אם תיקחו את אחד השבילים משמאל לקו הרכס אתם מסתכנים בירידה של 2000 מטרים לאגן הלא נכון כפי כמעט קרה לנו) השביל מטפס קצת ויורד ומטפס שוב, מימין לשלוחה, לעבר אוכף ברור ברכס שבאותו הגובה כמו גופה פוקארי (ששוב אני מדגיש נמצא מימין לשלוחה, יש גם אוכף ברור יותר שנראה מהכפר משמאל לשלוחה והוא לא שלכם). מכאן השביל מטפס אל מקבץ דגלי תפילה דרך יער ג'ונגלי שנקרא Akhar Deorali. בגובה 2950 מטר זהו המקום הגבוה ביותר שהשביל יגיע אליו בימים הקרובים, ומגיעים אליו כשעה אחרי היציאה. מפה מתחילה הירידה הגדולה שתיקח את רוב היום – 2200 מטר עד לכפר Dobhan רחוק למטה על גדת נהר הטמור. תחילה יורדים ושוב עולים לכמה בקתות, ואז מתחילה ירידה בלי הנחות.

תוך זמן קצר יוצאים לרגע מהיער לתצפית מהממת על ג'אנו וקנצ'נצ'ונגה שפשוט מגמדים את פסגות ה3000+ שלידכם. אחרי ירידה של 2.5-3 שעות מאקאר דוראלי מגיעים לGurja, כפר פזור במדרון. הכפר הזה שונה לגמרי ממה שראיתם עד עכשיו – בתים יפי עם קירות צבועים באדום-חלוד ולבן, וגגות מצופים בעשב. הרבה פעמים תלויים קלחי תירס לייבוש על הקיר. גורג'ה מסמן את הכניסה לארץ הלימבו. זה לא שהם היחידים פה, אבל הם הרוב. הנוף משתנה והופך מנוף יערות לנוף של טרסות חקלאיות מקסימות. עוד 1.5-2 שעות של ירידה יביאו אתכם ל-Nesum, כפר מקסים נוסף (קנינו פה בננות טעימות ב10 רופי לשלשה). מכאן יש עוד שעתיים של ירידה תלולה לדובן (בגובה 760 מטר), שיושבת על מפגש הטמור וה- Mewa Khola. יש מיליון שבילים, אבל פשוט תמשיכו עם הראשי מכולם, ואם אינכם בטוחים – תשאלו.

לפני דובן אפשר לקנות בננות מאד מתוקות מהכפריים, תשאלו. לדובן תגיעו כבר עם ברכיים מבקשות רחמים, ותוכלו למצוא כאן הרבה בטים (פונדקים) שיתנו להן לנוח. אחרי חציית גשר הברזל הראשון קחו שמאלה ברחוב הראשי של העיירה והבט האחרון משמאל מנוהל על ידי צעיר נחמד מאוד שמבשל דגים מהנהר- מומלץ. אם מזג האויר מתאים, אפשר גם להתרחץ במים הנעימים של הנהר. יש פה נוכחות של משטרה, אבל אתם ממש לא מעניינים אותם.

יום 4: דובן - מיטלונג

עקרונית יום קל - החום, הלחות ושביל הג'ונגל בסוף היום יכולים להעלות את רמת הקושי לקל-בינוני.

דובן כאמור מתפרשת על שני צידי נהר המווה קולה. בחלקים העליונים נמצאים ה"פרברים". לאחר שחוצים את הנהר על גשר ברזל מגיעים ל"מרכז" העיירה (כפי שכבר עשיתם לפי ההוראות מאתמול). היום ממשיכים למטה ממרכז הכפר (כלומר אחרי הגשר ברזל הראשון פנייה ימינה ב"רחוב הראשי") וממשיכים עד שמגיעים לגשר ברזל שני שחוצה את נהר הטמור. מיד לאחר שחוצים אותו ישנן שתי דרכים מרכזיות. הראשונה היא גרם מדרגות שעולה לטפלג'ונג. השנייה, שאותה תקחו, מתחילה בפנייה שמאלה מיד אחרי הגשר בשביל שמתקדם במעלה הטמור לאורך גדתו המזרחית. אחרי 45 -60 דקות של הליכה בשביל שלעיתים הוא יחסית רחב ומסודר מגיעים לגשר ברזל מרכזי נוסף, אנחנו לא חצינו אותו ופשוט פנינו ימינה לפני הגשר והמשכנו בגדה המזרחית. עקרונית אפשר לחצות לגדה המערבית אבל אם תהיה בעיה בגשר הבא (ליד הכפר TUMMA, מסומן במפה) במעלה הנחל תתקעו ולכן עדיף לא לקחת סיכון ולנהוג כמונו (למרות שנכון ל2013 הוא שם והכל תקין).

השביל ממשיך עתה לאורך הגדה המזרחית. בהגעה לגשר ברזל נוסף ליד הכפר טומה ישנם שני שבילים. האחד מטפס למעלה, אותו נטשנו אחרי 10 דקות עלייה וחזרנו לאחור. (ייתכן והוא מטפס לטפלג'ונג או שהוא מוביל לשביל נוח גבוה יותר לאורך הגדה, תשאלו מישהו! אם זה שביל נוח לאורך הגדה תיקחו אותו זה שווה את הטיפוס על פני האופציה שבחרנו). לקחנו בסוף את השביל השני שמיד לפני שחוצים את הגשר ממשיך למטה בגדה המזרחית ב"שביל הג'ונגל", הוא קיים וברור אבל מבחינים שהוא פחות בשימוש בשל הצמחים והעשבייה ש"פולשים" אליו והמפלונים שהוא חוצה, כל אלה הופכים את ההליכה בו למעניינת אבל לא נוחה (אולי תתקלו גם בבית קברות קטן בדרך). אחרי 3 שעות תגיעו לכפר MITLUNG. רגע לפני הכפר מתחבר מימין שביל טוב שיורד מטפלג'ונג, זה מקום טוב לעצור בו אם התנאים חמים ולחים. במיטלונג יש מקום נחמד שכל המקומיים מכווינים אליו, מדובר בבית השמאלי והרחוק ביותר בכפר (פשוט תשאלו). יש כאן משפחה נחמדה וצעקנית בצורה מצחיקה. טיפ של אלופים- תגידו לבעל הבית שאתם ממש רוצים פרי, אם תרדו איתו חזרה במורד הכפר (קחו אותו הם לא מבינים אנגלית בכלל בבית הזה), משמאל יש בית עם עץ פומלות ענק בגינה, אנחנו קנינו 2 פומלות ב10 רופי (!!!) מעבר לתענוג אלה הפירות האחרונים שתפגשו בטרק.

יום 5: מיטלונג - צ'ירווה

יום קל -בינוני

השביל חוצה את מיטלונג וממשיך לאורך שפת הנחל (כל הזמן בגדה המזרחית), בחלק מסויים שלו ממש על אבנים שהם כנראה חלק מהנחל אך לפחות באוקטובר- נובמבר מפלס המים נמוך וניתן לעבור שם בקלות. השביל של אתמול לפני מיטלונג הוא פחות עמוס באנשים, כנראה בגלל הגישה הישירה מטפלג'ונג למיטלונג (לא ראינו בן אחד בחלקים הסופיים של אותו יום). היום תלכו בשביל שהכפריים משתמשים בו די הרבה שכן זאת הדרך היחידה מטפלג'ונג (העיירה הכי מרכזית באזור כאמור) לCHIRWA. בסופו של דבר תהיה עלייה קטנה ולאחר מכן ירידה לכפר SINWA, שעה וחצי אחרי מיטלונג. חצי שעה אחרי סינווה הנחל מתפתל לצפון מזרח ומרגע זה משתנה אופיו והוא הופך לעמק צר ותלול עם נופים יפים.

השביל מתחיל בשורת ירידות ועליות מעל הנהר כשהוא חוצה יובלים של הטמור ועובר כפרונים. הוא מגיע לבסוף לנקודה גבוהה ממנה הוא יורד לכפר צ'ירווה, 3 וחצי שעות הליכה מסינווה. זה כפר בינוני בגודלו הממוקם על כתף זרועת בולדרים. האנשים נחמדים ואין פה בעיות (בניגוד לעבר שהיה את המרד של המאואיסטים). יש שני מקומות לינה- הראשון משמאל ממש טוב עם אנשים מאד נחמדים, בעל הבית מדבר אנגלית יחסית טובה (הוא גם נוצרי והבין את בקשות הכשרות של דן) והמקום יותר ממוקצע ממה שפגשתם עד עכשיו. אנחנו גם הצלחנו לקנות לדן מעיל KELVIN KLIEN מזוייף במחיר מופקע של 3200 רופי לאחר שהוא חשב שיוכל לשרוד את הטרק עם פליז בלבד (נבדק ונמצא לא שמיש, אל תנסו).

יום 6: צ'ירווה - סקטום

יום קל –בינוני

שוב יום שכולו הליכה בגדה המזרחית. ניתן לחצות לגדה המערבית בכפר TAPETHOK שזה מה שרוב התיירים יעשו ובהמשך לחצות חזרה. אנחנו בחרנו לא לעשות כך ולקחנו את "הדרך הישנה", זאת מפני שהיינו ללא מדריך ורצינו ללכת על בטוח הן מבחינת הפשטות של השביל והן מבחינת נקודת הביקורת, בדרך שלנו עוברים את הכפר מהר וללא מעבר בתחנת ביקורת שפקיד בודד עלול להערים קשיים מיותרים בשלב מוקדם ונמוך של הטרק. בכל מקרה, שעה ורבע אחרי צ'ירווה עוברים דרך בתי הכפר טפטוקת. מכאן הדרך בהתחלה מעט מטושטשת לכמה דקות ולאחר מכן "מתחזקת" שוב, לא לדאוג. לאחר שעה ורבע של הליכה לאורך הנהר חוצים גשר עץ תלוי מעל אחד היובלים של הטמור ליד 2 בתים. לאחר שחציתם את הגשר יש פיצול בשביל, קחו את הגבוה מביניהם ולאחר טיפוס של כ10 דקות תבחינו בעוד פיצול שבילים, השביל שהלכתם בו עד עכשיו ממשיך לטפס למעלה (אלוהים יודע לאן והשאירו זאת כך) ושביל "חדש" וברור גם כן משמאל (מתחיל עם סוג של נקודת עצירה נוחה) ששומר על קו הגבוה לאורך הרכס וגדתו של הנהר- קחו אותו.

שעה וחצי של הליכה מהגשר הקודם והגעתם לכפרHELLOK אשר לידו שדות אורז. קצת לפני הכפר, אם תחפשו, תראו את הגשר שבמורד המדרון מהלוק אשר יוליך אתכם מעבר לנחל נוסף – זה היעד שלכם. אנחנו המשכנו עד סוף הכפר הקטן הזה וירדנו בשביל ברור ומזמין אך לא נכון! (בסוף הירידה שלו הוא ייעלם ויסתיים בנקודת רחצה עם זרם מים יפה. אם טעיתם כמונו טפסו חזרה לכפר כ5-10 דקות). כ100 מטר לפניו בתוך הכפר יש שביל שגובל בשדות האורז, פנו בו שמאלה ורדו כמה דקות הליכה ישירות לגשר ברזל ותחצו אותו. לאחר שמטפסים קצת על שלוחה ואחרי עוד חצי שעה מופיע עמקו של היובל הבא: הGHUNSA KHOLA, זהו הנחל שלאורכו תטפסו עד לPANGPEMA הבייס קמפ הצפוני (על דניאל עלו 20 עלוקות במקטע החצי שעה הזה כשלבש סנדלי שורש אז תכינו את המלח בסיומו). השביל יורד לגשר ברזל נוסף שחוצה את הגונסה קולה. תחצו אותו, תפנו ימינה ולאחר דקות בודדות מצד ימין תהיה בקתה מוארכת עם רחבת דשא לאוהלים. אם תגידו שאין לכם אוהל ילינו אתכם על קרשים ויריעה נקייה ברצפה בחדר ליד המטבח. במקום ישנו זוג מבוגר ונחמד באופן יוצא דופן. תקבלו דאל באט ענק, המון סוכר עם תה והזדמנות טובה לשתות טונגבה ב100 רופי ביחד עם מקומיים שמגיעים מהכפר SEKATHUM כדי לשתות פה. הכפר עצמו נמצא במעלה השלוחה ובאמת שאין סיבה להגיע אליו.

יום 7: סקטום – אמג'ילוסה

יום בינוני

היום עוזבים את הטמור ומתחילים לטפס עם הגונסה קולה. זה עמק פראי ומצוקי ביותר, וההליכה על הנהר יפהפיה. צוברים במהלך היום 800 מטר באופן כללי. יש שביל שמטפס בתלילות רבה במעלה השלוחה שמצפון לגונסה קולה, אבל השביל שיתואר כאן מעט יותר קל. מהגשר החדש והמזרחי יותר של הגונסה קולה ממשיכים לאורך גדתו הדרומית של הנהר מזרחה עד לגשרון נוסף, חוצים אותו ומתקדמים עתה בגדה הצפונית. השביל עולה כדי לעקוף גלישות קרקע ויורד כדי לעקוף צוקים. אחרי שעה-שעה וחצי הוא עובר על גשר לגדה השנייה ליד בקתה. מכאן השביל הולך לאורך הנהר, לעיתים ממש על המים (יש סיכוי שהקטע על המים נהרס בחורף ומשוקם כל שנה, אם אין אותו קיבלתם קנס של עוד 45 דקות), עד שחוצים גשר נוסף כשעה אחרי הגשר הקודם. מפה מתחיל טיפוס ארוך ותלול במדרון הצפוני, שעובר דרך תחתית מפל (נקודת רחצה נחמדה) וממשיך עד הגיעו לבתים המועטים של הכפרון Amjilosa, שעה וחצי אחרי הגשר. מומלץ להישאר בקמפ סייט שנמצא 5 דקות לפני הכפר (יותר בסיסי אך מיוחד).

יום 8: אמג'ילוסה – גיאבלה

יום קל-בינוני

מאמג'ילוסה ממשיכים בהליכה מזרחה, עם טיפוס מאוד מתון, לאורך הקיר הצפוני של העמק. הנוף במורד העמק מרשים ביותר, וכעבור חצי שעה השביל מתחיל, יחד עם כל העמק, להתעקל צפונה. לפני שהוא נכנס לתוך קטעים מיוערים מתגלה מעלה העמק כקניון צר ומיוער. שוב משתולל השביל בשורת עליות וירידות, ואחרי עוד שעה וחצי מוצא את עצמו על שפת הנהר, באותו גובה בו התחלתם את היום, ליד כמה בקתות שיכולות לספק תה בשעת הצורך (תתמקחו, הבעלים פה ממולח וגובה מחירים גבוהים). השביל מטפס עתה לאורך הנהר בתוך יער רודודנדרון אפל, ולבסוף עולה בתלילות מגדת הנהר ומגיע, שעתיים וחצי אחרי הבקתות, לכפר הקטן Gyabla או Gyapra. בסך הכל טיפוס של 330 מטר. זהו הראשון ב-4 הכפרים הטיבטיים של הגונסה קולה עליון.

יום 9: גיאבלה – גונסה

יום קל עד בינוני

מגיאבלה השביל מאכזב כשהוא פותח את היום בירידה חזרה אל הנהר, אבל מכאן ואילך הוא מטפס בהדרגה וכעבור 2.5-3 שעות מגיע ל- Phole. רוב תושבי הכפר הגיעו לכאן ב-1959, אותה שנה שבה הדלאי לאמה חצה את הגבול להודו. מדובר בכפר גדול, שהיה ברובו נטוש כשאנחנו עברנו בו. החבר'ה פה מתמחים באריגת שטיחים, אלא שלקנות אותם בשלב הזה של הטרק תהיה טעות חמורה מבחינת הגב שלכם. שעה מעל פולה, אחרי שהנחל שוב התעקל מזרחה, מגיעים לגומפה (מנזר בודהיסטי) גדולה וצהובת גג מעל השביל. לפני 100 שנה זה היה המנזר הכי חשוב במזרח נפאל, עם קהילה של 80 נזירים, אבל היום שולטת כאן עזובה. רגע אח"כ יש גשר על הנהר וחוצים לגדה הדרומית היישר לתוך גונסה, הכפר הגדול בעמק, שפרוס על פני אחו נהדר. סוף סוף יש מבט על קצת פסגות מושלגות, אם כי זה כלום לעומת החגיגה שמחכה לכם בשבוע הקרוב. יש כאן אינספור לודג'ים עם מגוון פיתויים (מופע מחול מקומי-לא באמת), מקלחות שדה "חמות", טלפון לוייני (80 רופי לדקה בSHERPA GUESTHOUSE לעומת 150-200 שרצו במקומות אחרים), סניקרס (150 רופי באותו מקום לעומת 250 במקומות אחרים) וחשמל להטענה לפני עלייה לשלבים הגבוהים יותר ללא חשמל. ניתן לברר מהמקומיים מתי הלאמה המקומי פותח את המנזר ולבקר במהלך יום המנוחה.

שימו לב:
במהלך היום עליתם עוד 750 מטר, ועתה אתם ב3550 מטר. נכנסתם לאיזור המסוכן מבחינת מחלות גבהים. חשוב לשתות הרבה ולא לחסוך באוכל, וחשוב בהמשך ההתקדמות לא לצבור יותר מידי גובה בבת אחת. אם ניכרים סימנים של מחלת גבהים יש לעצור את הטיפוס ולהשאר במקום במשך יום, ורק אם מרגישים טוב יותר להמשיך הלאה. גונסה זה אחלה מקום ליום התאקלמות, מכיוון שהוא זול ומרכזי יותר מהכפרים הבאים.
מכאן והלאה, איתני הטבע נהיים חזקים ומזג האוויר לא צפוי, היו זהירים. הימים הבאים יכולים להיות קלילים מאוד והקצרים ביותר בטרק, אבל במקרה של שלגים כבדים או השפעת גבהים המצב יכול להיות שונה לחלוטין. אל תצאו בלי שמישהו עשה את הדרך לפניכם. הליכה בשלג יכולה לרבע ולחמש את זמן ההליכה (ללא הגזמה, יש לנו מספיק סיפורי טיפשות על עצמנו), ובמידה ואין לכם אוהל, יתכן ותתקעו בדרך בחשיכה. דניאל ביקש להדגיש שאם אתם לא לחוצים בזמן וזה הטרק הראשון שלכם בגובה מזה זמן מה חובה לבצע יום התאקלמות בגונסה ולשקול יום נוסף בקמבצ'ן.

יום 10: גונסה – קמבצ'ן

יום קל-בינוני

זהו יום קצר בסך הכל, אבל להמשיך מעבר לקמבצ'ן פירושו לצבור גובה רב מדי, וחוץ מזה יש בדרך כמה עליות מכובדות והפתעות שעוד יסופר בהן. מיד אחרי שעוזבים את גונסה מתעקל העמק צפונה. השביל מתקדם שעתיים וחצי בתוך יער ומגיע לגשר עליו חוצים לגדה המערבית. השביל מטפס מתונות, עובר בתחתית מפל גבוה שחלקו התחתון קרח, ואז מתחיל בטיפוס תלול יותר. קצת פחות משעה אחרי הגשר נחתך פתאום השביל על ידי גלישת קרקע עצומה. הוא חוצה אותה תוך הליכה על בולדרים, אבל שימו לב: הגלישה עוד לא התייצבה, והיא מטיחה אבנים בעוצמה ובלי שום אזהרה אבנים במורד המדרון. זה קצת כמו רולטה רוסית, אבל רוב הסיכויים שזה יסתיים בשלום. כדאי להעמיד צופים שיתריעו על נפילות בזמן חציית אנשים. בכל מקרה אל תעצרו בחצייה. סיימו ורק אז סובבו את הראש.

ומה שמחכה לכם במזרח! אחד המראות המדהימים של נפאל: סדרת שפיצים לבנים אדירים שמולך עליהם ללא מתחרים ג'אנו, הר עצום ויפהפה. מתחת אפשר לראות את המורנה של קרחון ג'אנו כמו איזה זחל שמתקדם ממרגלות ההר לעבר הגונסה קולה. חצי שעה אחר כך כבר תהיו ב- Kambachen, כפר קטן שבתיו נסתרים בתוך עמק צדדי (4175 מטר). אם עדיין יש ראות טובה אחה"צ, אתם תותקפו ע"י פסגות מושלגות מכל האגפים, ואם עדיין יהיה בהיר בשקיעה ג'אנו הולך להיות גדול מהחיים. יש כאן מלון אחד נחמד עם תפריט מגוון (מומו, מרק ירקות וכדו') אך יקר, ועוד כמה בתים ואנשים שאפשר לישון אצלם, אם בא לכם לחסוך.

יום 11: קמבצ'ן – לונק

יום קל

עוד יום קצר, שוב עם צבירת גובה, שוב עם נופים שיגרמו לכם לשמוח שאתם מתקדמים לאט. השביל ממשיך לאורך הצד המערבי של הנחל, תחילה קצת מעליו ואחר כך ממש לגדתו. ערימות של דרדרת ובולדרים חוסמות את מעלה העמק. זוהי המורנה הסופית של קרחון קנצ'נצ'ונגה, הקרחון שממנו יוצה הגונסה קולה. מעתה ישתנה העמק: הנחל לא יהיה עוד, אבל רוב הזמן גם לא תראו את הקרחון – הוא מוקף משני צדדיו בחומת עפר ואבן שהוא דוחף הצידה בגלישתו (הללו נקראות "מורנות צד"), ובינן לבין הרכסים שסוגרים על העמק נוצרים עמקי צד מקבילים לקרחון. באחד מהם, המערבי, ילך השביל מעתה. ההתקדמות תהיה איטית בגלל פני השטח הסלעיים. גם כאן יש כמה דרדרות פעילות עם אבנים תלויות שכאילו רק רוצות ליפול לכיוונך שצריך להיזהר מהן. שעה וחצי אחרי קמבצ'ן מגיעים למפל שמתרסק לעבר השביל מצוק גבוה, עם סלעים מכוסי קרח בתחתיתו. שמו בפי המקומיים "מפל הפיות".

עוד שעה של טיפוס בין סלעיו של עמק הצד ואתם מגיעים לאחו רחב Ramtang. מבט במעלה העמק מגלה עוד תופעה מוזרה: מתוך מצוק גדול מזדקרת אצבע סלע ענקית שמזכירה בצורתה את הפסלים באיי הפסחא.
כחצי שעה אחר כך מטפס השביל לרגע לראש מורנת הצד ולראשונה מתגלה הקרחון. הוא לא ממש נראה קרחוני, כי כולו מכוסה ערימות של דרדרת אפורה. זה נראה יותר כמו מחצבה עצומה. העמק מתעקל פה מזרחה. השביל חוצה פלג צדדי קטן על גשר ואז מגיע לבקעה מישורית עצומה ושוממה. בשוליו המדושאים של העמק המשונה הזה נמצאות 7 בקתות אבן ועץ מוארכות – Lhonak(4815). התצפיות מפה על הקרחון ועל Wedge Peak המפלצתית שבצדו השני הן באמת משהו אדיר. יש כאן כמה לודג'ים פשוטים שפעילים בעונת התיירות, במחירים יקרים (500 רופי לינה, 700 רופי דל-בט, תה ב120 לכוס אבל ניתן עם סקר שוק להשיג ב60).

יום 12 לונק - פנגפמה- קמבצ'ן

יום בינוני, נוח אבל ארוך

*נפתח בהסתייגות. אם יש לכם זמן וציוד חם - תשנו בפנגפמה. נכון שקר בלילה, נכון שההליכה לשם מאד קצרה בתנאים נוחים אבל הנוף אדיר הפסגות מרשימות ובמידה ואין מזג אוויר טוב ואתם מטיילים בעונה תישארו עד שיתהבר, זה יקרה וזה שווה את זה (דניאל היה 3 לילות). ובכלל לשם מה הלכתם 12 ימים? בנוסף לזאת הדבר עדיין יאפשר לכם ללכת ביום אחד ארוך חזרה כל הדרך מפמגפמה לגונסה אם תהיו מעוניינים בכך (ארוך אך אפשרי בהחלט) - אם שוכנעתם שימו לב שיש בקתה בפנגפמה (תאמינו לנו היא קיימת) אך היא אינה מאויישת תמיד, אפילו בעונת התיירות בניגוד לכל הבקתות האחרות לכן בדקו בלונק בבקתה הראשונה מימין האם שומר הבקתה (שלא דובר אנגלית) מאייש אותה ואם לא האם הוא יגיע במידה ואתם מתכוונים לישון בה (איתנו הוא עלה במיוחד וירד במיוחד גם כן- כדי להרוויח כסף). מצד שני אם פנגפמה עמוס ייתכן ולא יהיה בכלל מקום בבקתה ולכן חשוב לברר את הדברים הללו בלונק לפני בעיקר אם אין לכם אוהל. כמו כן במידה ויתחיל מזג אוויר גרוע בדמות כמויות שלגים גדולות (נדיר מאד אך לנו זה קרה) תמצאו עצמכם תקועים או הולכים בתנאים מאד לא סימפטיים - תהיו ערוכים.

ועכשיו לתיאור היום ללא שינה בפנגפמה מפני שרובכם כנראה תנהגו כך בכל זאת:
כדאי לצאת מוקדם, כמה שיותר מוקדם למרות הקור כדי לא לסכן את הנופים בדרך כלל ב11:00-13:00 נכנסים עננים גם בימי מזג מעולים. שימו לב שמזג האוויר שתראו בבוקר כשתקומו לא ילך וישתפר אלא ישאר אותו דבר או יחמיר. אם השמיים נקיים לחלוטין מעננים יהיה מזג אדיר לפחות עד הצהריים וגם מאד חם. אם יש מקבץ גדול של עננים אולי תהיו ברי מזל לראות פסגות מבעד לקרעים בעננים ואם הכל ענן ויש זמן אל תצאו כי אין טעם. בכל מקרה קחו ביגוד חם, אוכל אנרגטי ומצלמה (אם ירד המון שלג לפני כן לא יהיו המון מים זורמים בדרך). השביל מתקדם בצד הצפוני של הקרחון מטפס ומידי פעם חוצה איזה מדרון דרדרתי. עמודים צהובים שחורים לבנים מסמנים את הדרך בצורה טובה (בניגוד ליום הקודם שהם קצת רחוקים מידי אחד מהשני). עוד ועוד פסגות מתגלות בדרך וכבר משלב יחסית מוקדם בהליכה ניתן לראות את 2 מ3 הפירמידות, NEPAL PEAK, PYRAMID PEAK וכמובן WEDGE PEAK.

אחרי שעה וחצי מגיעים לאחו גדול ובמרכזו בולדר ענק ואחרי עוד שעה מגיעים ל3 הבקתות של פנגפמה. תוכלו לראות בדרך BLUE SHEEP שזה סוג של איילים בעצם, גם חוגלות יופיעו וציפורים שחורות יפות עם מקור צהוב (ועוד סוגי ציפורים שונות). עוד שעה הליכה מהבולדר והגעתם לבקתה של פנגפמה שנמצאת בדיוק היכן שהיא מצויינת במפה. ואיזה נוף יא ווראדי!!! הקרחון הענק מתעקל דרומה, בחלקו העליון מופיעים חרוטי קרח, מעבר לו נמצאת גימיגלה – שורה של 3 פירמידות המסודרות לפי הגובה. 2 מכוסות קרחונים והנמוכה שחורה. מאחורי כל זה עומד הקיר הכביר של הקנצ'נצ'נגה אשר 3/2 ממנו גלויים בטיפה זוית צד מהבקתה. זה עוד כלום לעומת הנוף שתראו אם תשקיעו ותלכו כמה מאות מטרים לעלייה שמולכם בהמשך הרכס. מטפסים צפון מזרחה כ200-250 מטרים עד לגובה 5300+ בשביל שמוביל לבייס קמפ הקרחוני במפה ומקבלים מבט ישיר יותר על הקנצ'נצ'גה עד שרואים כמעט את כולו במבט ישיר ללא זוית. בנוסף זוכים בקו ראייה לנפאל פיק וNEPAL PASS (מעבר גבול טבעי להודו), פירמיד פיק וגם לTENT PEAK. אם השקעתם וסחבתם פק"ל קפה כאן זה הזמן לקצור את פרי מאמצכם. הדרך חזרה ללונק אורכת שעתיים והדרך חזרה לקמבצ'ן – עוד 3 שעות כך שבסיכומו של דבר זה יוצא יום ארוך.

יום 13 קמבצ'ן - גונסה

קל מאד וקצר (וטוב שכך)

מקמבצ'ן לוקח 3 וחצי שעות בערך לחזור לגונסה. מדובר ביום מאד קצר שניתן להאריכו ולהגיע ישירות לסלה לה אם רוצים (או לרדת חזרה בחלק הצפוני בהתאם לתוכניות). זה קצת חבל אם אתם חוצים לצד הדרומי מפני שזה יוצר יומיים קשים ברצף ומעמיד בסיכון את הנופים היפים בדרך לSLE LE ואת ההנאה. בנוסף תוכלו לנצל יום שלם בגונסה להטעין את כל מוצרי החשמל, שישוב בצד הדרומי רק בימפודין לאחר 4 ימים, ולאסוף מידע על תנאי השלג בסלה לה לפני היציאה.

יום 14 גונסה – סלה לה

קל עד בינוני

אפשר עתה להתחיל בדרך חזרה במורד הגונסה קולה והטמור לטפלג'ונג אבל להפסיד את הצד הדרומי אם אתם כבר כאן יהיה חבל. הדרך לצד הדרומי מתחילה מגונסה, חוצה 5 מעברי הרים ויורדת לסיבווה קולה, העמק שמדרום מערב לקנצ'נצ'נגה. המעברים הללו חוצים שלוחות משנה של הרכס הראשי ולא כל הפאסים הם באמת פאסים אז זה פחות קשה ממשזה נראה, ועדיין מדובר בחציה לא קלה (אם אתם מטיילים באביב או אחרי סופה תנאי השלג כאן יכולים להיות מאד לא קלים ובניגוד לאזורים אחרים שמועדים לשלג בטרק כאן כמעט ואין עמודי שלג ולא ניתן להסתמך עליהם. התעדכנו תמיד מראש במצב השלג כאן אם הוא ישנו בכמויות גדולות זה סיפור אחר לגמרי). ולסיפור דרך: כדי להתחיל את הטיפוס צריך לחצות את גונסה עד לקצה הדרום מערבי שלה, מכאן יוצא שביל ברור המטפס במדרון מיוער ונתקל בצינור ותעלת מים מבטון.

השביל חוצה את המדרון, חוצה ערוץ קטן, ומגיע לפיצול שבילים קטנטן, קחו את הימני. לאחר מעבר בפרוייקט המים של גונסה חוצים נחל רציני על גשר ויוצאים אחרי כמה דקות לתוך אחו גדול. מעבר לאחו הזה מתחיל הטיפוס האמיתי. השביל חוצה את האחו דרום מערבה (באחו הוא קצת מטשטש אבל נהיה מאד ברור אחרי 200 מטרים בתוך היער) ומיד נכנס ליער "אפל" אל גב השלוחה ואיתה מתחיל לטפס בתלילות דרומה. אם נותר כאן קרח בגלל הצל או בוץ העלייה תהיה חלקלקה וקשה יותר אז שימו לב. אחרי 45 דקות עד שעה בתוך היער העלייה תתליל עוד יותר ואם התנאים טובים אז אחרי שעה וחצי עד שעתיים מהיציאה מגונסה תגיעו לקטע סלעי וחשוף יחסית של השלוחה. יש כאן נקודת תצפית אדירה ולמרות שזה לא מעבר הוא נקרא TAMA LA ("לה בטיבטית פירושו מעבר הרים). אפשר לראות מכאן כמעט את כל הגונסה קולה ואת ההרים שמעבר לו.

השביל מטפס עוד קצת עם השלוחה ואז שובר ימינה וחותך מדרונות כשהוא ויורד ממש קצת ובאופן כללי צובר במתינות מעט גובה. לבסוף הוא מטפס בתלילות לעבר אוכף ברור (הSLE LE- שגם הוא לא באמת אוכף, לא חוצים את הרכס). לפני העלייה תתקלו במקור המים הראשון מאז שעזבתם את גונסה, חצי שעה עד שעה אחרי הTAMA LA. עוד חצי שעה טיפוס ממקור המים והגעתם לSELE LA עצמו. משם עוד חצי שעה ירידה מתונה ועלייה מתונה ממנו והגעתם ל SLELE LE- מדובר במקום מקסים עם פלג שקט, שתי בקתות פסגות מושלגות סביב ונוף למורד העמק. הגובה הוא 4300 וטיפסתם 750 מטרים מגונסה איזה מקום מדהים.

יום 15: סלה לה – צרם

יום בינוני-קשה

צאו מוקדם כדי לא לסכן את הנופים האדירים של היום הזה (ב11:00-13:00 בד"כ כבר יש עננות). השביל ממשיך דרומה. הוא עולה מהאחו, ומתחיל לטפס במקביל לעמק נוסף. לבסוף הוא עוזב את העמק ומטפס ימינה עד שהוא מגיע ל- Sinion La (4660 מטר), מעבר מקושט בדגלי תפילה, עם תצפית מעולה על ג'אנו מצד אחד ומקאלו, אוורסט וכל רכס ההימאליה שמצפון מערב. מגיעים לכאן שעה וחצי או שעתיים אחרי היציאה. מסיניון לה השביל יורד, מקיף את חלקו העליון של עמק ומטפס מצידו השני לרכס קטן. מפה הוא ממשיך במדרונות, כשסלע ענק ומוזר צורה בולט גבוהה מעליו, לעבר אוכף עם רוג'ום גדול וקצת דגלי תפילה – Mirgin La(4675 מטר). לנופים הנפלאים שלו תגיעו כשעה אחרי שעזבתם את סיניון לה.

השביל הולך עכשיו בכיון כללי דרום מזרח. הוא יורד קצת, עובר תחת קיר סלע (לפעמים יש נטיפי קרח ענקיים) בראשו של עוד עמק ומטפס לאחרון מ-5 המעברים והגבוה שבהם- ה Sinelapche La (4720 מטר), קרוב לשעה אחרי המירגין לה. מהפאס צופים על פנורמה מהממת של עמק הסימבווה קולה, קרחון Yalung שממנו הוא נובע והפסגות שמעבר להם שנמצאות בכלל בהודו (Kabru המפלצתי שולט בנוף ומעבר לו ולכל הרכס ניתן לראות בקלות את פסגות הסיקים של הודו). השביל לוקח שמאלה, יורד לעבר שלוחה עם גדלי תפילה ומגיע לתצפית ממנה נראה אגם קטן (שרוב השנה הוא קפוא). מפה מתחילה הירידה הקשה ל Tseram שלוקחת בערך שעה או שעה וחצי. זו ירידה של 850 מטר שגורמת לך לרחם על האנשים שתפגשו שמטיילים בכיוון ההפוך. אסור להקל בה ראש - היא תלולה להחריד. אם יש קרח או שלג על השביל היא תהיה גם חלקלקה וקשה. תחילה יורד השביל לאגם, ומשם לערוצון רדוד שמגיע ישירות לצרם. שתי בקתות ומנחת מסוקים יושבים כאן לא הרבה מעל הנחל, ובעונת התיירות הן לודג'ים פעילים.

יום 16 צרם-רמצ'ה-אוקטנג-רמצ'ה-צרם

יום בינוני, אבל ארוך.

כאן חלוקת הזמן תלויה בתחושה שלכם. ניתן ללכת עד התצפית על הקנצ'נצ'ונגה ולחזור לצרם ביום אחד, אבל מדובר ביום ארוך. מאידך, המחירים בלודג' ברמצ'ה מאוד יקרים, וקר שם בלילות. כתבנו את היום הזה כאחד, אבל ניתן לעצור ברמצ'ה ללילה ולמחרת ללכת מרמצ'ה עד טורונדין. בהתאם לתכנון של היום, אפשר להשאיר את התיק הגדול מאחור ולצאת רק עם מים ונשנושים.

כדאי לצאת מוקדם מאוד ביום הזה, כדי לא לסכן את הנופים המרהיבים שמצפים לכם בו. מצרם (3870 מטר) יוצא השביל במעלה גדתו הצפונית של הסימבווה קולה, וכשהנחל נעלם וקרחון ילונג מחליף אותו הוא נדחק לתוך עמק הצד שמצפון לקרחון. העליה די תלולה בתחילה (כשעה), אבל בהמשך מתמתנת והעמק הופך לסדרה של כרים אלפיניים שטוחים ונרחבים. שעתיים וחצי אחרי צרם תגיעו ל- Lapsang, אחו גדול עם אגם קפוא או חצי קפוא שבו משתקפות הפסגות המדהימות של Ratong ו- Koktang, ביניהם נמצא Ratong La, מעבר הרים גבוה שמוביל לסיקים ונראה במרחק נגיעה.

חצי שעה אחר כך נכנסים לאחו עוד יותר גדול גם הוא עם אגם, לעיתים יפה ולעיתים ביצתי. זהו Ramche (4615 מטר) ויש כאן לודג' עם מחירים מופקעים. ניתן להשאיר כאן את התיקים הכבדים במקרה שמפצלים את היום. תחילה ממשיך השביל מזרחה ואז מתעקל יחד עם העמק צפונה. בהמשך מסתיים עמק הצד והשביל מטפס על המורנה ומגיע כעבור שעה וחצי (תלוי שלג) לOktang – מקבץ של דגלי תפילה בגובה4780 מטר. זוהי נקודת התצפית הטובה ביותר על הקיר הדרומי של הקנצ'נצ'ונגה, על כל פרסת ההרים העוטפת את העמק ועל הקרחון הפראי והמיוסר שבלבו. אין למה להגיע לבייס קמפ מכיוון שהנוף ממנו איננו מיוחד יותר.
עוד שעה של ירידה חזרה ואתם ברמצ'ה.
שעתיים נוספות של חזרה ואתם שוב בצרם, עם מלא טיפים למטיילים שעדיין בדרכם למעלה.

יום 17: צרם – טורונדין (בחלק מהמפות-טורטונג)

יום קל

מכאן השביל יורד בגדתו הצפונית של הסימבווה קולה (הנחל משמאלכם). אחרי שעה עוברים ליד הבקתה הבודדת של Anda Phedi וממשיכים עוד שלוש שעות בתוך העמק המיוער באשוחים עד לצמד לודג'ים, Torondin, מעל גשר שחוצה את הנחל הגועש. תושבים מימפודין מתמקמים כאן בעונות התיירות, כך שיש איפה לישון (100 שינה, 50 אומלט, 100 סניקרס בינוני).

יום 18: טורונדין – ימפודין

יום בינוני, ארוך (עם ירידה מבאסת)

היום הזה די ארוך, אבל אין כפרים לעצור בדרך, כך שאין לכם הרבה ברירות.
צריך לחצות את הגשר לגדה הדרומית, הירידה לגשר נמצאת ממש מתחת ללודג'ים. הולכים כשעה ליד הנחל תוך טיפוס ששומר אותכם פחות או יותר באותו קו גובה. אז מתחילה כשעה וחצי של טיפוס עד לפס Dhupi Bhanjyang בגובה 2740 מטר, כאשר עשר דקות לפני הפס השביל מטפס דרך גלישת קרקע גדולה. שימו לב שהפס כבר לא קיים כי הוא עצמו נפל בגלישת קרקע והשאיר צוק באמצע השביל. הליכה על השביל הראשי בערפל כבד מסוכנת, שביל צדדי מתפצל ממנו, עוקף את הצוק בשלום, ונפגש חזרה עם השביל המקורי.

מהפס הולכים על קו הרכס כחצי שעה עד לבקתה מבודדת. מכאן מתחילה ירידה ארוכה של 1,250 מטר (כשעתיים), שיכולה להיות מאוד חלקה ומסוכנת (אנחנו נפלנו מספר פעמים), ובסופה חוצים נחל. לאחר עוד עשר דקות מגיעים לבקתה, שהיתה נעולה כשעברנו לידה. מהבקתה יש עוד שעה וחצי הליכה נוחה שבמהלכה חוצים גשר רעוע ולאחריו נשארים על הגדה המערבית עד לכפר יפהפה הפזור על מדרון במפגש האמג'ה קולה והקבלי קולה – Yamphudin. יש כאן שני גסטהאוסים, האחד הרחוק יותר קצת פחות ממוסחר ויש בו משפחה מאוד נחמדה (חדר-200 דל בט-300 תה-20). בימפודין יש קהילה נוצרית קטנה שראשה הוא מורה הכפר המדבר אנגלית לא רעה וממש מעניין לדבר איתו, אין לכם מה להמשיך במורד הכפר.

יום 19 ימפודינג – קהבנג

קל עד בינוני

אם תסתכלו על סיפורי דרך ישנים או תתייעצו עם קבוצות מאורגנות תוכוונו לעיירה טפלג'ונג במרחק 4 ימי הליכה מכאן. זאת מפני שרק בשנת 2012 סללו דרך 4X4 עד לכפר KANGDEBEN (מבוטא ללא הN בסוף אך כתוב כך במפה) ומפני שקבוצות רבות עוזבות בג'יפים פרטיים שאורגנו מראש למקום הלוגיסטי הקל ביותר. הכפר נמצא בקצה הדרום המזרחי של המפה שלכם אך לא נראה בה מרכזי אז צריך קצת חיפוש. ניתן להגיע אליו ב2 ימי הליכה נוחים מאד מיפודין (הראשון כולל שני פאסים יחסית קטנים והשני הוא בגדול ירידה או מישור כל הזמן) או אפילו ביום אחד מאד מאד מאומץ. מכפר זה יש רק אוטובוס אחד (בניגוד לטפלג'ונג) שעוזב בסביבות 4:00-6:00 והוא כפר פחות מרכזי מטפלג'ונג אז יש קצת סיכון אבל הוא מהווה סיכוי ממשי לקצר שני ימי הליכה. אנחנו צעדנו ביום אחד מימפודין מ9:00 ללא הפסקה כמעט והגענו ב18:30 (בחושך). בשל גשמים ששיבשו את הדרך יום לפני כן המקומיים ארגנו טרקטור עם עגלה שלקח אנשים לכפר שאליו האוטובוס הצליח להגיע כך שיש פה יוזמה ותלות של המקומיים והסיכוי להיתקע פה הוא באמת זניח.

לאחר שהתארחתם באחד הגסטהאוסים במעלה הכפר תרדו במורד המדרון דרך בתי הכפר ישירות למטה לגדות הנחל. הירידה תיקח 45 דקות. בסיום הירידה תעברו תחנת משטרה בצ'ק פוסט מקומי המסמלים את היציאה מהשמורה (האמת שתעברו ליד ואם תרצו רחוק מספיק). אף אחד לא יעשה לכם בעיות בעקרון גם אם אין לכם מדריך. בסיום הירידה אתם חוצים בגשר ברזל את הKHABLI KHOLA לגדה השנייה (פשוט תשאלו אם אתם לא בטוחים כולם מכירים את הדרך). לאחר החצייה אתם פונים ימינה והולכים בדרך מלכים לאורך הנהר וחולפים מידי פעם על פני בתים ספורים בדיוק כמו השביל שמשורטט גם במפה.

לאחר שעה של הליכה נוחה תגיעו לפיצול שבילים קטן - השמאלי פונה שמאלה החוצה מהנחל לעבר פאס, זה כנראה השביל הנכון יותר אבל אנחנו לא לקחנו אותו אז אנחנו לא יודעים בוודאות, במקום זאת לקחנו את הימני שטיפס בתלילות 150 מטרים עד לבית עם שדה חקלאי נחמד (מקום טוב לשאול מה הדרך אם יש ספק). בסוף העלייה פנינו שמאלה, ירדנו במתינות 30 מטרים בשביל ברור במשך כמה דקות עד שהתחברנו לשביל עוד יותר ברור שעולה לאוכף הברור מדרום (GHATICHHIM BHANJYANG). מכאן יש לכם עוד 225 מטרים של עלייה שישלימו שעה וחצי מתחילת הטיפוס כולו. לאחר הפסקת תה טובה וזולה ניתן לרדת מהפאס לנחל למטה בשביל ברור, (ירידה נוחה של 200 מטרים ב20 דקות) ומיד להתחיל לעלות לפאס השני, השביל חוצה את הנחל וישר מטפס. לאחר שעה טיפוס מגיעים לישורת קטנה עם בתים אשר ממנה רואים את הפאס בבירור.

לאחר עוד 15 דקות טיפוס מגיעים לפאס עצמו ולבתים בראשו (סה"כ 300 מטרים טיפוס). מהפאס יש שביל ברור שיורד למטה ושביל פחות ברור וצר ששומר על קו הגובה ומפתה מאד לחשוב שהוא השביל האדום שמסומן במפה שעליו הלכתם עד עכשיו –הוא לא ותפסיקו מעכשיו ועד סיום הירידה מחר להתייחס לשבילים במפה. אין בפועל שביל אדום שהולך בדיוק על קו הרכס כמו במפה אבל גם לא הולכים בשביל שחור שיורד ותופר - אל דאגה. קחו את השביל המאד ברור שיורד מהפאס ותמשיכו איתו עד שתגיעו לכפר KHEBANG כחצי שעה עד שעה מהפאס. הכפר ענק במונחים של האזור ויש בו בית ספר ומגרש כדורגל שלא ניתן לפספס והמון בתי אירוח. אם יתמזל מזלכם תגיעו בזמן הלימודים ותבקשו להיכנס לשיעור, הם ישמחו.

יום 20: קהבנג – קנדימבה

יום קל

יוצאים מקהבנג, השביל עובר דרך מגרש הכדורגל, עובר ליד נקודת ביקורת של המשטרה, וממשיך בנינוחות על הרכס. לאחר כשעה וחצי ירידה ממגרש הכדורגל (380 מטר), לרוב על שביל יפהפה שהולך על שפת מצוק, מגיעים ל Pedang, עיירה קטנה בקצה הרכס. מכאן מתחילה הירידה ישירות לנחל, ומקצה הכפר ניתן לראות את המשך הדרך ולזהות את עיכולי הנחל שבמפה (תפתחו מפה ההזדהות קלה והשביל הנכון נראה בבירור מכאן בגדה בגדה השנייה). דקה אחרי פדנג יש פיצול שבילים, לוקחים שמאלה (אם תיקחו ימינה תרדו במקום לגשרים למקום לא נכון), ויורדים 300 מטר בחצי שעה, במהלכה השביל מגיע לבקתה ומקיף אותה מימין (אל תקחו את השביל השמאלי).

בסוף הירידה מגיעים למעין כפר מעבר מגניב שיושב בין שני גשרים, וחוצים את הגשר הימני. הכפר Tellok נמצא על השלוחה מעליכם אבל אין סיבה לעלות אליה. אחרי הגשר לוקחים את השביל הימני והגבוה יותר (השמאלי פחות ברור ורץ על גדות הנחל), ואחרי דקות בודדות של טיפוס מגיעים לפיצול נוסף. הפעם לוקחים את השביל השמאלי והנמוך יותר, ואיתו תרוצו כמעט עד סוף הטרק. השביל רץ במקביל לנחל אבל גבוה מעליו,לאחר 45 דקות חוצים גשר ברזל, וממשיכים עם השביל עוד 45 דקות, לעיתים צמוד לאמת מים קטנה, עוברים כמה מקבצי בתים שניתן לקנות בהם עוגיות, עד למבנה שנראה כמו בית ספר ואחריו קבוצת בתים גדולים ליד דרך 4X4. כאן פונים ימינה על הדרך ג'יפים והולכים חצי שעה עד צומת T בה פונים ימינה ולאחר חמש דקות הליכה מגיעים לקנגדימבה.
מזל טוב, סיימתם את מקטע ההליכה, אבל זה לא נגמר עד שזה נגמר, והיום הקשה ביותר עוד לפניכם.

יום 21: נסיעה חזרה קנגדבה - בירטמור

יום קשה- קשה מאד (בהצלחה)

זה הולך להיות קשה יותר מכל יום הליכה. תזמינו כרטיס בלילה מראש שלא ימציאו שאזלו הכרטיסים או שאין יותר מקומות ישיבה. בשביל להיות מנומסים אבל לשבת בנסיעה צריך להיות שועלים – אתם לא רוצים לעמוד בנסיעה הזאת. אם אתם זוג אז איש אחד עולה לאוטובוס ותופס מקום והשני מעלה תיקים וקונה כרטיסים אם עוד לא נקנו. אותנו ניסו מתוך נחמדות להושיב במעבר כדי שיהיה מקום לרגליים הארוכות שלנו (ביחס למקומיים כן), טעות קשה שמחירה ישיבה ללא משענת, עדיף צפיפות ברגליים וחלון – תירוץ טוב זה שאחד מכם ממש מקיא בנסיעות וחייב חלון.

המקומיים היו ממש מנומסים וסובלניים באופן חריג- בארץ מזמן כבר היה BIG BALAGAN באוטובוס כזה. לאחר 4 שעות של נסיעה קשה וקופצנית מאד בכל קנה מידה תגיעו לכפר GANEYSHCHOK (אל תחפשו במפה אתם מזמן מחוץ אליה) כאן מתחברים לדרך שמובילה מטפלג'ונג לBIRTAMUR והדרך הופכת לנורמלית והרבה יותר נוחה. באמצע תעצרו לדאל באט מדהים תמורת 120 רופי ובכפר ILAM שלוש שעות לפני הסוף האוטובוס אמור להיות כבר ללא אנשים עומדים (ככה היה אצלנו). לאחר 12 שעות נסיעה סה"כ תגיעו לבירטמור עייפים. אם קשה תחשבו שלנו היתה תקלה שעיכבה אותנו ב3 שעות, אם זה קורה לא לנטוש את האוטובוס הם יגלפו פקקים מעץ אם נדרש ואיכשהו הוא יסע. למזלכם זאת לא הודו ולא מקום תיירותי אז לא יחכו אנשים מציקים בלילה ולא יתנפלו עליכם, יש שני "מלונות" ממש ליד האוטובוס וכל הנוסעים כנראה ישנו שם כולל אתם.

בירטמור- קטמנדו

אוטובוס- זול אך מחוץ לסקאלת הקושי.
טיסה- כמו תמיד בנפאל כמה פשוט ככה יקר.

אם אתם מזוכיסטים או תפרנים מספיק כדי לשקול אוטובוס לקטמנדו אתם ממש על התחנה תבררו שם פרטים אנחנו בחרנו בחיים הטובים אבל לא היתה לנו טיסה מוזמנת, ישנן לפחות 3 טיסות ביום מבירטמור ולא היתה בעיה להזמין לאותו יום (למרות שהמטוס כן היה מלא כשטסנו אז יש סיכוי להתעכב כנראה). במלון המליצו על סוכן מקומי שרצה 170$ לאדם. אנחנו התקשרנו לסוויסה הצהוב, הזמנו ב160$ לאדם, נסענו לרחוב המרכזי (5-10 דקות בריקשת אופניים ללא תיקים כבדים) לאינטרנט קפה הדפסנו כרטיסים וחזרנו בזמן לקחת את התיקים. מונית מהתחנת אוטובוס לשדה התעופה עולה 800-1200 רופי ואין כאלה באיזור למרבה הפלא, נעזרנו בכרטיסן בתחנת האוטובוס שהזמין לנו בטלפון. אם הטיסה שלכם מבירת נגר תאלצו ליסוע שעתיים במונית ולשלם בהתאם ככה שכבר שווה לטוס מכאן ולסיים עם זה.

תגובות

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם

אנונימי ( להתחברות )

התגובה כוללת אזהרת בטיחות? עם אזהרת בטיחות?