| תאריך הטיול | May 2025 |
|---|---|
| משך הטיול | שבוע |
| עונה מומלצת | בעונות המומלצות לטיולים בנפאל :) |
לקראת סוף התקופה שלנו בנפאל חיפשנו טרק קצת יותר קצר כדי לחוות עוד קצת מהנופים של המדינה המדהימה הזו.
יצאנו אני ובן זוג שלי, בלי מדריך ובלי פורטר. היינו אחרי כמה טרקים והרגשנו שהבנו את ההתנהלות בטרק ובשיחה עם הסוכנות ראינו שהמסלול די פשוט, ובעל הסוכנות אמר לנו שבמידה ויעשו לנו בעיות בבדיקת הפרמיטים נוכל להתקשר אליו והוא ידבר איתם.
אנשים טובים שפגשנו בדרך עזרו לנו בכל שאלה שהייתה לנו ולא הרגשנו צורך במדריך. ומבחינת ציוד היינו מורגלים לתיק על הגב וגם לא לקחנו הרבה דברים, רק מה שצריך לשבוע- קצת בגדים חמים, מעיל גשם, נשנושים וכו'.
אמנם הטרק לא ארוך אבל הוא בכל זאת מאתגר, ובנוסף 'בנוי' בצורה כזו שהמרחקים בין הכפרים מאוד קצרים, עולים הרבה בגובה ביום ובנוסף יש המוןןן עליות וירידות לאורך כל המסלול.
בכל זאת הימים הקצרים מאפשרים להינות מהכפר עצמו ולשחק עם האורך של הטרק, הנופים משגעים ומגוונים ולא נופלים מהנופים בטרקים היותר ארוכים.
• כרטיס לאוטובוס-
• פרמיט בכניסה לשמורה- 3,000 רופי.
• לינה- ברוב המקומות חדר עלה לנו 500 רופי ללילה.
בלילה בכפר Gopte שילמנו 800 רופי.
• אוכל- המחירים נעים בין 700-1,000 רופי לבן אדם ל3 ארוחות, צהריים+ערב+בוקר.
ככל שעולים בגובה המחירים עולים :)
• כרטיס אוטובוס חזרה לקטמנדו- 1,500 רופי.
• מים- לאורך כל הדרך אין שום בעיה של מים. כל כמה ק"מ יש איזה כפר קטן שתמיד יש להם ברז נגיש בחוץ למילוי. נחלים בדרך פחות עוברים.. לקחנו כל אחד בקבוק לייף סטרו+בקבוק פלסטיק אקסטרה.
• קליטה- ביום הראשון היה לנו רוב היום קליטה ואחריו לא היה לנו קליטה לאורך כל המסלול. בכל הוסטל שהיינו היה אופציה להתחבר לוויפיי בתשלום סימלי (200 רופי), לפעמים בגלל מזג אוויר הוויפיי לא עובד.
• עונת טיול- יצא לנו לעשות את הטרק במה שכביכול מוגדר כסוף העונה בנפאל, זה היה מורגש בעיקר שבשלב מאוד מוקדם של היום הכל התכסה ערפל ולא יכולנו לראות את הנוף וגם בדרך כלל אחר הצהריים התחיל לרדת גשם- בגלל שהימים קצרים ברוב הפעמים היינו כבר בהוסטל אז זה לא היה נורא. הטרק עדיין לגמרי יפה ומומלץ, רק להתארגן נכון מבחינת גשם.
• בגלל שהימים די קצרים אפשר לקחת את הבוקר באיזי ולצאת בכל יום בשעה קצת יותר מאוחרת, עם זאת בתקופה המתויירת של הטרק יכול להיות שעדיף להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום בבקתות במידה ואתם בלי מדריך. אנחנו בחרנו בכל יום לצאת מוקדם בגלל המזג אוויר וזה יצא לנו ממש טוב.
• פרט חשוב שהבנו! המקומיים קוראים למסלול הזה Gosaikund, וכשאמרנו להם האגמים הקפואים הם היו ממש מבולבלים ולא הבינו מה אנחנו רוצים, אז שתדעו שעדיף לקרוא לזה בדרך שלהם ;)
יצאנו בבוקר לכיוון התחנה של האוטובוסים במיקום שהסוכנות נתנה לנו- Macha Pokhari, האוטובוס יצא ב7:30 ומבקשים להיות חצי שעה לפני הזמן. ברגע שהראינו למקומיים את הקבלה מהסוכנות הם כיוונו אותנו לאוטובוס והכל היה ממש מסודר ונוח, כולל מקומות קבועים באוטובוס. הדבר היחידי היה שמשום מה לא הסכימו לנו לשים את התיקים בתא מטען, שווה להתעקש על זה עם הנהג כי אחרת התיקים עליכם כל הנסיעה...
הנסיעה עצמה הייתה מהיותר נוחות שהיו לנו בנפאל כשיש דרך סלולה רוב הזמן ובלי הרבה טלטלות. עוצרים לארוחת צהריים מוקדמת ובכללי במהלך הדרך יש לא מעט הפסקות (אפילו באיזשהו שלב יותר מידי).
קצת לפני הכפר Dunche יש נקודת ביקורת לפרמיט. לרוב הם מבקשים לראות שיש מדריך, ביקשנו מאחד הנפאלים המקומיים לקחת אותנו תחת חסותו כדי שלא יעשו לנו בעיות ובאמת אישרו לנו בלי בעיה. שילמנו 3,000 רופי לפרמיט כניסה לשמורה (זו כניסה כללית לשמורה גם למסלול של האגמים וגם למסלול של הלאנגטאנג).
בנוסף הם עושים שם בדיקה לתיקים- לחלק יותר ולחלק פחות אבל ביקשו מאיתנו להוציא את כל התכולה אבל נראה שזה יותר בשביל הרשמיות ופחות בשביל לעשות בעיות.
משם עוד כמה דקות והגענו לכפר באיזור השעה 15:00, הסתובבנו קצת עד שמצאנו הוסטל שאהבנו- Dunche National Hotel&lodge. עלה לנו 500 רופי לחדר.
גובה בסוף היום- 1,950 מ'
סה"כ הליכה- 8 ק"מ
מתחילים בחציית הכפר לכיוון תחילת המסלול, כל מקומי שתשאלו בדרך ידע להכווין אתכם. זה המישור היחידי שיהיה לכם באותו יום אז תהנו ממנו.
שמענו על היום הזה שהוא כולו בעליה, וחשבנו שסבבה הרוב עלייה אבל בטוח הוא גם קצת מישורים וירידות- אז לא. באמת כל כולו של היום הזה עלייה טהורה, בחלקה יותר תלולה ובחלקה יותר מתונה. חלק על שבילים וחלק במדרגות. הולכים הרבה בתוך יער כך שיש המון צל בדרך ואין מה לדאוג. ובמהלך היום יש מן מרפסות בנויות לצידי הדרך שנותנות אחלה מקום לעצור ולהסדיר את הנשימה.
היער שהולכים בו ממש קסום וגם היה ערפילי חלק מהזמן.
העלייה הכי תלולה היא קצת לפני ההגעה לכפר, אבל אחרי זה מתפננים בהוסטל :)
גם פה עלה לנו 500 רופי ללילה, בהוסטל שנקרא Sherpa Hotel. היה מקלחת חמה, וויפיי ואוכל מצוין!
בכפר עצמו יש מפעל גבינות, אם הוא פתוח אז שווה ביקור.
גובה בסוף היום- 3,250 מ'
סה"כ הליכה- 5 ק"מ
אחרי אתמול זה יום שהיה לנו יותר פשוט. החצי הראשון של היום יחסית מישורי, השביל מאוד ברור ואין איפה להתבלבל. עוברים כפרים קטנים בדרך ששם אפשר למלא מים ואם אתם חפצים גם לעצור לאכול. אנחנו העדפנו להתקדם עד המקום בו ישנים כדי שלא יתפוס אותנו גשם באמצע.
בחצי השני של היום הוא בעלייה, שביל ממש מסודר שברובו אפילו מרוצף ועולים כל הדרך למעלה בסלאלום. העלייה לא מאוד תלולה אבל היא לא קצרה ולוקחת קצת זמן.
לכפר Laurebina יש חלק תחתון וחלק עליון.
בחלק התחתון היה הוסטל שהציע לנו לינה בחינם ותשלום רק על אוכל אבל החדרים היו נראים לנו ממש מבאסים.
עלינו עוד קצת למעלה ושם יש עוד 2 הוסטלים. אנחנו ישנו בMaya Hotel גם ב500 רופי ללילה.
בגלל שהימים קצרים ואת רוב היום מעבירים בהוסטל ובחדר אוכל של המקום העדפנו לשלם קצת יותר ולהיות בהוסטל שנעים לשבת בו, ובשלב מסוים הם גם מדליקים את הקמין וזה בכלל תענוג.
היה לנו ערפל כבד כל היום אז אין תמונות :)
גובה בסוף היום- 3,900 מ'
סה"כ הליכה- 4 ק"מ+ 2.4 ק"מ
אנחנו עשינו את היום הזה ממש קצר בגלל המזג אוויר. אפרט בסוף על אופציות נוספות לחילוק הימים אבל כעקרון אפשר להאריך את היום הזה.
גם כאן רוב היום הוא עלייה עד הכפר בו בחרנו לישון.
הדרך מדהימה, ברובה על שביל מרוצף. בגלל שהמסלול נחשב לעלייה לרגל למאמינים אז הוא מאוד מוסדר ונוח. יש אנשים שעולים ויורדים אותו באותו יום אפילו.
לקראת ההגעה לכפר מתחילים לראות את האגמים שעל שמם נקרא הטיול.
הכפר עצמו יושב על אגם Gosaikund שהוא גם הגדול ביותר.
הגענו לכפר ממש מוקדם, באיזור 11:00 ובגלל שהתחיל להיות ערפילי החלטנו לא להמשיך היום לכיוון הפאס ולהישאר לטייל סביב האגמים. הנחנו את התיקים בהוסטל בשם Hotel Tibet.
במקום יש כמה הוסטלים וכולם ממש חמודים ומציעים פחות או יותר אותם מחירים אבל בחרנו לפי המקום עם ה"חדר אוכל" הכי מרשים ובאמת הנוף צופה לאגמים המדהימים.
ירדנו במסלול קצר שמסומן באפליקציה Mapy.com (זה ה2.4 ק"מ שכתבתי למעלה) עד האגם Bhairav Kunda, הליכה ממש נוחה וקצרה בשביל כל הדרך למטה. עצרנו לפקל בנוף היפה של האגם ואחר כך המשכנו עם השביל לכיוון המפל שנשפך לאגם התחתון. היה ערפל שבא והלך אז הראות לא הייתה טובה והחלטנו אחרי שעתיים לחזור להוסטל, ובמזל כי התחילו גשמים כבדים. כעקרון באפליקציה מסומנים כל מיני שבילים קטנים שמקיפים שם את האגמים כך שאנחנו ממליצים בכל זאת להישאר יום בGosaikund ולחקור את האיזור.
גובה בסוף היום- 4,380 מ'
סה"כ הליכה- 11 ק"מ
בגלל שיחסית בשלב מוקדם של היום מתחיל ערפל החלטנו לצאת ממש מוקדם כדי להינות מהנופים של האגמים. אכלנו ארוחת בוקר בהוסטל ויצאנו לדרך ב6:00.
זו הייתה החלטה נכונה ביותר, הראות הייתה מצוינת, היינו לגמרי לבד על השביל, זו שעה שהמים באגם הם פלטה וההרים השתקפו בצורה מושלמת במים.
לאט לאט טיפסנו לכיוון הפאס שבכל פעם בדרך נחשפים עוד אגמים קטנים. בכללי בשמורה יש מעל 100 אגמים, אבל כמובן לא רואים את כולם...
השביל עצמו מאוד נוח וברור, אמנם בעלייה אבל היא לא מאוד קשה.
העלייה עד הפאס לקחה לנו בערך שעתיים ועשינו אותה ממש לאט כי עצרנו כל רגע להסתכל על הנוף ;)
הפאס נמצא בגובה 4,640 מ', והאגם לידו נקרא Suryakunda, בנפאלית Surya זה שמש, אגם השמש.
משם מתחילה ירידה למטה. אנחנו בחרנו לרדת את המסלול מהצד השני, הרבה אנשים עושים הלוך חזור עד האגמים כי הדרך לצד השני כמו שאנחנו עשינו היא לא קלה ומלאה בעליות וירידות.
הירידה למטה היא על שביל מרוצף ומלא מדרגות, מאוד נוחה אבל פחות כיף לברכיים. עד כפר בשם Phedi הדרך היא רק בירידה, אנחנו החלטנו להתקדם לכפר הבא ולישון שם כי הגענו בשעה יחסית מוקדמת לכפר וראינו שיש לנו מספיק זמן להתקדם.
מהכפר Phedi הדרך קצת יותר מעצבנת וכוללת המון עליות וירידות שמרגישות קצת חסרות הגיון בכך שכביכול אנחנו אמורים לרדת בגובה... בכל אופן הדרך לא קלה ודי מאתגרת, השבילים בחלק מהמקומות די צרים אז לשים לב לא להחליק.
הגענו לכפר Gopte ומתוך 2 הוסטלים במקום היה רק אחד פתוח, בשם Mendo Hotel. על הלילה הזה שילמנו 800 רופי, וקצת התאכזבנו מהאוכל במקום אבל בסוף יש מבחר די גדול, רק אם אתם מזמינים את הצ׳יפס תדעו שהוא בא עם איזה תבלין מוזר :(
גובה בסוף היום- 3,430 מ'
סה"כ הליכה- 14 ק"מ
גם יום שבנוי בצורה קצת מוזרה. ידענו שאנחנו אמורים לרדת 1,000 מטר בגובה ועדיין במהלך היום יש לא מעט עליות. הדרך ממש יפה והולכים בתוך יערות עם עצים מפותלים ומדהימים!
עוברים כל מיני מפלים קטנים שנשפכים מהסלעים (את כולם עוברים על גשר).
עולים לכפר Thadepati ששם אפשר לעלות עוד קצת לאיזה תצפית ממגדל, בגלל ראות גרועה בחרנו להמשיך ללכת אבל המקום עצמו ממש יפה עם הרבה דשא ומקומות לשבת להפסקה.
רוב היום הולכים על אותו קו גובה ורק אחרי שמגיעים לכפר Magingoth באמת מתחילה הירידה הרצינית בגובה.
בדרך עוברים עוד כמה כפרים קטנים ומקומות בהם אפשר למלא מים או אפילו לעצור להפסקת צהריים אם רוצים.
הירידה מאוד ארוכה אבל הדרך יפה, השבילים ברורים ואין איפה להתבלבל.
יש מקומות בהם יש פיצול שבילים ושווה לפתוח את האפליקציה להסתכל, אבל לרוב הדרך מובילה לאותו מקום רק מ2 מסלולים שונים.
הגענו לכפר Kutumsang באיזור 15:00. נכנסנו להוסטל הראשון בשם Hostel Namaste, שילמנו 500 רופי ללילה.
גובה בסוף היום- 2,450 מ'
מהכפר הזה יש תחנת אוטובוס בחזרה לקטמנדו, האוטובוס יוצא בכל בוקר באיזור 7:30.
בהוסטל שהיינו היו עוד מטיילים ובעזרת המדריכים שלהם קנינו כרטיס לאוטובוס וידענו את שעת היציאה שלו. גם המקומיים יכולים לעזור בזה פשוט האנגלית שלהם לא בהכרח מובנת.
האוטובוס חנה מתחת לכפר והלכנו בין גידולים חקלאיים כדי להגיע אליו, כנראה שבלי המדריך של הקבוצה שהייתה לידינו לא היינו מבינים איך להגיע...
אבל אם אתם בלי מטיילים נוספים פשוט תבקשו ממקומי שילווה אתכם עד האוטובוס כדי שלא תפספסו.
זו התחנה הראשונה של האוטובוס ומפה הוא יורד את כל ההר ובכל פעם אוסף עוד ועוד אנשים, אז יהיה צפוף. בדרך עוצרים להפסקת צהריים.
הגענו לקטמנדו כבר באיזור 14:00, פחות או יותר 7 שעות נסיעה.
• אם ביום הראשון מגיעים עם האוטובוס מספיק מוקדם אפשר להתחיל ללכת עד הכפר Deurali, באיזור ה5.5 ק"מ ועולים 700 מ' בגובה ואז זה קצת מוריד מהעלייה של יום למחרת. יש עוד הוסטלים קטנים בדרך שאפשר לעצור בהם.
• במקום לישון לילה בGosaikund, בגלל שזה יום יחסית קצר אפשר להמשיך ולעלות לפאס כבר באותו יום ואז לישון בכפר Phedi (בעיקר תלוי במזג אוויר).
• אפשר לעשות מסלול הלוך חזור ולא להמשיך עד kutumsang, אלא לעלות לפאס ולחזור לישון לילה בGosaikund, ואז לרדת את כל הדרך חזרה למטה.
• בכללי אפשר לקצר את המסלול ולעשות יותר ק"מ ביום ולישון בכפרים אחרים. רק צריך לשים לב לגובה כי זה יכול לגרום למצב שעולים המון באותו יום.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם