(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

גוסאיקונדה, האגמים הקפואים ועמק הלמבו

טרק יחודי ולא מתויר כמעט, שמחבר בין האגמים הקפואים דרך יערות נופים וכפרים, עד קטמנדו, וכך גם חוסך נסיעה של כמה שעות בלוקאל.

תאריך הטיולNovember 2022
משך הטיול9 ימים
עונה מומלצתאוקטובר- סוף נובמבר, כנראה שאפשר גם באפריל-מאי אבל לא ניסינו🤷

כללי

את הטרק הזה עשינו בתור הטרק האחרון שלנו בנפאל, אחרי סובב אנפורנה ואוורסט ביסאמפ עם שלושת הפסים.בקיצור, היינו למודי פסגות ורצינו טרק עם נוף אחר, לראות יותר יערות, ג'ונגלים, ואזורים כפריים ונידחים. קיווינו לטרק קליל יחסית ובלי הרבה ירידות ועליות. זו היתה הציפיה היחידה שלא התקייימה....
אבל זכינו בטרק מיוחד מאוד ושונה מהאחרים שעשינו, ואני ממליץ עליו מאוד.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום ראשון - נסיעה מקטמנדו לדונצ'ה

יצאנו מקטמנדו ב7:30 על אוטובוס ממוזג (קצת יותר טוב מלוקל וקצת פחות טוב מאוטובוס תיירים, סך הכל אחלה) קנינו את הכרטיסים דרך סוויסה מתוך עצלנות וכדי לוודא שבאמת יהיה מקום, אבל כנראה שהיה יותר זול לקנות בתחנה עצמה. עלה 1100 רופי לכרטיס.
הנסיעה לקחה בערך 8 שעות כולל עצירה לארוחת בוקר וצהריים, הנסיעות בנפאל אף פעם לא תענוג גדול בגלל מצב הכבישים, אבל הנסיעה עברה בצורה סבירה.נ.ב טיפ- תדאגו לשבת בקדמת האוטובוס.
הגענו לדונצ'ה לקראת שלוש אחרי שהאוטובוס עוצר בכניסה לשמורה, שבה מוציאים פרמיט(עולה 3000 רופי) ועושים חיפוש בתיקים מסיבה לא ברורה.
ישנו בגסטהאוס חביב שנקרא נמסטה הוטל, האוכל ממש יקר אז מומלץ לעשות סיבוב לאחת מהאפשרויות הנפאליות המקומיות.

יום שני- דונצ'ה לסינגומבה

התחלנו את ההליכה ב8:00 אחרי קפה ומאפה במאפיה קטנטונת, ההליכה מתחילה בירידה מתונה לכיוון הטריסולי קולה, וקצת אחרי שחוצים את הנחל, מתחיל הטיפוס למעלה. העלייה הזו היא הארוכה ביותר שנתקלנו בה בנפאל עד כה(אחרי סובב אנפורנה ואוורסט ביסאמפ עם שלושת הפסים...) בעלייה יש חלקים תלולים יותר ופחות, ואפס ירידה או מישור באמצע. כדאי לעלות לאט ובקצב קבוע כדי לא להיות מותשים. בדרך למעלה יש כל מיני גסטהאוסים קטנים שלא מופיעים במפה. אנחנו עלינו עד סינגומבה, עלייה של 1300 מטר. אכלנו צהריים בכפרון קטן לפני סינגומה לארוחת צהריים די מוצלחת (דאל בהט ב600). אפשר לעצור באחד הכפרים שלפני ללילה, אבל לא הייתי ממליץ לעלות יותר משיקולי הסתגלות לגובה. ישנו בגסטהאוס הראשון משמאל, שהיה חביב מאוד והציע לנו מקלחת חמה וחדרים בחינם.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום שלישי- סינגומבה ללורבינה

יום די קצרצר, בסך הכל שלוש שעות הליכה ושישה קילומטר. בעקרון אפשר לעלות עד גוסאיקונדה באותו היום, אבל זה מאוד מאוד לא מומלץ ויכול לעלות לכם בכאבי ראש בלילה במקרה הטוב, ופינוי במסוק במקרה הרע.
אנחנו העדפנו לא לקחת סיכון ולשמור על כלל האצבע שלא לעלות יותר מ500 מטר בין המקומות שישנים בהם.
ההליכה היתה מאוד יפה, רובה בתוך יער עצי אורן וארז מדהימים, שם גם עצרנו להפסקת תה בין העצים. גם היום הזה כולו כמעט בעליה.
ישנו בגסטהאוס הראשון של הכפר (אין שם הרבה אופציות). , חדרים בחינם(למרות שהם ביקשו שלא נגלה;) אבל התפריט התייקר די משמעותית. מחוץ אליו יש תצפית מדהימה ללנטאנג לירונג והפסגות המושלגות מסביבו.

יום רביעי- לורבינה לגוסאיקונדה וסיבוב באגמים

ההליכה עד גוסאיקונדה לקחה בערך שעתיים, העליה די תלולה והגובה מורגש מעט, אבל הגענו רעננים לגוסאיקונדה, שמנו את התיקים בגסטהאוס (טיבט הוטל, חדרים בחינם ותפריט במחירים סבירים) ויצאנו להסתובב בין האגמים. השביל שמקיף את אגם גוסאיקונדה מאוד יפה ובדרך ראינו תצורות שונות של קרח, האגם מתחיל לקפוא. ראינו כמה נפאלים שהתרחצו במים ונראו סובלים, הם סיפרו לנו שהאגם הוא קדוש ושאם טובלים בו שלוש פעמים החטאים שלך מתנקים. גם אם זה נכון לא חושב שזה שווה את זה כי המים בטמפרטורה קרובה לאפס מעלות, והאוויר בחוץ חמש לכל היותר....
נמנענו מלעלות לאגמים הגבוהים יותר כי במילא נעבור שם למחרת בדרך אל הפס.

יום חמישי - גוסאיקונדה עד גופטה

יצאנו סביב שמונה בבוקר, עדיין היה קר למרות השמש הנעימה. העלייה לפס רגועה יחסית לפסים בטרקים אחרים- רק 250 מטר עלייה, מתונה יחסית. בדרך רואים כמה אגמים יפים, בתהליך קפיאה, ככה שרואים שכבת קרח שמתחילה להיווצר אבל לא מכסה את האגם. השביל היה מכוסה לפעמים בקרח מה שדרש ערנות כדי לא להחליק. הגענו לפס אחרי שעה וחצי הליכה, עצרנו לנוח קצת והתחלנו בירידה. הירידה תלולה יחסית, הרבה מדרגות ומעט שביל. בדרך ראינו הרבה נחלונים חצי קפואים ויפיפיים. עצרנו לצהריים בphedi, ואחר כך המשכנו לעוד שלוש שעות הליכה אינטנסיביות של עליות וירידות רציפות עד gopte.

יום שישי- גופטה עד קוטומסאנג

גם היום הזה מאופיין בהרבה עליות וירידות קצת מתישות, אבל הרבה נוף יפה.
יצאנו סביב שמונה בבוקר מגופטה.
לקח בערך שעתיים הליכה עד thapedi שם עצרנו לתה ועוגיות מול נוף מדהים אל הוואדי(נ.ב תה תיבטי זה מזעזע).חצי קילומטר אחרי thapedi יש פיצול לשביל החדש או הישן, אנחנו הלכנו בחדשה שעולה לפסגה- מומלץ כי יש נוף מהמם משם. המשכנו בהליכה דרך הרבה יער עד magingoth שם עצרנו לצהריים. הדרך משם עד kutumsang
היתה ירידה תלולה וארוכה ולקחה לנו כמה שעות, וסיימנו את היום חצי שעה של הליכה לאור פנסים. בקיצור, יום ארוך וכדאי לצאת בו מוקדם.

יום שביעי- קוטומסאנג עד צ'יספאני

הבוקר מתחיל בעליה ארוכה אבל מתונה יחסית על שביל ג'יפים, נוף יפה ויער יפה מסביב. הרבה עליות וירידות כרגיל. לפני הירידה לצ'אפלינג השביל מתפצל מהדרך ג'יפים, אנחנו פספסנו את הפיצול אבל לא התחרטנו על זה כי זכינו בירידה הרבה יותר ידידותית לברכיים. הדרך השנייה תלולה מאוד.
עצרנו לצהריים בצ'פלינג, כפר פצפון שהיו בו מעט מאוד מסעדות וגסטהאוסים.הירידה מציפלינג לפאטי בניאנג קצת תלולה, אבל מאוד יפה, ועוברת בין טרסות חקלאיות.החלק האחרון של היום הוא העלייה לציספאני.זו עלייה די ארוכה, חלקה על שביל ג'יפים וחלקה על קיצורים מפוקפקים שחותכים עיקולים בדרך, זוכים בדרך יפה אבל לא מטופחת. לקח לנו משהו כמו שעה וחצי. ישנו במלון מוצלח בתחילת הכפר,לא זוכר את השם אבל הוא היה בולט בצבעים כחול אדום.עלה לאחר מיקוח 600 רופי וזכינו בחדר גדול עם מקלחת חמה ושרותים צמודים.

יום שמיני(ואחרון)- צ'יספאני עד קטמנדו דרך פארק shivapuri.

הפארק הוא פארק לאומי של נפאל ולכן יש עלות כניסה מצערת של 1000 רופי. החדשות הטובות - זה מאוד שווה את זה. בפארק יש ג'ונגל ויערות מסוגים שונים, מגוון של ציפורים, קופים, נמרים(לא יצא לנו לראות) ועוד חיות אחרות. אנחנו בחרנו לעשות מסלול ארוך יותר מהנהוג בתוך הפארק, וכשמגיעים לאוכף פנינו ימינה לכיוון shiva peak, במקום להמשיך ישר לsunderijal. ככה הרווחנו עוד כמה קילומטרים של הליכה מדהימה בתוך השמורה. מאוד ממליץ על המסלול הזה, למרות שזה יצא יום הליכה אינטנסיבי יחסית שמסתיים בירידה של 1200 מטר... אנחנו ויתרנו על העלייה ל shiva peak כי היינו עייפים והייתה ראות גרועה, אבל ביום עם ראות טובה כנראה שיהיה משם נוף מטורף לקטמנדו וכל העמקים מסביבה. הירידה מננגיגומבה לקטמנדו מורכבת מדילוג בין שבילים וקיצורי דרך לא מאוד ברורים שmapy.cz תפר לנו, שבסופה הצלחנו להתברבר כמה פעמים, אבל בסוף הגענו לשכונה יפה ונידחת בקטמנדו. האוטובוס משם לתאמל לקח 40 דקות בערך ועלה 20 רופי. מומלץ לעשות סיבוב באזור שם ובשוק לפני שנוסעים חזרה.

סיכום

למרות שהטרק לא היה קליל ומישורי כמו שקיוויתי(מסתבר ש"עמק" בנפאלית אומר שלושה ימים של עליות וירידות בלי אף מישור) נהנינו ממנו מאוד. הוא הציע לנו הרבה שקט, שלווה,נופים מיוחדים שהתחלפו מפסגות לצמחיה עבותה, מפגש מקרוב יותר עם התושבים בכפרים, ועם תיירים נפאלים צעירים שפגשנו מדי פעם. לא הייתי ממליץ על הטרק הזה בתור טרק ראשון, בעיני הוא אינטנסיבי מדי, והעלייה בגבהים לא כל כך הדרגתית ומאפשרת הסתגלות... אם בכל זאת בחרתם לעשות אותו, הייתי שוקל לעשות אותו בכיוון ההפוך, מה שיאפשר עליה הדרגתית יותר בגובה.

רשימת ציוד מומלץ

ציוד כללי-
תיק נוח
נעלי הליכה או ריצת שטח
פקל קפה - לא הכרחי אבל כדאי
נשנושים (לקנות מראש כי אין הרבה בדרך)
פנס ראש
טלפון ומטען נייד
מכשיר לוויני-חובה, אין קליטה סלולרית לאורך רוב הטרק, ואין הרבה כפרים.
מפה- ממליץ על mapy.cz (להורידמפה מראש) בצרוף מפה מודפסת שאפשר להשיג בסוכנויות
סנדלים או כפכפים
כלי רחצה
קרם הגנה
נגד יתושים!

ביגוד-
שני סטים של מכנס טיולים וחולצה מנדפת
3*גרביים
3*תחתונים
מעיל פוך/שני פליזים
הארדשל(חשוב!)
כפפות טובות, רצוי עמידות למים
כובע מחמם
כובע לשמש

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )