סיוטארט איילנד - הסיבוב הדרומי

הכנות

יום לפני הטיסה הגעתי לאינבנקרגיל והתעסקתי בעיקר בהכנות. בעיר יש סניף isite אך הידע שלהם על הטרקים באי הוא אפסי. הם כן יכולים לעזור עם הזמנת התחבורה לאי, ואם צריך מונית סירה בתוך האי עצמו. ע"מ להשיג מידע מהימן יותר על הטרק, יש להתקשר לסניף הDOC שנמצא בUban שבאי וכך עשיתי. לאחר שהחלטתי איזה מסלול אני רוצה לעשות  ווידוא אחרון שמזג אוויר מאפשר - חזרתי למרכז המידע וסגרתי הכל.
אני החלטתי לטוס לאי, בעיקר מכיוון שאני רציתי להתחיל ב Maison bay. טיסה הלוך למאסון, חזור גמיש מ Uban (העיר המרכזית והיחידה באי) ומונית סירה מ freds camp לאובן, עלה לי סה"כ 350 דולר. שעושים את החישוב מגלים שלמעשה טיסה אינה יקרה בהרבה יותר מהפלגה, וחוסכת הרבה כאבי ראש. הפלגה מביאה אתכם רק לאובן, ומשם כדאי לקחת מונית סירה לפחות ל freashwater hut ע"מ להתחיל את הטרק. בנוסף, המעבורות יוצאת מבלאף, שלהחנות שם ל6 ימים יעלה בערך 40 דולר. אופציה שניה זה לקחת טראנספר עם אוטובוס מאינברקרגיל לבלאף ב27 דולר לכיוון. שורה תחתונה, ישנם הרבה פרמטרים להחלטה זו וחשוב להתחשב בכולם (בסיפור הדרך של מיכל ושנהב לב יש פירוט מפורט של כלל המחירים).

בלילה שלפני הטרק הלכתי למחנה whitehouse hotel שהוא למעשה מלון שיש לו בר גדול וחניה מאחורי הבר - שם מחנים. השהות עולה רק 5 דולר וכוללת מקלחת חמה. אם תקפצו פנימה לבר ותשתו או תאכלו משהו, תקבלו גם סיסמא לוויאיפי. אני ממליץ בחום על מחנה זה, שכן אחרי שיחה קצרה עם הברמנית היא הציע לי להשאיר את הרכב אצלהם והם יקפיצו אותי לשדה התעופה בחינם וכנ"ל בחזור, ובכך חסכו לי 45 דולר של חניה בשדה התעופה. חשוב לציין שהאופציה הכי טובה ללינה לפני הטרק שגם סוגרת את החנייה היא בחיבורים /היט בעיר, אך לצערי אני לא הצלחתי לתפוס.

טיסה לmason bay והליכה ל doughboy bay hut

קמתי בבוקר, ולאחר ארוחה קלה הקפיצו אותי לשדה ומשם תפסתי את הטיסה לאי ולהפתעתי גיליתי שאני לבד לגמרי בטיסה. הדבר מתאפשר מכיוון שהמטוס העלה מספר ציידים מאותה הנקודה שאני ירדתי.
הטיסה מעל האי מדהימה וממש מומלצת, כך ניתן להבין את המימדים של האי וכיצד נראה הנוף הטיפוסי.
נחתתי במפרץ המדהים, ולאחר מספר דקות המטוס המריא ונשארתי לבד על חוף.
תחילת הטרק הוא על החוף עצמו. אחרי כשעה הגעתי לפנייה להמשך המסלול, בנקודה זו שווה להמשיך על החוף לכיוון הgutter - נקודה שבה קוראת תופעה מצערת בה לוויתנים מחיפים ומתים על החוף. ההליכה מהפיצול לוקחת רק כ10 דקות לנקודה, וניתן לראות שם כ20-30 גוויות. אם ממשיכים מעט קדימה ניתן לראות חווה ישנה שנראית עדיין שלמה ונעולה, בהמשך הטיול פגשתי אוסטרלי שעבר שם ופגש את הבעלים שאירחו אותו שם לשלושה ימים.

לאחר שחזרתי לפיצול השביל נכנס לבוש (יער) לאחר הליכה קצרה ישנו מקטע קטן על דיונות ששם יש לשים לב לסימונים (עמודי פלסטיק לבנים ללא כל סימן עליהן) כי הם לא בולטים. לאחר מכן השביל חוזר לבוש ומתחיל לתפס דיי במתינות. בנקודה מסויימת מגיעים לגבעה קטנה ממנה נשקף נוף נחמד לחלק מהאי ומנקודה זו השביל יורד בחדות. יש לשים לב כי הסימונים על הפסגה אינם מאד ברורים ולכן יש לקחת את הזמן ולחפשם. בגדול השביל ממשיך ישר באותו הקו ולא מבצע פניות חדות או עיקולים על הפסגה. בנוסף, החל מנקודה זו אתם תתקלו בלא מעט בוץ. את מרביתו ניתן לעקוף או לדלג מעל, אך בלתי נמנע שהנעל תבצע טבילה קטנה. שוב, לקחת את הזמן שכל הירידה התלולה בבוץ הינה נקודת תרופה במסלול. לאחר כ2 קילומטרים אחרי הפסגה הבוץ נעלם והשביל חוזר להיות נורמלי. השביל חוצה נהר באמצעות חבל שנמצע שם לעזרתכם ומעט אחרי נקודה זו, יחשף בפניכם doughboy bay המדהים. ממשיכים ללכת על החוף כ100 מטר עד ששמאל יהיה סימון קטן לבקטה שנמצאת כ30 מטר פנימה. סהכ ההליכה לקחה לי כ6.5 שעות כולל הפסקת צהרים והליכה איטית מאד בנקודות הבוציות.
הבקטה קטנה וחמודה וכוללת 8 מיטות, מטבחון קטן ותנור.
שמחתי לפגוש תייר אוסטרי  והיינו היחידים ללילה.
יחדיו החלטנו לקחת את היום למחרת כיום מנוחה מכיוון שהמפרץ מדהים (ולאחר קריאת ההמלצות בסיפורי הדרך של אייל ויפעת, מיכל ושנהב).

יום מנוחה בDoughboy bay

לאחר יקיצה טבעית וארוחת בוקר, המשכנו לחלקו הדרומי של המפרץ, שכן בשפל ניתן להגיע לקצהו שם ניתן למצוא מספר מערות שבדרך כלל שקועות מתחת למים (sea caves) . בנקודה זו ניסינו את מזלו בדייג אך ללא הצלחה.
לאחר מכל חזרנו לבקטה לארוחת צהריים ומנוחה, ואז המשכנו לחלקו הצפוני של המפרץ, שם ניתן למצוא מסלול קטן אשר מסומן בצורה פרוביזורית באמצעות איזולירבאנד בשלל צבעים על העצים שמוביל דרך הבוש למפרץ קטןטן ומדהים
חזרו לבקטה וגילינו בנתים ש 2 זוגות של מקומיים אשר נחתו ויבלו איתנו את הלילה, ומאוחר יותר הגיע גם מטייל (גם כן מקומי) מאותו מסלול שאנו הגענו, כך שהבקטה הייתה כמעט בתפוצה מלאה.
ניתן ואף מומלץ להשאיר את הנעליים בבקטה ולבלות את כלל היום כולל טיולי הצד יחפים.

מ Doughboy bay hut ל Rakeahua hut

ההליכה מתחילה על החוף, ולאחר כ150 מטר עולה מזרחה באמצעות סימון של מצוף שתלוי על עץ ושלט. מהר מאד נכנסים לבוש ומתחילים בעלייה דיי חדה. העלייה ממשיכה עד הפסגה שהגענו אליה לאחר כשעה וחצי. כמו ביום הליכה הקודם, הפסגה מאד בוצית מכיוון שאין עצים שיכסו מהגשם, אך למזלנו הגענו אחרי יום שימשי אז היה עביר. חשוב להדגיש שאחרי גשמים אזור זה יהיה מאד קשה למעבר בגלל הבוץ, אך אפשרי.
שלא כמו בהליכה הקודמת, הפעם נשארים על הפסגה מעט יותר זמן שכן השביל ממשיך על גביה מעט לפני שמתחיל לרדת, אך ניתן להנות מנוף יפיפיה לdoughboy bay. לאחר מכן השביל מתחיל לרדת במתינות וחוזר לבוש. מרבית ההליכה בתוך הבוש נוחה מאד שכן אין הרבה בוץ ורוב הדרך במגמת ירידה.
לקראת סוף הירידה, חוצים מספר גשרים ולאחר מכן מגיעים לחלק מאד מאד בוצי ויש להיזהר ולקחת את הזמן. מאזור הגשרים, הגענו לבקטה לאחר כשעה.
סהכ ההליכה לקחה לנו 6 שעות כולל הפסקות, אך זה היה ביום טוב שמרבית השביל היה עביר (למעט החלק האחרון).
לקראת סוף השביל ישנו פיצול שמורה על שביל ישן של הדוק שאינו מתוחזק יותר. פגשנו גם קבוצה של מקומיים שלמעשה התחילו את הטרק דרך שביל זה. בבקטה מצאנו מפה שמתארת את שביל זה והוא יכול להיות אחלה רעיון לטרק! (המפה מצורפת). חשוב לקחת בחשבון שהשביל לא מתוחזק, אין בקטות בדרך, וצריך לקחת סירה לנקודת ההתחלה. יש לבחור באופציה זו רק אם אתם מנוסים בקריאת מפות והליכה מאתגרת בשטח בוצי.
הבטקה אליה הגענו חמודה מאד ומכילה 6 מיטות, מטבחון ותנור חימום. בנוסף בנו גם נדנדה קטנה בחוץ ובכללי האזור מאד יפה. ניתן גם בבקטה זו לבצע יום מנוחה ולעשות לטרק הצדדי לכיוון הפסגה.

מ Rakeahua hut ל Freds camp hut

קמנו לאחר לילה גשום מאד ולכן ידענו שיום קשוח לפנינו. אומנם הבוקר היה נראה מבטיח עם שמש חזקה ומעט עננים, אך מהר מאד המזג אוויר השתנה לגשם כמעט בלתי פוסק. בנוסף, בגלל הגשם החלטנו לוותר על קפיצה לפסגה שכן תחילת הדרך לשם כנראה תהיה בוצית מאד. אם המזג אוויר מאפשר, לחלוטין אפשר להספיק ביום אחד לעלות להפסגה (ולהשאיר את הציוד בבקטה) ולאחר מכן להמשיך לבקטה הבאה.
ההליכה מתחילה עם מקטע שדומה מאד לחלק האחרון של אתמול בוצי וביצתי מאד שכמובן הגשם הפך את המצב לגרוע יותר. הדרך הביצתית מהווה בערך רבע מהחלק הראשון, לכן כדי מאד להשלים עם המצב מוקדם, ולא לפחד להרטיב את הרגלים שכן זה בלתי נמנע. לאורך הדרך יש מספר חציות נחלים אך הן לא קשות שכן גובה המים לא יותר מהקסוליים והרגליים כבר רטובות לחלוטין אז זה לא משנה, אפילו זה שוטף את הבוץ שזה יתרון.
בחלק גדול הולכים לאורך לשון הים שניתן למצוא של חופים מדהימים! אנחנו לא השקענו בהם יותר מדי זמן מפאת מזג האוויר, אך מומלץ מאד לעצור שם לארוחת צהרים או סתם לנוח.
לאחר כ5 שעות (כולל הפסקות) הגענו לבקטה שנמצת במיקום מדהים על המים! הבקטה כוללת 8 מיטות ומזח קטן. זהו מקום מושלם לדוג שכן יש את המזח ושמענו שמאד קל לתפוס כאן דגים, אך לצערנו לא היה לנו את האמצעים.

הפלגה חזרה לUban

למחרת קמנו בבוקר ועלינו על הסירה (שהוזמנה מראש) שאספה אותנו לאובן. מהבקטה ניתן לתפוס מעט קליטה (לvodafone) אך לא הייתי מסמתך על זה להזמנת סירה אלא רק לווידוא. אני סגרתי עם חברת הסירות שאם אני מתעכב אשלח להם הודעה בטלפון הלוויני.

המלצות לטיולים נוספים

הסיבוב הצפוני לוקח בין 7 ל 8 ימים ונראה מדהים, לפרטים נוספים ראו סיפור דרך נווה לב.
בסיבוב הדרומי הבקטות שניתן לגשת אליהם באמצות מטוס/סירה:
1. Freash water סירה
2. Freds camp סירה
3. Mason bay מטוס
4. Doughboy bay מטוס
ניתן לשלב כל מסלול בין מקטעים אלו, אני הייתי ממליץ להתחיל מאובן וללכת לפרש וואטר, מאסון, דוואובוי, רקקווה, פרדס קאמפ ולתפוס סירה מפה.
המקטע בין פרדסקאמפ לפרשוואטר הוא בוצי וביצתי מאד, והבוץ מלווה אתכם לאורך כל הדרך. לדעתי אין טעם לבצע מקטע זה שכן זהו מאבק מתמשך, ולטעמי מוציא את הכיף מההליכה.

אופציה נוספת הינה להתחיל במסלול הלא מסומן אשר ציינתי לעיל, ומשם להמשיך לכל אחד מהכיוונים.

טיפים

• מומלץ מאד לטייל על מקלות הליכה מכיוון שהם עוזרים מאד להליכה בבוץ משתי סיבות: 1. ניתן לבדוק את פני השטח עם המקל ולהחליט אם האזור כשיר לדריכה או בוצי מדי. 2. ניתן ללכת בצידי השביל ולהשען על המקלות ליציבות.
• אחרי הטרק ממליץ לקחת יום מנוחה בUban. ניתן להפליג לUlva Island דיי בזול, ולהנות מדג מטוגן מעולה בKai kart בUban. לפרטים נוספים, גשו לסיפור הדרך של מיכל ושנהב לב.

קבצים מצורפים

• המסלול הלא מסומן המוביל ל Rakeahua