ניו זילנד - גן עדן עלי אדמות

פתיחה

קודם כל אפתח בזה שבאמת מדובר במקום שהכי קרוב לאוטופיה על כדור הארץ. מקום שכולו שקט, שלווה, טבע ותושבים הכי מקסימים שיש.
טיילנו שם חודשיים שהיו בגדר הגשמת חלום ובאמת נהנו מכל רגע. בסיפור דרך הזה אני אשתדל לרכז כמה דברים שהיינו שמחים לדעת לפני הגעתנו בתקווה שיעזור למי מכם בעתיד בטיול המושלם במדינה המדהימה הזו.

דברים שממש הייתי שמחה לדעת לפני שטסנו

- הגט לג נוראי. לקח לנו שבוע להתאושש ובסוף נשברנו ולקחנו מלוטנין שדי עזר. אני יודעת שיש כדורים שאפשר לקחת לפני אבל לא בטוחה כמה הם עוזרים. קחו בחשבון שלפחות בימים הראשונים קשה להיות נאמנים לתכניות כי אנחנו לפחות לא ישנו כמו שצריך בלילה וזה היה קצת מבאס. אגב, שמענו את זה מכל מי שפגשנו.

- קניה/השכרה של רכב- זה עניין די אינדיבידואלי ובעיקר תלוי בתכניות שלכם ובכמה זמן יש לכם. אנחנו טיילנו חודשיים ורצינו לנצל כל רגע ולכן העדפנו להשכיר. אנחנו השכרנו קמפר מחברת spaceships שהיו מדהימים (יש להם שירות לקוחות מעולה) ובמחיר יחסית הוגן. ככל שתזמינו יותר מראש זה יהיה יותר זול. לפי החוזה איתם מותר לנסוע בכבישי עפר (לא מובן מאליו ולעיתים קריטי בניו זילנד) וכשדפקנו את הרכב במעבר מים בכביש עפר הם לא חייבו אותנו על הנזק לאוטו והפנו אותנו ממש מהר למוסך באזור שלא גבה מאיתנו כסף. לדעתי משתלם לקנות רכב אם אתם נמצאים בניו זילנד שלושה חודשים ויש לכם את הזמן להתעסק בקניה ומכירה, או אם אתם מוכרים אותו בעונה (למי שמטייל לדוגמא מנובמבר עד ינואר כנראה יצליח למכור בהרבה יותר קלות ובהרבה פחות הפסד ממי שמוכר במרץ או אפריל). כמו כן, קחו בחשבון שלרוב הרכבים שקונים הם מאוד ישנים ועלולים לעשות בעיות ובמקרה של פגיעה בהם התיקון יכול להיות יקר ויכול לקחת הרבה זמן (פגשנו מספר אנשים שנתקעו בגלל זה) ולעומת זאת חברת השכרה כנראה תחליף לכם את הרכב. השורה התחתונה היא שזה מאוד אינדיווידואלי ושווה להתייעץ עם אנשים שעשו גם את זה וגם את זה ולהבין מה מתאים לכם.

- מזג האוויר- בעיקרון הקיץ העונה האידאלית אבל מזג האוויר ממש לא צפוי והיכונו להתגמש בהתאם (כולל סופות גשמים בקיץ ואף שלג בהרים לעיתים). השינויים במזג האוויר יכולים להיות יחסית קיצוניים ולהשבית ימים שלמים - בשונה מהמזרח שיש נגיד גשם שעה ביום ועדיין חם, בניו זילנד באמצע הקיץ יכולות להיות מערכות ממש חורפיות (גשם בלתי פוסק ומעלות נמוכות). בנוסף, מזג האוויר משתנה ביחס למקום שבו אתם נמצאים אז לפעמים יש אפשרות "לברוח" ממזג אוויר רע. ברוב המדינה יש שמש מאוד חזקה ובחלק מהמקומות גם רוחות. גם אם אתם נוסעים בקיץ שווה להביא בגדים חמים, אתם כנראה תשתמשו בהם. כמו כן, לא יוצאים לטרקים אם אין מזא טוב (תמיד אפשר ורצוי להתייעץ עם הדוק).

- הזמנת מקום לטרקים- למפורסמים כמה שיותר מוקדם (לא עשינו) ולשאר אפשר די לזרום ולמצוא מביטולים. הסוגיה של החזרים על בקתות מהדוק (רשות השימור הניו זילנדית שאחראית לתחזוק המסלולים ודרכה מזמינים מקומות בבקתות) היא משתנה- להבנתי בגרייט ווקס הם מחזירים רק אם הם סוגרים את המסלול ואתם משלמים גם אם יש מזג אוויר רע שלא מומלץ לצאת בו. אנחנו ביטלנו מפאת מז״א רע למיולר האט וקיבלנו החזר למרות שלא סגרו את המסלול, אז כנראה שלשאר זה כן מתאפשר. את הבקתות מזמינים מהאתר של ה-DOC (פשוט תחפשו באינטרנט).

- נהיגה בצד ההפוך - לא מאוד נורא אבל דורש הסתגלות קצרה.
- לינה- בניו זילנד מותר לישון רק במקומות המוגדרים לכך. ממליצה ממש על אפליקציית campermate שניתן לראות בה פריסה של כל החניונים, פרטים שלהם, עלות וביקורות. שימו לב שיש חניונים שמוגדרים רק לרכבים self-contained (הרבה מהם חינמים אז זה כביכול חוסך, אנחנו היינו בלי והסתדרנו) ואסור לרכבים בלי המדבקה והתנאים לחנות שם. יש כמה סוגים של חניונים:
1. חניונים של הדוק שלרוב עלותם נעה בין 10-15 דולר לאדם ללילה. חשוב להגיד שבחניונים האלה אין כלום לרוב ושהתשלום מתבצע דרך האתר/קופסת יושר. אני יודעת שיש הרבה אנשים שלא משלמים ואני אגיד שבפעמים שישנו שם לא ראינו פקחים אבל עדיין כדאי לשלם.
2. חניוני לואו קוסט - תכלס הסוג הכי טוב והכי ״משתלם״ (לדעתי) - בדרך כלל מגיעים עד ל20 דולר לאדם ללילה (יש הרבה גם ב10-15) ולרוב כוללים מתקנים צנועים - מטבח, שירותים בנויים ומקלחות שלעיתים בחיוב. לרוב אלו יהיו חניונים לא מאוד עמוסים ומשפחתיים יותר.
3. חניוני משפחות- יעלו סביב ה-30 דולר לאדם ללילה והם יותר מאובזרים. המטבחים בהם ברמה יותר גבוהה ויש המון שירותים ומקלחות לרוב לא בחיוב. יש בהם גם המון מתקנים לילדים בדרך כלל והם יותר מכוונים למשפחות (top10 זו הרשת הגדולה)
4. חניונים בחינם- יש מידי פעם חניונים בחינם בערים שהם כמו חניה בעיר (בטון) ולרוב צריך ללכת/לשלם משעה מסויימת והם לגמרי סבבה.
כל זה נשמע נחמד אבל קחו בחשבון שרוב הזמן יש אופציות יחסית מוגבלות ולפעמים נאלצים לבחור חניון לפי מרחק יחסי ואין תמיד את כל ההיצע בטווח נסיעה סביר. אני אגיד שאנחנו תמיד העדפנו להגיע לחניון לא מאוחר מידי ולעשות את כל האירגונים באור שזה ממש אפשרי כי בקיץ השקיעה היא בערך ב-21:30. טיפ מגניב- אם אתם ישנים בחניון חסר אמצעים של הדוק וחשקה נפשיכם במקלחת חמה, בניו זילנד כמעט בכל בריכה ציבורית בכל עיירה ממש מקובל לבקש להתקלח בעבור סכום סמלי שנע סביב 5$. יש גם מקומות שיש ממש מקלחות ציבוריות סבירות ביותר, תסננו על hot shower בקמפרמייט.

- אוכל- ממליצה לעשות קניות בpack n save - הרשת הכי זולה מבין מה שיש. פרודוקטים ממש שווים וטריים (במיוחד בשר ודגים), שימו לב שהירקות יקרים והשאר יותר זול מהארץ (לא קשה) אבל אל תצפו למחירי מזרח.

- קליטה וסלולאר- בשדה באוקלנד (חושבת שגם בקרייסטצרץ) יש עמדה של חברות הסים שמציעות חבילות tax free. אנחנו עשינו את של ספארק שהייתה אחלה ביותר. מה שכן חשוב לציין שבמרבית המדינה אין קליטה בדרכים וגם בחלק מהטרקים. יש אפשרות לשכור טלפון לוויני דרך רותם מהקבוצה של ניו זילנד (יש לו אתר) אבל אני אגיד שאנחנו לא הרגשנו צורך כי לא עשינו טרקים ארוכים וגם כשכן הכל מאוד מסודר והפקח שמאייש את הבקתה מוודא שכולם מגיעים. כמו כן כמעט בכל מסלול היו איתנו לא מעט אנשים. אם אתם הולכים למסלולים קצת יותר נידחים או לבקתות לא מאויישות/אוהלים שווה את ההשקעה למען השקט הנפשי.

- ניווט- כתוצר של זה שאין קליטה אנחנו השתמשנו בעיקר בגוגל שעבד סבבה בלי קליטה. מה שכן שווה להשוות דרכים עם הוויז גם (עובד פחות טוב אבל עדיין) כי לפעמים יש דרכי עפר. זה כנראה בלתי נמנע להקלע אליהן, אבל שווה לראות אם יש סתירה במסלולים ולנסות לברר עם אנשים.

- היט/חיבורים - בניו זילנד ממש נפוץ הקטע של נוצרים אוהבי ישראל שאוהבים מאוד לארח ישראלים מטיילים בביתם לעיתים תמונת תשלום סמלי לכיסוי הוצאות. יש אנשים מקסימים ויש גם קצת פחות. אנחנו עשינו שניים ואחד היה אצל אישה מקסימה בשם אן בוולינגטון ועוד היט אחד פחות מוצלח שלהבנתי גם יצא מהאתר בעקבות תלונות של המטיילים על המארח. זו חוויה ממש מגניבה בעיקר להכיר את החיים של המקומיים ולהתפנק בשינה במיטה. קחו בחשבון שצריך לבלות איתם ולדבר איתם אז תתכנוננו לכך וגם לעיתים לקצת הטפה דתית. זה לא מתאים לכולם, יש אנשים שמאוד אוהבים (יש כאלה שפגשנו שעשו טיול היטים בגדול) ויש כאלה שפחות, אבל שווה לנסות לפחות פעם אחת בשביל החוויה.

- אטרקציות- יש מלא! ממליצה להוריד bookme כדי למצוא דילים.

- דלק - אפליקציית gaspy מעולה להשוות מחירים ולמצוא תחנות קרובות.

- תקציב- זה טיול לא זול ותלוי בהרבה משתנים. אנחנו הצלחנו לגיע לתקציב של 10 בחודש לאדם כולל הכל (חוץ מטיסות) וממש התפנקנו. לדעתי אפשר גם בפחות.

- אווירת הטיול- זה לא ממש המזרח או דרום אמריקה במובן הזה שאין יותר מידי האבים ישראלים וצריך לתכנן הרבה לבד. אנחנו ממש נהנו מזה שבחרנו לעצמנו כל יום מה לעשות ולא הרגשנו מחוייבים לכלום ולאף אחד. לנסוע עם האוטו במרחבי ניו זילנד זו תחושה של חופש אמיתי! בנוסף, יש הצע מטורף של מסלולים, קשים יותר ופחות וארוכים יותר ופחות ככה שזה באמת טיול לכל אחד כל עוד אוהבים טבע :)

האי הצפוני

Coromandel - המקום הראשון שביקרנו בו, מאוד ניו זילנדי ומקסים. מה עשינו - היינו ב tames עיירה מאוד חמודה, hot water beach היה חביב, cathedral cove גם היה ממש יפה.

‏Bay of islands- גם איזור מאוד חמוד. העיר הגדולה באיזור היא whangrei שהיא נחמדה סהכ. הדבר הכי מגניב שעשינו שם זה לקחת מעבורת לאחד האיים הלא מיושבים (urupukapuka) שהיה ממש מקסים ולטייל בו חצי יום. אפשר לעלות ממש עד הקצה הצפוני של ניו זילנד אבל אנחנו ויתרנו.

הוביטון - די מגניב, אבל אם אתם לא פריקים של שר הטבעות ממש לא חובה. אנחנו גם היינו ליד ב blue springs שהיה מאוד יפה.

רוטורואה - עיירה מאורית ומקום די מסריח מגופרית אז כדאי להתכונן. אנחנו עשינו את הביקור בכפר המאורי, שהיה בדיעבד תיירותי ומיותר. יש באזור פארקים גאותרמים שרואים בהם את הפעילות הגעשית. לדעתי יש שניים שהכניסה אליהם בתשלום ולא זולה למיטב זכרוני (סביב ה30 דולר לאדם). ממש מספיק ללכת לאחד ואנחנו גם הצלחנו להוציא הנחת סטודנט. יש נהר שקוראים לו hot n cold שיש בו שילוב של מים חמים וקרים ושווה להיכנס.

טאופו - אגם ממש גדול ויש שם כל מיני אטרקציות. אנחנו לא עשינו. ממליצים ללכת לhuka falls.

טונגרירו אלפיין קרוסינג - מסלול יומי מהמתויירים בניו זילנד. אנחנו הגענו לילה לפני לעיירה national park (כן כך היא נקראת) ויש שם אחלה חניון להעביר בו את הלילה. חשוב להיערך מראש מבחינת אוכל כי זה די חור. יש כמה אופציות לשאטלים - אני יודעת שיש הלוך חזור מה-YHA שיש בעיירה. אנחנו עשינו שאטלים מנקודת הסיום שזה נוח מאוד למי שעם אוטו. השאטל עולה איזה 50 דולר בערך והנקודת איסוף היא איזה חצי שעה מהעיירה. יש כמה חברות פשוט צריך לחפש באינטרנט ולסגור. אנחנו התברברנו בדרך לשם בדרך עפר אז תוודאו טוב טוב דרך איפה אתם נוסעים. מבחינת מסלול - מזא טוב זה חובה. הן בענייני בטיחות והן בענייני ראות. היום מתחיל בעלייה אינטנסיבית שגם לקראת הסוף נהיית תלולה. לדעתי החלק הקשה של היום הוא הירידה- בעיקר כי היא לא נגמרת ומאוד מתישה. לקח לנו למיטב זכרוני כולל לא מעט עצירות סביב ה8-9 שעות. חוץ מזה- אחד המסלולים היפים!! תהנו ממש.

טרנאקי - אנחנו קצת ויתרנו על זה בגלל מזא רע ותשישות אבל אמור להיות יפה. לדעתי אם צריך לבחור בין טונגרירו לטראנקי אז לגמרי הטונגרירו.

וונגנואי (Whanganui) - עיירה סופר מגניבה ולעיתים קרובות יש שם גם פסטיבלים ושוק סופש מקסים ממש! אנחנו נתקענו שם קצת בחווה של דיוויד- איש ממש מקסים שמארח צעירים בחווה שלו במחיר סמלי. אותנו הוא לקח גם לעשות סיבוב בעיר ודיבר איתנו על ההסטוריה של ניו זילנד ועל היחסים עם המאורים. היה מרתק. חוץ מזה יש באזור חוות פירות יער נחמדה שמייצרת גלידה במקום וגנים בוטנים. באזור החוף המערבי של האי הצפוני יש חופים עם חול שחור (געשי). שווה ללכת לראות.

וולינגטון- עיר הבירה של ניו זילנד וגם העיר עם הכי הרבה רוחות בעולם. ממנה לוקחים את המעבורת לאי הדרומי. על העיר עצמה- עיר ניו זילנדית אופיינית בלי יותר מידי עניין, יש שם סצנת קפה חזקה. אנחנו רצינו ללכת לבקר בפרלמנט אבל לא היו כרטיסים. הלכנו שם למוזיאון הלאומי (Museum of New Zealand Te Papa Tongarewa) - מוזיאון חינמי ומושקע ברמות! קצת לילדים אבל מאוד נהנו מהחוויה. כמו שציינתי, עשינו שם גם את ההיט אצל אן שהיה נחמד מאוד. לגבי המעבורת- עם כמה שרוצים להיות ספונטנים, בשיא העונה עשוי להיות עמוס ושווה להזמין לכל הפחות שבוע מראש כרטיסים. בתקופה שאנחנו היינו בשתי החברות התקלקלו המעבורות וזה גם להרבה עיכובים בקו.

מסלול

אני לא אפרט מאוד כי עשינו חודשיים והמסלולים בניו זילנד די מובנים- אין המון כבישים ולהגיע ממקום למקום קורה אופן די זהה ויש לא מעט מידע באינטרנט. רוב האנשים מתחילים באוקלנד ומסיימים בקרייסטצרץ. אני אפרט קצת על איזורים שהיינו בהם וכיצד התרשמנו מכל אחד מהם.

האי הדרומי

פיקטון- אנחנו לקחנו מעבורת לילה אז עשינו שם יום התאוששות. סה״כ עיירה ממש חמודה ושקטה. יש כמה תצפיות ומסלולים יפים באזור.

בלנהיים- האטרקציה המרכזית היא סיור יקבים. אנחנו עשינו דרך wine tour by bike. יש אפשרות לעשות סיור על אופניים ויש אפשרות לעשות באוטובוס. אנחנו בחרנו באופניים שהייתה בחירה מוצלחת- נהנו בטירוף! אזור ממש ממש מקסים ונוח לרכיבה. העלות לטעימות בכל יקב היא בערך 10-15 דולר (בדר"כ לכמה טעימות) ויש גם מקומות לאכול. אנחנו ממש נהנו מהיום הזה.

נלסון והסביבה - בנלסון אין הרבה מה לעשות, היינו שם בהיט הפחות מוצלח. אנחנו נסענו משם לאזור של נלסון לייקס. לא עשינו שם שום מסלול כי היה מזג אוויר ממש רע והיה צפוי להחמיר (בשלב הזה התחילה הסופה הגדולה באי הצפוני).

אייבל טזמן- מקום יפה אם כי לדעתי ממש לא ההיילייט של מה שיש לניו זילנד להציע. יש שם גרייטווק של כמה ימים. אנחנו עשינו קייקים בים שבדיעבד היו קשים ומאתגרים פיזית ועל אף שהיינו ביום יפה ושמשי היה קפוא בגלל שנרטבים לא מעט ממי האוקיינוס הקפואים וכמו בכל ניו זילנד יש רוחות מקפיאות.

החוף המערבי- אנחנו די פספסנו אותו בגלל המזג אוויר הרע שהיה (סופה של בערך שבועיים שהמוקד שלה היה באי הצפוני אבל גם מאיתנו לא נחסכו ימי גשם). אנחנו החלטנו פשוט לדלג ולהתקדם כמה שיותר מהר לוונאקה שם המזג אוויר היה טוב. עשינו כמה עצירות בדרך ככל שמזג האוויר אפשר-
* פונקאייקי (punakaiki) - עצרנו רק לראות את האבנים המרשימות. יש שם זולה (האכסנייה) שישראלים עוצרים בה.
* לייק ברונר (lake brunner) - האגם מהמם אז בעיקר נחנו שם ונהנו מהעיירה החמודה.
* ארתור׳ס פאס (Arthur’s pass) - לנו כבר ממש היה שם מזג אוויר לא טוב אז הסתפקנו בשני מסלולים קלילים - את devil punchbowl waterfall וה- Bealey Valley. התכנון המקורי היה לעשות את ה- avalanche peak אבל כאמור לא היה מזא מתאים.
* הוקיטיקה - כמובן שהגענו לראות את הגורג׳ אך הוא לא היה כל כך יפה בגלל הגשמים (מלא בוץ). מומלץ ממש ללכת לראות את התולעים הזוהרות בחינם. תשאלו כשאתם מגיעים פשוט בחניון/בדרך ידעו להכווין אתכם.
* קרחונים - פשוט ויתרנו על התצפיות של פוקס ופרנץ ג׳וזף כי לא ראו כלום בגלל המזג אוויר.

וואנקה- אחרי יומיים של נהיגה אינטנסיבית בגשם בלתי פוסק הגענו לוואנקה! עיירה ממש מקסימה שהיא תכלס המרכז הישראלי בניו זילנד פחות או יותר כי יש שם את הזולה שזה הוסטל של נוצרים אוהבי ישראל שעושים הנחה לישראלים. נחמד למי שמחפש את האווירה הזו שלא ממש נפוצה בניו זילנד. העיירה עצמה מאוד חמודה ויש המון מסלולים באזור! מה שאנחנו עשינו-
* ה-blue pools - כמו בהוקיטיקה הם לא ממש היו כחולות אצלנו אחרי הסופה, אך לגמרי שווה ביקור כשכן.
* רוב רוי והמתוקיתוקי - עמק שממנו יוצא מסלול לתצפית על קרחון הרוב רוי. על אף שהמסלול אינו רחוק גאוגרפית מוואנקה יש בערך שעה וחצי נסיעה כי רובה הגדול על כביש עפר, שאחרי גשמים גם יש בה מעברי מים (כאמור שם דפקנו את האוטו). הדרך יחסית מייגעת כי צריך לנסוע די לאט, אנחנו עשינו את המסלול עם טויוטה אסטימה והיו לא מעט פריבטים שעשו אותו. מסלול ההליכה עצמו בעיקר ביער חוץ מההתחלה והסוף והליכה יחסית לא קשה. לנו ירד גשם ולא כזה הפריע לנו.
* דיימונד לייק - מסלול קליל שיש ממנו תצפית על הדיימונד לייק שהוא אגם שחור ותצפית ממש יפה על העמק של וואנקה והאגמים. נהנו מאוד! שימו לב שיש שתי דרכים לטפס אותו (ממה שלא תעלו כנראה תרדו) - מזרחית ומערבית. שווה לטפס דרך המזרחית שהיא יותר תלולה (ויפה) ולרדת במערבית שהיא יותר נוחה.
* סינמה פרדיסו - הקולנוע בוונאקה שהוא אטרקציה! יש ספות ומוכרים עוגיות טעימות במחצית ובכללי אווירה משפחתית. ממש מומלץ להגיע מוקדם כי אצלנו היה יחסית מלא. פתרון מעולה ליום גשום.
* דברים שלא עשינו ומומלץ - רוי׳ס פיק בזריחה ואיסטמוס.

קווינסטאון- עיר הבילויים המגניבה של ניו זילנד ובירת האקסטרים. לא היינו שם המון זמן, ולא עשינו אטרקציות. שימו לב שיש שם מעט חניונים ביחס לתיירות בעיר ואם יש אירוע או סופש - כנראה שלא יהיה מקום. יש חצי שעה בערך נסיעה מהעיר חניונים של הדוק שהיו פתרון טוב. מה כן עשינו-
* לייק אלטה (alta) - טרק קליל לאגם אלפיני ממש יפה בהרים שליד קוינסטאון. נכנסים לחניון שצריך לשלם בו בכניסה (בערך 10 דולר) ועולים עליה מחרידה עם האוטו. ההליכה לאגם היא יחסית קצרה, אצלנו היה ממש ריק וסופר יפה!

גלנורקי והרוטברן - רצינו לעשות את הרוטברן ולא מצאנו מקום אז החלטנו לעשות את היום הראשון. בדיעבד לא בטוח שהיינו עושים את זה שוב כי רובו הליכה בתוך יער ומקטע קצר יחסית של נוף יפה. פגשנו זוג שהמשיכו עוד קצת ואמרו שהיה שווה את זה אבל יצאנו מאוחר ולא הספקנו. שימו לב שבגלנורקי יש משהו כמו מכולת אבל יקרה מאוד ולכן שווה לעשות קניות לפני בקווינסטאון ולא להסתמך על זה.

פיורדלנד- ככלל לדעתי מקום יחסית מוערך יתר על המידה בניו זילנד אבל כמובן עדיין מהמם. זה פארק ענק, שאפשר לנסוע בו שעות לכל כיוון. יש שם בערך שני חניונים כשאחד מהם ממש יקר (זה קרוב למילפורד) והם די עמוסים. יש מלא חניוני דוק. בדרך יש המון נקודות תצפית יפות שמסומנות בגוגל מאפס. למיטב זכרוני יחסית הייתה קליטה בחלק מהמקטעים בכביש. מומלץ להיערך מבחינת אוכל כי אין ממש איפה להצטייד בדרך.
* השייט במלפורד - נחמד וכל החברות מציעות אותו דבר. מומלץ לקבוע ליום גשום, אומרים שזה יפה יותר אך לא התמזל מזלנו. תצאו מוקדם כי יש מלא עבודות בכביש בדרך.
* לייק מריאן- אגם ממש ממש יפה שהדרך אליו עוברת דרך יער סופר לח ומחליק. שווה את ההליכה!
* קי סמיט (key summit) טרק צד ממש מהמם של הרוטברן מהצד של הפיורדלנד. קליל ומומלץ ממש!

טה אנאו- עיירה יחסית קרובה לאזור של המילפורד. לדעתי יוצא משם הקפלר (לא עשינו). אנחנו זכינו לראות שם אורורה!

קייטלינס - הנסיעה באזור הזה ממש מהממת ושווה לעשות נקודות עצירה. אנחנו הגענו לקוריו ביי לראות דולפיני הקטור (ללא הצלחה) וניסינו לצפות בפינגווינים שגם זה לא צלח. לגבי הפינגיווינים לא ממש שמענו על אנשים שהצליחו לראות משהו מהתצפיות החינמיות כי הן מאוד רחוקות.

דניידין - עיר הסטודנטים בניו זילנד שהאטרקציה המרכזית בה היא הרחוב התלול בעולם. אנחנו זכינו גם לראות פסטיבל חמת חלילים (עיר סקוטית). בנוסף, אנחנו הלכנו לתצפית על הפינגווינים בתשלום (40$). זה היה ממש שווה, רואים אותם מעולה (אסור לצלם) והם גם ממש חוצים את הגדרות לעבר הקהל ומסתובבים בחניה!

כרייסטצרץ- העיר הגדולה של האי הדרומי. אין בה יותר מידי מה לעשות. ממליצה ממש לנסוע לאזור אקרואה שהיה מהמם ממש ושקט.

לייק טקאפו - אזור מאוד יפה שהגענו אליו לאחר המז"א הרע שהיה לנו במאוננט קוק בפעם הראשונה. יש שם בריכות חמות שהעברנו בהם את היום החורפי.

מאונט קוק- אחד האזורים הכי יפים בניו זילנד לטעמי. נסענו וחזרנו פעמיים בגלל מז״א לא טוב שביטל לנו תכניות. מה שעשינו שם -
* אטרקציה- החלטנו לעשות את האטרקציה של הטיסה בהליקופטר. זה היה ממש מטורף וחוויה של פעם בחיים וזו די האטרקציה היחידה שעשינו בניו זילנד. הצלחנו לסגור דיל שווה ממש דרך הבוק מי של בערך חצי מחיר. שימו לב שנוטה להתבטל במזא רע.
* תצפית על קרחון טזמן- מסלול ממש קליל ותצפית מהממת על הקרחון וגם די עצובה כי הוא הולך ומפשיר עם השנים.
* מיולר האט- אנחנו כאמור סגרנו יחסית ברגע האחרון. תתיעצו עם הדוק לגבי מזג אוויר לפני שאתם יוצאים. המסלול עצמו מתחיל במלא מדרגות עד נקודת התצפית ואז טיפוס קצת יותר קשוח בעקבות בזנטים. תשימו לב שאם יש ערפל קצת קשה למצוא אותם. לנו לקח בערך שלוש וחצי שעות עם הפסקות. יש אפשרות לישון גם באוהל ליד הבקתה במקומות מסודרים. ממש חשוב- גם אם קיץ קר מאודדדד בבקתה לרמת ה0 מעלות ומטה. אנחנו היינו עם תרמי ולא היו לנו שקי שינה מתאימים והיה לנו קפוא ברמות. בדיעבד שמעתי שיש אפשרות להשכיר ציוד למטה אז שווה לשקול אם אתם לא מתכננים לעשות מלא טרקים עם שינה. חוץ מה הנוף מהמם ולנו אפילו היו שאריות שלג.

לא עשינו-
קאיקורה- בנקודה זו כבר ראינו חיות ימיות ובשל לחץ זמן החלטנו לוותר.
קאסל היל - אמור להיות ממש יפה ולצערנו לא הספקנו.

טיפים

• מה שכתבתי בסיפור דרך מתמצת את מה שאנחנו עשינו בחודשים, וזה אפילו לא הקצה של מה שאפשר לראות בניו זילנד. זו מדינה מדהימה ויש בה מגוון של מסלולים ברמות קושי משתנות, ככה שזה באמת טיול שמתאים לכל אחד :) תהנו המון ותנצלו כל רגע!
• לנסות להזמין את המעבורת מראש
• חשוב להיות גמישים וספונטניים לאור מזג האוויר ולקבל את זה בהבנה ואהבה
• יש מלא נקודות עצירה יפות ותצפיות בגוגל מאפס. שווה לעצור לראות ולהתאוורר מהנסיעות הארוכות
• באי הדרומי יש זבובי חול - לא מסוכן אבל נורא מציק. תקנו ספריי ושווה לארגן רשתות לאוטו

קישורים חיצוניים

• אתר של HIT