| תאריך הטיול | October 2024 |
|---|---|
| משך הטיול | 3 ימים |
| עונה מומלצת | העונה הרשמית, נובמבר - אפריל |
טרק הקפלר הוא כמובן אחד מעשרת ה-Great Walks של ניו זילנד. הנופים לאורך הטרק מרהיבים וההליכה בו מגוונת.
בעונת ה-Great Walks (סוף אוקטובר / תחילת נובמבר עד סוף אפריל) הבקתות מאויישות והמסלול מפוקח ע"י ה-DOC. לקריאה על המסלול בעונה - מוזמנים לקרוא את סיפורי הדרך של רותם, ואיל ויפעת.
אני העדפתי לעשות את הקפלר לפני העונה, כך שאוכל לבחור חלון מזג אוויר טוב (לא אצטרך להתחייב לתאריכים לבקתות) והמסלול עוד יהיה עם שלג, שמוסיף לנוף לטעמי :)
לבסוף עשיתי את הקפלר בתחילת אוקטובר.
כמובן שהפשרת השלגים ופתיחת העונה לא מתואמים בדיוק מושלם, ולכן יכול להיות מצב בו ישנו שלג אל תוך העונה, ואז ה-DOC יסגרו את המסלול מבקתת Luxmore עד Iris Burn לחלוטין (לא תוכלו לעשות אותו גם אם תרצו. קרה בסוף שנת 2024), וכמובן גם מצב בו השלג מפשיר עוד לפני פתיחת העונה.
בכל אופן, אין ככ חומר על המסלול בשלג, אז אני כותב את הסיפור ביחס למצב בזמן בו אני טיילתי (אבל כמובן שהתנאים יכולים להשתנות ולהשפיע על המורכבויות / דברים חדשים שלא כתבתי).
דיסקליימרים ודגשים חשובים:
- צאו לקפלר בשלג רק אם אתם יודעים מה אתם עושים
- מומלץ להתייעץ עם ה-DOC על התנאים ומצב המסלול. כמו כן לבדוק את ההערכות למפולות שלגים.
- הטרק בשלג דורש גרזן קרח + ספייקס/קרמפונים. יש בו נקודות בהן הם הכרחיים.
- מזג האוויר קריטי!
היו בתחזית 3 ימים בהירים, אז קפצתי על ההזדמנות. נסעתי לטה אנאו, הגעתי בצהריים, ויצאתי לדרך.
הדרך עד בקתת לקסמור הייתה נקייה משלג, הוא התחיל מעליה.
המסלול ביער חמוד, והשלט המצביע אל בקתת לקסמור נותן הערכת זמנים ארוכה יחסית.
מיהרתי יחסית כדי להספיק, והגעתי לקו הרכס ממנו יש נוף מדהים על אגם טה אנאו. הגעתי לבקתה אחר הצהריים, ופגשתי בה קבוצה של ניו זילנדים בני 70+ שתכננו גם הם ללכת לבקתת Iris Burn למחרת...
שימו לב שגם מחוץ לעונה צריך להזמין מקום בבקתת לקסמור.
השקיעה והזריחה מהבקתה מדהימות.
בבוקר העמק והאגם כולו היו מכוסים בעננים שהיו תחתינו, במחזה מרהיב.
הטמפרטורות בלילה היו מתחת ל- 10-, והבוקר גם הוא היה קר, אבל הטמפרטורות עלו משמעותית לאורך היום, מה שגרם להפשרת שלגים, ולנעליים לשקוע עמוק בשלג בהמשך היום.
נכנסנו לאיזור המושלג באיזור המדרונות הצפוניים של הר לקסמור. זה גם נתיב מפולות שלגים, אבל עם מידת ההפשרה המצב היה בסדר גמור.
משם טיפסנו בעיקול השביל ועד האוכף מתחת להר לקסמור. אחד השלטים בצבץ מתחת לשלג.
העלייה להר לקסמור לא הייתה בעייתית גם היא, ובסך הכל, כל המסלול מההתחלה ועד ההר לא היה מורכב.
מהאוכף שמתחת להר לקסמור הולכים על צלע ההר במדרונות יחסית תלולים, והשלג שכבר היה רך, הקשה על ההליכה. לאחר מכן יורדים ל-shelter בירידה נוחה.
מעט אחרי ה-shelter, מגיעים לקטע מורכב נוסף. הולכים בקו הגובה לאורכם של מדרונות תלולים, וכשה-tussock מבצבץ מהשלג, הכל הופך חלק יותר. גרזן הקרח עזר מאוד בחלק הזה.
מהמדרונות מגיעים אל שני רכסי סכין. הראשון מביניהם די צר, והמדרונות משני הצדדים תלולים.
המעבר דורש עירנות, והספייקס עזרו על אף שהשלג היה רך. רוחות בחלק הזה מסבכות את העניינים עוד יותר.
רכס הסכין השני רחב יותר ותלול פחות, וסופו בכיפה ממנה כבר אפשר לראות את ה-shelter הבא.
במחסה אכלתי צהריים, ושם שמחתי שיש לי גרזן קרח כדי להרחיק קיות שזממו לי על האוכל...
הירידה מהמחסה יפה מאוד, ולאחר הפיתולים ביער מגיעים לבקתת Iris burn החמודה,
שם גילינו שהסנדפלייז כבר מוכנים לעונה :)
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם