בקתת Green Lake דרך הרכס
יומיים ל-Green Lake בווריאנט לא מסומן עם נוף פנורמי על אגמי והרי הסביבה
| תאריך הטיול | November 2024 |
|---|---|
| משך הטיול | יומיים |
| עונה מומלצת | דצמבר - אפריל |
רקע
האיזור של Green Lake הוא אופציה שקטה יחסית ומעניינת לטיולים רב יומיים, לעומת האיזורים הפופולריים בפיורדלנד.
בסיפור הדרך של איל הוא מתאר כמה אופציות נוספות, ותכלס אפשר לעשות פה כל מיני חיבורי בקתות נחמדים.
רוב המסלולים עוברים בעמקים או הרבה בסבך, ואני חיפשתי אופציה עם נוף רחב מרכס, והיו לי יומיים, וכך הגעתי לאופציה של הגעה לבקתת Green Lake דרך הרכס (הלא מסומן). בסיפור הדרך של מיכל מתואר רעיון דומה.
טיילתי שם בסוף אוקטובר - תחילת נובמבר, והפסגה + המדרונות הדרומיים היו מושלגים, כך שזה מוסיף למורכבות (ויש שיאמרו שגם ליופי :)).
בנוסף, ספמטבר של אותה שנה היה גשום במיוחד (שבר שיאים וכו') וגם הגעתי לאחר כמה ימי גשם, כך שהמפלס של אגם Green Lake היה גבוה במיוחד והשביל שלצידו היה מתחת למים, והדרך הרגילה הייתה ביצתית במיוחד.
דיסקליימרים ודגשים חשובים:
- הניווט אמנם לא מורכב, אבל צריך לדעת לנווט ולבחור דרכים נכונות - אין סימון בכלל וצריך לבחור מאיפה לטפס, נתיב ירידה, נתיבי הליכה בסבך וכו'. על אחת כמה וכמה כשהמסלול מושלג.
- אם המסלול מושלג, תהיו בטוחים שאתם יודעים להעריך את מצב השלג, ויש לכם ציוד מתאים אם נדרש (אני השתמשתי בספייקס במדרונות הדרומיים). תבדקו את הערכות הסיכון של מפולות שלגים ב-DOC, ותבחנו גם את השלג כשתגיעו לאיזורים הבעיתיים.
אני הגעתי אחרי שעשיתי את הקפלר מושלג והיה נראה שמצב השלג באיזור אחלה.
שווה בכל מקרה גם להתייעץ עם ה-DOC בנושא. הבחור מה-DOC שדיברתי איתו חשב שהתוואי שרציתי יהיה בעייתי עם מצב השלג, אז יצאתי בידיעה שאולי אחזור על עקבותיי, אבל בסוף בשטח היה טוב, והתקשרתי לעדכן אותו אח"כ :)
- המקטע האחרון, של הירידה המתונה (לאחר הירידה התלולה) לעבר הבקתה, לפחות בתקופה שבה אני טיילתי, היה מלא בשיחים יחסית גבוהים וצפופים (חלקם דוקרים), כשבאדמה המון פלגי מים בערוצים קטנים. צריך ממש לפלס את הדרך מבעד לשיחים באיזור הזה, וגם להימנע מהזדמנויות לנקוע משהו (אלא אם תמצאו מעקף טוב).
- יש כמה קטעים בעלייה ובירידה עם שיפועים די תלולים.
יום 1
ההגעה מתחילה בנסיעה בדרך העפר המפותלת Borland Road, עד ל-Borland Saddle.
הדרך הייתה אפשרית גם לרכב קטן רגיל, כמו שהיה לי, והנסיעה לוקחת זמן מה.
שימו לב שמחוץ לזמן הטיולים באיזור הדרך סגורה. היא נפתחה ממש בשבוע שבו טיילתי.
Borland Saddle נמצא לפני הירידה בסללומים לתחילת המסלול הקצר הרגיל לבקתת Green lake.
חונים שם, ומשם מתחיל מסלול מסומן קצר ב"בוש" לעבר Mount Burns Tarns. כמה דקות במסלול ויוצאים מהבוש לעבר ה-tarns.
משם כבר נגלה island lake מלמעלה ורוב המסלול מהעמק אל הבקתה.
הולכים על השלוחה לצד ה-tarns לכיוון הכיפה הברורה שבקצה השלוחה. הנוף יפה עם ההרים מסביב, וה-tarns ליד.
אחרי שעוברים את ה-tarns מגיעים לכתף די תלולה. הצדדים שלה תלולים פחות, אז אני בחרתי לטפס אותה מהצד הצפוני (השמאלי). אפשר גם להמשיך ולטפס מאוחר יותר. בכל אופן העלייה די תלולה בשיחים הנמוכים.
משם מגיעים לתצפית חמודה על ה-tarns, ולדרך מתונה ונוחה למעלה אל הכיפה (לקח לי כשעתיים כולל עצירות, צילום וכו')
מהכיפה יש נוף מדהים על האיזור כולו. האגמים בעמק, הרי פיורדלנד וגם עמק צר נוסף עם אגם קטן באמצע.
אני התחלתי ללכת בצהריים אז כבר לא היה לי הרבה זמן, אבל אם יש לכם, אפשר משם להמשיך לפסגה של Mount Burns עצמו. יורדים לעמק בין הכיפות, ומשם יש עלייה שנראתה נוחה דרך השלוחה למעלה.
מהכיפה חיפשתי דרך לרדת למטה. ישירות מהכיפה זה לא היה נראה אפשרי, לפחות לא בשלג.
משם הרכס ממשיך במגמת ירידה עד לאוכף, ואז עולה לכיפה נוספת. מתחת לאיזור הביניים הזה יש איזור מישורי יחסית אליו יש ירידה שנראיתה יותר נוחה.
הלכתי לאורך הרכס, במגמת ירידה. מימיני היה מדרון מושלג תלול מאוד עם מדף קרח כך שלא היה אפשר לרדת משם.
לקראת האוכף יש ירידה תלולה יחסית שהייתה עם שלג, שם שמתי ספייקס וירדתי אליו.
משם הדרך למטה לאיזור המישורי נוחה. שימו לב אם מושלג ללכת באיזורים גבוהים באופן יחסי, כי לפי המפה יש שם כמה tarns (+ כמה פלגים קטנים) שמסתתרים מתחת לשלג...
כשהגעתי לשפת המדרון חיפשתי נתיב ירידה נוח. הלכתי קצת דרום מזרחה לאורך השפה, עד שמצאתי משהו שנראה אחלה ופשוט ירדתי פריסטייל למטה. הירידה אמנם תלולה אבל לא הייתה בעייתית במיוחד.
אחרי הירידה התלולה, מגיעים לאיזור עם ירידה מתונה לבקתה, אבל מלא בשיחים צפופים שמקשה מאוד על ההליכה. השיחים יחסית גבוהים וזרמו למטה מים בהרבה ערוצים קטנים. יכול להיות שזה בגלל הפשרת השלגים ובקיץ הם יבשים.
מקלות ההליכה עזרו מאוד בחלק הזה להסיט ענפים של שיחים, להתייצב וכו.
הירידה לקחה לי כשעתיים מהכיפה עד הבקתה.
הבקתה עצמה חמודה מאוד עם אחלה של שקיעות וזריחות.
יום 2
תכננתי לחזור ביום השני באותה דרך בה הגעתי, אבל אחרי לא הרבה זמן של הליכה בסבך, נשבר אחד המקלות שלי, והחלטתי לא ללכת בסבך ובשלג עם מקל אחד, אז חזרתי לבקתה ומשם הלכתי בדרך הרגילה הקצרה בעמק חזרה (צפונה, לעבר Borland bivouac).
ספמטבר אותה שנה היה גשום במיוחד (אמרו שמהגשומים אי פעם), והמפלס של האגם היה גבוה במיוחד, כך שהשביל לאורך האגם היה מתחת למים.
בחלק מהאיזורים הלכתי דרך השיחים ובחלק פשוט דוך במים.
משם סהכ הדרך הייתה סטנדרטית וקצרה. היער כמובן היה בוצי, לאחר כמה ימי גשם, וגם השטח הפתוח השני שבו הולכים (הקרוב יותר ל-Borland Road) היה ביצתי במיוחד. לקראת סופו האיזור היה די מוצף, והיה צריך ממש לבדוק איפה דורכים ולמצוא נקודות דריכה יבשות, כי היו נקודות שבהן המקל שלי נכנס כולו ויותר לתוך המים...
בסוף השביל מגיעים ל-Borland Road ומשם עולים ברגל (או ברכב אם עובר שם אחד) את הסללומים ל-Borland Saddle.
סיכום
האיזור של Green Lake היה מבחינתי גם עם נוף יפה וגם עם בקתה חמודה ונעימה, אבל אין ספק שהווריאנט דרך הרכס הוסיף לו המון מבחינת נוף וחוויה.
ההליכה במסלולים הרגילים לבקתה (יכולים לקרוא גם בסיפורי הדרך האחרים) עוברים בגדול ביער, במסלולים סבבה (והמסלול מצפון גם קצר), אבל למי שמתאים, הווריאנט הזה יכול להיות אופציה מגניבה עם נוף.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם