מערב מונגוליה - טיול משפחתי

טרק ברכס טורגאן-חרחירן

מהעיר 'אולגי' נסענו כיום וחצי נסיעה עד לעיר אולן-גום, ומשם נסענו לכפר טלאריין שנמצא ממזרח לרכס ההרים טורגאן-חרחירן. לא היה פשוט למצוא סוסים ומדריך אבל אחרי התמקחות ארוכה ומשא ומתן יצאנו למחרת בבוקר עם שלושה סוסים לשלושת ילדינו ושני מדריכים (נערים יחסית צעירים - זאת הייתה פחות או יותר הפעם הראשונה שלהם ברוב המקומות שהיינו בהם, אבל את זה לא ידענו באותו בוקר). הערכנו שהטרק יקח לנו בין 7-10 ימים, אבל קצב רכיבה מהיר יחסית איפשר לנו לגמוע מרחקים ולהנות מכל רגע. הטרק עולה במעלה הנחל לכיוון פס שנמצא בין הר טורגאן להר חרחירן.

הדרך במעלה הנחל אורכת לפחות יומיים ובמהלכה צריך לחצות מספר פעמים את הנהר. ההליכה באזור הפס מדהימה - הנוף נפתח והמרחבים לא יאמנו. מהפס מתחילה ירידה מתונה מאוד לעמק הנקרא במונגולית "העמק מלא האגמים" - מרחבים של דשא ואגמים כחולים שבהם משתקים ההרים המושלגים - חלומי. הניווט בעמק לא פשוט וצריך לכוון לעבר פס עם מעבר תלול לעבר "יאמט וואלי". הירידה ליאמט וואלי תלולה ומפותלת - צריך היה לרדת מהסוסים. ההליכה ביאמט וואלי יפיפיה, בשלב מסויים היער חוזר והשביל עובר בין עצים מחטניים וכעבור כיום הליכה מגיעים ליורטה הראשונה בה גר פקח השמורה.

טרק באזור הטאבן-בוג

נסענו מאולוגי לכיוון הטאבן-בוג. הנסיעה מאולגי אורכת כיום וחצי בשבילי ג'יפים לא פשוטים. הטרק מתחיל ממקבץ של כמה גרים (יורטות) שם אפשר להשכיר גמל לציוד וסוסים. העלייה לקרחון פשוטה ויפה ולוקחת כיום הליכה. באזור הקרחון בנינו את האוהלים ונשארנו שם 2 לילות ובנתיים טיילנו באזור. עלינו להר שנקרא שנקרא מלצ'ין פיק. אנחנו היינו שם בסוף יולי והפסגה הייתה מושלגת ברמה שהיה קשה לעלות עד הסוף (לפחות למי שלא מנוסה בהליכה על שלג ואין לו ציוד מתאים).

הנוף מסביב לקרחון מדהים - פסגות משוננות ומושלגות ודשא שלא נגמר - מומלץ מאוד. מהטאבן בוג יוצאים טרקים נוספים לכיוון עמק הדובים. כשאנחנו היינו שם העמק היה סגור ואי אפשר היה להכנס בגלל מחלת הפה והטלפיים.

צ'מבגרוב

לא רחוק מאולגי - נמצא רכס הרים הצ'מבגרוב. יצאנו בג'יפ מאולגי לכיוון עמק הנמצא מתחת להר ובו יש יורטות רבות. הגענו להתארח אצל משפחה מדהימה. הגענו אליהם לפנות ערב והדבר הראשון שהם עשו זה לשחוט עז... הביקור אצל המשפחה היה מדהים - אנשים פשוטים ומקסימים. הילדים שלנו ושלהם היו באותם גילאים והיה שם חיבור מעולה, בעיקר בין הקטנים שלא היו זקוקים לשפה משותפת בשביל לשחק ולצחוק אחד עם השני. למחרת בבוקר אב המשפחה הראה לנו את העיט שלו - למטרות צייד כמובן. עוף ענק ומרשים מאוד, יחד עם כל התלבושת המסורתית מהנאדם - חגיגת הקיץ הגדולה.

טיפים

• אנחנו שכרנו ג'יפ למשך שלושת השבועות שהיינו במערב מונגוליה. כל הארגון היה דרך סוכנת טיולים מקסימה בשם אקרימל שסידרה לנו נהג בשם קוקן. הוא הסיע אותנו לתחילה של כל טרק וחיכה לנו בסוף וככה יכלנו לטייל המון ולא ״לאבד" זמן על תחבורה ציבורית שלא קיימת או טרמפים. היינו 3 מבוגרים ו3 ילדים ככה שהרכב היה מלא - מדובר בטנדר רוסי אפור שנוסע כמו חיה רעה בשטח.
• דלק - דלק זה מוצר חשוב מאוד במונגוליה. חשוב לנסוע עם מיכל מלא ולקחת באוטו מיכלים נוספים. נהוג גם למכור ולסחור בדלק
• באולגי יש המון הפתעות שלקח לנו כמה ימים לגלות - על המסעדה הטורקית סיפרו לנו כבר מהארץ וביקרנו בה המון. השוק של אולגי ממש כיפי ויש בו מסעדות פועלים שוות. איפשהו ברחוב הראשי יש חנות גלידה שמייצרת את הגלידה בגביעים - זה דומה לגלידה אמרקאית. מסביב לשוק יש מתפרות ששם מכינים את הבדים הרקומים המהממים. אנחנו הסתובבנו שם המון עם הילדים וביקשנו שיתפרו לנו במיוחד 2 בדים שיצאו מהמם.
• ako_s2001@yahoo.com מייל של סוכנת טיולים באולגי בשם אקרימל. יש לה חברת טיולים והיא יכולה לארגן טיול חמישה כוכבים אם זה מה שהם רוצים. כדאי להחליט מה רוצים לפני שמדברים איתה - אנחנו הלכנו רק על רכב ונהג.

קישורים חיצוניים

• הפייסבוק של חברת טיולים באולגי
• אתר עם מפות רוסיות של האזור