(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מסע מים אל ים

מסע חוויתי בסתיו הישראלי בין שני חופים. הליכה מאתגרת, נופים משגעים ומסלולים רטובים ויפים ששווים יציאה לשטח.

תאריך הטיולSeptember 2021
משך הטיול4 ימים
עונה מומלצתאביב-סתיו

דברים כללים

* אנחנו הלכנו לפי מה שמומלץ באתר למטייל, ב-4 ימים. עם זאת שינינו את מקום הלינה של הלילה האחרון לחניון כביש 85, דבר שאני ממליץ לכולם לעשות מאשר לישון בעין כובס. ע"י כך, יצא שעשינו את המסלול ב3.5 ימים.

* הולכים בשלושה ימים די אינטנסיביים בערך 20 קילומטר ביום, ביום הרביעי נותרים בערך 10 קילומטרים יחסית קלילים של נחל עמוד תחתון עד הכנרת.

* כדאי להצטייד במפת סימון שבילים מס' 2+ עמוד ענן או אפליקציית ניווט שאתם סומכים עליה ויודעים לעבוד איתה.

* שווה להגיע עם ציוד מתאים לטיול, אמנם ישנם כאלה שחושבים שאפשר לעשות את המסלול עם תיק הציוד מהצבא אך אני חושב שאם יש אפשרות להגיע עם מוצ'ילה או תיק טיולים אחר בגודל של מעל 50 ליטר+ נעלי טיולים או נעלי ריצת שטח וגרביים טובות+ בגדים מנדפים, נותן חווית טיול טובה יותר. אני מאמין שציוד טוב עושה את ההבדל.

* 6 ליטר מים לאדם+ לקנות אוכל שמספיק לכל הטיול (הרחבה בפרק של היום השלישי)

* לדעתי חשוב לא להתמהמה בבקרים ותמיד לצאת עם זריחה, בכך גם גומעים מספר קילומטרים בשעות פחות חמות, גם מקבלים מעיין תירוץ להפסקת צהריים ארוכה וגם מצליחים להגיע אל חניון הלילה עוד באור.

* בחלק גדול של רוב המסלולים אין קליטה, כדאי להתחשב בכך ולשים זאת לתשומת לבכם. בנוסף, גם בחלק מחניוני הלילה אין תמיד קליטה טובה באיזור הלינה אבל כן יש במרחק הליכה קצר נקודות קליטה יותר טובות (אבירים וחרבת חוממה).

* מטרת פוסט זה לתת קצת מהניסיון של הטיול, בעיקר נקודות קטנות לדיוק ולתשומת לב, למטיילים כמוני שלא יצא להם לטייל טיולים ארוכים כאלה לבד בעבר. מבחינת מרחקים בסיפור הדרך שנמצא באתר למטייל המרחקים די מדויקים ולכן לא אלאה אתכם עוד בפרטי הקילומטרים עצמם.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

לילה ראשון- אנדרטת יד לי"ד

* הגענו לאיזור של חוף אכזיב בערב שלפני היציאה למסע (יום ראשון ה19.9.21). הגענו בשעות הלילה (כמעט ב22) ירדנו בתחנה שנמצאת במרחק 250 מ' צפונית לאנדרטת יד לי"ד, וגילינו שבעצם זה בכלל בית קברות! כיוון ששם קבורים החללים מאותו אירוע של פיצוץ הגשר, לכן לפי מה שאני מבין לא כדאי לישון שם, אפילו לא ממש מכבד.
אבל, מאחורי האתר יש חניון שבו ניתן לישון (50 מ' מהאתר), למי שלא מעוניין לישון בחוף. דרך ההגעה אליו היא דרך האתר, שם יש מדרגות שמובילות אל החניון.
הולכים משמאל לכיכר שנמצאת באתר ומגיעים למדרגות שמובילות אל החניון. החניון קטן יחסית אך נוח ללינה.
שם ישנו את הלילה הראשון.

יש האומרים שחוף אכזיב שווה ביקור ולכן למי שיכול להגיע באור בכדי לבקר שם לפני הלינה והיציאה למסע, אז לדעתי מומלץ.

יום ראשון- מיד לי"ד לחניון לילה אבירים

* יצאנו מהחניון ומילאנו מים באנדרטה, אמרנו בוקר טוב ולהתראות לים התיכון והחלנו בתנועה מזרחה דרך מטעי הבננות. כמו רבים וטובים לפניי אציין שהחלק במטעי הבננות הוא די משעמם. אנחנו רצינו מאוד לחוש את זה שממש עשינו מילולית מ"ים אל ים", לכן התעקשנו ללכת את החלק, והלכנו אותו מאוד מהר.

* מחניון הלילה הולכים לדרך העפר שנמצאת ליד מטע הבננות שנמצא ממש 50 מטר מהחניון ומתחילים לנוע על הציר. זכרו שכיוון התנועה שלנו הוא תמיד מזרחה, נועו לעבר השמש ואתם תהיו בסדר.

* ישנה אפשרות להמשיך עם תוואי נחל כזיב ובכך מגיעים אל כביש 70 במקום שאפשרי יותר לחצייה מאשר אם ממשיכים עם תוואי הכביש שהולכים עליו ומגיעים ממש לצומת מנות. בכל מקרה בשני המקרים אנא חצו לא בצומת עצמה.

* לאחר החצייה נתחיל בתנועה בכביש (שוליים צרים לכו בזהירות) לכיוון למנות ועבדון עד שניתקל בסימון שבילים ירוק לכיוון עין חרדלית. כמו כן שימו לב לסימון המיוחד שיש לשביל מים אל ים בו תיתקלו מספר רב של פעמים לאורך המסלול (סימון השביל ביחד עם נקודה סגולה לידו).

* לאחר שעתיים של הליכה מאומצת הגענו אל עין חרדלית שם עצרנו לארוחת בוקר וקפה. ממשיכים לנוע לאורך כל הדרך על השביל הירוק. מומלץ לעצור בבריכה הגדולה של עין חרדלית איפה שנמצא צינור המים, פינת חמד קסומה ומדהימה.

* בשלב מסוים נחזה במבצר המונפור המרשים, יש שעולים אליו (כאלה שלא שומרים כוחות לעלייה של אבירים) אך אנחנו ראינו שהדרך שם חסומה עקב עבודות שימור של המבנה הצלבני העתיק שנמצא למטה בחיבור השביל האדום עם הירוק.
עין מצוד, הנמצא באותו איזור של החיבור הוא גם נקודה נהדרת בה ראינו כמה אנשים שבחרו שם לעצור וליהנות ממי הנחל.

* יש מלא מקומות שניתן לעצור בהם להפסקות וליהנות משפע המים הקרירים והמדהימים של הנחל. אני ממליץ לנסות לקבוע יעדים נדרשים כדי שתוכלו ללכת את המסלול ולהספיקו וגם לקחת הפסקת צהריים ארוכה וכן הפסקות ביניים.
אנחנו כיוונו להגיע לעין טמיר להפסקת צהריים אך לאחר נקודת החצייה עם הנחל שאותה חייבים לעבור עם סנדלים, במרחק של בערך חצי קילומטר מעין טמיר, הגענו לבריכה מהממת, עמוקה עם מגלשה טבעית והבנו ששם חייבת להיות ההפסקה.

* לאחר מכן המשכנו ולא עצרנו בבריכת הדולבים ובעין טמיר, בגלל תכנון זמנים רצינו להגיע לחניון הלילה לפני השקיעה ולנוח מספיק לפני העלייה לאבירים.

* לאחר עוד הליכה ממושכת, הגענו אל הרגע הגורלי- העלייה לאבירים, פיצול שבילים ירוק- שחור (שימו לב שעל השחור יהיה הסימון של מים אל ים, הנקודה הסגולה). היא אינה פשוטה אך היא אפשרית. בעיקר מאתגרת מנטלית כיוון שנראה שהיא לא נגמרת, אך האמינו במסוגלותכם, וזכרו שאם קשה לכם מנטלית, עדיף ללכת יותר מהר ולדחוף, בשלב מסוים זה נגמר. כמו כן, שווה לשמור כוחות לעלייה זו, מוזמנים לנוח בצל העץ שבתחילת העלייה בכדי לצבור ראבק.

* לקראת סיום העלייה תוכלו ללכת למצד אבירים אם אתם רוצים ללכת עוד קצת, או שתסיימו
אותו ותגיעו לכביש הגישה שם תפנו ימינה לעבר חניון הלילה.

* לתשומת לבכם, חניון הלילה די קטן, שווה להגיע בזמן בכדי לתפוס מקום טוב. אנחנו הגענו בשעה 17.
יש בו ברז למילוי מים שנמצא נמוך יחסית ומשתמשים במעיין צינור שחור כזה למלא, המים בסדר גמור דרך אגב, לא להאמין לפוסט שקרי בגוגל מפות שבו היה כתוב שיש כלור במים.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום שני- מאבירים לחניון לילה חרבת חממה

* היום נפתח כמו קודמו בזריחה. חשבנו לנסות אולי לטפס כבר את הר מירון באותו יום ולישון בחניון הפסגה, ובכך לחסוך לעצמנו קילומטרים ביום השלישי למסע (כדי שנוכל לישון ביום בסוף היום השלישי בחניון כביש 85) ולכן החלטנו לוותר על הקטע שמקיף את העלייה בכביש ומגיע לשמורת ברכת פסוטה, וללכת דרך הכביש במשך 1 ק"מ שרובה עלייה ואחריה ירידה (עלייה לתחילת היום זה סיפתח טוב לעיתים), עד שמגיעים לפיצול של הכביש עם השביל הירוק.

* יש שביל נוסף הנקרא שביל עוקף אבירים שחלק מהאנשים ממליצים ללכת דווקא בו בתחילת היום השני עד לחבירה עם השביל הירוק קצת אחרי נחל זווית. אפילו באחד מהמסלולים שמצאתי בעמוד ענן כך היה מי שהלך ככה.
מניסיונו של מטייל שחבר אלינו, השביל לא מסומן היטב ומאוד מבלבל ללכת בכל החורש שמתחת לאבירים.

* שימו לב להשתמש בעמוד ענן או אפליקציית ניווט שם, כיוון שהסימון קצת מבולגן שם עקב עבודות. יש לאחר איזה 100-200 מטר, ערימת סלעים גדולה שעל אחד מהם מסומן השביל, רדו דרכה בזהירות וחפשו את הסימון, די מהר תמצאו אותו ותוכלו להמשיך בהליכה.

*נחל זווית כולל ירידה בחורש מאוד יפה, אך לאחר מכן בהמשך המסלול יש לא מעט עליות לא סימפטיות.

*בשלב מסוים אנחנו עצרנו לאכול ארוחת בוקר בחרבת מורגות, משם המשכנו ליד מטעים עם עלים מעניינים (יש הטוענים שזה קיווי!), ועברנו בדרך שמקיפה את יער אלקוש, כל הנוף הזה לפתע עם עצי האורן המחטניים, אל מול גבעות ירוקות אחרות, הזכיר לפתע את הרי ירושלים משום מה.

* המשכנו לעבר גשר אלקוש, שם המשכנו במעלה הדרך לעבר תחנת הדלק לצורך קניית כמה דברים. בשביל המעוניינים יכול לומר שהמיץ ששתיתי אכן נתן לי כוח ומוטיביציה להמשך, כמו כן הצטיידנו בעוד קצת קרקרים וחטיפים קטנים שהמתיקו לנו את הפסקות הבוקר והצהריים בהמשך המסע.

* ירדנו חזרה למטה אל הכיכר, חצינו את הכביש וירדנו חזרה אל נחל כזיב והשביל הירוק. לאחר כמה מאות מטרים הגענו אל הכניסה לשמורת הר מירון, דבר שסימן עבורי לפחות רגע מרגש, אנחנו מתקרבים לאט לאט לרגע של שיא הטיול.

* המסלול בנחל כזיב עליון, היה מתיש ומעייף. לא היה מים ורוב גדול מההליכה היה בשמש במסע הארוך להקפת הר זבול. המסלול עובר בגדה הדרומית של הנחל, ולעיתים כולל עליות וירידות מעייפות. בסופו של דבר מגיעים אל האטרקציה המרכזית שהיא עין חותם.

* עין חותם- מים קפואים, קטן ונחמד, בתוך מבנה אבן, יש כמה נקודות צל בסמוך אליו, במסלול מלא שמש וחם, זוהי עצירה שווה ביותר.

* מעין חותם המשכנו על השביל הירוק בדרך שבה נתנו קצב מאוד גבוה כדי להגיע לחרבת חוממה לפני 16:00 בכדי שאולי תהיה לנו את האפשרות לעלות את הר מירון, הלכנו עד שהגענו לפיצול השבילים עם האדום.

* ים אל ים (הנקודה הסגולה) עובר דרך נחל נריה (סמ"ש אדום) וכן אפשר גם לעלות לחרבת חוממה דרך נחל מורן (הסמ"ש הירוק). אנחנו הלכנו דרך נחל נריה, שם גם בתחילת השביל האדום עצרנו לצהריים. קבוצה נוספת שהתחילו איתנו את המסע, לקחו דרך נחל מורן, וסה"כ אמרו דברים טובים.

* נחל נריה הוא נחל מקסים ביופיו, מרגיש קצת כמו ללכת בספר אגדות, ומוצל ברובו. עם זאת, לא מעט עליות מעצבנות ועליה לא פשוטה בסוף.

*לבסוף מגיעים בקול ששון וקול שמחה לחרבת חוממה, אנחנו הגענו ב-15:30. אז מילאנו מים ודנו באפשרות ללון בחניון הפסגה בהר מירון. כמובן שהבנו שדבר זה לא ממש כדאי (טוענים שיש לא מעט כריזות מהבסיס שמפריעות לשינה) ואף בתכל'ס הוא אסור! לא רצינו להסתכן למרות עדויות סותרות לכאן ולכאן והחלטנו לעשות את הלילה בחרבת חוממה, החלטה שהסתברה כטובה, כיוון שחברו אלינו צמד מטיילים ועוד שני מטיילים שעשו את המסלול לבד, ועוד מטייל שפגשנו באבירים הביא לכולנו סמבוסק מחורפיש.

* לכן המלצה שלדעתי חשובה- ללכת טוב ביום השני אבל כן ליהנות מהיופי של המסלולים, אפשר גם להגיע לחרבת חוממה יותר מאוחר והכל יהיה בסדר.

יום שלישי- מחרבת חוממה עד חניון נחל עמוד כביש 85

* זה נשמע קשה, זה היה לנו נשמע- לפחות בהתחלה- מופרך, אך אני חושב שזוהי הדרך הכי טובה לעשות את אותו יום.
ההתלבטות העיקרית שלנו הייתה לגבי עין כובס. מצד אחד מעיין שבלא מעט מקומות ראיתי שהוא מומלץ לעצירה וגם משמש כנקודת לינה. מצד שני, אין בו מים לחידוש האספקה! ישנו מטייל אחד שטען שניתן לשתות מן המים היוצאים מצינור הנמצא שם, ואפילו שאחיו עשה זאת השנה והנה הוא חי והכל בסדר. אבל הטיפ שקיבלנו משועל טיולים ותיק ולוחם מהולל ברוכב שמיים הוא שלעשות את נחל עמוד מרכזי ביום האחרון וגם את תחתון זו ממש קריעה, ואולי עדיף לחשב מסלול מחדש.
** עם זאת, ישנה אפשרות להטמנת מים בעין כובס למי שמעוניין בכל זאת לישון שם. לבחור קוראים ח'אלד והוא מטמין מים לפי מה שהבנתי בחינם (!) והמספר שלו הוא 053-776-2122.

למרות כל זה עדיין החלטנו להיענות לאתגר.

* מומלץ לקום מוקדם, ולצאת אפילו חצי שעה לפני הזריחה. אנחנו התכוונו לצאת ב5:45, ובסופו של דבר יצאנו ב6:00. אנחנו מתחילים ללכת על שביל בעל סימון שחור וכן גם שביל ישראל, שעם סימון שביל ישראל נמשיך מעתה כמעט עד הכנרת.
טיפוס ההר לוקח שעה ויותר בערך. עוד בטיפוס נחשפים לנופים מטריפים. תצפית הר נריה היא הראשונה שמגיעים אליה והיא מדהימה ביופייה ומומלץ מאוד לעצור. לאחר מכן יש עוד מספר מצפים בהם גם אפשר להסדיר נשימה ואולי לעצור לאכול משהו ולשתות.

* בחניון הפסגה ניתן לחדש מלאי מים- חשוב!

* כעת מתחיל החלק "הכיפי" והוא הירידה! מעתה וכמעט עד סיום המסלול אנחנו הולכים להיות במגמת ירידה, כמובן שזה אינו פוסל שכן יהיו עליות. ממשיכים עם השביל לכיוון חרבת ב"ק, משם לאנדרטה לזכר עאדל טאפש וממשיכים לעין זבד. בדרך נעבור ליד הוטות מאוד מרשימות, גלי אבנים וצנירים. לאחר עין זבד נגיע לכסא אליהו, ובהמשך לקבר שמאי הזקן (כן כן, זה שמאי מבית שמאי). הירידה היא די תלולה באיזור שבין עין זבד לבין קבר שמאי הזקן. לאחר הקבר נגיע לחניון הפיתול- לא זיהינו איפה מיקום מילוי המים, נכון לכרגע (23.9.21) החניון נמצא בשיפוץ.

* רצינו מאוד בהתחלה לעלות למושב מירון בכדי לקנות עוד אוכל. אך כאשר ראינו ש-1) יש לנו מספיק אוכל לשאר הטיול ושנוכל "להתכלב" ולאכול כל אחד טונה בצהריים ללא לחם, ו2) שהעלייה לשם ממש תלולה ואין לנו כוח, הבנו שלא צריכים לעלות. לכן אמליץ שכדאי להצטייד כראוי ולא לסמוך יותר מדי על קניות בסביבה- ייתכן שפשוט תתעצלו לעלות למעלה. כמו כן, ניתן לטפס למעלה אל קבר רבי שמעון בר יוחאי, לפי מה שהבנתי ניתן גם שם למלא מים.

* עין אוראי בנחל מירון הוא בריכה מקסימה אך קטנה שלא התעכבנו עליה יותר מדי, נחל מירון עד שמגיעים לשלט המזהיר מפני תשלום (חס ושלום) הוא די בסדר. בהמשך נחל מירון הופך להיות מסלול קצת מעיק למטייל הממוצע. לא קל לעבור אותו עם מוצ'ילה על הגב, הוא מאוד סלעי בחלקים מסוימים.

* בסופו של דבר מגיעים לאיזור עין יקים, מעיין חמוד, בעיקר לילדים קטנים. זה חלק שלעיתים דורש סבלנות משתי בחינות. האחת, ישנם לא מעט אנשים, משפחות, ילדים קטנים (במיוחד שאתה מגיע לשם ביום הראשון של חול המועד סוכות, ועוד מטיילים שאומרים לך דברים מטורפים כגון: "עשיתי פעם מים אל ים, ב19 שעות"). השנייה, יש כל כך הרבה בריכות יפות שזה כל כך קשה לבחור היכן לעצור. אנחנו כיוונו אל בריכות שכווי, עקב ההמלצה להגיע עד שעתיים לפני הסגירה של השמורה לאותן בריכות.

* טבלנו, אכלנו וצברנו כוחות, ידענו שנחל עמוד מרכזי הוא קשה, באותו יום גילינו כמה. התחלנו בקצב מאוד מהיר והגענו לפניה לעין כובס בזמן מדהים (חשוב לציין שלא הרבה אחרי הכניסה להמשך השביל, יש בריכה מקסימה הנקראת בריכת קבוק, למעוניינים שמגיעים ליום טיול בנחל עמוד). השעה הייתה אפילו לא 15 וכבר גמענו 2 ק"מ מתוך 8 הק"מ בערך שמצפים לנו. מרוצים ושמחים המשכנו בקצב גבוה, אך המסלול היה עבורנו לא קל בכלל. שימו לב שזהו מסלול די מסוכן, כולל הליכה על פי תהום, שימוש ביתדות, מעבר כמה פעמים מגדה לגדה, עליות אכזריות, ירידות אכזריות עוד יותר. ללא ספק זה היה המסלול הכי קשה בטיול.

* הקצב הגבוה השתלם עבורנו כיוון שהגענו אל חניון הלילה בשעה מטורפת ביחס לזמן ומרחק ההליכה שלנו- 17:30. מילאנו מים במתקן מקורות (אפילו יש סימון לאיפה זה נמצא!), התארגנו לשינה, והלכנו לנוח.

* לא הצטרכנו לשלם באותו יום על שהותנו בשמורת נחל עמוד. חייב לומר שלא הבנתי האם זה במקרה או שזה כך כל הזמן. גם במפגש עם צמד פקחים בסמוך לסוף המסלול, לא נשאלנו על תשלום אלא הם קידמו את פנינו בברכה והרגיעו אותנו שאכן יש מים ליד החניון.

יום רביעי ואחרון- מכביש 85 עד לכנרת- נחל עמוד תחתון

* יום קצר קליל יחסית ומרגש, זהו הגיע סוף המסע!

* התיקים כבר כמעט ומרוקנים מאוכל, המסלול ברובו בירידה, אז מה רע לנו?
הליכה של בערך 10 ק"מ הכוללת כמה נקודות ציון ביניהן הגיחון של המוביל הארצי (שווה לעצור ולחזות בדבר זה וקצת ללמוד על איך זה בנוי) וכמובן איך אפשר שלא את העמוד המפורסם של נחל עמוד.

* עוד נקודת ציון היא הפרידה משביל ישראל. אם התחברתם עם שביליסטים בדרך, בערך 1.5 קילומטר מהכנרת תצטרכו לומר להם להתראות בעוד הם ממשיכים לכיוון מגדל והר הארבל ואתם אל הכנרת.

* נקודה מעניינת היא שהשביל מתחיל במטעי בננות ונגמר במטעי בננות, האם הייתה יד מכוונת או שזה צירוף מקרים? נשאיר את השאלה לכם.

* בהגיעכם אל המעבר מתחת לכביש 90 אתם תיתקלו בקיר שעליו אתם יכולים לכתוב את שמכם ואת תאריכי ההליכה שלכם במסע. אני חושב שזאת מחווה נחמדה לסיום המסע מה שגם ייתכן שבכמה שנים הקרובות הכתב עדיין יופיע שם וזה משהו שיכול להיות חוויתי ביותר לביקור חוזר.

* השביל השחור נגמר במעיין חוף סודי כזה שהוא לא מאוד מרשים אבל התחושה היא שמשם ממש מתחיל ונגמר המסע לכן הלכנו עד לשם. למעוניינים ניתן להגיע לנקודה או ללכת לאחד החופים האחרים בסביבה. צמד מטיילים שטיילנו איתנו הלכו לחוף גינוסר ומאוד נהנו לפי מה שהבנתי.

* מנקודת סיום המסלול (סיום השביל השחור- שפך נחל עמוד) במידה ואתם נסמכים על תחב"צ אז התחנה בצומת חוקוק היא הקרובה ביותר לפי המוביט, הלכנו לשם באיזור ה20 דקות ולקחנו 450 בכדי להגיע למרכזית טבריה.

טיפים

  • מתיחות בכל סוף יום! מאוד עוזר לעזור לשרירים קצת לשחרר את חומצות החלב לקראת יום הליכה נוסף.
  • להתחבר עם אנשים! השביליסטים של שביל ישראל הם אנשים חוויה, ובכללי תמיד טוב להתייעץ ולשמוע דעות לכאן ולכאן.
  • לתכנן יעדים נדרשים ולנסות לעמוד בהם.
  • לקרוא קצת יותר על נקודות ציון מיוחדות בדרך, להביא מגדיר צמחים, לקרוא קצת יותר על הגיאוגרפיה והגיאולוגיה של האיזורים בהם אתם הולכים. לי זה היה מאוד חסר ואני חושב שזה היה מוסיף עוד עומק משמעותי לטיול.
  • לא לשכוח להביא שקיות זבל, לנסות לאסוף זבל גם אם הוא לא שלכם.
  • והכי חשוב להנות! עשו את מה שאתם חושבים לנכון, אני פשוט מאוד נהנה מההליכה עצמה כחלק מהטיול וזה גם נותן לי סיפוק, לכן אהבתי גם ללכת בקצב טוב ולא תמיד לעצור. אך אם לכם יותר מתאים ברגוע זה גם נהדר.
  • מקווה שסייעתי לכם ולכן ולכל מי שרוצים להגיע ולעשות את המסע הנהדר הזה.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )