כיבוש החרמון המושלג

מידע כללי

החרמון הוא ההר הצפוני והגבוה בארץ. יש בו אקלים, צמחייה ובעלי חיים שונים מכל הארץ.

אחרי הסופה הכבדה הראשונה של החורף עודכן באתר החרמון כי יש מעל מטר וחצי שלג באתר, התחזית צפתה מספר ימים שמשיים והחלטתי לנסוע לחרמון.

ציוד:

ניווט: כדאי להצטייד במפה סטנדרטית של 1:50,000 אזור 1 ולא להסתפק באפליקציות לניווט. בשטח בואדיות אין קליטה.

יום ראשון: עלייה מעמק החולה עד קו השלג

ביום הראשון יצאתי מהמרכז והגעתי בתחבורה ציבורית וטרמפים לקיבוץ שניר לקראת השעה 12. מצאתי את השער המוביל לשביל הירוק העולה למצודת נמרוד ליד מעיין הבניאס והתחלתי לעלות. בדרך יש נוף יפה לגולן ולעמק החולה, והמסלול הזה עדיף על העלייה בנחל גובתה עד נמרוד (סמ"ש שחור) מכיוון שבחורף הוא יכול לזרום מאוד חזק כך שלא ניתן ללכת בשביל. במצודת נמרוד עצרתי לאכול ארוחת צהריים שהבאתי איתי ונהנתי מהנוף המרשים. למי שמגיע מוקדם מומלץ להיכנס ולראות את המצודה עצמה, אבל בגלל שרציתי להספיק לעלות עד נווה אטי"ב לפני שמחשיך העדפתי לא להתעכב הרבה במקום. ירדתי עם כביש והלכתי כחצי קילומטר עד לסמ"ש שחור הפונה שמאלה ויורד עד להצטלבות נחל חזורי עם נחל גובתה. בנקודת החיבור הייתה זרימה מאוד חזקה של מי שלגים קרים מאוד, אבל לא הייתה בעיה ללכת על אבנים ולעבור לצד השני של הנחל בלי להירטב. עליתי עם הסמ"ש השחור וגיליתי שמה שנראה במפה כמו קטע קצר הוא בעצם עלייה תלולה בנחל שזרם לאחרונה ומלא בבוץ חלקלק. אחרי הפסקת קפה הצלחתי לסיים לעלות והגעתי לשער לציר 5. מצאתי נקודת לינה טובה בשטח בגובה 100 מטר מתחת לקו השטח (לפי מה שמטיילים שירדו אמרו לי) ונהנתי מהתצפית על השמש שוקעת מאחורי הרי נפתלי.

יום שני: טרק אלפיני מנווה אטי"ב לרכבל עליון

התעוררתי לפנות בוקר ועליתי להר כחל לראות את הזריחה. בהר כבר היה שלג עמוק, וליד עין כחל אפשר היה לראות בריכות רדודות קפואות. החל מהר כחל ציר 5 כבר היה מכוסה בקרח או שלג דחוס והיה קשה ללכת בלי להחליק, אבל הנוף והאווירה היו מדהימים. הגעתי לבריכת מן והיא הייתה קפואה לגמרי. פרט למטיליים בודדים המקום היה ריק בתשע בבוקר, אבל בהמשך היום שמעתי שהמקום התמלא בג'יפאים. מבריכת מן עליתי לחניון של אתר החרמון, מילאתי מים אצל העובדים שם והלכתי תחילת שביל הגולן. משביל הגולן פניתי שמאלה לסמ"ש הירוק העולה למעלה. הניווט התאפשר לפי עמודי החשמל שהשביל עובר מתחתיהם. באיזור זה ההליכה מחוץ לשביל הייתה קשה מאוד מכיוון שהשלג היה מאוד עמוק ורך, ולפעמים רק התיק מנע ממני לשקוע בשלג מעבר למותניים. השביל עצמו נרמס מספיק ככה שלא שקעתי הרבה, אבל במשך היום כשהשמש עלתה והתחזקה ההליכה עליו נעשתה קשה יותר, בעיקר בעלייה התלולה, כשהייתי צריך לבחור בין לדרוך בנקודות בהן הייתי שוקע קצת לנקודות רמוסות בהן יכולתי להחליק. ניתן לעלות דרך הר חבושית ולהינות מתצפית כמעט היקפית, אבל אני פספסתי את הפנייה והמשכתי ללכת תחת עמודי החשמל עד למעלה. למעלה נחתי ואכלתי אחרי העלייה הקשה, ואז ירדתי ברכבל לאתר החרמון, עליתי על אוטובוס לחניון ומשם תפסתי טרמפ חזרה לציוויליזיה.

דרכי הגעה

ההגעה פשוטה כביכול למי שיש רכב, אבל בפועל בסוף השבוע הראשון בו אתר החרמון נפתח כל עם ישראל רצה להגיע לחרמון והיו פקקים כבדים, אז לנהוג לחרמון יכול להיות מאוד מתסכל במצב כזה.
אני הגעתי בתחבורה ציבורית מהמרכז. למי שמגיע מתל אביב או דרומה האופציה הכי מהירה היא להגיע לתל אביב, לקחת אוטובוס ישיר לקריית שמונה מתחנה מרכזית (קו 845) ומקריית שמונה אוטובוס נוסף או טרמפים.
את הטיול סיימתי באיזור הרכבל העליון בחרמון. ירדתי למטה ברכבל ונהנתי מנוף נפלא, ובאתר החרמון עליתי על אחד האוטובוסים שהסיעו מבקרים חזרה לחניית האתר. משם ניתן לתפוס טרמפים לנווה אטי"ב או לכל יישוב אחר בו יש תחבורה ציבורית.

טיפים

• מדובר בטרק אלפיני! כדאי להביא בגדים תרמיים, מעיל ללילה, שק שינה איכותי המיועד לטמפרטורות נמוכות ובנוסף גם שמיכה, כובע, כפפות. חם צוואר/בנדנה ככיסוי לאף תיהיה שימושית. עם זאת, בזמן ההליכה נוח יותר ללכת בלי גטקס או מעיל. כדאי להביא נעלי הליכה גבוהות עם עמידות יחסית למים וכיסוי שמתלבש על המכנסיים למניעת כניסת שלג לנעליים.
• להביא קרם הגנה! זה נשמע מוזר כי זה שיא החורף, אבל למעלה בחרמון השמש חזקה והשלג מחזיר את קרני השמש ונשרפים מאוד בקלות.
• כששוכחים להביא כוסות - גם תפוז יכול לשמש ככוס קפה.