(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

קח מקל, קח תרמיל, בוא אתנו אל ארקדיה... יוון

ארבעה וחצי(בתכנון) ימי טיול רגלי באזור בארקדיה וטעימה מאתרי הפלופונס. גם בגיל +60- כייף לטייל ברגל עם מעט ציוד בין כפרי ארקדיה באביב 2019. טעימה מאתרי הפלופונס הקסומים בעונה זו.

תאריך הטיולApril 2019
משך הטיול9 ימים
עונה מומלצת טיילנו באביב - נפלא כשהשמש זורחת. יורד גשם בפלופונס באמצע אפריל.

הדרך אל כפרי ארקדיה...

חשבנו: איפה עוד לא טיילנו ביוון? איפה נוכל להנות מהאביב במרחק קרוב יחסית (טיסה + נסיעה)? חצי האי פלופונס, שנראה במבט ציפור ככף יד התאים לכל הדרישות: יש הרים לצעידה, אתרים ארכיאולוגים מראשית התרבות וים כחול מסביב. בפלופונס חמישה מחוזות: קורינתיה, ארגולידה, לקוניה, מסיניה וארקדיה, שני המחוזות אכאיה ואיליה שייכים מנהלתית למערב יוון. מחוז ארקדיה הררי ברובו, נמצא במרכז הפולפונס ובו טיילנו בעיקר ברגל.

9.4 מאחורינו הבחירות, נסענו לשדה התעופה, לא היו פקקים, היינו בראש התור לכירטוס!!! חיכינו עד שהדלפק יפתח, ממש אין עומס וצ'יק צ'ק אנחנו מחכים, קפה עם עוגה. עליה למטוס, נחיתה באיחור והמתנה בתור להחתמת דרכונים, אחרי כשעה כשסופסוף יוצאים הנהג של המלון לא מחכה לנו!!! מטרידים את ניקוס, והנהג עונה, תוך 20 דקות יגיע, באסה, חיכינו. בסביבות 23:00 הגענו לחדר הפיצפון במלון https://www.perishotelapt.gr/h... (היתרון היחידי: מספק הקפצה לשדה התעופה), מותשים מיום ארוך, יוון לפנינו.

10.4 קמנו לבוקר חדש, עננים על אתונה, איכשו התארגנו בחדר הפיצפון על אריזת התרמילים לטיול והפרדת הציוד הלא נדרש למזוודה + דויטר, ארוחת בוקר קונטיננטלית במרפסת שנסגרה, על ידי דוברת יוונית שהשתדלה ככל יכולתה, בקבלה היינו רשומים להקפצה ב9:00 לשדה תעופה, וזה התאים לנו. הגענו לפני זמן איסוף הרכב המתוכנן, לחברה avance driving miles together לא היה סניף בשער 4, מזל שזיהינו את העובדת שלהם במעיל החברה, והיא ארגנה לנו את הקדמת השכרת הרכב, הינו אמורים לקבל ניסן מיקרה וקיבלנו פולקסווגן פולו חדש. במחיר 198€ ל9 ימים + ביטוח מלא 108€. אלי מאוד מרוצה. יצאנו בנסיעה על האוטוסטרדה, עולה כסף אך מקצר טווחים.
כמו כל התיירים, (לשים לב לרדת מהאוטוסטרדה לכביש הישן) ירדנו להצטלם בתעלת קורינתוס, שֶׁנִּכְרְתָה בין 1881 לבין 1893, ובכך הפכה את הפלופונס לאי. התעלה מחברת את המפרץ הסרוני עם מפרץ קורינתוס, אורכה כששה ק"מ והיא חוסכת 320 ק"מ שייט.
ביקרנו עם עוד מאות תיירים ותלמידים באתר הארכיאולוגי מיקנה (Mycenae), בירתו של אגממנון. הומרוס אמר עליה: "מיקנה הבנויה לתלפיות, העשירה בזהב." באלף ה-2 לפנה"ס הייתה מיקנה אחת הערים היווניות החשובות ביותר, ושלטה על חלק נרחב ביוון הדרומית ובאגן הים התיכון. פריחת אביב מדהימה. ארוחה במסעדת תיירים la bella helena, שם יפה לאוכל ספוג בשמן.
קדימה לטריפולי(Tripoli) בירת מחוז ארקדיה והפלופונסוס כולו. לפגוש את ניקוס, שתפר לנו את הלוגיסטיקה לשש הלילות הראשונים. תדרוך על המסלול, מקומות הלינה, מינימרקטים וטברנות, קניה בסופר של טריפולי ו...יצאנו.
בדרך מטריפולי, ניתן לעצור במערת הנטיפים קפסיה Cave of Kapsia http://www.spilaiokapsia.gr/.
העמדנו את הרכב שלנו בדמיצינה(Dimitsana).
הקפצה עם פאניוטיס (306955050212+) מדמיצינה(Dimitsana) ללבידי(Levidi). מעכשיו אנחנו בחופש מנסיעות (מה שהתגלה כלא סופי).
לינה בגסטהאוס פילוקסניה http://www.e-levidi.gr/filoxen... (היתרונות: מחיר, 55 יורו, יחסית לגודל; קרוב למרכז העיירה), בטברנה טעים להפליא, אני בסלט היווני ובחורטה ( תבשיל עלים מההרים), אלי בסטייק חזיר + צ'יפס, וחצי ליטר יין, בעל הבית הוסיף לנו קינוח: עוגת תפוזים + תפוח בדבש וקינמון. לילה טוב.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

טיול רגלי בין כפרי ארקדיה

הגענו למחוז ארקדיה כי הוא הררי ברובו ובעל פוטנציאל לטיולים ונשארנו גם כי המילה "ארקאדיה" משמשת בהשאלה לתיאור חיי אושר ושלווה, והתואר "ארקאדי" משמש לתיאור כפרי פשוט. בימי הצעידה (מלבד היום של קניון לוסיוס) לא פגשנו צועד/ת נוספ/ת בדרכנו. כן, היינו לבד ביער, והיה קסום.
התחלנו את הטיול הרגלי בכפר לבידי (Levidi), הנמצא בגובה 850 מ' ויש בו: מינימרקט, טברנה ובית קפה.

11.4 יום צעידה ראשון, נלך 17 ק"מ במסלול הריבוע האדום מLevidi לAlonistina .
עצירה במאפיה, שאומנם נפתחה ב8:00, אך מכרו בה מאפים מאתמול, קנינו צנימים שהתגלו כהצלחה. נקודת היציאה בקצה הכיכר העליון, התחלנו במגמת עליה. יער אשוחים עם קצת רחבי עלים בהתחלה, הסימון מעולה והקפדנו להיצמד אליו. עשינו הפסקת בקר בסביבות 9:30 בקרחת יער מופזת, המשכנו בעליה, כשהגענו לאוכף האחרון קצת התברברנו, ורק ב13:00 הגענו לבקתת ההרים, אכלנו, ולמרות השמש, ויתרנו על הטיפוס לפסגת OSTRAKINA.
אתר הסקי המקומי (Ostrakina Ski Center - Mainalon) נמצא מולנו, בעונה זו סגור ועבדו כמה אנשים.
התחלנו בירידה בסביבות 13:45, אך עשינו טעות טיפשית והלכנו עם הריבוע הכתום - שעלתה לנו בשעה ו3/4 ירידה ועליה. מזל גדול שתפסנו טרמפ שהקפיץ אותנו בחזרה לנקודת ההתבלבלות. 15:20, התחלנו במהירות ללכת במסלול הריבוע האדום, ההבטחה של ירידה היתה מלווה בעליות, הדרך יפיפיה, משתנה תכופות, הליכה בדרדרות עם שלוגיות, אשוחים וערערים, השביל מסומן היטב ושוב-הקפדנו להיצמד לסימון האדום, ערפל וקצת גשם שירד מעת לעת, קטע הירידה הסופי אתגרי ולא גזום, הגענו ליד הכנסיה בכפר אלוניסטינה (Alonistina), ולמרות שהגסטהאוס היה קרוב הסתבכנו עם הmapsme, והזמנו את בעלת הבית שתוביל אותנו, בית חדש שנבנה באורח מסורתי לפנסיון, http://www.xenonas-alonistaina... (מחיר יקר, 80 יורו, בעלת בית נחמדה), נכנסים לחלל שבו החדר אוכל ופינת ישיבה ליד אח דולקת, 8 חדרים נחמדים, בחדר שלנו היה אח ומרפסת, וליקר שבעלת הבית הכינה. נפלא. יש בכפר טברנה שפתוחה בשישי-שבת, הגענו בחמישי, על כן קטרינה הציעה להקפיץ אותנו לישוב הסמוך ויטינה (Vytina), קיבלנו את הצעתה, מקלחת, איסוף כוחות ונסענו, "שברנו" את רעבוננו: לחם קלוי עם שמן זית ועגבניות, סלט יווני לי, ומרק בקר + סטייק חזיר לאלי. בעלה של קטרינה החזיר אותנו לגסטהאוס. והתעלפנו לשינה עמוקה.
הכפר אלוניסטינה (Alonistina), הגבוה בכפרים 1,150 מ'. בכיכר הכפר ליד הכנסיה Agia Paraskevi נמצא פסלה של Zambia Kotsaki: אמא של Kolokotronis עם בנה הקטן וגם הקבר שלה. (תיאודורוס קולוקוטרוניס היה הגנרל היווני ומנהיג מלחמת השחרור היוונית נגד האימפריה העותומנית).

12.4 יום צעידה שני, היינו אמורים ללכת 19 ק"מ במסלול הריבוע האדום ולעבור לריבוע הצהוב, מAlonistina לElati. יורד גשם שוטף באלונצינה, קטרינה הגישה לנו ארוחת בוקר מפנקת: טוסט גבנ"צ ונקניק, בשבילי טוסט גבינת צאן, קפה, ריבות מעשה ידיה, לחם, מרגרינה, מיץ, קפה וקורבייס, לפי אקוווזר הגשם היה אמור להסתיים בתשע. ארזנו ואנחנו מחכים שיפסק. קטרינה, בעלת הגסטהאוס אמרה שבהרים יורד גשם גם באפריל. הגשם לא פוסק למרות שלפי האקויווזר היה אמור להפסיק בתשע, בעשר וחצי נראה שנחלש, התארגנו, נפרדנו מקטרינה ויצאנו לדרך...אחרי 200 מטר בגשם בלתי פוסק אלי השלים, ונפלה החלטה לא ללכת 19 ק"מ לאלטי (Elati) ולא ללכת 12 ק"מ לויטינה (Vytina), לקחת הקפצה ליעד הבא: אלטי. חזרנו לגסטהאוס וביקשנו מקטרינה הקפצה. שביקשה מבעלה כריס, שלקח את הרכב ויחד עם חברו הקפיצו אותנו לאלטי. הגשם לא הפסיק. בכפר אלטי אין מינימרקט ומאפיה, הטברנה פתוחה בשישי-שבת. מצאנו את הדירה: Elati's traditional and cosy home (חפשו בairbnb elati), ותוך כמה דקות הגיע האיש עם המפתח. כמו שהיה כתוב דירה מפנקת בבית מסורתי. אלי הדליק את האח, אנחנו נהנים מכל רגע (80 יורו), הגשם לא מפסיק לרדת, אכלנו צהרים עם מטבח מאובזר, קפה של אחה"צ, סיבוב בכפר החביב, הרבה בתים משופצים, מעט דיירים, ונחלון מים זורם בו. הגענו לטברנה, משהגענו ועד שהלכנו היינו הסועדים היחידים, שני מקומיים שתו קפה עם מים, מלצר וטבח. אחד מהם בעל הבית. שוב התפריט הרגיל: סלט יווני + חורטה + סטייק חזיר וצ'יפס + יין, והחידוש ציפורו (Tsipouro), וצ'יזיקי. לקינוח קפה וקיבלנו תפוחי עץ בקינמון ודבש. למיטב הבנתנו הטברנה פתוחה בשישי שבת. חזרנו לדירה המפנקת בצעד קל ובטפטוף עדין.
הכפר הפיצפון אלטי Elati משמש בעיקר כתחנת מעבר למעיינות ולאתרים הסמוכים: גשר הקשת מעל נהר Porta Panagia church, Portaikos.

13.4 יום צעידה שלישי(שני), נלך 14 ק"מ במסלול הריבוע הצהוב, מElati לStemnitsa. היום הגשם אמור להיפסק! עדיין טיפה טיפטוף אבל אנחנו נחושים בדעתנו לצאת לדרך, לומדים את המפה ליד הכנסיה בע"פ, ושמים לב שנוספו מלא מסלולים שלא הופיעו במפת השבילים(מצורפת כקובץ), ירידה נחמדה מגבעת הישוב אלטי, מצליחים לעקוב אחרי השביל הצהוב ושמים לב שהוסיפו לו m במרכז, הכל היה טוב, אכלנו א. בוקר במקום מקסים, ואז נכנסה בנו מחשבה טורדנית האם אנחנו בכיוון הנכון? בגלל: 1. הצהוב המשיך עם הכחול, 2. על הריבוע הצהוב היה שם של ישוב שלא היה אמור להיות בדרכנו. הסתובבנו סביב עצמנו כשעה, עד שקיבלנו אישור מחבר טלפוני ניקוס שאנחנו בדרך הנכונה. המשכנו בצעידה, עולים לאורך פלג מים יפיפה, ביער אשוחים, אח"כ עוזבים אותו וממשיכים לעלות, שלוגיות ודולינות, עד לאוכף שממנו מתחילים לרדת, שלוגיות ודולינות, באיזשהוא רגע מתחברים לדרך עתיקה, קסום, רואים מכלאות קיץ לעזים וכבשים ושרידי חקלאות, או אז מופיע משמאל פלג מים שוצף, יש בריכות אך לא היה חם, השביל העתיק ממשיך לרדת עד שמגיעים לאתר מים משוחזר, הכפר Stemnitsa כבר נראה מרחוק, יורדים לכפר ליד כנסיה עתיקה, ומשם הלכנו לגסט האוס שלנו. בדרך עצרנו בקונדיטוריה, המוכרת המנומנמת שמחה למכור לנו: קטאיף, דיפלה, מתוק ומחזק. הגסטהאוס http://www.xenonas-tsarbou.gr מבנה מ1876, שכריסטנה היורשת פיתחה, קירות עבים, חדרים פיצפונים, וריהוט אורבני משולב באח ותקרת עץ. אלי נשלח לנסות לשדרג חדר לכבוד יום ההולדת, אך נענה בשלילה וחזר עם כוס ציפורו וכוס ליקר מקומי. כעבור כמה זמן כריסטינה הופיעה עם בקבוק יין מהיקב של בעלה, לכבוד יום ההולדת. התאוששנו, ירדנו לשתות עם כריסטינה, והמשכנו לתצפית שקיעה וארוחת ערב בטברנה היחידה. (יש כמה בתי קפה). היו כבר סועדים, ולראשונה נמצאה לי מנה נוספת לסלט היווני: טירופיתה מאפה גבינה (הופיעה בתפריט כפאי גבינה). אלי אכל נקניקיות תוצרת הבית וצ'יפס, תבשיל החורטה נגמר. הולכנו להגיד ערב טוב לפאניוטיס בבית הקפה שלו מיקו. אי אפשר לגלגל שיחה כי הוא כמעט ולא דובר אנגלית. אלי הזמין אספרסו ופאניוטיס התעקש שלא נשלם. הלומי יין חזרנו לחדר.
הכפר סטמניצה Stemnitsa, נמצא בגובה 1,050 מ', התפרסם כיישוב נפחים וצורפי זהב ברחבי הבלקן. ביישוב נמצא כיום בי"ס לצורפות וכן מוזיאון פולקלור עשיר. יש מיני מרקט, מסעדה, בתי קפה וקונדיטוריה!!!

14.4 יום צעידה רביעי(שלישי), נלך 15 ק"מ במסלול הריבוע האדום, יום שיא: קניון לוסיוס (Lousios) !!! מStemnitsa לDimitisana. קמים ב7:15, שומעים גשם, מתארגנים, ב8:00 ארוחת בוקר מפנקת כיד המלכה כריסטינה, הגשם ממשיך לרדת, התרמילים ארוזים, יורדים לחדר האוכל, אחרוני האורחים סיימו לאכול, לדברי קונסטנטינוס בעלה של כריסטינה הגשם אמור לרדת רוב היום, טים, שהגיע אתמול מאנגליה, מתכוון ללכת את אותו מסלול, קובעים לצאת ביחד, הוא הולך לארוז, חלון גשם, לוקח לו זמן להתארגן עם התרמיל 18 ק"ג שלו, ויוצאים לדרך בסביבות 10:45!!! בהתחלה אין גשם ואח"כ הוא חוזר והולך, שביל עתיק בין הישובים והמנזרים. בדרך יורד גשם, אבל אנחנו לא מוותרים, במנזר הראשון פרודרומוס (Prodromous) מגישים קפה ורחת לקום, עוד כשעה ירידה ועליה ל/מ קניון לוסיוס, בדרך יורד עלינו גשם, לא מוותרים על צילום של המפל השוצף מהגשר, איכשו לקראת מנזר פילוסופו (Filosophou) הפסיק הגשם, ובחצר המנזר היה ספסל ושולחן שהתאים לארוחת הצהרים. הצצה בכנסיה, דילגנו על שיחה עם האב ג'ייקוב וביקור במוזיאון המנזר והמשכנו. או אז זרחה השמש, המסלול בעליה נוח, פרפרים, מים זורמים בשפע, הצטלמנו בכל גשר. הגענו למוזיאון המים (שווה מאוד) ב17:30 ועובד המוזיאון התעקש להראות איך עובדות המכונות בעזרת זרם המים: טחינת אבק שריפה, טחינת קמח תירס, מכונת כביסה לשטיחים ושמיכות. כשסגרו את המוזיאון ב18:00, רצנו להסעה של אחרוני המבקרים ותפסנו טרמפ לדמיטציאנה (Dimitisana). המכונית חיכתה לנו במגרש חניה. במינימרקט קאזה קראו לעובדת הגסטהאוס. http://www.xenonaskaza.gr/en חדר נחמד(50 יורו), רחב ידיים, עם מרפסת, שתינו קפה, התקלחנו ויצאנו ל"ארוחת סיום הטרק", לא היה משו. ירד גשם ואנחנו שמחנו שאנחנו לא נרטבים.
הכפר דמיטציאנה (Dimitisana), נמצא בגובה של 950 מ', נחשב כאחד היישובים המוקדמים בארקדיה, מוזכר בשם Teuthis בתקופת מלחמת טרויה. כיום הכפר תיירותי דה-לוקס, ומפורסם במוזיאון הפתוח לכוח המים. יש טברנות, בתי קפה, מינימרקטים וחנויות מזכרות.

15.4 שמש פז, קפה של בוקר וארוחת בוקר יוונית, התארגנות ונסיעה לעבר מייסטרס, בדרך מחליטים לעצור בבקתה של יום ההליכה הראשון ולעלות ברגל לפסגת OSTRAKINA, בשביל הצהוב, אומנם בתחילה השמש חיממה, אך בהמשך הגיעו עננים שכיסו את ההר, ירד שלג-ברד ובמאה מטרים האחרונים נאלצנו לוותר על כיבוש הפסגה.

אתרים נוספים בפלופונס

15.4 המשך: ירדנו לסופר שלנו בפאתי טריפולי, הצטיידנו באוכל, ואכלנו ג'ירוס, טירופיתה. יצאנו בדרכנו למיסטרס Mystras. מצאנו מסעדה Ores, שמנוהלת ע"י נשים , בכפר Parporio ליד מעיין דרכים, שהיה בה אוכל צמחוני!!! נוסף לטירופיטה ופאי תרד גם כרוב ממולא, גם מקלעת החזיר היתה טעימה לאלי. החלטנו לשוב מחר. סופו של דבר יישנו בכפר Pikoulianika בhttp://xenonasmazaraki.gr/ , שני לילות מפנקים.
ביומיים הבאים נבקר באתרים המצויים במחוז לאקוניה, שנפרש ממורדות הרי הטייגטוס, כולל "שתי האצבעות" האמצעיות. היעד המועדף באזור הוא מיסטראס, עיר ביזנטית מוקפת חומה, והיתה מרכז חיי התרבות והאמנות של האימפריה הביזנטית המתפוררת.

16.4 השמש זורחת, יצאנו לשרידי אתר מורשת עולמית מיסטרס (Mystras), (בדרך ראינו את היעד הבא: פסגות הטייגטוס Taygetus), קודם מהשער העליון: עלינו וחזרנו לרכב, ואח"כ מהשער התחתון: עלינו וירדנו לרכב, מנזר הנשים פנטנאסה פעיל גם היום. כשלוש שעות של פריחה מטורפת ולמרות שיש הרבה אנשים שווה מאוד.
המשכנו לאתר העתיקות של ספרטי Sparta, שתינו קפה בכרם זיתים. מספרטה הבלתי נשכחת בשיעורי ההיסטוריה, נשאר מעט, ובנוסף: האתר סגור ביום שלישי!!! מימין לשער היה שביל בין הזיתים שהוביל אותנו פנימה: שרידי אקרופוליס, תיאטרון, שוק, לא היינו התיירים היחידים. חזרנו למסעדת הבית, Ores, שלנו לארוחת צהרים: אלי סטיק חזיר וחורטה, אני פאי תרד וחלקנו סלט יווני ויין, שמחים וטובי לב שבנו לצימר המפנק. בסביבות 17:00 מתחיל גשם. א. ערב קטנה בצימר המדוגם.

17.4 ארוחת בוקר מפנקת ויציאה לדרך, יום של נסיעות בחבל מאני לפנינו: ראשית למערות הנטיפים פירגוס דירו (Caves of Pyrgos Dirou), הנמצאות בסמוך למפרץ יפה. מערות שנוצרו על ידי נהר תת קרקעי ומגיעים אליהן בסירת משוטים וברגל ונחשבות ליפות במערות יוון.
בהמשך נסיעה למגדלים הנטושים ברובם של הכפר ותיה (Vathia), רבים ממגדליו שוחזרו אך רובם אינם מאויישים. (אפשר להמשיך בנסיעה קסומה גם אחרי) מסביבנו האביב פורח.
מתחילים להצפין חזרה: לעיירת הנמל גיתיו (Githio) , אכילה במסעדת דייגים לאורך החוף.
ממשיכים בנסיעה לנאפפוליו (Nafpolion), הנמצאת במחוז ארגוליס. לינה בבית מתקופת נאפוליון: http://www.nafpliopension.gr/ , קפה על המרפסת, התארגנות ויציאה לרובע העתיק. האווירה וסגנון הבניה האיטלקי שהשאירו הכובשים מוונציה בולטים. אין הרבה תיירים, בחרנו מסעדה שישבו בה כמה סועדים, פרפרי לילה, חזרנו והתעלפנו.
למרות היותה סופר מתויירת, נאפפוליו (Nafpolion) יכולה לשמש בסיס יציאה נוח לאתרים סמוכים ולחופים.

18.4 יום אחרון על אדמת יוון. מסתבר שבמחיר הלינה (55 יורו) כלולה ארוחת בוקר בקפה קלימרה הסמוך https://www.facebook.com/kalim... /. כבר אין לאן למהר, בכל זאת עלינו למצודה הוונציאנית פלמידי (Palamidi ), טיפסנו 999 מדרגות...בכניסה הפתעה טובה: תלוי שלט היום כניסה חופשית, פחות 16€ ליוונים. השמש זרחה, פרחים ופרפרים, עשינו סיבוב וראינו את העננים מתקרבים, מלא מטיילים, ירדנו כשבסוף הירידה תפס אותנו גשם, מיהרנו בזהירות לא להחליק מהמדרגות, לקחנו את מעילי הגשם ומיהרנו לקפה האי (Coffee Island), הזמנו פרדו קר וקפוצ'ינו. גשם זלעפות ירד על נאפפוליו, ואנחנו בבית קפה!!!
כשהגשם קצת נחלש, עברנו לאוטו, ושמנו פעמינו לאפידוורוס(Epidavros), שלוליות מכאן ועד הודעה חדשה. הגענו לנמל אפידוורוס הקטן והשמש זרחה, ארוחת סיום הטיול במסעדת מלון פוסיידון, אלי בסטיפידו, אני בסרדינים מפולטים וחלקנו יין, סלט יווני וצ'יפס. לעומת אתמול יצאנו שבעי בטן ורצון. הגיעו עננים עם רוח, נכנסנו פנימה והתקדמנו לאתר שהופיע בוויז כאפידוורס העתיקה, אך לאלי התיאטרון נראה קטן, הלכנו קצת וחזרנו, כשהגיעו מטייל שאמר ש"האתר" נמצא כ20 ק"מ משם, כיוונו שנית את הוויז ויצאנו לדרך.
הגענו לאפידוורוס(Epidavros) בגשם שוטף, כשחלף הגשם הסתבר לנו שגם לאתר זה הכניסה חופשית. חסכנו עוד 24€. אפידוורוס נודעה כעיר המרפא של העולם העתיק, מרכז לתחרויות אתלטים, מוזיקה וגולת הכותרת: תיאטרון מושלם בן 14,000 מושבים שפעיל עד היום. דילגנו בין הבוץ לשלוליות, אפידוורוס אתר מורשת עולמית ששווה מאוד ביקור. עכשיו זה כבר באמת סוף הטיול, ארזנו סופית לטיסה, ובסביבות 18:00 יצאנו בדרכנו חזרה לשדה התעופה. להתראות יוון, עוד נשוב אליך.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

לשימור...לשיפור...

תמיד ישארו דברים לראות/לעשות, לתכנן הגיוני.
גמישות: תכנון מוקפד בבית בצד גמישות בשטח, למשל: לנוכח גשם שוטף.
מפה טופוגרפית הכרחית: אנחנו מיושנים, השתמשנו בהרבה אפליקציות: Wase, Maps.me, לטים היתה מפת אפליקציה Menalon, אבל אין כמו לנווט עם מפה מנייר.
צריך ציוד לגשם: יורד גשם בפלופונס באמצע אפריל.
מים: מתוך הרגל הצטיידנו ב3 ליטר מים, בעונה זו כשהולכים ליד נחל אפשר להסתפק בליטר וחצי.
אוכל: א. בוקר בצימר; א. צהרים הבאנו מהארץ שקית מרק ושקית פחמימה לבישול; א. ערב בטברנה.
מינימום ציוד: נפלא ללכת מכפר לכפר עם תרמיל קטן. (ללא שק"ש, אוהל ומזרון)
המפגש עם מקומיים מרתק, במיוחד דוברי האנגלית, לחוש את הולם-הלב המקומי.
בשביל להנות עדיף לתאם מקומות לינה, לקבל מידע: מפות, היכן יש מיני מרקט, טברנות ומקומות עניין.
העזרות בסוכן, במקרה שלנו ניקוס, חסכה לנו המון התארגנויות, nikos@destinotours.gr
חשוב לפתוח ת'ראש למידע חדש: ידענו על השבילים המסומנים המצורפים בקובץ שבילי הדרך, מסתבר שיצאה מפה עם מסלול מנלון https://menalontrail.eu/, שרק חלקו חפף את השבילים שהכרנו. יש מלא שבילים מסומנים!!!
כניסה חופשית לאתרים הארכיאולוגים והמוזיאונים ביוון בימים: 6.3; 18.4;18.5. וואלה, חסך לנו 40€.

טיפים

  • כתובת הדוא״ל של ניקוס - nikos@destinotours.gr

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )