הפארק הלאומי רהנטהמבור

סטייה מדרך החומוס...

משום מה, ישראלים רבים המטיילים בראג'סטן פוסחים על הפארק הלאומי רהנטהמבור, אשר מהווה סה"כ סטייה קלה מדרך החומוס המסורתית. למעשה מדובר באחד מהמקומות המרשימים בהודו, ולא בזכות הנוף החביב של הפארק, אלה הרבה יותר בזכות מה שמסתובב בו.

טסתי להודו עם זוגתי (לפני 3 שנים), עם שאיפה אחת קטנה, לראות את מלך הג'ונגל ההודי: הטיגריס הבאנגלי האגדי.
בעבר בע"ח אלו הסתובבו באסיה באין מפריע, אך עד תחילת המאה ה- 21 הוכחדו יותר מ 90% (!!!) מהטיגריסים בעולם ומ-100אלף טיגריסים צנח מספרם בעולם לכ-5000-6000.
הודו, היא אחת מהמדינות אשר נושאות את הדגל בשמירה על החיה המופלאה הזו, זה מתבטא במספר לא מבוטל של פארקים ושמורות טבע בהם משוטט לו מלך הג'ונגל בחופשיות, אחד מהם כאמור הוא הפארק הלאומי רהנטהמבור.

הפארק עצמו מתפרש על שטח של 1334קמ"ר כאשר רק חלק קטן ממנו נגיש לתיירים.
כמו כן, גם חלק מסרטי הטבע על הטיגריסים צולמו במקום זה.

המסע לחיפוש מלך הג'ונגל ההודי

את רהנטהמבור תכננו לסוף הטיול, שיהיה הדובדבן שבקצפת.
לאחר שביקרנו בפארק הלאומי צ'יטואן (בנפאל) ולא ראינו שם את החתול הגדול (רק קרנפים גדולים), ולאחר ניסיון כושל לצפות באריות (כן,כן יש אריות בהודו) בפארק הלאומי "גיר" במדינת גוג'ארט , הגענו לרהנטהמבור בהרגשה שזו ההזדמנות האחרונה לראות איזה חתול גדול...לחץ!

לפני שאספר על החווית עצמן אני אתן קצת נקודות ציון.
הפארק הלאומי רהנטמבור נמצא על גבולות העיירה Sawai Madhopur, עיירה לא מעניינת בעליל שכל רוחה ונשמתה נתון לפארק הלאומי. העיירה נמצאת כ- 132ק"מ מג'ייפור וכ-480ק"מ מדלהי, אין בעיה להגיע אם זה באוטובוס או רכבת.

השמורה פתוחה מתחילת אוקטובר ועד לסוף יוני, כאשר בשיא הקיץ הפארק סגור למבקרים בעיקר בגלל החום הכבד, אך גם בגלל ספירות "מלאי" וכדומה.
אנחנו הגענו לשמורה לקראת אמצע/סוף ינואר, משמע בחורף. זהו זמן פחות טוב, עדיף להגיע בחודשים מאי/יוני כשרוב מאגרי המים מתייבשים ואז קל למצוא את הטיגריסים במאגרים הבודדים שנשארו מלאים.

בפארק יש חמישה שבילים שממוספרים כ-ZONE1-5.
יש שתי אפשריות כניסה:
הזולה יותר - באוטובוס פתוח (שיכול להכיל הרבה הודים רעשנים)
היקרה - בג'יפ ל- 6 אנשים, לא כולל מדריך ונהג.
אלו הם הדרכים היחידות להיכנס לפארק.

את הג'יפים/אוטובוסים אפשר להזמין במשרדי השמורה שנמצאים ב-Sawai Madhopur בכביש הראשי שמוביל לכניסה של הפארק, זו הדרך הכי זולה. שם נקבעת "הגרלה" שבוחרת באיזה שביל(ZONE) ייסע כל רכב.
שעות הכניסה מחולקות לשתיים: -6 בבוקר, ו-15:00 אחה"צ, כל כניסה עורכת כ 3 שעות.
עד כמה שאני זוכר - כניסה עולה בסביבות ה 500 רופי.

אנחנו החלטנו להישאר במקום כ- 5 ימים מה שנתן לנו 4 ימים של כניסות, החלטנו בכל יום להיכנס פעמים (בוקר וצהריים) 8 כניסות סה"כ, בנוסף הוחלט שניקח את אופציית הג'יפים.

קבענו כניסה לבוקר שלמחרת....

איפה איפה איפה?

ב-6 בבוקר בקור מקפיא, כשהזריחה באופק חיכינו לג'יפ מחוץ למלון, הג'יפ הגיע ויאללה אנחנו בדרך לרהנטמבור!

השביל שנבחר היה שביל מס' 1,בדיעבד גילנו שזה השביל הכי פחות מוצלח. הנוף עובר בתוך יער רג'יסטני טיפוסי, יבש וצפוף. כל הדרך נמשכת בצפייה ברורה לראות טיגריס, זו ההרגשה שמלווה אותך בכל כניסה וכניסה וכשזה לא קורה, זה הופך לאכזבה, וזאת למרות שבפארק לא חיים רק טיגריסים, יש המון בע"ח אחרים. כך שבכניסה זו "הסתפקנו" באייל נקוד, עוד סוג של אייל (Sambar deer) , צבאים, טווסים, והמון ציפורים...אומנם זה לא טיגריס אבל עדיין.
חזרנו טיפה מאוכזבים אך בהחלט נהנו ממה שראינו.

שחזרנו למלון חזרו גם המשלחות האחרות שיצאו לשבילים השונים, ואתם סיפורים שרק גרמו להתעצמות האכזבה והציפייה.

יצאנו בצהריים לכניסה נוספת, והשביל הנבחר היה שביל מס' 2, כל הכניסות מתחילות באופטימיות רבה שהופכות (כשהזמן עובר ולא מוצאים טיגריס) לפסימיות.
אך לא בכניסה זו, אחרי כ20 דקות נסיעה הבחנו בג'יפ נוסף שעומד לו ושכל הנוסעים בו מתבוננים - זה טיגריס!
בתוך היער בין העצים ישבה לה נקבת טיגריס! עצרנו את הג'יפ ולא הפסקנו להתבונן וזאת למרות שהיא ישבה עם הגב אלינו, היא התבוננה לעבר הביצה במורד היער, שם היו מספר לא מבוטל של איילי ביצות.
בשלב זה כל מה שצריך לעשות זה להמתין, אולי יקרה משהו יותר מעניין. אז היא ישבה לה שם, ואנחנו המתנו, והמתנו, עד שעברו להם 40 דקות, ואז שהחלטנו להמשיך, היא החליטה לפתע לקום, וללכת לעברנו, פשוט כך! כולנו עמדנו המומים בזמן שהחתולה הענקית הזו חלפה ממש אבל ממש בסמוך לג'יפ, ודילגה בהליכה עצלה לעבר הגבעות, הנהג לא התבלבל, לחץ על הגז וטס לעבר השביל שמוביל למעלה בכדי לצפות בה שוב. שוב הגענו אליה בזמן שהיא מתבוננת באיילים וחושבת על ארוחת הערב. מה שמעניין הוא, הטיגריסים במקום לא מייחסים שום חשיבות לג'יפים ולבני האדם, הם ממש רגילים לנוכחות שלהם.
כך יצא שצפינו בחיה המופלאה הזו במשך שעה וחצי (!) זו הייתה אחת החוויות הגדולות שחוויתי בחיי, ויש עוד 6 כניסות!
דרך אגב הטיגריסית הזו היא אחת המפורסמות בפארק ויש לה כינוי - גברת T-17.


חזרנו בערב מרוצים וכבר ציפינו כבר לכניסות הבאות...

ביום השני אחרי ששוב קיבלנו את שביל מס' 1 (המאכזב) דיברתי עם בעל המלון אם יש אפשריות לשלוט ב"הגרלה", ובהודו כמו בהודו הכל אפשרי. בעל המלון אמר שנזמין דרכו (קצת אקסטרה רופי) והוא יסדר לנו את אחד השבילים היותר אטרקטיביים - ZONE2,3,4, אשר נמצאים ליד מקורות מים. כך שמאז לא חזרנו לשביל מספר-1.
ב-5 כניסות הבאות לא ראינו שוב טיגריסים, אמנם ראינו איילים, קרקל אחד, חזירי בר, נמיות, נשרים, תנינים, וקופים, והשבילים גם עוברים בנוף הרבה יותר יפה, אבל לא טיגריסים. הזמן הלך ואזל, והתסכול גבר, מה ביקשנו? עוד הצצה קטנה על הפלא הזה...
עד שהגיע לה הכניסה האחרונה, קיבלנו את שביל מס' 4 (אחד הטובים!), הכל התחיל אותו דבר, צפייה שהופכת לאכזבה,אבל אז זה הגיע שוב, עצרנו ליד קבוצה של ג'יפים והמתנו, משהו קורה פה...
המתנו, והמתנו, והמתנו...וכלום, בשלב מסויים כל הג'יפים החליטו להתפזר לנק' אחרות, אבל הנהג שלנו החליט להישאר. כמה דקות לאחר שהג'יפים עזבו נשמעה מבין העצים "אזעקת הג'ונגל", אזעקה זו מושמעת ע"י הקופים והציפורים כשמלך הג'ונגל מתהלך בקרבת מקום, פתאום משום מקום היער מתעורר לחיים וצרחות וקולות רמים נשמעים מכל עבר, ברית עתיקת יומין בין היונקים הצמחוניים לבין שוכני העצים - אזעקה של ממש.
הנהג בלי להתבלבל במיומנות של ווין דיזל ממהיר ועצבני הכניס לראשון וטס לעבר מקורות האזעקה, לפתע הוא נעצר בין העצים ואמר תסתכלו!
לפתע מתוך היער ייצא לו זכר ענק! (הרבה יותר נדיר לראות זכרים) ופשוט הלך ונהם בעצבנות, הלך נעצר הלך ונעצר, רק אנחנו היינו שם (חוויה אחרת לגמרי) , התבוננו בו עד שהוא נכנס חזרה ליער, ונעלם לנצח ביער היבש...

חזרנו מרוצים ומסופקים, והלכנו לאכול דוסה במסעדה הקטנה ליד המלון.
זהו, המטרה הושלמה. מכאן נוסעים לאגרה, הטאג' מהל בטוח לא יברח לתוך היער...

טיפים

• הפארק מלא בעוד המון בע"ח, כמו נמרים, דובים, צבועים, תנים ועוד, קשה מאד לצפות בכולם, לכן ככל שתקדישו יותר זמן כך יהיה יותר סיכוי לראות - משוואה פשוטה.
• למי שכבר מגיע, רצוי להגיע עם מצלמה מתאימה + עדשת זום או טלה, או מצלמה קומפקטית בעלת זום רציני
• כפי שציינתי, כדאי מאד לבקש מסלולים מסוימים, כמו שבלים 2,3,4 גם אם צריך לשחד :)
• יש בפארק מבצר מאד מרשים, אני לא ביקרתי שם רק ראיתי אותו מרחוק, שווה לבדוק
• מצרף את הקישור לאתר של הפארק: http://www.ranthamborenationalpark.com/wild-animals.html
• הכי חשוב, למי שנמצא באזור - לא לוותר!!!