פסגת הסחמה - Sajama mountain

סיפור הדרך שלנו

מההגעה לבוליביה החלטתי שזה יהיה הדובדבן שבקצפת לאחר טיפוס הרים נוספים, 4 ימים של קורס טיפוס קרח, הוואינה פוטוסי ופרינקוטה הכינו את ליאם ואותי לקראת האתגר האחרון בבוליביה.

הגעה

ההגעה לכפר הסחמה מפורטת כבר בסיפורי דרך רבים. (אנחנו לקחנו אוטובוס לאריקה צ׳ילה ומהצומת טרמפים/מונית)

תכנון מסלול

אפרט פה את שתי אופציות לביצוע הטרק מכיוון שהתכנון שלנו מראש והביצוע בפועל היו שונים.
תכנון המסלול היה לפי שלושה ימים כאשר השינה מתבצעת בגובה 4800 בלילה הראשון, 5700 אחרה״צ של היום השני, ולאחר ההגעה לפסגה בבוקר היום השלישי, חזרה לתחילת המסלול ולכפר הסחמה.

מדריך

בשיח מול המדריך נאמר שאין צורך במדריך ביום הראשון ולכן נפגוש אותו ביום השני בhigh camp, מבחינתנו זה היה נשמע פשוט והוזיל עלויות ולכן זרמנו איתו.

יום א׳

מונית שמביאה למרחק של 4.5 ק״מ הליכה (450 מטר עלייה) מהbase camp. המחנה מסומן עם שלט וממוקם בגובה 4800. הקושי ביום הזה הוא המשקל של כל הציוד (אוהל, שקשים, אוכל וכל הביגוד וציוד הקרח שיידרש בהמשך - מעריך את התיקים שלנו ב20 ק״ג ו15 ק״ג). הערכת המדריך - 3 שעות הליכה רגועה. במחנה יש נק׳ צלולה למלא מים, מי שמקפיד אפשר להשתמש בפילטר.

יום ב׳

הערכת המדריך - 4 עד 5 שעות הליכה רגועה. מרחק 3.2 ק״מ, 870 מטר עלייה (מתוכה כ300 כבר בשלג עם קרמפונים וכו׳) פגישה עם הפורטר במחנה בבוקר והעמסת ציוד עליו (20 ק״ג), לאחר מכן הליכה משותפת אל הhigh camp שם נפגוש את המדריך שמחכה לנו (שכמובן מטפס לפסגה יומיים ברצף).

יום ג׳

קימה באזור 1:00 בלילה ויציאה לטיפוס ב2:00 כאשר נאמר לנו שהטיפוס אמור לקחת כ6 שעות, לאחר מכן ירידה לhigh camp ומפגש חוזר עם הפורטר שיעזור לנו לקחת את הדברים עד לנק׳ המפגש עם המונית ומשם בחזרה לכפר הסחמה.

מים

אפשרות למלא מים בבייס קמפ, לאחר מכן רק הפשרת שלג. אפשרי לבקש מהפורטר שיביא איתו מים ביום השני ו/או השלישי.

תשלום

יש אפשרות לסגור הכל עם אחת הסוכנויות בלה פאז, החסרונות עבורנו היו המחיר (לפחות פי 2) והעובדה שרצינו להתרגל מעט לאוויר בסחמה (שנחשב מדברי ויבש לעומת לה פאז) ולעשות טרק יומי לפני שמתחילים.
סה״כ יצא לנו מחיר לאדם - 700 למדריך + 150 טיפ + 350 לפורטר + 100 למונית + 550 השכרת ציוד + 50 אוכל = 1900 בוליביאן (120$~)

גובה

אנחנו התחלנו לקחת כדורי גובה מהערב לפני שהתחלנו. חצי כדור בוקר וערב. זה אינדיבידואלי אבל בעיניי לא כדאי לקחת סיכון ולנסות להסתגל ולהתאקלם לבד ואז להרוס את החוויה (ניסיתי לפני כן, היה מבאס)

ביגוד חם

לעבור עם המדריך שידאג ויוודא שיש לכם מה שצריך.

אוכל

טייק-אווי ממסעדה לערב הראשון, שיבולת שועל לבוקר השני ולחם עם חמאת בוטנים לצהרים. הפסטה עגבניות עם הטונה שתיכננו לאכול בערב נשארה בתיק. לטיפוס הבאנו קצת שוקולד, קוקה קולה וpower-rade. ליאם גם לעס קוקה.

מזג אוויר

הגורם המכריע והמשפיע לאיך תראה החוויה. אפשר להסתכל באתר mountain forecast ולראות את מזג האוויר לימים הקרובים לפי נקודות גובה שונות בהר. אם יש רוחות של מעל 50 קמ״ש בפסגה לא מטפסים, 35-45 קמ״ש אפשרי אבל קשוח. מתחת לזה אידאלי. את התזמון של הטרק ויום הפסגה קובעים לפי מזג האוויר ואם צריך מחכים

זבל

בשקיות איתכם ובסוף למטה. המחנות קצת מלוכלכים, אל תצטרפו לטרנד.

ועכשיו למה שקרה בפועל:

יום א - סה״כ 5.3 קמ, 650 מטר עלייה.
אכלנו ארוחת צהריים באחת המסעדות ולקחנו איתנו שתי קופסאות טייק-אווי לערב ומשם יצאנו לדרך עם המונית ב12:30 לנסיעה של כעשרים דק׳.
במפה מסומנים שני מחנות - האחד בגובה 4800 והשני בגובה 5000, עקב תכנון מעט לקוי כאשר התחלנו את המסלול לא היינו בטוחים מה מהם הוא המחנה הנכון וקיווינו להגיע ולהבין. לאחר כשעתיים הליכה הגענו למחנה התחתון בגובה 4800, ואחרי שלא מצאנו את נק׳ המים (שוב.. תכנון לקוי - כדאי לברר מראש כי קצת קשה למצוא) החלטנו להמשיך למחנה הבא. 800 מטרים נוספים ו200 מטרים טיפוס בעלייה תלולה לקחו לנו שעה נוספת והגענו למחנה הלילה שלנו. (כמובן ששם לא היה מים). למזלנו פגשנו את הפורטר שלנו חוזר מיום עבודה עם קבוצה אחרת וביקשנו שיביא לנו 3 ליטר למחר (אחרת כנראה שהיינו פשוט מפשירים שלג). המשקל היה קשוח והגוף והרגליים עייפו על אף ההליכה היחסית קצרה.
יום ב - 2.1 ק״מ, 650 מטר טיפוס (כ300 בשלג)
קבענו עם הפורטר בשעה 8:30 (מסתבר שיש להם נטייה לאחר - מצד שני לדעתי הוא התחיל ללכת כבר לפני חמש בבוקר אז הגיוני) לאחר שהגיע באזור השעה 9:15 העמסנו עליו את הציוד והתחלנו ללכת, ליאם ואני החלטנו ללכת באיטיות כדי לשמור כוחות ללילה, אבל בדחיפה בלתי פוסקת מהפורטרים מצאנו את עצמנו הולכים בקצב בינוני ותוך שעתיים וחצי היינו בhigh camp (12:10) חצי בצחוק המדריך שאל אותנו אם אנחנו רוצים לצאת עכשיו לפסגה ומשם השיח עבר להיות רציני, לדבריו 20 דק׳ מנוחה ואנחנו יכולים לצאת עכשיו. היתרונות - ישנו טוב בלילה, לא קר, ורואים את הנוף לאורך כל הטיפוס. חסרונות - עייפים מעט מההליכה ועוד מהמשקל של אתמול. ליאם היה במצב טוב יותר ממני ובשכנוע של המדריך ושלו הסכמתי והחלטנו לצאת לדרך בשעה 13:00.

הטיפוס לפסגה

1.8 ק״מ, 830 מטר טיפוס.
בהמלצת נלסון לקחנו תיק אחד משותף עם מעט בגדים חמים נוספים לקראת הערב, מים ושוקולדים ויצאנו, לקח לי כרבע שעה להבין שזו הייתה טעות ושהייתי צריך את המנוחה אבל כבר התחלנו🤷🏽‍♂️ לאורך הדרך הייתי מותש, תמיד מדברים על כך שהאתגר בטיפוס הוא בעיקר מנטלי אבל פה גם הרגליים והנשימה הצטרפו חזק לעניין. לתחושתי נדרשתי לעצירות רבות ולהורדת קצב תחת עינו הבוחנת של נלסון והלחץ החברתי להמשיך. אנחנו למודי ניסיון מהפארינקוטה שאם רואים את הפסגה זה לא אומר שהיא קרובה ולכן כל המחשבות התמקדו בלהמשיך ללכת וללכת וללכת. עד שלפתע המדריך מבשר עוד חצי שעה אנחנו בפסגה וזה היה הרגע שנפל האסימון שעשינו את זה ומפה זה בידיים שלנו. הליכה נוספת בשיפוע רחמני יותר והחגיגה של הפסגה הגיעה! השעון של המדריך נעצר על 4:20 שעות טיפוס לפסגה ושם הבנתי שהוא סתם התעלל בי לאורך כל הדרך והלכנו מהר. תמונות באור יום על הפסגה, אושר צרוף ויורדים למטה, הירידה לקחה לנו כשעתיים וחצי בקצב איטי והגענו למחנה כבר בחושך - הקמת אוהל, פתיחת השקש והתחלנו לילה חסר שינה בגובה 5700. (אני עם כאבים בחזה, בגרון ומה לא. ליאם סתם עם רגליים קפואות וחוסר מקום באוהל)
יום ג - בערך 8 ק״מ, התחלה ב5700 וירידה עד ל4400.
״קמנו״ מלילה חסר שינה בשבע באיטיות ועצלות המאופיינת לבוקר בשלג ובקור מתחת לאפס, התארגנו, ולאחר שהפורטר איחר החלטנו להשאיר לו את כל הציוד בערימה ולצאת לדרך. שנינו היינו מלאי מוטיבציה לחזור לכפר הסחמה ואת הדרך חזור תיקתקנו במהירות (שעה ורבע לbase camp התחתון, מילוי מים ומשם שעה בחזרה לנק׳ ההתחלה ומפגש עם המונית שלקחה אותנו אל הכפר).

חזרה ללה פאז

בדרך חזור התמזל מזלנו ובהוסטל הצטרפנו לזוג גרמנים שהזמינו מונית ישירה ללה פאז.

טיפים

• * למי שרוצה לקצר - שמענו שיש אופציה לקחת מונית ב1000 בוב למקום גבוה יותר (לדעתי קרוב לhigh camp) וכך לעשות את הטיפוס בצורה מקוצרת מעט
• * כמובן שהיה גם גרמני שטיפס יום לפנינו את כל ההר ביום אחד ומצד שני קבוצה אחרת עשתה את זה בחמישה ימים. אז לבחירתכם הקצב 🙌