אתיופיה ב4 שבועות

כללי

סים:
** סים של אתיוטלקום ולא של ספארי קום.
- יש באתיופיה 2 חברות סלולר- Ethio.telecom ו Safaricom. ספאריקום יחסית חדשה (אפריל 22) ובגלל זה עדיין לא חזקה באתיופיה. לאתיוטלקום יש קליטה בכל מקום בעוד שלספאריקום לא.
- עלות-
- 30 ביר לסים
- 1,000 ביר לחבילה ללא הגבלת דאטא

כסף:
** לבוא עם הרבה דולרים.
- באתיופיה יש שוק רגיל ושוק שחור. הערך של הדולר הוא 54 ביר, ובשוק השחור הערך הוא 100 ביר.
- אין אפשרות למשוך דולרים באתיופיה, רק ביר מהכספומטים ולכן יש לדולר כאן ערך עצום.
- המשמעות היא שהכסף שלכם יכול להיות שווה כמעט כפול במידה ותגיעו עם הרבה דולרים ותמירו דרך חלפנים.
- את המחייה אפשר לשלם בבירים, אבל את רוב האטרקציות הגדולות תצטרכו לשלם בדולר (או בביר בשער גבוה ולא בשער בנק).
** סכנה בהמרה- חשוב להבהיר שמדובר בשוק שחור. לכן, אם אתם ממירים, שימו לב למסביב ושהמליצו על החלפן הזה, לא סתם אדם אקראי. המשטרה באתיופיה חמה על החלפנים ורוצה למנוע את זה, לכן במידה ויתפסו אתכם זה מאסר של 3 חודשים. רוב האנשים ממירים בכל זאת, פשוט חשוב שתכירו.

אתיופיאן איירליינס:
טיפים להוזלת מחירי הטיסות:
- אתיופיאן איירליינס פרוסים בצורה מטורפת ברחבי אתיופיה, כך שכמעט בכל מקום יש שדה.
- במידה ויש לכם כרטיס טיסה בינלאומי של אתיופיאן (בעבר או בעתיד), זה ייתן לכם הנחה של 50% בטיסות פנים (פשוט מסמנים את האופציה כשמזמינים). בגדול, אמורים לבדוק את זה אבל לא פגשתי מישהו שבדקו לו.
- אפשרות לתשלום במזומן- כשתגיעו לאופציית התשלום, תוכלו לבחור לשלם במזומן, כך שהכרטיס יוקפא לכמה שעות וזה יתן לכם זמן ללכת לכל בנק לשלם על הטיסה/ למשרדים של החברה שיש כמעט בכל מקום. בגלל ההתנהלות עם השוק השחור והדולרים באתיופיה, אם המרתם דולרים בשער טוב, הטיסה תעלה חצי ממה שהיא אמורה להיות.
- יש לחברה אפליקציה סופר נוחה להתנהלות.
- המשמעות- הוזלה רצינית במחירי הטיסות ונוחות להתנייד (עד שעתיים לכיוון מאדיס) ברחבי המדינה.

תחבורה
- Feres - אפליקציית מוניות בטוחה כמו אובר
- טוקטוק - לכל מקום יש את הטוקטוק שלו, אבל בגדול כולם מתנהלים עם זה.
- מיניבוסים - המטאטוים של אתיופיה, הדרך הזולה והצפופה להתנייד.
- אוטובוסים - יש בין הערים הגדולות

ביטחון:
- מלחמה באתיופיה (נכון למאי 23)- באתיופיה יש הרבה מחוזות, כאשר כמעט כל מחוז הוא שבט אחר. במהלך ה3 שנים האחרונות הייתה מלחמה בצפון של הטיגראים (סיבות פוליטיות ודתיות) ובהתאם האזור היה סגור למטיילים. בתחילת 23 נגמרה המלחמה ורוב המקומות נפתחו מחדש למעבר, ביחד עם זאת עדיין לא מספיק בטוח. כשטיילנו היו הרבה הפגנות בבהר דר ובגונדר, והיו חסימות כבישים.
- השפעה על המטיילים- המצב באתיופיה לא מונע מלטייל בה, ביחד עם זאת, הסיטואציה מאוד נפיצה. לפני שמגיעים לאתיופיה, ממליצה להעמיק מה המצב הבטחוני ואם אפשר להיות בכל מקום ומה ההשפעות.
- בטחון אישי- מומלץ לא להסתובב לבד. ביום, בלילה בעיר והבהרים. אגיד שזה אפשרי, ביחד עם זאת הרבה אנשים שפגשתי חוו חוויות לא נעימות מצד המקומיים - נסיונות כייסות, הצקה ממקומיים על כסף וזריקת אבנים. כל עוד תהיו יותר ממישהו אחד ביחד, או להסתובב במקומות שידוע שבטוחים או להיות עם מקומי, הכל בסדר. אני לא חוויתי יותר מידיי את הנוקשות הזו, פשוט לכל מקום שתגיעו תשאלו איפה סביר ואיפה לא.

ויזה:
- אפשרויות: יש ויזה לחודש (82$) וויזה ל3 חודשים (150$).
- במידה ותחליטו שרוצים להשאר יותר, תצטרכו ללכת למשרד ההגירה, התהליך לוקח כשבוע ותצטרכו להשאיר שם את הדרכון בזמן הזה.
- מחיר הארכה- הארכת ויזה היא יקרה. במידה ותרצו להאריך בקצת מעבר למה שסגרתם מראש, זה יהיה הארכה לחודש (ולא פחות) ויעלה לכם הרבה יותר ממה ששילמתם בהתחלה.
- מסקנה- אם אתם חושבים שתהיו מראש יותר מחודש, ממליצה לעשות את הויזה הארוכה.

בניית מסלול:
אתיופיה עצומה!! קשה להגיע לכל מקום ולעשות כמו שצריך. רוב האנשים מגיעים לעד חודש בגלל הויזה, ומניסיוני אי אפשר להספיק את הכל. ממליצה לחלק את המסלול לפי איזורים.
מקומות שהייתי בהם; אדיס, לליבלה, אבונה יוסף, סמרה, דנקיל, ארבה מינץ, שבטים, הוואסה, בלה
מקומות שרציתי ולא הספקתי; בהר דר, גונדר, סמיאן, הרר, שושמנה ועוד ועוד.

אוכל:
לא אפרט כאן מה האוכל האתיופי כי את זה תמצאו בכל מקום, מה שכן כמה המלצות-
- ההגיינה במסעדות לא גבוהה ולכן סביר שתסבלו בכאבי בטן לפחות פעם אחת בטיול. תביאו קל בטן. תזהרו מירקות (לא שוטפים אותם כמו שצריך).
- לשומרי הכשרות והטבעונים - יחסית קל להתנהל משום שיש תרבות באתיופיה של צום מבשר יומיים בשבוע וחודשיים לפני הפסחא. פשוט תבקשו לאכול בכלי צום, יש מסעדות צמחוניות לגמרי.
- צליאקים- מקווה שאתם אוהבים טף כי רוב האוכל הוא אינג׳רה כך שתמיד תמצאו מה לאכול. (בכללי למי שקשה עם האינג׳רה, תמיד תמצאו חלופה של לחם (דאבו)).

אדיס

אדיס היא העיר בירה של אתיופיה! באופן כללי היא הרבה יותר מפותחת מכל עיר אחרת באתיופיה, אבל לא מתקרבת למודרניות של ערי בירה אחרות באפריקה.
מצד אחד אדיס ממש תחנת מעבר - משום ששוכנת במרכז המדינה, ומצד שני היא גם יעד בפני עצמה ויש פה מלא מה לעשות.

מה לעשות?
מוזיאונים;
- National Museum - ביקור חובה באדיס לדעתי. מוזיאון בו מסופר מההיסטוריה של האנושות ועד התרבות של אתיופיה היום. מוצגות תצוגות של עצמות מלפני מליוני שנים (כולל לוסי, ההומו-ספיאנס הראשון שמצאו בעולם). תגיעו. כניסה 50 ביר.
- The university museum - מוזיאון חמוד בתוך האוניברסיטה. יש כאן הרבה אמנות ושימור של בתי מלוכה שהיו כאן. האוניברסיטה עצמה יפה גם ואם אתם מחפשים מה לעשות באדיס, יכולים להגיע לפה גם.
שווקים;
- המרקטו- השוק הכי בגדול באפריקה. המון כייסים אז אל תגיעו עם משהו שלא צריך
- שירומדה- שוק בגדים
נוסף)
- Fandka - בר שהוא גם מרכז אמנות. בשני בערב יש כאן ערב ג׳אז ובשישי הופעות של מוזיקה מקומית. אם אתם באדיס בשישי, אל תפספסו!! 100 ביר לכניסה.
- הר אנטוטו - הר חמוד שנמצא מזרחית לאדיס ונסיעה קצרה מהמרכז. ההר עצמו מתוייר אבל חוויה מהממת. אפשר לקפוץ לפה בשביל לשבת למסעדה/גלידה ולהנות מהנוף, או לעשות מסלול חמוד של 7 קמ. ההר יחסית גבוה (הכנסייה בפסגה ב3,200) אבל חא לשכוח שגם אדיס גבוהה.

לינה:
הוסטל Mad vervet - הוסטל תרמילאים, בשבילי היה ממש תחנת מעבר שהשארתי בו תיקים וכל פעם יציאתי וחזרתי למקום אחר. יעלה 8 דולר ללילה (בחדר דורמס, 16 דולר לחדר זוגי שזה אותו הדבר) וניתן לשלם רק באשראי או בבוקינג מראש. אל תסתובבו בלילה מחוץ להוסטל, אם רוצים לצאת אז רק עם מונית.

אוכל;
אוכל מקומי;
- מסעדה של יו - ממש ליד המד ורווט, יש שם פול מצויין! יו מקסים וממליצה להגיע. 70 ביר למנה אישית, 120 ביר לזוגית (משביע ליום שלם)
- מסעדה Jodesse giand - אינג׳ירה טעימה! ביקשנו עם כל התוספות והיה טעים.
- Azmera shiro - מסעדה מקומית טובה, לא רחוקה מהמד ורווט אבל יחסית יקרה.
בתי קפה ומסעדות מערביות;
- Koba - בית קפה מערבי מצויין!! קינוחים מדהימים, אוכל טעים וקפה טוב. יחסית יקר.
- Tomoca coffee - זו רשת ויש הרבה סניפים בעיר, אנחנו היינו ליד המרקטו ויש קפה מצויין. מגישים רק קפה ושותים בשולחנות בעמידה. ממליצה לבוא!
- Monarch - מומלץ מומלץ מומלץ!! זה בית מלון, שבroof top יש מסעדה מצויינת (גם יפה של וגם טעימה) עם אווירה טובה ונוף הורס. המסעדות במחיר מערבי (150-450 ביר) אבל אפשר לבלות פה ערב שלם. בואו בשקיעה ותהנו:))

הגעה:
- טיסות - אז קל מאוד מאוד להתנייד בטיסות מאדיס. השדה לא רחוק ממרכז העיר ויש טיסות ישירות כמעט לכל מקום. כמובן בשביל להזיל במחירים, אפשר לשלם במשרדים של אתיופיאן.
- תחנת אוטובוסים לנסיעות ארוכות lamberet:
- הוואסה - 5 שעות, 540 ביר
- שושמנה - 4 שעות, 540 ביר
- בהר דר - 12 שעות, 1,050 ביר
- הרר - 9 שעות, 840 ביר

לליבלה

לליבלה היא עיר בצפון אתיופיה שמפורסמת בעיקר בגלל הכנסיות שבה והיציאה לטרק אבונה יוסף.
אנחנו הגענו לכאן לקראת הפסחא ונשארנו במהלך החג שזו חוויה בפני עצמה!
במהלך החגים הנוצריים יש התכנסות גדולה בכנסיות שזו חוויה מיוחדת ושווה להגיע בזמנים האלו.

חגיגות הפסחא:
באתיופיה חג הפסחא הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות שלהם. במשך חודשיים עד לחג עצמו המקומיים לא אוכלים בשר עד היום עצמו, ולשם כך בערב החג כולם מתחדשים בעזים, כבשים ותרנגולות לקראת השחיטה והארוחה הגדולה.
בערב החג כולם צמים וקושרים סרט מצמחים על הראש. בערב מתכנסים בכנסיות ובשעה 23:00 יש מיסה מטורפת והקפות סביב הכנסייה הגדולה. התפילות ממשיכות עד 3 בבוקר שם כל אחד הולך לביתו ושוברים את הצום עם מרק. למחרת בבוקר, כולם אוכלים סוף סוף בשר! אנחנו התארחנו בבית של גטצ׳ו (נדבר עליו בהמשך) וחגגנו עם משפחתו.
חוויה מטורפת, ממליצה להגיע בתקופה הזו.

איך להגיע?
- טיסה- יש טיסת פנים מאדיס ללליבלה (יכול להיות שמעוד מקומות) שעולה 98$. אם יש לכם טיסה בינלאומית של אתיופיאן איירליינס ותשלמו במזומן במשרדים ייצא לכם הרבה פחות (סביבות 50$). השדה של לליבלה נמצא כ25 קמ ממרכז העיר.
- אוטובוס:
- גונדר- מיניבוס לדשנה (500 ביר) 6 וחצי שעות, אוטובוס ללליבלה (200 ביר) שעה.
- לסמרה- אנחנו המשכנו מכאן לדנקיל וארגנו לנו נסיעה לסמרה. הנסיעה לוקחת כ8 שעות.

מה לעשות?
- כנסיות- הכנסיות החצובות בסלע הן ללא ספק הסיבה להגיע לעיר. הכניסה עולה 50$/ 2,700 ביר והכרטיס תקף ל3 ימים (כן, אפשר לשלם בביר ולא בהכרח בדולר). במתחם יש 11 כנסיות מקסימות ונחמד ממש לעשות סיבוב.
- שוק שבת- בכל שבת יש שני שווקים- שוק בשר ושוק ירקות. ממליצה להגיע לשוק בשר וקצת להיות מופתעים מאיך שמוכרים את כלל החיות (אצלינו היה טירוף כי לקראת הפסחא כולם צריכים בשר)
- טרק אבונה יוסף- יפורט בפרק הבא.

לינה
- Mekane Leilet Hotel - מלון מקסים וחדש שעדיין לא מופיע בגוגל מפס. חדר זוגי 400 ביר ללא ארוחת בוקר, יש וויפי ולפעמים מים חמים. הבעלים מקסים!
+251923356787

אוכל
- אוכל במלון- המלון לא מציע הרבה אבל הארוחת בוקר חמודה (יכולים לבקש ביצה לחם וסלט). אחלה פסטה ברוטב עגבניות והאינג׳רה לא משהו. 70 ביר למנה.
- Seven olives - מסעדה של מלון במרכז העיר, מגישה אוכל מערבי סביר

אבונה יוסף

אבונה יוסף זה שם כולל לכפרים שנמצאים בהרים סמוך ללליבלה. הטרק של אבונה יוסף הוא פחות מוכר ובדרך כלל תרמילאים עושים טיול יום בהרים, אני ממש ממליצה להשקיע ב3 ימים של טרק!
כשהגעתי לאתיופיה חיפשתי חוויה יותר מקומית. להתארח אצל אנשים בבית, להכיר את המנהגים וכמובן לראות גם נופים. הטרק הזה לגמרי עונה על הכל ולכן ממליצה.

הרי אבונה יוסף:
- בהרים יש מספר כפרים והמסלול עובר בינהם.
- יש שתי פסגות (4,200, 4,280 מ׳) שאפשר להגיע אליהן ביום השני.
- את הטרק אפשר לעשות עצמאי או עם מדריך, אנחנו עשינו עם גטצ׳ו ולא התחרטנו.

מדריך ומחירים:
אנחנו סגרנו עם גטצ׳ו, קבוצה של 6 ישראלים. גטצ׳ו לקח 90$ לאדם והמחיר כלל את האוכל והמים במהלך הימים, לינה במהלך הטרק (2 לילות), חמור שייקח את הציוד שלא סוחבים ועוד הרבה הטבות נוספות.
גטצ׳ו מקסים וחוץ מהטרק הוא לקח אותנו במשך יומיים בלליבלה עם הטוקטוק שלו לכל מקום, סייע עם הכנסיות והלינה, אירח בביתו ובבית משפחתו ועוד הרבה ארוחות. קיצר, ממליצה.

תיאור המסלול:
- יום 1: יציאה מלליבלה (גובה 2,600 מ׳) והליכה עד לגובה 3,400.
באותו יום נסענו עם טוקטוק לתחילת המסלול ומשם התחלנו ללכת. הגענו אחר הצהריים לבקתה של משפחה. הם אירחו אותנו, והטבחית הכינה לכולנו אוכל וקפה. באותו ערב ישנו כולנו בבקתת אירוח של המשפחה על מזרונים עם שמיכות.
- יום 2: הליכה מבית המשפחה לפסגות ולינה בבקתת אירוח (גם 3,400) - 19 קמ.
ביום הזה לא תלכו הרבה ותגיעו לבקתת אירוח שבה תישנו באותו הערב. עברנו בדרך בכפר בו היה ״בר״ וישבנו עם משפחה מקומית על בירה. יהיה ניתן להשאיר שם דברים ומשם יוצאים לפסגות וחוזרים. יש 2 פסגות לרכס הרים (4,200, 4,250), אנחנו בגלל מזג אוויר הגענו רק לנמוכה יותר- זיגט. הדרך והפסגה מהממים:).
באותו היום הגענו אחר הצהריים לבקתת האירוח, שם חיכה לנו מרק חם שהכינה הטבחית. באותו יום יש 2 בקתות לתיירים בהן התחלקנו כולנו, קיבלנו גם כאן מזרונים ושמיכות.
- יום 3: ירידה וחזרה ללליבלה - 19 קמ.
באותו היום חזרנו את המסלול ממנו באנו. עברנו באותו בר מהיום השני ושיחקנו שם ביליארד. הפעם לא לקחו אותנו עם טוקטוקים ולכן הלכנו עד לעיר. זה היה יום שבת והגענו בצהריים, לכן הלכנו עם גטצ׳ו לשוק.

הערות כלליות:
- אהבתי את המסלול כי הוא היה גם עם נופים יפים וגם הרבה מעבר לזה. בסוף עברנו דרך הרבה כפרים וזו חוויה תרבותית מדהימה. אותנטית ואמיתית. המסלול לדעתי לא מספיק משובר וחד משמעית חובה חובה.
- אפשר לעשות את הימים האלו גם באופן עצמאי, אני ממליצה לעשות עם גטצ׳ו, הוא היה מדהים, חיובי ומארח.
- בקתות- גטצ׳ו בכל מסלול שהוא לוקח, נותן לתיירים לישון בבת-ים של אנשים אחרים. הוא עושה את זה כי בסוף הוא משלם למשפחות ורוצה לעזור לממן את כולן. חמוד.
- אם תסגרו עם גטצ׳ו, נכון אולי להציע לו לעשות מסלול הפוך מבחינת לינה (לישון ביום הראשון בגסט האוס, ביום השני לעלות לפסגות על הבוקר ולישון בערב אצל משפחה. ביום השלישי לרדת).

סמרה

סמרה היא עיירה בצפון אתיופיה שממנה יוצאים לדנקיל. עד לא מזמן, המסע לדנקיל יצא ממקאלה, אבל בגלל המלחמה עם טיגראי האזור הזה חסום ולכן יצאנו מסמרה.
אז מה חשוב לדעת? השבט הצפוני שנמצא כאן זה שבו האפאר כאשר רובם מוסלמים (ולכן השפעות הרמדאן, חגים נוספים ולבוש צנוע חלות כאן). ביחד עם זאת, חם מאוד מאוד מאוד.
** זה אזור נמוך ולכן צריך לקחת מלרון.

מה לעשות:
- אין בסמרה יותר מידיי.. יכולים להסתובב בעיר
- כמובן לצאת לדנקיל! כנראה בשביל זה באתם
- Alalopad - אפשר לעשות יום טיול בג׳יפ כ40 דק מסמרה. חמוד חמוד- חוצים את הנהר ומגלים בריכות חמות צבעוניות. אפרט בפרק הבא.

לינה:
אנחנו ישנו כאן יום לפני ויום אחרי הדנקיל, אין יותר מידיי איפה.
- מלון דיני - אחלה מלון. חדרים זוגיים, מחיר לזוג (בן ובת) 1,200 ביר, מחיר לזוג (בן ובן/ בת ובת) 1,600 (הם ירצו להוסיף לכם בסיטואציה כזו עוד מזרון בחדר אבל הם לא באמת חדים. אנחנו באלגנטיות היינו כך 3 בחדר או פשוט רק אחד עשה צ׳ק אין במחיר רגיל והם לא שמו לב). כולל ארוחת בוקר, יש וויפי ומים חמים. יש מסעדה במלון.

אוכל:
- המסעדה של המלון - אכלנו בה רוב הזמן, אוכל מערבי סביר מינוס (אבל הכי סביר שמצאנו בסמרה). לא כזו זולה
- מלון ארדי- (אוכל מערבי) אכלנו פה פעם אחת. רוב האוכל לא טעים למעט הלחם והסלט.

איך להגיע?
- יש שדה תעופה ואפשר בטיסה (שעה מאדיס)
- לליבלה - 8 שעות במיניבוס ישיר
- הרר:
- יום מסמרה לאוואש, 7 שעות במיניבוס
- יום מאוואש לסמרה, 6 שעות במיניבוס

דנקיל

מבחינתי זו הסיבה שהגעתי לאתיופיה.
שקע הדנקיל הוא אזור גדול שמתפרס על אתיופיה, ג׳יבוטי ואריתראה. זה שקע נמוך (כ100 מ׳ מתחת לפני הים) בשבר הסורי אפריקאי והאתר הכי חם בעולם (37 מעלות בממוצע- משמע חם מאוד ביום וחם בלילה). המשמעות היא שבשעות החמות תהיו בעיקר בנסיעות, ואת רוב הדברים תחוו בשקיעות ובזריחות.
הדנקיל הוא מרחב ענק המכיל בתוכו - מדבר, דיונות חול, מדבר מלח, ימות מלח, דלול והר געש.

יהיה מאוד קשה לעשות את הדנקיל עצמאי ואפילו לא בטוחה שאפשרי. כשלוקחים חברה - נהגי שטח מקצועיים, מכירים את הדרכים ומקומות הלינה.

‏ ATT - חברה ומחירים:
- מדריך וחברה- אנחנו סגרנו את הטיול עם מדריך בשם עמנואל אחרי חוויה טובה איתו בסמיאן. מסתבר כשסוגרים עם כמעט כל המדריכים השונים הם פשוט מפנים לחברה הזו.
- מחיר- עלה 280$ לאדם (איסוף בלליבלה והחזרה לאדיס). (היו חברות שהצליחו לסגור ב250$ דרך מדריך אחר והיו איתנו רוב הזמן. לא בטוחה שזה כולל נסיעות).
- חברת ATT- החברה עשתה לנו מלא מלא בעיות וזה היה סיוט. היינו צריכים לוודא אותם מלא ולהתעסק בהמון בירוקרטיה שזה גרע מהחוויה. שינינו את המסלול והזמנים המון, ממליצה לא להיות איתם. כשהגענו לסמרה הם דחו לנו הכל ביום, אפילו שנתנו יום טיול נוסף כפיצוי במקום אחר ושילמו על עוד לינה ואוכל.
- ״דרג השטח״ - היה מצויין מאוד. חשוב להגיד שלאנשי הצוות (נהגים, מדריך וטבח) אין באמת קשר לחברה עצמה כי הם משכירים אותם. אנשים נהדרים.
- טיפ - אנחנו עפנו על הנהג. השארנו 1,000 ביר ביחד מכל הרכב, ושמנו 100 ביר מכל אדם עבור שאר אנשי הצוות (קבוצה של 19 אנשים).

מסלול בקצרה:
1. Alalopad - חצי יום טיול בהפתעה וחזרה ללינה בסמרה.
2. יום נסיעה לכיוון דלול, שקיעה בנוף מדברי.
3. זריחה במדבר-ים מלח, סיבוב בדלול, בריכת מלח, שקיעה ולילה בהר געש.
4. זריחה בהר געש, חזרה לסמרה (בגדול גם ימת מלח אבל הדרך הוצפה ולא יכולנו ללכת)

מסלול מפורט:
1. Alalopad -
- בגדול זה השם שהם אמרו אבל לא מצאנו עליו כלום. זה יום לא מתוכנן אבל הוסיפו לנו אותו בגלל כמה בעיות שהיו.
- כ40 דק נסיעה מסמרה יש בריכות חמות בצבעים שונים. כל הסיבוב הזה הוא כמה שעות בודדות, חמוד יפה.
- בדרך חוצים נהר ותראו הרבה גמלים. באותו יום חזרנו לצהריים וערב במלון בסמרה, כמובן על חשבון החברה.

2. יום נסיעה לכיוון דלול-
- כ9 שעות נסיעה סהכ. אחרי כ4 וחצי עצירת צהריים בבר מקומי. אפשר לקנות בירות קרות:)
- במהלך הדרך הנופים ישתנו כמה פעמים (מירוק- לסלעים געשיים- למדבר). מהמם!
- עצירה לשקיעה בנוף מדברי יפה
- לינה- קאמפ למוד ממש, יתנו לכל אחד מיטת שטח נוחה, מזרון וסדין. ישנים תחת כיפת השמים! נעים ויפה.

3. יום האטרקציות-
- זריחה במדבר מלח- קימה מוקדמת (4:30) ארוחת בוקר במחנה ונסיעה קצרה למדבר המלח. זהו חצי מדבר וחצי ימה, בעקבות זרם מים קטן שמגיע מהים האדום לאזור.
- דלול- נסיעה קצרה לדלול, המקום בו יש מינרלים שונים בצבעים מגוונים. מעניין שכל כמה חודשים האתר משתנה בנראות ובמיקום בגלל פעילות געשית!
- נסיעה לכיוון הר הגעש (מחנה למרגלותיו).
- בריכת מלח- בדרך עצירה במין חור באדמת המלח, ופתאום תגלו שמתחת לכל המדבר הזה בעצם יש ים מלח ענקי. אפשר להכנס לבריכה הזו ולצוף כמו בים המלח:))
- ארטה אלה- טיפוס קצר להר הגעש (כחצי שעה). ביום הזה תראו את ההר בלילה. ירידה בחזרה למחנה.

4. היום האחרון-
- זריחה בהר הגעש- קיצה מוקדמת והליכה קצרה שוב להר געש. הפעם צפייה בזריחה ברור יום:)
- חוזרים לארוחת בוקר במחנה.
- נסיעה לכיוון סמרה, עצירה בימת המלח (אם הכביש לא יהיה מוצף, תוכלו גם להכנס!)
- עצירת צהריים באותו בר מהיום הראשון.
- חזרה בצהריים המאוחרים לסמרה.

פרוטקשן ומשטרה:
יש כמה דברים שחשוב להבין על אזור הצפון. השבט שנמצא בו זה שבט האפאר- שבט אלים שבגדול עושה מה שהוא רוצה.
- פרוטקשן לכניסה - בשביל להכנס לכל מקום, החברה תשלם למשטרה ולשבט בשביל להכנס. בגלל שהגענו ברמדאן השבט לא היה מוכן לקבל את התשלום מהחברה בזמן ונאלצנו לדחות את כל הטיול ביום. תהיו מוכנים לבלתמים ברגע האחרון.
- נציג משטרה - אתם תראו שהחברה משלמת למשטרה כדי ששוטר עם קלאצ׳ יסתובב איתכם בטיול האבטחה.
- מחסומים - במהלך הדרך נתקלנו 3 פעמים במחסומים (אזור ארטה אלה) שילדי השבט עשו לאורך הדרך. בדרך כלל החברה תשלם להם 5,000 ביר אבל אצלינו זה היה מוגזם. הם דרשו סכום כסף לא הגיוני והחברה לא הייתה מוכנה לשלם. נאלצנו לחזור לבר בכפר הקרוב ולקרוא למשטרה. כשחזרנו וביקשו שוב את הכסף, המשטרה פשטה על המחסום, הכתה ועצרה את כל הילדים וככה נכנסנו. אי אפשר להתחמק מהתשלום, אחרת השבט יפגע בכם בהמשך.
- גניבות ציוד - בעיקר בלילות, ציוד שאתם לא חייבים איתכם תשמרו ברכבים.
ממליצה לכם לקרוא קצת על שבט האפאר בשביל להבין את המנטליות שלהם. יכול להיות שלא תפגשו בכלום מכל והכל יעבור חלק, לנו זה היה חלק מהותי בטיול. חשוב לציין שלא באמת הרגשנו מאוד מאויימים ולאף אחד לא קרה כלום:)

הרכב והנסיעות:
- הרכבים מצויינים ומותאמים לשטח - לאנד קרוגר יחסית חדשה
- הנהגים היו מקצועיים, נהגו טוב וידעו לטפל בבעיות מורכבות שצצו ברכבים. הנהיגה שם מרוכבת והם יודעים את הדרך טוב. אנשים מקסימים עם אנגלית סבירה.

טיפים חשובים:
- מזג אוויר- חם!! תביאו ביגוד קצר. ירד עלינו קצת גשם לזמן קצר, לא באמת השפיע.
- אוכל ונשנושים- החברה תספר לכם את הארוחות אבל ממליצה לקנות נשנושים לדרכים. יש גם מכולת בכפר של הבר ביום הראשון ותוכלו לקנות שם.
- דברים שחשוב להביא- כבל AUX לדרך, נעלי טיולים ושורש, בגדים להחלפה כי כנראה שתכנסו איתם לבריכת המלח.
- קליטה- נקודת הקליטה האחרונה היא בכפר של הארוחת צהריים (כ4 שעות מסמרה). השתמשנו במכשיר הלוויני שלי בשביל לקרוא למשטרה המקומית כשהיינו צריכים.
- מידע גיאוגרפי והיסטורי - המדריך שלנו לא באמת סיפק לנו הרבה מידע במהלך הטיול, וגם מה שהוא אמר היה לא נכון. ממליצה לקרוא מראש/ לעשות צילומי מסך למהלך הטיול:))

ארבה מינץ

ארבה מינץ (משמעות השם-ארבעים האגמים) היא עיר גדולה בדרום אתיופיה. העיר יפה ונופים מהממים מסביב. אין המון מה לעשות בעיר, אבל כן יש הרבה מסביב וממליצה לבוא לפה.

מה לעשות?
- תצפית בריזורט - בגדול יפייפה כאן ולכן ממליצה לראות מאחת התצפיות באיזור. Haile resort הוא מלון עם מסעדה עם נוף יפה.
- שמורת ארבה מינץ - יש שמורה בכניסה לעיר, בשמורה עצמה לא הייתי אבל כן בג׳ונגל בכניסה.
- ג׳ונגל ונחל- יש ג׳ונגל ממש חמוד בכניסה לארבה מינץ, מחיר כניסה סמלי וחובה להכנס עם שומר (אומרים שיש באזור חיות טורפות ולכן יתלווה אליכם מישהו עם נשק). יש נחל חמוד ממש שאפשר להכנס אליו! מים זורמים.
- יציאה לשבטי הדרום - חוויה מטורפת! יפורט בפרק הבא.

לינה:
אנחנו היינו פה ממש כתחנת מעבר.
- Turya hotel - מלון חמוד באחלה תנאים. יש וויפי ומים חמים, 400 ביר ללילה לחדר זוגי.

אוכל:
- Haile resort - אז כמו שאמרתי לפני, מסעדה טובה וטעימה עם נוף מטריף. המחירים ממש סבירים והאוכל טעים! (ממליצה את הירקות בקארי ואת הלזניה). מושלם בשקיעה, גם בשביל רק קפה.

נסיעות:
- אוטובוס להוואסה: שני מיניבוסים-
- ארבה מינץ לסובה - שעתיים וחצי מיניבוס, 300 ביר.
- סובה להוואסה - שעתיים וחצי מיניבוס, 250 ביר.

שבטי הדרום

בדרום אתיופיה יש הרבה שבטים שחיים בצורה שונה. לפני שסגרנו, שמענו הרבה דברים לא טובים על הסיור הזה (מתוייר ולא אותנטי) אבל מצאנו מדריך שאיתו היה בדיוק ההפך.
עשינו 4 ימים של סיור שבטים- יציאה וחזרה מארבה מינץ והיה ממש טוב! ממליצה להגיע ולסגור עם המדריך שלנו.

מדריך ומחיר:
- מדריך: למדריך קוראים מיג׳ו והוא מעל 10 שנים מוביל סיורים. מיג׳ו במקור משבט ההאמר ולכן מבין את התרבות ויוכל לענות לכם על הכל. מיג׳ו עושה הרבה סיורים לישראלים ולכן מבין את הראש, מאוד גמיש כך כשרצינו להוסיף/ לשנות/ להוריד דברים הוא זרם איתנו.
- מחיר: 80$ ליום לאדם (320$ סהכ). כולל את כל הנסיעות והדלק (יציאה וחזרה מארבה מינץ). כולל את כל האוכל, הלינה, חטיפים ופירות לדרך.
מיג׳ו - +251926112219

השבטים שביקרנו בהם:
- קונסו - שבט שכל הכפר שלהם בנוי מטרסות. הם צובעים את השיער שלהם באדום (מבוץ).
- קארו - שבט קטן שחיי כקהילה. יש להם מוט קטן בשפה, תתפלאו אבל זה לטובת חור לשטיפת ידיים! השבט עם צבעי הפנים. הם מתאפרים בטקסים שלהם וכשמגיעים תיירים (קצת מבאס אבל זה מה שיש).
- טורמי - שוק בו כל השבטים מתרכזים ביום שני.
- האמר - שבט גדול שחיי במרחב גדול. מדהים כמה הם (וכולם בתאכלס) חיים בפשטות, עשינו איתם את הלילה והם אירחו אותנו בבית שלהם.

מסלול הסיור:
יום 1-
נחתנו בארבה מינץ על הבוקר, מיג׳ו אסף אותנו וישבנו בהיילי ריזורט לקפה ולשבת על הטיול. לקראת הצהריים נסענו כשעתיים לkonso- שם היינו עד סוף היום. ישבנו לצהריים באחת המסעדות המקומיות ואז יצאנו לכיוון השבט. הלכנו כ3 קילומטרים, בדרך עצרנו להפסקת גת עם כמה מקומיים. כשהגענו לשבט, התלווה אלינו אחד מהמקומיים ועשינו סיבוב בכפר. המון ילדים! כפר יפה. אחרהצ חזרנו להוסטל, נחנו ויצאנו לארוחת ערב.

יום 2-
יצאנו על הבוקר לכיוון טורמי, בדרך עצרנו לתצפית על ההומו ואלי. אחרי 3 שעות נסיעה הגענו לשוק הגדול בטורמי (בימי שני), שם מתכנסים רוב השבטים לקניות ומכירות. תמצאו פה את השוק אוכל המקומי וקניות פיצ׳פקס במחיר סביר. אכלנו צהריים באחת המסעדות המקומיות בטורמי ושם גם ישנו באותו היום. היינו אמורים לנסוע פה לשבט ההאמר ולעשות איתם לילה, אבל בגלל שהרגשתי לא טוב נשארנו בהוסטל. אחר הצהריים תעשו סיבוב בשבט ותצאו לבר מקומי עם מיג׳ו.

יום 3-
נסיעה של שעתיים לשבט הקארו. השבט מהמם וחיי חיים קהילתיים, היינו שם כשעה וחצי, עשינו סיור בכפר וישבנו באחד הבתים. שימו לב, הילדים ינסו לצייר עליכם לאורך הסיור (תשלמו על זה כ50 ביר).
משם נסענו בחזרה לטורמי לארוחת צהריים. נחנו כשעתיים עד לאחר הצהריים (כשאנשי הכפר חוזרים מהשדות) ונסענו לאחד מכפרי ההאמר. ישבנו איתם בערב, אכלנו ועשינו איתם באחד הבתים לילה. האמת, ממש מגניב והכי אמיתי שיכול להיות.

יום 4-
נסיעה ארוכה בחזרה לארבה מינץ.
קמנו על הבוקר ושתינו איתם את הבונה שלהם (מדהים לראות איך בכל הבתים כחצי שעה לפני הזריחה, הנשים מבעירות מדורה לקפה). נסענו כ6 שעות לארבה מינץ ועצרנו לארוחת בוקר בדרך.
היה חשוב לנו להכניס סיור בארבה מינץ עצמה ולכן מיג׳ו לקח אותנו לג׳ונגל והנחל שבכניסה לעיר. סיימנו את היום בסביבות 16:00 כשהוריד אותנו בהוסטל:)

נקודות נוספות:
- אנחנו נסענו בג׳יפ בו היה נהג, מדריך ועוד 5 מקומות
- אם אתם לא חייבים, תביאו תיק קטן ולא גדול
- יהיה קשה מאוד לעשות את זה עצמאית - הכבישים מאודד מורכבים (נסיעות בוץ) וצריך לתאם עם השבטים לפני הגעה.
- תנסו להכווין את עצמכם לעשות את המסלול על יום שני בשביל להגיע לשוק

הוואסה

הוואסה היא עיר ממש חמודה דרומית לאדיס. העיר נמצאת על אגם מה שהופך אותה לעיירת דייגים מקסימה, למרות שהיא העיר השלישית בגודלה באתיופיה.
דבר שמאפיין בנוסף את הוואסה זה כמות החסידות הענקיות שיש שם, קשה מאוד לפספס.

מה לעשות?
- אגם הוואסה- אגם גדול שהעיירה יושבת עליו. יש טיילת חמודה מסביב לאגם (כ55 קמ) שכיף לעשות סיבוב.
- שוק דגים- כמו שאמרתי לפני, זו עיירת דייגים ולכן כל יום מגישים דגים טריים. בכל בוקר תוכלו בנוסף להגיע לאגם ולראות את כל הדייגים במלאכה.
- חיי לילה- יש כאן המון ברים, בכללי ללכת ברחוב בערב זו חוויה. לא מומלץ לבד בגלל פשיעה.

דברים שקרובים להוואסה:
- הרי הבלה (טרק הדודולה) - טרק ממש חמוד ומומלץ! יפורט בהמשך.
- שושמנה- עיר הרסטפארים, בה יש קהילה גדולה באווירת ג׳מאייקה. ממליצה לקפוץ בשבת, שם זה היום המסורתי שלהם שמתאפיין בחגיגות מיוחדות שלהם.
- מעיינות חמים - wondo genet

לינה:
(בגדול בהוואסה יש הכל- מהוסטלים פשוטים למלונות מפוארים, בהתאם לתקציב שלכם)
- Zebra guest house - הוסטל חמוד במיקום טוב. יש וויפי, יש מטבח חמוד לבישולים ומים חמים בהתאם לחדר. 400 ביר לחדר זוגי בלי מים חמים, 450 ביר לחדר עם מים חמים, 800 ביר לחדר של ארבעה עם מים חמים.

אוכל:
- Zanzibar hotel - בר מסעדה איטלקי יחסית חדש. ממליצה ממש! הבעלים מקסימים, עיצוב מהמם. טעים ואווירה (סלטים טעימים וציפס טירוף).
- גלידריה- שמענו שיש צמוד לזנזיבר הוטל גלידה ממש טובה, נסגרת ב21:00 ולכן לא הספקנו לבוא.
- Oasis hotel - מסעדה מערבית במלון שפשוט מופיעה במפס מי, אוכל סבבה במחיר מערבי.
- בתי קפה- אם רוצים בונה יש פשוט בכל מקום.
- סופר- אם מתחשק לכם לבשל, סופר Safeway מערבי ליד התחנה המרכזית. יש בו הכל הכל. מופיע במפס מי.

נסיעות:
- אדיס: 5 שעות באוטובוס. חברת Selam, עלות כרטיס 540 ביר.
- שושמנה: כשעה נסיעה במיניבוס, בין 30-50 ביר לכרטיס.
- ארבה מינץ: כ6 שעות נסיעה במיניבוסים עם עצירה להחלפת מיניבוס בSoba. עלות הכרטיסים כ500 ביר ביחד.
- טיסה: יש שדה תעופה בהוואסה עם 3 טיסות ביום מאדיס. כ2,800 ביר לכרטיס.
** במידה ותרצו להמשיך מפה לקניה, זה 8 שעות אוטובוס לMayole של חברת Public bus.

טרק הדודולה

כללי:
- הרי הבלה הם רכס הרים באזור דרום אתיופיה. הבלה זו שמורת טבע (ובהתאם גם מחיר כניסה גבוה) וניתן לעשות כאן כמה מסלולי טרק. אנחנו בחרנו לעשות את טרק הדודולה, בו יצאנו מהעיירה דודולה וסיימנו בהררו.
- המסלול שלנו היה 4 ימים וניתן לבנות אותו איך שתרצו (יותר/ פחות ימים).
- אי אפשר לעשות את הטרק ללא מדריך. התכנון שלנו היה לעשות אותו עצמאי, ולפני שנכנסנו הצמידו לנו מדריך. בסוף, היה מצויין עם ליווי מינימאלי. המדריך רק ניווט לנו ודאג להכניס אותנו לבקתות במהלך הטרק ולהביא קרשים למדורה.

מדריך ומחיר:
סגרנו את המדריך שלנו וכל מה שקשור לתשלום לפארק דרך שיברו. שיברו היה הגון איתנו ממש ושילמנו ממש רק מה שהיינו צריכים.
- מדריך- למדריך קוראים ישמאיל והוא היה בדיוק מה שהיינו צריכים. חמוד ומנווט טוב.
פירוט מחירים: היינו 5 חברה ועלה 2,400 לאחד:
- 1500 למדריך ליום (חלקי 5)
- 300 לאיש כניסה לשמורה (אמור להיות 240)
- 200 ללילה לבן אדם (3 לילות)
- 1,500 - 2 בזזים מדודולה לתחילת המסלול.
** כן חשוב לציין שהתארגנו מראש על אוכל ומים וזה לא רשום פה במחיר.

הבקתות:
כל יום ישנו בבקתה אחרת. בבקתות יש מיטות עם מזרונים ושמיכה. ב2/3 מהלילות הביאו לנו גם שק שינה (הבאתי ולא שקש ליינר והיה ממש מספיק).
בנוסף, יביאו לכם קרשים למדורה ויש מעט כלי בישול. ** בבקתות יש מקום בין 6-8 אנשים, אם תהיו קבוצה גדולה או בעונה של תיירות עם עוד מטיילים (מה שמסתבר אף פעם לא קורה פה), יסדרו לכם אוהלים.

נסיעות הלוך:
- 30 ביר מיניבוס מהוואסה לשושמנה
- 25 ביר טוקטוק בתוך שושמנה
- 100 ביר מיניבוס משושמנה לדודולה
נסיעות בחזור:
- 30 ביר מהררו לדודולה
- 75 ביר מדודולה לשושמנה
- 15 ביר טוקטוק בתוק שושמנה
- 50 ביר מיניבוס משושמנה להוואסה

המסלול עצמו:
יום 1 - מדודולה לוהורו (11 קמ):
- יציאה מדודולה עם טוקטוק לכיוון ההרים (9 קמ). אם תרצו אפשר גם ללכת את זה ברגל, לדעתי מיותר.
- אופי המסלול- בעיקר עליה. אנחנו התחלנו את היום מאוחר כי התעכבנו בדודולה, מה שגרם לנו ללכת המון בגשם:( הגענו יחסית מאוחר (ב17:30)
- לינה בבקתה בוהורו (3 חדרים, בכל חדר 2 מיטות. בנוסף, בקתת בישולים)

יום 2 - מוהורו לאנגאפו (15 קמ):
- אופי המסלול- עליה, מישור, ירידה ועלייה. התחלנו מוקדם וסיימנו את המסלול ב14 כך שנחנו בבקתה. היה מלא זמן לקלפים, לבשל צהריים וערב.
- לינה בבקתה באנגאפו (2 חדרים ובכל אחד 3 מיטות. מחוץ לחדרים מקום הבישול). יש מהבקתה נוף מהמם והכי אהבנו אותה.
- יש אפשרות לסיים בנקודה רחוקה יותר ולהוסיף עוד מספר קילומטרים, אנחנו ממש אהבנו את הבקתה וממליצים להיות פה.

יום 3 - מוהורו למולוליצ׳ו (18 קמ):
- אופי המסלול- מתחילים בעלייה קצרה ורוב היום במישור. גם כאן התחלנו מוקדם וסיימנו ב14 וסתלבט בבקתה.
- לינה בבקתה במלוליצ׳ו (2 חדרים ובכל אחד 2 מיטות קומותיים). זו הייתה הבקתה הכי אטומה וחמימה.

יום 4 - ממולוליצ׳ו להררו/ אדבה.
- אופי מסלול- יש אופציה קצרה וארוכה.
- קצרה - כ6 קמ (שעתיים) הליכה לאדבה.
- ארוכה - כ20 קמ (5 שעות) הליכה להררו.
כל היום הוא במגמת ירידה, אנחנו עשינו את המסלול הארוך יותר ומאוד אהבנו! לא קשה מידיי ונוף יפה.
- צהריים- סיימנו בהררו ולקחנו מיניבוס לדודולה, שם ישבנו לארוחת צהריים (סיימנו בסביבות 14)
- סיום- בסוף כל הנסיעות, הגענו לשושמנה ב17:00 אחרי המסלול הארוך. עם המסלול הקצר, אפשר להגיע להוואסה בסביבות 12.

טיפים והמלצות:
- הטרק מהמם! לא קשה מידיי ונוף יפה. ממליצה מאוד לעשות אותו
- מזג אוויר- אנחנו עשינו אותו בתחילת מאי שזה כבר עונה גשומה. הגשם בדרך כלל מכה בצהריים (13:00-14:00) ולכן יצאנו מוקדם בשביל לחמוק ממנו.
- ביגוד- קר בהרים אז תביאו ביגוד חם. בנוסף, צאו מנקודת הנחה שתתרטבו ולכן תביאו ספייר לבגדי ההליכה. כל יום, תייבשו ותחליפו לקראת המחרת.
- טיול עצמאי- אנחנו עשינו את זה ״עצמאי״ (חוץ מהמדריך הנווט) ויפנו על זה. קל לבשל בשטח ואם תתארגנו כמו שצריך אפשר להכין כמעט הכל (מוקפץ, עדשים, אפילו ריזוטו סרפדים שליקטנו)
- מה אפשר לקנות בהר? אנחנו קנינו במהלך הטרק ממשפחות לחם וחמאה. הביאו לנו ג׳ריקן מים כל ערב לבישול.

טיפים

• יש מלאאא מה לעשות באתיופיה. אם אתם לא מגיעים להרבה זמן, תחליטו מראש על ה מוותרים.
• רוב מי שמטייל לבד חווה חוויות לא נעימות ממקומיים. ממליצה להקיף את עצמכם רוב הזמן באנשים.
• להגיע למדינה עם הרבה דולרים!!!
• כמו שנאמר לפני, לא לשכוח קל בטן, לא פשוט פה:)