שלושה שבועות בJava

כללי

*רשימת נקודות (לכל אינדונזיה) במאפס:
https://maps.app.goo.gl/wDnM3w...
*לרוב לא אמרנו בג'אווה שאנחנו שישראל, הם כן תומכים נלהבים של הפלסטינים ואפשר לראות לא מעט דגלי פלסטין במרחב, *אבל* כשכן אמרתי שאני מישראל, לרוב התגובות היו ממש בסדר, שאלו הרבה שאלות והתעניינו.
*בג'אווה בעיניי האוכל המקומי היה הכי טעים באינדונזיה!

ימים 1-2: סוראביה (Surabaya)

הגענו לג׳אווה בטיסה מפלורס ונחתנו בסוראביה, החלטנו להישאר שני לילות כדי רגע להתאפס ולעשות יום מלא אחד בעיר.
בדיעבד לילה אחד היה ממש מספיק, עיר גדולה מאוד, לא מעניינת במיוחד ובעיקר המקום הראשון והאחרון באינדונזיה שהרגשנו בו לא בנוח להסתובב ברחוב (לא שעשו לנו משהו חלילה, אבל מבטים וקריאות לא נעימות).
בכל מקרה, אם כבר הגעתם לסוראביה, מרכז העיר העתיקה הקולוניאלית ממש נחמד ושמור יפה, שווה ממש להקדיש לו בוקר קצר של שוטטות, לא מעבר.
היינו גם בצ׳יינטאון, לא ממליץ.
מה שכן - יש בסוראביה אחלה של בתי קפה (שהעברנו בהם הרבה זמן כי באמת לא מצאנו מה לעשות).
בקיצור, עיר עם הרבה בלאגן ומעט מאוד חן.
בבוקר השני לקחנו מונית דרך אינדרייב לCemerolawang, הכפר שיוצרים ממנו לברומו, בדיעבד הבנו שאפשר היה לסגור נסיעה בואן דרך סוכנות ואולי עדיף.

ימים 3-4: ברומו (Bromo)

חשוב להגיד שבCemerolawang אין ככ מה לעשות חוץ מברומו ולכן לא שווה לדעתי להקדיש לו עוד זמן. העברנו ערב רגוע ובבוקר (אחרי ארוחת בוקר, הקבוצות המאורגנת מגיעות מיד אחרי הזריחה ורצינו להגיע יותר מאוחר כדי לא להיות בעומס) הלכנו ללוע של ברומו, יש שביל שלא עובר דרך הכניסה הראשית וחוסך לכם את התשלום בכניסה (לא בודקים כרטיסים בפנים), הכניסה ליד Cemara Indah Hotel, פשוט שביל דיי ברור מצד ימין של המלון.
יורדים כרבע שעה בשביל ברור ומתחברים לשביל המרכזי של הכניסה לברומו.
העברנו את שאר היום ברגוע (גם ירד גשם וגם אין ככ לאן ללכת).
בבוקר קמנו מוקדם מאוד ועלינו לkingkong hill לתצפית על ברומו בזריחה.
היינו בתוך ענן אז לא ראינו זריחה, בדרך למטה הנוף היה מאוד יפה! עלייה דיי מאתגרת לעשות לפנות בוקר. אפשר לעצור בתצפית הנמוכה יותר שגם היא טובה (בסוף הכביש) או להגיע לkingkong עם אופנוע/רכב מלמעלה, קרוב מאוד לכביש שם.
אחרי הזריחה חזרנו, התאפסנו ועלינו על נסיעה בואן לאיג׳ן שאותו סגרנו דרך הסוכנות שסגרנו בה את איג׳ן (Ijen backpacker).

ימים 5-6: איג׳ן (Ijen)

אחרי שג'אווה התחילה מעט מקרטעת פה עלינו חזרה על הגל.
הגענו להוסטל של Ijen backpacker, שהיה ממש נחמד, בערב לקחו אותנו לעשות בדיקה רפואית (סימון וי שיוציא מכם עוד קצת כסף, אבל חובה כדי לעלות לאיג׳ן), הלכנו לישון בהוסטל וקמנו ב00:00 ליציאה להר.
מקבלים מסכות גז ואפשר לשכור גם משקפיים (מומלץ) נוסעים בערך שעה לאיג׳ן. עולים בחושך שעה ומשהו עד הלוע ואז יורדים לתוכו, עלייה לא מאוד קשה, בירידה יש צוואר בקבוק של המון אנשים אז לוקח הרבה זמן. החלק המטורף הוא בתוך הלוע - שם רואים את הלהבות הכחולות, באמת מיוחד ומגניב ממש. לקחת בחשבון שנפלטים שם גזים עם גופרית ועלול להיות אינטנסיבי.
אח''כ עולים קצת לקראת הזריחה, בזריחה מתגלה אגם טורקיז בתוך הלוע והנוף שמסביב. וואו.
יורדים, נוסעים וחוזרים להוסטל. מחכה ארוחת בוקר מצויינת, אחריה התקלחנו וחזרנו לישון קצת בחדר.
העברנו את היום שם עד הרכבת למלאנג שיצאה בערב (התחנה דקה הליכה מההוסטל).

יום 7: מלאנג (Malang)

הגענו למלאנג דיי מאוחר בלילה ונסענו לadisa hostel.
בבוקר אכלנו בLuke Artisan Bakery שהיה מוצלח ברמה של להזכיר אותו פה.
משם הלכנו ברגל לKajoetangan Heritage Village, שכונה שבגדול שיפצו באווירת וינטג', נשמע מצועצע אבל אזור מאוד נחמד להסתובב בו.
באופן כללי מלאנג היא עיר מאוד נעימה, אווירה צעירה ומגניבה. מלא בתי קפה, רופטופים, מתחמי אוכל וכו.
המשכנו לKampung Warna Warni Jodipan וArema Blue Village
Kampung Biru Arema, בהתאמה הכפר הצבעוני והכפר הכחול. גם כאן, פרוייקטים שנעשו במטרה למשוך תיירים - כפר אחד צבע את כל הבתים בצבעים שונים וכפר שני לידו בכחול. כן, זה גימיק - אבל זה גימיק שעובד, מקומות ממש יפים ונחמד להסתובב בהם.

ימים 8-9: טומפק סיו (Tumpak sewu)

לקחנו שני אופנועים ליד ההוסטל, השארנו תיקים גדולים בהוסטל, אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו.
נהיגה לא הכי כיפית בתוך מלאנג, עמוס מאוד בבוקר, מומלץ רק למי שיצא לו כבר לנהוג במזרח.
יצא שנסענו ברצף עד ההוסטל שלנו Happy monkeys village, חמש דקות הליכה מהכניסה לטומפק סיו. תכננו לעצור בדרך לקפה, עצירות יותר מעניינות לא מצאנו; מה שכן - אחלה נוף כשיוצאים מהעיר.
התמקמנו בהוסטל ונסענו לPanorama kapas biru, נקודת תצפית על מפל גדול, יש כאן נחל קטן שנשפך ויוצר מין בריכת אינסוף קטנה שהפכה ללוקיישן צילומים.
בכל מקרה מקום מאוד מאוד יפה.
בבוקר יצאנו מוקדם אחרי ארוחת בוקר בהוסטל, נכנסנו דרך Parkir Tumpak Sewu (הצד שקרוב להוסטל), מתחילים מתצפית על המפלים שהם לא פחות מהכי מדהימים שראיתי עד כה. משם יורדים בהרבה מדרגות עד ללמטה של המפלים, אין איפה להיכנס למים אבל כן מאוד נרטבים מהרסס של המפלים אם מתקרבים.
ממליץ לא לוותר על לרדת כי באמת מדהים.
המשכנו ללכת בתוך הנחל לGoa Tetes, ממש כמה דקות הליכה ומגיעים למפעלים קטנים הרבה יותר אבל מאוד יפים ומיוחדים, יש כאן בריכות עם מים צלולים שאפשר להיכנס אליהן (לא עמוקות), במפלים יש גם כמה מערות, מגניב ומיוחד.
ממליץ לעשות את המסלול בכיוון הזה ולא להפך (לא להתחיל מgoa tetes), פשוט כי לעלות את הירידה של המפלים הגדולים נראה לי דיי סיוט, העלייה בgoa tetes סבבה ממש.
חזרנו, התאפסנו ונסענו למלאנג בחזרה.

ימים 10-12: פסיטן (Pacitan)

בבוקר אסף אותנו רכב שסגרנו דרך חברת נסיעות (ההוסטל בפסיטן המליץ לנו עליה).
פסיטן היא עיר קטנה, מעט מאוד תיירים ואווירה דיי מקומית.
ישנו בHarry's Ocean House, אחלה מקום עם מטבח משותף (כיף גדול אחרי הרבה זמן טיול) ולקחנו דרכם גם שיעורי גלישה.
אחלה חוף, מתאים גם למתחילים (כמוני).
אפשר גם לקחת אופנוע ולהסתובב, יש כל מיני מקומות חמודים מסביב לעיר.
מפה סגרנו דרך אותה חברה נסיעה ליוגיקרטה.

ימים 13-16: יוגיקרטה (Jogja)

הגענו לTirto 27 Homestay, הוסטל דיי תמוה ששווה לוותר עליו, אבל ממש ממליץ על לישון באיזור שלו (מלא הוסטלים, בתי קפה, מסעדות, ברים וכו).
בערב הסתובבנו בשכונה, ממש נחמדה
למחרת הסתובבנו בעיר, היה יום שני שמסתבר שזה היום שבו כמעט כל המוזיאונים והמקדשים סגורים.
הארמון היה סגור, היינו בTaman Sari שבגדול זה הגנים המלכותיים, מקום קטן ומאוד מאוד יפה ומיוחד, שווה להגיע מוקדם כי עמוס יחסית.
המשכנו לMalioboro street, מלא חנויות/דוכנים/אנשים/כרכרות משום מה, נחמד להסתובב בעיקר בערב.
בערב היינו בKidul Plaza Yogyakarta
Alun-Alun Kidul Yogyakarta, כיכר ענקית עם דשא שמוקפת בהמון דוכני אוכל, לאוהבי אוכל הרחוב.

בבוקר תמר (החברה שטיילה איתי עד כה) טסה, מפה ממשיך לבד.
עברתי להוסטל Hubs לדורמס שהיו ממש ברמה גבוהה ובאחלה מחיר.

בצהריים לקחתי אופנוע ונסעתי לPlaosan Lor Temple, מרשים מאוד ויפה, מי שלא חובב מקדשים גדול אפשר לוותר עליו אם אתם מגיעים לפראמבאנאן.
משם המשכתי לPrambanan, מתחם של ארבעה מקדשים, מזכיר את אנגקור וואט בסגנון, מקדש ענק וממש מרשים, המון תבליטים ורמת שימור ממש גבוהה.
מקדש מרכזי ענק, אפשר להיכנס לכל החלקים שלו, יש עוד שני מקדשים קטנים לא ממש מעניינים ואחריהם (קילומטר מהמקדש המרכזי) יש עוד מקדש גדול ששווה להגיע אליו.
יש הנחה משמעותית לסטודנטים, אז שווה לדאוג לתעודה מראש מי שזה רלוונטי לו.

בכל מקרה, פראמבאנאן הוא אתר חובה בעיניי אם אתם ביוגיקארטה.

לבוקר למחרת סגרתי עם Kresna tour סיור זריחה בBorobudur, המקדש הבודהיסטי הכי גדול בעולם.
אספו אותי בארבע מההוסטל ונסענו לנקודת תצפית על זריחה שלא ראינו בכלל בתוך הערפל שהיה, אמור להיות יפה.
משם נסענו לבורובודור, הנהג שלקח אותנו דאג לכל המנהלות עם הכרטיסים והתשלומים.
היינו הראשונים להיכנס למקדש באותו יום מה שהיה מגניב, מעבר לזה לא רואה הרבה ערך מוסף בלהגיע דווקא בזריחה.
אם אתם זוג ומעלה לדעתי יותר משתלם גם לקחת מונית פשוט בבוקר.
בורובודור מקדש עצום, מאוד מרשים, לא הייתי מוותר על לטפס עליו (יש כרטיס גם רק לבחוץ שלו), צריך לקחת בחשבון שצריך לסגור כרטיס באינטרנט כמה ימים מראש, או לסגור דרך סוכנות שמשריינת מראש את הכרטיסים.
אישית יותר התרשמתי מפראמבאנאן, אבל גם על בורובודור לא הייתי מוותר.


בערב הייתי בסיור אוכל עם טניה (+62 822-2158-0646), המלצה חמה מאוד, בחורה מקומית שעושה סיור קצר שמרגיש מרגיש כאילו מסתובבים עם חברה אינדונזית. אין מחיר קבוע, משלמים כמה שמחליטים בסוף.
התלהבה מאוד כשאמרתי לה שאמליץ עליה לעוד ישראלים😅

סגרתי נסיעה דרך 12go לWonosobo לבוקר שאחרי.

ימים 17-19: דיאנג (Dieng plateau)

דיאנג היא רמה געשית, בערך שלוש שעות מיוגיקרטה.
לא רציתי לנהוג כל הדרך מיוגיקרטה וחזרה. אז הגעתי לwonosobo כדי לשכור אופנוע ולצאת מכאן לדיאנג ללופ קטן של יומיים. ישנתי בHomestay Ngaso Dalem, זול ומאוד בסיסי, בעלת בית מקסימה, נתנה לי לטעום כל מיני דבר מקומיים וישבתי לדבר איתה דיי הרבה זמן (בטרנסלייט כמובן), היא נוצריה ומאוד התלהבה שאני מישראל.
אופנוע לקחתי מSEWA MOTOR .
בבוקר השארתי בהוסטל את התיק ויצאתי לדיאנג.
אחרי ארוחת בוקר בהוסטל הלכתי לשכור אופנוע מSEWA MOTOR WONOSOBO, המחירים בעיר באופן כללי יקרים יחסית, אבל לפחות היו אצלם אופנועים במצב מעולה.
אחרי תדלוק וקפיצה לתחנת אוטובוס לקנות כרטיס לעוד יומיים יצאתי לכיוון דיאנג.
אני אגיד שאת התכנון המקורי שלי של היום הראשון סיימתי סביב הצהריים וביום השני ממש מוקדם בבוקר.
ברור שאפשר להישאר יותר בכל מקום, אני גם לא רציתי להיכנס להכל, אבל הנקודה היא שאם רוצים אפשר גם להספיק לעשות את כל דיאנג ביום אחד עמוס יותר. אני עדיין ממליץ על יומיים.
נסעתי קודם כל לקפה בPakuwaja Coffee & Roastery, יש שם כמה בתי קפה שיושבים על נוף מטריף לאגם, גם הדרך לשם יפה (ובכללי הדרכים בדיאנג עם נופים מדהימים וירוקים).
משם נסעתי לTambi Tea Gardens, מטעי תה. נחמד אבל לא חובה להיכנס, יש כל מיני נקודות בדרך שאפשר לראות מהן שדות תה. פה מלא מקומיים ביקשו ממני תמונות, משהו שחזר על עצמו המון בדיאנג, האמת שלא ראיתי אף תייר אחר ביומיים האלה.
אחרי מטע התה נסעתי לSileri Crater, מכתש געשי פעיל, נוף חייזרי ברמות (גם מוטיב חוזר בדיאנג), אי אפשר להתקרב יותר מידי כי נפלטים שם גזים שהבנתי שרעילים, אבל אפשר ללכת קצת על שביל שצופה מלמעלה. עצירה ממש מגניבה.
משם נסעתי לKawah Candradimuka, זה כבר אתר מסודר בתשלום, לא נכנסתי כי היה סגור, נראה מגניב.
כמה דקות משם הגעתי לTELAGA DRINGO, יורדים פה בשביל דיי תלול לאגם. גם פה לא ככ נשארתי כי היה ממש ערפל וכמעט ולא היה אפשר לראות את האגם, אבל מקום יפה ונחמד קצת ללכת.
אם רוצים יש באיזור כמה מתחמים של מעיינות חמים שנראים טובים, אני ויתרתי כי לא היה לי כוח להיות התייר היחיד במקום כזה.
מפה כבר נסעתי להוסטל שישנתי בו, Sikembar Hostel Dieng, אחלה הוסטל וממש מומלץ, אחלה מחיר גם.
הסתובבתי קצת בכפר ואכלתי ארוחת צהריים שהייתה ממש מוצלחת. יש הרבה חנויות שמוכרות דברים מcirica, סוג של תת זן של פפאיה שצומח רק בדיאנג. ניסיתי את המיץ שמכינים מזה, טעים, מזכיר קצת אננס.
נסעתי לשבת בבית קפה Pancen Kopi, מקום ממש חמוד. בדרך עצרתי לתצפית בTuk Bimolukar, זה מין מקדש הינדי קצת משונה, אבל יש פה מגדל תצפית שאפשר לעלות אליו בחינם.
בערב חזרתי להוסטל ואכלתי שם.




יצאתי בארבע וקצת מההוסטל כדי לראות זריחה בSikunir Hill. הייתי מאוד שחור על האירוע של לקום ולנסוע, בדיעבד היה ממש שווה.
נסעתי עשרים ומשהו דקות, חונים בתוך בכפר ומשם יש טיפוס לא קשה מידי של איזור החצי שעה.
זריחה מהיפות שראיתי באינדונזיה, צבעים משוגעים ונוף מדהים שמתגלה.
בדרך למטה יש המון דוכני אוכל, קניתי סוג של פנקייקים
מאורז וקוקוס לארוחת בוקר, ליד החנייה יש אגם ממש יפה, ישבתי שם לאכול וממש היה נחמד.
המשכתי לSikidang Crater, עוד מכתש געשי אבל האתר הרבה יותר מסודר ואפשר ממש להתקרב למכתש. מגניב ממש ושוב - חייזרי ממש גם. לא לוותר על האחד הזה.

נסעתי לArjuna Temple, עשיתי סיבוב שם בשביל בשדות והיה ממש נחמד, לא נכנסתי למקדש כי לא התחשק לי לשלם (50k) והיה נראה לי קצת מיותר אחרי המקדשים ביוגיקארטה.
המשכתי משם לקפה בAman Locavore.
אחרי הקפה נסעתי לתצפית Batu Pandang Ratapan Angin, תצפית מדהימה על אגם Telaga Warna שהוא בעצם שני אגמים מחוברים בצבעים שונים שהמים שלהם לא מתערבבים.
נשארתי פה דיי הרבה זמן, יש הרבה נקודות תצפית והרבה נקודות לצילום. יש גם אופציה לעלות למקום קצת יותר גבוה (עוד 3k), שווה לעלות גם לשם.
בתצפית היו כל מיני בתי קפה קטנים מקומיים על הנוף, התיישבתי באחד מהם לתה וקראתי קצת ספר.
מפה נסעתי ברצף חזרה לwonosobo וסיימתי את היום מוקדם אחרי בוקר מוקדם מידי ולפני עוד אחד מוקדם יותר.

ימים 20-21: באנדונג + ג'קרטה* (Bandung)

ב6:30 יצאתי בלוקל לbandung, היה חג ונתקענו בפקקים, לקח כמעט 13 דעות במקום 7, דיי סיוט.
תכננתי להסתובב במרכז העיר בערב מה שכמובן כבר לא קרה.

סגרתי עם D&D backpack hostel סיור ליום למחרת שהעיקר שלו הוא kawah putih (המכתש הלבן).
לא ישנתי שם, חברה שישנו שם המליצו ממש וזה גם נראה אחלה מקום (אני ישנתי במקום על הפנים).
ממליץ ממש לסגור את הסיור איתם, אמנם זה כן קצת יקר, ואין ספק שאפשר לעשות את זה לבד עם אופנוע, אבל בעיקר אם אתם מטיילים לבד זו אופציה ממש מוצלחת והסיור מעולה.
אספו אותי ב7:30 עם אופנוע ונסענו למכתש הלבן, מקום מטורף, אחד היפים שיצא לי לראות באינדונזיה ובכלל. ממש לא לוותר על זה אם אתם בג'אווה.
עשינו שם מסלול הליכה קצר לתצפית על המכתש ובשדות תה, אח''כ ירדנו למכתש עצמו, וואו.
משם נסענו לאיזה אגם שעשינו בו סוג של מסלול קארטינג קצר ומשם למעיינות חמים. במעיינות החמים יש גשר תלוי ענק שעוברים עליו ואז מין אומגת כיסאות משונה. יש כמה בריכות בטמפרטורות שונות, מקום מסודר, יש גם בוץ מינרלי שמורחים על העור, אל תוותרו, חוויה מצחיקה. המעיינות החמים גם ממש מומלצים.
משם חזרנו לבאנדונג עם עצירה לארוחת ערב בדרך, כשהגענו עוד ישבנו כמה שעות בD&D.


בבוקר נסעתי דרך אוטובוס שהזמנתי ב12go לג׳קרטה.
ישנתי בHarleys residence, חצי שעה מהשדה ורבע שעה מהמרכז, מקום ברמה וממש מומלץ (וגם המסעדה שמולו ממש מומלצת).
היה מאוד גשום וכבר היה אחהצ אז הלכתי למוזיאון הלאומי של אינדונזיה, נחמד, מקום יפה ויש כמה דברים מעניינים, אבל רחוק מאוד מלהיות מקום חובה לביקור.
משם הסתובבתי קצת וחזרתי למלון.
באופן כללי הבנתי שגקרטה לא עיר מאוד מעניינת וגם לא מאוד נעימה, בעיקר כי היא ענקית, אבל כן חושב שהיה שווה להקדיש כאן עוד יום מלא.
בבוקר גראב לשדה, עד כאן אינדונזיה.

קישורים חיצוניים

• נקודות מאפס