טרק בצפון שבדיה – דרך המלך, לאפלנד

מאביסקו לניקלוקטה

תאריך הטיול2013 M07
משך הטיול6 ימים
עונה מומלצתהעונה הפופולרית היא קיץ. החורף מיועד למחפשי אתגרים.

הקדמה

יחסית מעט ישראלים מטיילים בצפון סקנדינביה, ואלו שכן יעדיפו לרוב את נורבגיה, שנחשבת לאטרקטיבית ומתויירת יותר בגלל הפיורדים שבשטחה(וליקרה יותר).
מלבד הנופים המדהימים, לא תמצאו בצפון השבדי ערים שוקקות, סדנאות ושלל אטרקציות כמו המתכונת המוכרת מטיולים במזרח לדוגמא. זהו טיול של מרחבים אינסופיים, נוף מופלא, והרבה שקט. רבים מעדיפים לשלב טיול בשבדיה כחלק מטיול נרחב יותר בסקנדיביה, ולכן יגיעו לשבדיה דרך נורבגיה וימשיכו לפינלנד, או להפך.

אנחנו(כותב השורות – בחור שחיפש ניקוי ראש לפני תחילת הלימודים, והפרטנרית שלו לטיול - מ"פ בחופשה בין תפקידים. בני 23)חיפשנו, מפאת אילוצים שונים, יעד יחסית זול(קרונה שבדית אחת שווה חצי שקל, אך כמובן שזה לא מתקרב לרמת המחירים של המזרח למשל), קרוב, עם טרקים יפים שגם טרקרים מתחילים יכולים לטייל בהם, המתאים לטיול של שבועיים. כמחצית מהזמן הקדשנו לטיול בשטוקהולם ובאופסלה שבדרום שבדיה, והמחצית השנייה הוקדשה לטרק.

רקע על האיזור והמסלול

האיזור של צפון סקנדינביה נקרא לאפלנד, והוא מתפרש על פני נורבגיה, שבדיה, פינלנד וגם קצת מרוסיה. האיזור מיושב בדלילות, בעיקר על ידי הסאמים(או בשמם העממי והשגוי – לאפים)שאחראים על איילי הצפון. בלאפלנד השבדית יש שני איזורים פופולריים לטיול – דרך המלך(kungsleden), הפופולרית והידידותית יותר, ופארק סארק, הנחשב קשה יותר ומומלץ לטרקרים מנוסים יותר(תוואי השטח קשה יותר ואין בקתות ללינה).
העונה הפשוטה יותר לטיול היא הקיץ. יש אפשרות לטייל גם בחורף, אך זה מורכב יותר מבחינת לוגיסטיקה ומגבלות. מזג האויר בחורף קשה, ואין שעות אור רבות, אם בכלל.
דרך המלך היא בעצם שביל המשתרע לאורך כמעט 450 ק"מ המתחיל בפארק אביסקו(שהוא איזור טיולים בפני עצמו) שנמצא בקרבת העיר קירונה(העיר הצפונית ביותר בשבדיה). מקובל ללכת מצפון לדרום. הדרך מחולקת לחמישה מקטעים. כל מקטע נקרא על שם נקודת הפתיחה ונקודת הסיום שלו, ואלו שתי האופציות היחידות להתחלת/סיום מקטע, מאחר והן הנקודות היחידות בהן יש תחבורה. לאורכו של כל מקטע פזורות מספר בקתות ללינה. להלן המקטעים ע"פ סדר מצפון לדרום:
1. Abisko->Nikkaluokta – המקטע שאנחנו עשינו
2. Nikkaluokta->Saltoluokta
3. Saltoluokta->Kvikkjokk
4. Kvikkjokk->Ammamas
5. Ammamas->Hemavan
ניתן לבחור לטייל בכל אחד מהמקטעים ללא תלות ביניהם. אך בכל מקרה כנראה שתצטרכו להגיע קודם לקירונה, אם באתם מתוך שבדיה. אנחנו בחרנו במקטע הראשון, הכי הגיוני ופשוט מבחינת הגעה וחזרה. התחלנו בפארק אביסקו וסיימנו בעיירה סאמית שנקראת ניקלוקטה, לאחר כ- 100 ק"מ.

מזג אויר ושעות האור באיזור קירונה בחודש יולי:
טמפ' מקסימלית – 17 C
טמפ' מינימלית – 9 C
כמות משקעים ממוצעת: 38 מ"מ
ימים ללא גשם: 25
השמש לא שוקעת בתקופה זו של השנה.
יש לקחת בחשבון שהמסלול שעשינו הררי ושופע מקורות מים ולכן קר יותר. במקומות הגבוהים יותר במסלול הלכנו בתוך שלג שלא הפשיר. אך לא תיתקלו בסופת שלגים או משהו כזה בקיץ.

טסנו משדה התעופה הראשי של שבדיה - ארלנדה, ARN(בין שטוקהולם לאופסלה)לעיר הצפונית ביותר בשבדיה, קירונה, בטיסה פנימית אותה הזמנו מהארץ. משדה התעופה של קירונה KRN נסענו באוטובוס לנקודת הפתיחה, הלא היא פארק אביסקו. לא ביררנו מראש מהן שעות ותדירות האוטובוס הנ"ל, אך זה גם לא קריטי אם מגיעים בשעות היום. במקרה הכי גרוע ניתן לקחת מונית לקירונה, ומשם לנסוע לאביסקו, או ללון לילה בהוסטל ולנסוע למחרת. שמענו על אנשים שנסעו ברכבת מדרום שבדיה לקירונה, מה שייקח מן הסתם הרבה יותר זמן.

נקודת הפתיחה - פארק אביסקו

Abisko tourist/mauntain station. מתחם הכולל 2 בתי מלון – Abisko station hotel ו- Mountain lodge. במתחם יש חנויות, לשכות מידע לגבי מסלולים, חדר אינטרנט, וויי פיי חופשי. בין השעות 8:00-9:00 ו- 17:30-19:00 אמור להיות מדריך מקומי למענה על שאלות.

שהות של יום באביסקו:
אנחנו הגענו מוקדם, שזה בכל מקרה מושג לא קריטי במיוחד במקום שבו השמש לא שוקעת, ולכן ישר פתחנו בטרק. אם תחליטו להישאר יום אחד באביסקו, יש מגוון מסלולים לטיולי יום בסביבת המתחם. אנחנו שמענו המלצות על תצפית Njulla - מרחק הליכה קצרה מאיזור הקבלה נמצא רכבל שמוביל לנקודת התצפית על הר Njulla שגובהו 1162 מטר. ביציאה מהרכבל יש בית קפה וניתן להמשיך לאורך שביל בוצני כ- 200 מטר עד לתצפית הגבוהה מראש ההר. פתוח עד 16:00(לא הספקנו ללכת לשם).

הצטיידות באביסקו:
הצטיידנו מעט באביסקו בחנות לציוד טיולים(פתוחה עד 20:00)בעזרתו של מוכר טיילן שייעץ לנו קצת לגבי המסלול וסיפר לנו איזה קללות הוא מכיר בעברית. ציוד שקנינו:
-אל תוש מקומי שנחשב חזק יותר ממה שאנחנו מכירים מהארץ, ואפילו מריח כמו עץ אורן רענן. היתושים של לאפלנד מאוד קשוחים. אל תשכחו להביא אלוורה למקרה שתיעקצו.
-בלון גז לגזייה. חשוב להביא גזייה עם ראש סטנדרטי שניתן למצוא בלון תואם לה בקלות בחו"ל.
-מזון - פסטה, מן סוג של לחם פומפרניקל, ריבה, וכו'.
-מפה. קצת הרחבה לגבי המפות:
ההבדל בין סימוני החורף לסימוני הקיץ הוא קריטי. סימונים שהם גם לקיץ וגם לחורף מסומנים כסימוני חורף. ישנם סימוני חורף שקשה לעבור בקיץ(אגמים, ביצות וכו')ולכן לא מומלץ ללכת בסימונים המיועדים לחורף בלבד במהלך הקיץ(יהיו לידם סימוני קיץ שבהם תלכו).

בנוסף, רכשנו כרטיס STF - מנוי לדרך המלך בדלפק הקבלה שמול החנות. שזה אומר בתכל'ס שבתמורה לתשלום תמורת המנוי מקבלים הנחה בלינה בבקתות. ההשקעה מכסה את עצמה תוך שני לילות של לינה בבקתות, ככה שזה משתלם אפילו אם לא תחזרו לשם יותר בחיים.

המסלול

יצאנו לדרך. השביל מסודר בצורה מאוד חכמה, קשה להתבלבל וללכת לאיבוד, לאורכו פזורות בקתות ללינה במרחקים של 12-25 ק"מ. ההליכה ביניהן לא אמורה לקחת יותר מיום. הרעיון של הבקתות הוא להוות מקום למנוחה והצטיידות במהלך הטרק כדי שלא יהיה צריך לסחוב הרבה אוכל, או אוהל. המחיר בהתאם – בערך 400 קרונה לאדם ללינה בתוך הבקתה או סביבות 100 קרונה ללינה באוהל מחוץ לבקתה, אך עם שימוש בשירותיה. גם לא צריך לסחוב מים, כי יש אינספור נהרות ואגמים צלולים לאורך המסלול. השבדים פשוט מסתובבים עם כוס מתכת משופצרת לתיק.
ניתן לסחוב אוהל וללון בו בכל נקודה שבה רוצים, אנחנו היינו מעדיפים ללכת כל יום גם עוד 30 ק"מ, ולא לישון בחוץ בקור.

בקתה מאובזרת יותר היא בעצם מתחם שבו בקתה או מספר בקתות מרכזיות לשינה, מטבח מאובזר(כולל צלחות וסכו"ם)עם כיריים על גז(שבארונותיו בדרך כלל מסתתרות שאריות מזון וממתקים שמטיילים אחרים השאירו אחריהם), שירותים כימיים, חדר מחומם לייבוש הבגדים, חנות קטנה עם ציוד ומזון(במחירים מופקעים), וסאונה שבדית(זה בעצם שני חדרים צמודים. בראשון יש קונטיינר עם מים רותחים ועוד אחד עם מים קרים, ושלל דליים ומצקות בעזרתם ניתן למהול את המים לטמפרטורה הרצויה ולשפוך על עצמך. בחדר השני יש סאונה הפועלת על בולי עץ ריחניים בוערים. חוויה אדירה, בייחוד כשכ"כ קר בחוץ, אפילו אם איזה זקן מתעקש לסדר שם בדיוק כשאתה שם). מוגדרות שעות שימוש בסאונה לגברים, שעות שימוש לנשים ובסוף היום פתוח לכולם ללא הפרדה.
בבקתות הפשוטות יותר יש רק חדרי שינה, שירותים ומטבח.
בשום מקום אין חשמל(חוץ מבקבנקייז, ראו בהמשך), ואת המים מביאים מקונטיינרים שאליהם זורמים מים מהנחלים. רמת ההקפדה על הפרטים מדהימה, מהאיבזור של המטבחים ועד מיכלי האלכוג'ל בשירותים.
רצוי לחתום בספר האורחים שאמור להיות בדלפק הקבלה בכל בקתה כדי שניתן יהיה להתחקות אחריכם במקרה הצורך. בכל מקרה תיידעו מישהו לגבי המסלול המתוכנן. אין צורך להזמין מקום מראש. אם נגמר המקום, והסיכוי שזה יקרה קלוש, האחראי ימצא לכם מקום.
אם הגעתם מאוחר מאוד לבקתה, תאתרו את הבקתה של האחראי, ותעירו אותו. אבל באמת שאין סיבה שזה יקרה.

הנוף דרמטי ומהמם. הרים מזדקרים לעבר שמים אפורים, כשפסגותיהם המושלגות אפופות עננים, שמתוכם זורמים מפלים של שלג מופשר לעבר האגמים הצלולים שלמטה. בין ההרים נוצרים עמקים מסולעים ומלאים באגמים ובצמחיה ירוקה. גשרים תלויים מעל נהרות גועשים. עדרי איילי צפון שועטים. בנינו את המסלול כך שהשתדלנו לדלג על הבקתות הפשוטות, מה שהפך את ההליכה לארוכה ומאתגרת יותר, אך את סוף היום למפנק יותר. נדמה שכל בקתה מסמנת היכן הנוף משתנה, וכל יום המראות שונים ומיוחדים. כל אדם שפוגשים בדרך מברך לשלום. השבדים לא כ"כ בקטע של למצוא אנשים חדשים ולטייל איתם כמו הישראלים, אבל בעת השהייה בבקתות כולם מאוד חברותיים ומחליפים חוויות. במסלול שעשינו טיילו אנשים מטווח גילאים נרחב – החל ממשפחות עם ילדים ועד פנסיונרים, וכולם סוחבים את הציוד על הגב(אין אפשרות להשכיר איזה אייל צפון לסחיבת הציוד). זה לא טרק קשה בצורה יוצאת דופן, אך עם זאת, ההליכה ארוכה ולא פשוטה, יש נהרות שצריך לחצות, ירידות ועליות תלולות, וחלק מהזמן צריך ללכת ממש בתוך מים, שלג, ובוץ. קר מאוד, דבר שלא מורגש כמעט בעת ההליכה, ועשוי לרדת גשם לפעמים. כך חלפו להם שלושת הימים הראשונים.
החלק הקשה ביותר בטרק הוא, ללא ספק ההגעה לקבנקייז(אצלנו זה היה היום הרביעי). תוואי השטח היה קשה, המסלול היה ארוך(דילגנו על בקתה אחרת בדרך), והייתה כמות בלתי נסבלת של מדגרות יתושים. בנוסף ירד טפטוף טורדני כל היום, מה שאילץ אותנו להוציא את החלפסים. המשקל של התיקים גם עשה את שלו, לאורך טיפוס קשה ואינסופי בעלייה, שבסופו הגענו ל"בקתה" שהיא בעצם קומפלקס ענק, מאובזר עד כדי פאר(כולל חשמל, וויי פיי ומים חמים זורמים)ותיירותי משום שהיא שוכנת ליד ההר הכי גבוה בשבדיה(הר הקבנקייז – 2104 מטר)העלות היא 460 קרונה לאדם לחדר סטנדרטי שיש בו מקום למספר אנשים(יש שם כמה סוגים). המקום היחיד שבו ניתן לשלם באשראי. הכל שם מאוד גדול ונוח. המטבח והריהוט על טהרת איקאה. לא מומלץ או יותר נכון פשוט אסור לטפס על פסגת הר הקבנקייז ללא ציוד ייעודי ומדריך מקצועי. מדובר בעלייה קשה, בשלג עמוק, ובמזג אויר סוער ובלתי צפוי. בכל זאת לאפלנד. לא היינו ערוכים לכך ולכן עשינו למחרת ההגעה לקבנקייז טיול יום לפסגתו המושלגת של הר אחר, נמוך יותר(הלוך וחזור אל trafala שהיא תחנת מחקר, שלידה יש בקתה קטנה), וחזרנו לעוד לילה בקבנקייז.
את ההליכה ביום האחרון, בילינו בעיקר בתהייה האם ה"לאפדונלד" שסיפרו לנו עליו הוא אמיתי או שצחקו על חשבוננו. 3 ק"מ לפני הסוף גילינו שהמבורגר מבשר איילים זה לא רע בכלל, בעיקר אחרי חמישה ימים של פסטה עם מלח לארוחת צהריים וערב. יש שם מפה גדולה שבה המבקרים מסמנים מהיכן באו. ניכר שהייתה סיכה בישראל ומישהו הוריד אותה! תיקנו את הביזיון והמשכנו בדרכנו. הגענו לניקלוקטה, ישנו בצימר ששייך לאחת המשפחות(היה שלט בכניסה לבית)ולמחרת נסענו באוטובוס בחזרה לקירונה.
אוטובוס מניקלוקטה לקירונה – כל יום ב- 12:00 וב- 16:00, קו 92. פעמיים ביום בלבד. לוקח שעה ועשר דקות. בערך 80 קרונה לאדם.
בילינו שם יום וגילינו עיר מודרנית ורגילה שיש בה אפילו קניון ממותג. בערב ישבנו בפאב מגניב עם מבחר בירות עצום ששכחתי מה שמו אבל קשה לפספס אותו כי אין שם יותר מדי אפשרויות. ישנו בהוסטל(יש בקירונה הרבה)ולמחרת נסענו לשדה התעופה וטסנו בחזרה לדרום.

מקומות לינה לאורך המסלול על פי סדר ההגעה אליהם, מצפון לדרום, והאם הם כוללים חנות לאספקה:
-בקתת abiskojaure שנמצאת בהר שמעל Abiskojarure lake. מרחק של 15 ק"מ ממתחם אביסקו. בקתה גדולה ומפותחת יחסית עם חנות, ועד כמה שזכור לי גם איזשהו סוג של מקלחת.
-בקתת alesjaure שנמצאת לפני Tjaktja pass. מרחק של 20 ק"מ מבקתת abiskojaure. הבקתה הכי מפנקת, מלבד קבנקייז שלקראת הסוף. חנות, המון חדרים, מקלחת וסאונה.
-בקתת tjaktja. מרחק של 13 ק"מ מבקתת alesjaure. בקתה קטנה. דילגנו עליה, לא חושב שיש שם חנות.
-בקתת salka שנמצאת לפני singi. מרחק של 12 ק"מ מבקתת tjaktja. בקתה פשוטה עם חנות קטנה.
-בקתת singi. מרחק של 12 ק"מ מ- salka. דילגנו עליה, מסומנת במפה כבקתה עם חנות.
- kebnekaise mountain station. מרחק של 14 ק"מ מ- singi. קומפלקס תיירותי ענק, שממנו יש אפשרות להתפלג מהשביל ולהגיע ל - trafala - מרחק של 9 ק"מ(בקתה קטנה לדעתי ללא חנות), ואז כדי להגיע לסיום צריך לחזור לקבנקייז ולהמשיך משם.
-העיירה nikkaluokta – צימרים(יקרים). 19 ק"מ מ- kebnekaise mountain station.

השמות השבדיים קצת מבלבלים, אז בצורה מתומצתת, המסלול שלנו היה בנוי כך:
יום 1– הגעה ל- Abisko tourist/mauntain station וישר יציאה לטרק, לינת לילה בבקתת abiskojaure. מרחק 15 ק"מ.
יום 2 – מבקתת abiskojaure לבקתת alesjaure. מרחק 20 ק"מ.
יום 3 – מבקתת alesjaure לבקתת salka. מרחק 25 ק"מ.
יום 4 – מבקתת salka ל - kebnekaise mountain station. מרחק 26 ק"מ.
יום 5 – מ- kebnekaise mountain station לבקתת trafala ובחזרה. סה"כ 18 ק"מ.
יום 6 – מ- kebnekaise mountain station ל- nikkaluokta. מרחק 19 ק"מ.

עלויות

מקבץ עלויות לדוגמא(מחיר לאדם, מומר לשקל):
641.732 ₪ טיסה פנימית לקירונה(הלוך חזור)
82.279 ₪ כרטיס stf(מנוי שמקנה הנחה בלינה בבקתות)
75.148 ₪ אספקה באביסקו
32.911 ₪ מפת מסלול
216.111 ₪ לינה בקתה ראשונה
16.413 ₪ הצטיידות(אוכל)בקתה שנייה
251.674 ₪ לינה בקבנקייז
34.09 ₪ אוכל בקבנקייז
51.976 ₪ לאפדונלד
(בערך)40 ₪ אוטובוס מניקלוקטה לקירונה
27.355 ₪ אוטובוס ממרכז קירונה לשדה התעופה של קירונה

*בהערכה גסה, עלות חלקו של הטרק עצמו, כולל לילה בניקלוקטה, לילה בקירונה, והטיסה הפנימית לקירונה ובחזרה עלתה לנו בערך 2300 ₪ לאדם.

טיפים

  • למסלול שעשינו מומלץ להקדיש 5-8 ימים. תלוי בכם. לנו הטרק לקח שישה ימים, ויכולנו להתקדם מהר יותר. מצד שני, לא היה לנו מספיק זמן לטיול בעוד מקטע שלם, ולא יכולנו להסתכן בלפספס את טיסת החזור מקירונה. ובכלל, אין שום סיבה למהר...
  • תבואו למסלול עם מספיק כסף מזומן ללינה בבקתות ולהצטיידות במהלך הטרק(בעיקר מזון). אם נתקעתם בלי מספיק כסף אני חושב שניתן לשלם בסוף המסלול על לינה. לא זוכר בדיוק איך הפרוצדורה עובדת. אפשר לברר בתחילת המסלול.
  • השבילים מסומנים בקיץ ע"י אבנים צבועות ושלטים. באופן כללי ברור לאן צריך ללכת.
  • תקבלו מיטה ומזרון בבקתות, ובחלקן גם כרית וסדין, אך יש צורך בשק"ש משלכם.
  • כעיקרון אפשר לחיות על מזון יבש בזמן ההליכה ולבשל רק בבקתות, אך אנחנו העדפנו לקחת ערכת בישול קטנה וזה היה נהדר לבשל על גזיה באמצע היום. אין בעיה לבשל על גזיה בכל מקום שתבחרו במהלך המסלול.
  • אם גיליתם שחסר לכם פריט קריטי, אפשר לקנות או להשכיר ציוד בנקודת הפתיחה או בבקתות, אך אל תצפו למחירים זולים.
  • חובה להביא פליז, ביגוד תרמי, חלפסים ומכנס וחולצה להחלפה למקרה שתחליקו בזמן חציית נהר ותירטבו. סביר להניח שהמכנס שלכם יהיה רטוב במידה כזו או אחרת בסוף היום.
  • מומלץ גם לבוא עם נעליים אטומות למים. אנחנו הסתובבנו עם שקיות על הרגליים כל הטרק.
  • אין צורך להביא סנדלי שורש. הסיכוי שתחליטו לטייל בסנדלים בינות לנחלים הקפואים קלוש.
  • אין קליטה בפלאפון מלבד בנקודות הפתיחה והסיום(ובקבנקייז).
  • כאמור חלק מהטיול שלנו לשבדיה כלל ביקור בערים, כלומר היה לנו ציוד שלא היה בו צורך בטרק. השארנו את הדברים בדירתם של קרובי משפחה לפני שטסנו לצפון. אך בהנחה שאין לכם קרובי משפחה בשבדיה, ובמידה ותרצו לטייל גם בערים, כדאי לברר מה ניתן לעשות כדי לאפסן ציוד שאין בו צורך במהלך הטרק.
  • כל מידע כמו מזג אויר, שעות פתיחה, מספרי קווי אוטובוס, ומחירים הוא נכון לעונת הקיץ(חודש יולי), נכון לשנת 2013.
  • למי שמחפש מסלול אתגרי, יש מקטעים שיש בהם אגמים שצריך לחצות בעזרת חתירה בסירות משוטים, וכמובן אפשר לטפס על הר הקבנקייז. ניתן גם להאריך את הטיול ולעשות יותר ממקטע אחד. או בכלל לטייל בפארק סארק, אבל זה נושא למאמר אחר :-)

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )