האגמים הכחולים – מסלול קצר ויפה באיזור יליזובו

טיול של יומיים, הלוך וחזור באותה הדרך, המתחיל בסמוך לעיירה יליזובו ומטפס אל עמק יפה עם אגמים בצבעי תכלת נהדרים, המון פריחה ולא מעט דובים

תאריך הטיול2014 M07
משך הטיוליומיים
עונה מומלצתמאי-אוקטובר

רקע

האגמים הכחולים, או ברוסית – Golubia Azura, הוא איזור הנמצא כ- 20 ק״מ מיליזובו ובו מספר אגמים. המסלול עצמו נוח ופשוט לניווט ולהליכה ואפשר לעשות אותו גם כטיול יום ארוך.
תחילת המסלול באתר סקי הפתוח בחורף, אליו מגיע כביש מיליזובו. אפשר לקחת מיליזובו מונית לאתר הסקי, לתפוס טרמפים או פשוט ללכת את 7 ה- ק״מ הללו.
רוב הדרך מאתר הסקי בתוך יער יפה ומלא פרחים על שביל נוח המטפס לאורך הנחל ובסופה (לאחר עליה של 800 מטרים בסה״כ) מגיעים לעמק רחב ויפה ובו האגמים הכחולים.
חשוב לציין שבאיזור הזה, בדומה להרבה איזורים אחרים בקמצ׳טקה, חיים הרבה דובים ומומלץ מאוד לקרוא את הפרק על דובים בסיפור הדרך שכתבנו על הטיול שלנו במצ׳טקה (מצורף בהמשך).

יום א׳

יצאנו לדרך בצהרי יום שמש נאה במיוחד ועם ראות חריגה לעונה. הגענו ליליזובו באוטובוס, עצרנו לצהריים במסעדת הבית שלנו המגישה אוכל רוסי מצוין וזול והתחלנו ללכת לכיוון אתר הסקי בתקווה לתפוס טרמפ בדרך.
אחרי רבע שעה עצר לידנו רכב שהציע להקפיץ אותנו לשם ואפילו לא הסכים לקבל כסף כשהגענו. באתר הסקי פגשנו כמה כלבים ושומר שכיוון אותנו לתחילת השביל והזהיר אותנו מהדובים. הראנו לו משרוקית ופלשפיר (אבוקה) והוא חייך ואיחל לנו הצלחה.
נכנסו ליער והלכנו על השביל הברור. להפתעתנו היו מעט מאוד יתושים ואת השעתיים הראשונות עשינו בלי רשתות ראש. את מקומם של היתושים תפסו מיליוני פרפרים לבנים-שחורים שעשו אווירה טובה ונהנו מכמות פרחים אדירה. הפרחים בדרך היו מאוד יפים ומגוונים וביניהם פריחה צהובה יפה, סגולה, אדומה וכמות גדולה של סחלבים.
השביל מטפס ביער לאט, ואחרי 8 ק״מ בערך טיפסנו 500 מטרים. בהמשך הדרך נהיית מעט תלולה יותר ויוצאת מהיער. בתחילת יולי, עדין היו שלוגיות בחלקים הגבוהים של המסלול וטיפסנו עליהן לצד המפלים היפים שבנחל.
אחרי 5 שעות הליכה הגענו לעמק מישורי יחסית, המוקף משלושה צדדים בהרים גבוהים שסוגרים סביבו. בעמק היו פרחים רבים, כמה נחלים קטנים והרבה סנאי קרקע שאופייניים לכל האיזורים הגבוהים בקמצ׳טקה. כאן גם נתקלנו לראשונה במסלול בעקבות טריות וצואה של דובים. לפי כמות העקבות עושה רושם שחיים במקום לא מעט דובים שכנראה הסתלקו כששמעו את הצעקות שלנו, רשרוש הסירים על התיק והצעקות הבלתי פוסקות.
הגענו בשעה 20:00 לקצה העמק וראינו שביל תלול מאוד המטפס לכיוון מערב. החלטנו להעיף מבט ואחרי 40 דקות של טיפוס הגענו לסכין צרה המשקיפה על העמק ממנו באנו ועל עמק יפה נוסף. היה ממנה גם מבט יפה לעבר הרי הגעש של נליצ׳בו – קוריאסקי ואוואצ׳ינסקי.
ירדנו חזרה לעמק כדי להקים אוהל, עשינו מדורה ואכלנו ארוחת ערב. את האוכל שמנו בשקית אטומה על סלע באגם רחוק מהאוהל, וקיווינו שלא יבקרו אותנו דובים בלילה.

יום ב׳

אחרי יקיצה טבעית ובילוי של בוקר רגוע על שפת האגם, התחלנו בירידה חזרה. הירידה הייתה מהירה ותוך פחות מארבע שעות כבר היינו חזרה על הכביש. לאחר קילומטר הליכה כעל הכביש כבר תפסנו טרמפ עם בחור נחמד חזרה ליליזובו.

טיפים

  • לאורך המסלול יש הרבה נקודות למילוי מים
  • לאורך המסלול יש הרבה נקודות למילוי מים
  • יתושים- כשטיילנו באזור יחסית לא היו הרבה, אבל זאת עדיין קמצ׳טקה. אז לא לשכוח להביא חומר דוחה יתושים ואמצעי מיגון נוספים

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )