אגם שבלה- האלטאי הרוסי- עם כיוון השעון

טרק של שבוע באלטאי הרוסי עמוק בתוך הרי סיביר. פאס מאתגר וסאונה רוסית על שפת אגם אלפיני.

תאריך הטיול2017 M08
משך הטיולשבוע
עונה מומלצתיולי - אוגוסט אידיאלי יוני/ ספטמבר - ביוני יכול להיות הרבה שלג עדיין בפאס ובספטמבר המזג אוויר הפכפך.

מבוא

ברוסיה אין הרבה מידע באינטרנט על טרקים והמידע שיש ברוסית. את המידע לטרק השגנו מהסיפור דרך של אלון גוטפרוינד וחברים שהיו שם.
הסיפור של אלון מפורט מאוד אבל אנחנו בחרנו לעשות את הטרק בכיוון ההפוך ויותר לאט.
הגעה- אנחנו טסנו לנובוסיביר ומשם נסענו לגרונו אלטייסק ( 7 שעות באוטובוס ) ולמחרת מיניבוס של חמש שעות לצ׳יביט.
ניתן גם להגיע לטרק ממונגוליה למי שיוצא ממערב מונגוליה לנובוסיביר. אנחנו המשכנו משם למונגוליה.
ציוד- בציביט יש מכולת קטנה שיש בא רק דברים בסיסיים לכן קניות כדי לעשות לפני. אנחנו עשינו כבר בנובוסיביר אך אפשר גם בגרונו אלטייסק.
הטרק הוא עצמאי לחלוטין לכן תצטרכו לסחוב הכל עליכם אוכל אוהל וכו.
מים יש בשפע בקבוק של ליטר סיפק אותנו ויוד על מנת לטהר מהנחלים.
הפאס של הטרק הוא לא לבעלי לב חלש והוא מאוד תלול ועם דרדרת והליכה על קרחון משני צידי הפאס. בנוסף מסביב יש מפולות אבנים רק כדי להוסיף אפקטים.

הימים ברובם לא ארוכים במרחק אבל הקצרים מלווים בקטעים קצת יותר טכניים.
יש אתרי לינה כמעט לכל אורך הדרך פשוט תבחרו את האחד שמתאים לכם.
ניווט- המסלול יחסית ברור במיוחד בצד של אגם שבלה. השתמשנו בסיפור דרך של אלון ובעיקר באפליקציית soviet military maps. אם תקנו את הפרו אפשר להוריד מסלולים שאנשים הקליטו ופשוט לעקוב אחרים כמו waze. אני יצרף את המסלול שאנחנו השתמשנו בו.
המסלול מסומן ברוג׳ומים.

יום ראשון

הגענו לציביט בצהריים ולאחר קניית גלידה במכולת והשארת ציד לא נחוץ שם בשקית יצאנו לדרך. בציביט יש דרך עפר שיוצאת מהכפר ( מצידו השמאלי- דרום) שמטפסת למעלה והיא זאת שתוביל אתכם לגשר שחוצה את הנהר שם גם מצטרפים למסלול GPS.
אחרי חמישה קילומטרים יש פיצול שיורד לגשר הראשון. אנחנו ירדנו שם וחצינו את הגשר ( יש שם בריונים קטנים מציביט שגובים 100 רובל לאדם) ומשם מתחיל הטיפוס הארוך. בעונה הזאת יש שפע של אור יום עד מאוחר לכן סיימנו את היום אחרי שעלינו 3/4 מהעלייה בסביבות 8 בערב. במחצית הדרך תפס אותנו הגשם למשך שעתיים.
שימו לב! אנחנו עשינו טעות. במקום לחצות בגשר הראשון היינו צריכים להמשיך עד כמה קמ עד לגשר הבא לחצות שם וכך לחסוך לעצמנו את העלייה הזאת ( שבא גם תרדו בסוף הטיול). הדרך הנכונה היא להמשיך לחצות את הגשר הבא ומשם יש שביל שישר מוביל אתכם לנחל שתלכו בו ביום השני של הטיול עד לפאס.

יום שני

בבוקר סיימנו את הטיפוס שהסתיים בבקתה קטנה שמוכרים שם חלב מותסס שוקולד ולחם מטוגן. פנינו שמאלה וטיפסנו עם השביל ג'יפים עד ללמעלה של הרמה ששם נגלה לנו הפסגות המושלגות שליד הפאס וכמובן שיחי אוכמניות. משם ממשיכים עם הדרך ג'יפים על הרמה עד שיורדים בירידה חדה למטה לנהר הגדול שילווה אתכם בימים הבאים עד הפאס. שימו לב שאין מים מהבקתה עד הנהר הזה אז תקפידו למלא את הבקבוקים שלכם ולתכנן עצירת צהריים. בסוף הירידה החדה אך עדיין לא לגמרי בנהר יש פיצול שבילים האחד ימינה שלוקח לבקתה ( לא לשם) והשני ממשיך לרדת למטה ואז מתעקל ימינה והולך למעלה בנחל. תעברו דרך בקתה ( שם יש מים ) ותמשיכו משם בשביל הולכי רגל דרך היער לאורך הנהר ( מצידו הימני תמיד). בדרך תעבור נחלים קטנים שתצטרכו לחצות ( אין צורך להוריד נעליים). ממשיכים בערוץ בנחל עד שתראו הר באמצע הנחל שאותו תעלו ובצידו השני יש אגם ( יותר כמו עמק מוצף). יש מקום לינה לידו. היינו צריכים לסנן עם בד את המים כי הם מלאים חרסית וגם זה לא היה נהדר.

יום שלישי

זהו היה יום שחשבנו שיהיה קצר, שבעה קילומטרים, אך בשל התוואי היה יום מלא של הליכה. עלינו חזרה להר מהאתר לינה וירדנו לגדה הימנית של העמק דרך שדה בולדרים של חצי שעה. מהגדה הולכים מצידו הימני של האגם שהוא גם מבולדר.
ממשיכים כרגיל ללכת בצידו הימני של הנהר, השביל עובר ביער ויש לשים לב ולחפש רוגומים ולא מעט פעמים איבדנו את השביל. בשלב זה לא היה לנו את המסלול שהורדנו כי ה gps של מי שהעלה אותו היה בלי קליטה בחלק הזה.
יש עלייה ימינה לאגם קטן שימו לב לא לעלות לשם אלא להמשיך לצד הנהר ביער. ממש ליד הקרחון השביל עולה בדרדרת למעלה על השלוחה. בראש השלוחה תראו את אגם בצבע תכלת מאוד יפה. התכוונו לישון שם אבל בסוף התקדמנו עוד כדי להיות יותר קרובים לפאס. יורדים לאגם ומטפסים שוב בנחל עד שמצאנו עוד אתר לינה ליד נחל קטנטן בערך שעה הליכה למעלה.

יום רביעי-פאס

מטפסים על השלוחה שמשמאל למחנה והולכים בראשה לאורך הרוג׳ומים, כל הדרך כל השלוחה מרובה בולדרים. בקצה השלוחה יש אגם קטן ומשם עולים בעמק עד לבסיס הקרחון. הקרחון לא היה מכוסה שלג דבר המקל ההליכה. אין רוגומים בקרחון. אחרי התלבטות איך להמשיך משם בחרנו ללכת במרכז הקרחון על לעלייה לפאס. שימו לב! תתרחקו מהגדות של העמק עד לפאס כי יש מפולות אבנים כל הזמן. תלכו במרכז הקרחון ותהיו ערנים. אין צורך בציוד מיוחד רק ללכת בזהירות. הפאס הוא בגדול נראה כמו קיר שצריך לטפס והוא לקח לנו הרבה זמן בהתיישבות בעובדה שהוא די קצר. העלייה היא דרדרת רצינית מורטת עצבים. אחרי שוקולד סוף סוף בקצה הפאס ותמונה התחלנו את הירידה. יש חבל שמסמן את הדרך למטה אך בשום פנים לא לאחוז בו. הוא מחובר לסלט קטן שפשוט יפול עליכם עם תשענו על החבל.
יורדים על לקרחון. בקרחון לוקחים אלכסון ימינה ומכוונים לצד הימני של העמק. כשיורדים מהקרחון ממשיכים לאורך הרוגומים בשביל עם בולדרים שיוביל אתכם תוך בסופו לאגם קטן וממש יפה ( מרחק חצי שעה משבלה) אנחנו סיימנו את היום שם די עייפים. למזלנו היה לנו סוף סוף יום אחד בלי גשם, שלמזלנו היה היה דל הפאס. ( הלילה פיצה את זה בכמות הגשם).

יום חמישי

השביל יוצא מצידו הימני של האגם ויורד את ה 300 מטר בגובה הנותרים לאגם שבלה בצורה די חדה. סהכ חצי שעה ירידה עד לאגם. באגם מצאנו פינה נחמדה לחנות וישר הלכנו לבקתה שבקצה התחתון של האגם כדי להזמין לחם ולקבוע תור לבאניה ( סאונה רוסית) למחרת בצהריים. למי שיש זמן יש טיול של כמה שעות במעלה הנחל לעוד כמה אגמים הגבוהים משבלה.

יום שישי

אחרי באניה וטבילה באגם הקפוא יצאנו בסביבות 14:00. השביל מכאן יורד לאורך הנחל של שבלה מצידו הימני והוא מאוד ברור ונח ( למעט קצת ביצות). אחרי עשרה קמ תגיעו לפיצול נחלים שם תעזבו את הנחל של שבלה ותעלו בנחל הימני ותתחילו לטפס. הלכנו משהו כמו שעה עוד למעלה עד שהגענו לנקודה שהשביל פוגש שוב את המים ושם חנינו במחנה נחמד.

יום שביעי

יום ארוך במרחק. המשכנו לעלות לאורך הנחל. השביל חוצה את הנחל מספר פעמים וממשיך לטפס עד שמגיעים לרמה גדולה. על הרמה יש שביל ג'יפים ברור. עוקבים אחרי השביל ג'יפים כחמישה קמ עד שתגיעו חזרה לבקתה שעברתם בא ביום השני. מכאן המסלול כמו שתיארתי ביום הראשון רק הפוך.

טיפים

  • כיוון המסלול- אנחנו בחרנו בכיוון הזה כי רצינו לשמור את אגם שבלה יחסית לסוף. החסרון של הכיוון הזה שהעלייה לפאס אמנם יותר קצרה ( כי ישנים יותר גבוה לעומת הצד השני) אך הרבה יותר מאתגרת. יותר קל להתגלש את מה שאנחנו טיפסנו בשני צעדים קדימה אחד אחורה.
  • תהיו מוכנים לגשם. ציוד גשם טוב הכרחי גם בעונה יורד גשם.
  • למי שלא חפץ לעשות את הפאס אפשר לעשות הלוך חזור לאגם שבלה עדיין מאוד מאוד יפה. אפשר גם להגיע לשם בסוס כנראה שאפשר לארגן את זה בציביט.
  • יש אתר קמפינג עשר דק הליכה צפונה מציביט. מגיעים משביל עפר שיוצא מהתחנות דלק של ציביט. שמו kochevnik. בגדול כמו חורשת טל כזה. יש שם יורטות בקתות אפשר להקים אוהל ובאניה ואינטרנט.
  • אפשר לסדר מציביט הקפצה לגשר בג'יפ או ואן על מנת לחסוך את ההליכה על הדרך עפר של ה 5 קילמוטר.
  • בגורנו אלטייסק ישנו ב etno hostel. הוא היה נחמד.
  • המיניבוס לציביט יוצא מהתחנה המרכזית של גורנו אלטייסק. את האוטובוס לגורנו אלטייסק מומלץ להזמין כמה ימים מראש באינטרנט אנחנו נעזרנו בהוסטל שלנו בנובו כדי לעשות את זה. יש אפשרות גם של לטוס מנובו לגרונו עם

קבצים מצורפים

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )