טרק 3 ימים בפאגראש ברומניה ללא אוהל (מפורט)

טרק נהדר ומאתגר ברכס הפאגראש, גם למתחילים. (3 ימים + יום חימום)

תאריך הטיול2017 M08
משך הטיולשבוע
עונה מומלצתקיץ, יוני - ספטמבר

כללי

נתחיל מהסוף, 3 ימים של הליכה לא קלה, ברכס מדהים כמו הפאגראש, השאיר בנו טעם של עוד ורצון לחזור. הפגאראש הוא הכיוני לחלק הרומני של רכס הקרפטים, שחוצה את מזרח אירופה. ישנם מספר רב של מסלולים לאורך הקרפטים במדינות השכנות לרומניה למשל בפולין וסלובקיה. אציין כי אנחנו ניגשנו לטרק הזה בסוג של הרפתקה, כי לא ידענו בדיוק למה לצפות. אנסה לפרט כאן כמה שניתן כך שלכם יהיה קל יותר לתכנן ולהבין מה האופציות העומדות לרשותכם.
את הטרק התחלנו מהכפר ויקטוריה (Victoria), וסיימנו באגם בלה (Balea Lac). היינו מצויידים בשק שינה בלבד, אין חובה לאוהל. את היתר אפרט בהמשך. אשתדל לפרט בעיקר על הטרק, ופחות על הלוגיסטיקה מסביב.

נוחתים ב- Cluj, ונוסעים לתחילת הטרק

היום הראשון - נחיתה בקלוג':

הטיול שלנו מתחיל בצהרי היום בעיר קלוג’(Cluj), השניה בגודלה ברומניה, הידועה באוכלוסיה הסטודנטים הצעירים המתגוררים בה. מכאן גם המבחר הרב של מסעדות ובתי קפה בעיר. בעיר טיילנו חצי יום בלבד, אך זמן זה הספיק כדי להותיר בנו רושם חיובי על העיר.

היום השני - יום נסיעות מקלוג’ לויסטיסוארה:

למחרת בבוקר לקחנו אוטובוס מקלוג’ לסיביו (Sibiui). הנסיעה אורכת כ 3 שעות. בסיביו הסתובבנו מעט ואכלנו ארוחת צהריים. גם כן עיירה נחמדה, אך לא מיוחדת במינה לתחושתנו. כאן גם קנינו מפת סימון שבילים של רכס הפאגראש, בחנות בשם Habitus Liberia.
את הלילה תכננו להעביר בכפר Vistisoara, הסמוך להעיירה Victoria, ממנה מתחיל הטרק. לשם כך עלינו על הרכבת מסיביו, לתחנה Ucea(אוצ’ה), שהיא התחנה הקרובה ביותר לכפר. מדובר בנסיעה לא ארוכה (כ 60 ק"מ), אך היא אורכת כשעה-שעה וחצי, עקב הנסיעה האיטית של הרכבת.
מתחנת הרכבת אסף אותנו הבעלים של הגטסהאוס בו נבלה את 2 הלילות הקרובים.(גסטהאוס מעולה, המלצה בסוף). אין דרך נוחה אחרת להגיע לכפר, אין תחבורה ציבורית וכנראה שבלי התיאום המקדים עם הבעלים היינו נאלצים ללכת ברגל ולנסות לתפוס טרמפ. (15 ק”מ הליכה מתחנת הרכבת - לא נעים).

יום חימום לקראת הטרק - עמק Sâmbetei

יום 3 – Valea Sâmbetei - יום חימום שהתברר כיום קשה, אך מקסים:
החלטנו שאת היום הראשון ברכס ננצל לחימום, ובהמלצת המארחים, קמנו בבוקר מוקדם לטפס במעלה עמק סמבטי ( Valea Sâmbetei). התכנון היה להגיע עד לבקתת סמבטי (Cabana Sâmbetei), לבשל שם ארוחת צהריים ולחזור חזרה לגסטהאוס.
אך כטבעו של כל טיול טוב, טעינו כבר בתחילת המסלול, ובמקום ללכת על הסימון המשולש האדום(הראשי והמתוייר) הלכנו על העיגול האדום, שבמבט ראשון במפה היה נראה כשביל מקביל שבסוף מתחבר למשולש (השביל הראשי). הטעות הזאת התבררה כעיקוף שדורש עליה מיותרת של כ- 300 מטר ואז ירידה תלולה המתחברת למסלול הראשי. אחרי כ 6 שעות הליכה, הגענו להצטלבות עם השביל הראשי (משולש אדום), אשר משם הטיפוס עד לבקתה נמשך כשעה נוספת לכל היותר. בחרנו לא להמשיך למעלה עקב השעה המאוחרת והתשישות מהטעות. עצרנו להכין תה לגדות הנהר, וירדנו על השביל הראשי למטה.
על מנת להמנע מהטעות, יש לשים לב שלאחר נק' מילוי המים(סככה עם כמה צלבים בה ניתן למצוא נביעת מים, ממוקם ליד בית המלון casa Zmielor) היא גם התחלת המסלול של הנקודה האדומה, ולכן אין להמשיך מכאן בטיפוס למעלה. אחרי מילוי המים יש להמשיך על הכביש עד שמגיעים לתחילת שביל המשולש האדום, ולא לנסות לקצר דרך הנקודה האדומה כמונו.
לטובת מטיבי הלכת שירצו לעשות את המסלול שאנחנו עשינו, לדעתנו זה מסלול יפה יותר מהמסלול הראשי (אותו ירדנו בדרך חזרה לגסטהאוס) מאחר וחלק גדול ממנו הולך על צלע ההר החשוף, ולא בתוך היער כמו המסלול הראשי. וכמו בכלל טעות, יש גם הפתעה, שכן כך זכינו לראות גור דובים לבד על צלע ההר.
המסלול שעשינו מסומן בצורה טובה ברובו, ע"י הנקודה האדומה. מתחיל מנקודת נביעת המים בטיפוס במעלה העמק. ישנה פניה אחת חשובה, כאשר מגיעים לRefuge Dragus(בתמונה), יש לפנות מזרחה (שמאלה), לכיוון השביל הראשי. אחרי הליכה קצרה בצמחייה גבוהה, מגיעים לירידה תלולה בגובה מצטבר של כ300 מטר. מדובר במדרון תלול ולא פשוט, יש ללכת בזהירות, כולל חציה של כמה ערוצי נחל.

יום א' של הטרק - בקתת Turnuri

יום 4 – תחילת הטרק,מ Victoria לCabana Turnuri.
את היום התחלנו ממש למרגלות הרכס, תודות לטרמפ באדיבותו של בעל הגסטהאוס, אשר חסך לנו הליכה משעממת של שעתיים לכל הפחות מהכפר עד לקצה הדרומי של ויקטוריה ממנה מתחיל הטרק.
אין הרבה מה להרחיב על היום הזה, מדובר בטיפוס מצטבר של כ1000 מטרים (מ500 עד 1500). יום עם נוף יפה, טיפוס במעלה הגיא, שביל שרובו כבוש היטב, ומסומן מצויין. ההליכה ברובה בתוך היער. עם היציאה מהיער נחשפים לבקתה הצנועה, שהנוף ממנה מצדיק את הטיפוס שנמשך כל היום. מיהרנו להוריד ציוד וללכת להתרחץ בנהר לפני שנהיה קר. כמובן שהמים קרים אך מרעננים, לא יכולנו לבקש יותר אחרי יום קשה.
הטיפוס לא קשה טכנית, אך הוא ארוך. לנו לקח כ 8 שעות הליכה, בקצב הליכה סביר עד איטי עם תיקים כבדים.
בבקתה אפשר לקנות אוכל בסיסי(חביתה, מרק, לחם ואולי דברים נוספים). אנחנו בישלנו לעצמנו. יש בבקתה משהו כמו 12 מיטות אולי קצת יותר. יש מזרן פשוט ושמיכות, צריך שק שינה. אין חשמל להטענה. מיטה עלתה סביב ה60 ליי.
ישנה אפשרות להמשיך עד לבקתה העליונה עוד באותו היום, הטיפוס לא קשה ואורך לכל היותר שעתיים. אנחנו היינו עייפים והחלטנו להעביר את הלילה בבקתה התחתונה.

יום ב' של הטרק - בקתת Podragu ופסגת Moldoveanu

יום 5 – יום שני של הטרק, דרך בקתת Podragu, עד לפסגת Moldoveanu, וחזרה לבקתה.
ארוחת בוקר קלה, קפה זריז ויוצאים לדרך, ובשונה מהשביל המיוער עד כה, הפעם כבר הולכים תחת כיפת השמיים(והשמש היוקדת). אחרי טיפוס לא קשה במיוחד של כשעה וחצי נחשפים אל אגם פודרגו (Podragu), שבסמוך אליו נמצאת הבקתה הקרויה על שמו. עם כניסתנו לבקתה פגשנו את הגברת שמתחזקת את המקום, דוברת אנגלית טובה. מבלי שביקשנו, הציעה לנו להשאיר את התיקים הגדולים בבקתה ולצאת אל הפסגה עם תיק קטן, וכך עשינו.
מהבקתה מתחילים בטיפוס של כחצי שעה – 45 דקות, עד שלראשונה מגיעים עד לקו הרכס עצמו (מעבר הרים Saua Podragului), כאן לראשונה נחשפים לכל הפסגות המדהימות מכל עברי הרכס. אל הפסגה יש לפנות מזרחה (שמאלה) – סימון קו אדום. ההליכה לפסגה שונה מאוד מהשביל עד כה. מדובר בהליכה של כשעתיים – שלוש על קו הרכס, כלומר עליות וירידות זו אחר זו. באותה נשימה, אי אפשר שלא לציין את הנוף מיוחד במינו, שכן ההליכה על הרכס חושפת את הרכסים, הגאיות והפסגות המקיפות את השביל מכל עבר.
את הפסגה ניתן לזהות כבר מרחוק, בזכות הצלב הצנוע בראשה, והמטיילים הרבים שפוקדים את המקום כבר משעות הבוקר המוקדמות – עת הראות במיטבה, טרם אידוי הלחות מהקרקע ע”י השמש לכדי ערפל סמיך שפוגע בראות לעבר הכפרים למרגלות ההרים. הטיפוס לפסגה הוא הקשה מכולם. זוהי עליה תלולה, ללא שביל ברור. אך אין זה טיפוס מסוכן, ואורכו שעה לכל היותר.
לפסגה הגענו בשעות אחה”צ, ולכן לא התעכבנו הרבה, מנוחה קצרה, משהו מתוק, וחזרנו על צעדינו למטה עד לבקתה.
לבקתה הגענו בשעה יחסית מאוחרת, בדקות האחרונות שהשמש עוד שלחה קרניה מעבר להרים. עם זאת, מיד עם הגעתנו התחיל גשם, כך שנמנע מאיתנו להתרחץ באגם לצערנו (אין מה לדבר על מקלחות בבקתה).
בקתת פודרגו הרבה יותר גדולה, מדובר בכ- 4 חדרים גדולים עם כמה עשרות מיטות סה”כ(בעלות 40 ליי למיטה), מטבח מסודר יחסית עם תפריט יותר מגוון(מרקים, נקניקים פחמימות) וחדר אוכל עם כמה שולחנות וכסאות. עם זאת, חשוב לשים לב שמדובר בבקתה מתויירת, שכן רבים בוחרים להעביר בה את הלילה. לכן חשוב לא להגיע מאוחר מידי, כדי להבטיח מיטה, ומומלץ גם להביא אוכל. אנחנו בחרנו לבשל בערב ולהזמין ארוחת בוקר למחרת, אך כמעט לא נותר אוכל בבוקר( הוכחה לחשיבות נשיאת מזון ל3 ימים).

יום ג' של הטרק - בקתת Podragu אל Balea Lac

יום 6 – יום שלישי ואחרון של הטרק, מבקתת Podargu, דרך אגם Giurgiuli ואגם Capra עד לבקתת Balea Lac:
אל היום השלישי הגענו כבר די תשושים, ולכן הקפדנו לקום שוב מוקדם, מתוך הבנה כי קצב ההליכה שלנו יהיה איטי. ההתחלה של יום זה זהה ליום הקודם, אך הפעם בתום הטיפוס הראשון לקו הרכס, יש לפנות מערבה (ימינה) לכיוון אגם בלה (Balea Lac) – סימון בקו אדום.
השביל ארוך, וגם הפעם ההליכה על קו הרכס דורשת מספר עליות וירידות שאין דרך להתחמק מהם. להערכתי זה היום הקשה מכולם, אך גם היפה ביותר. יש לקחת בחשבון שמדובר ביום לא פשוט, הכולל טיפוס קצר על מסלע עם שרשראות וכלונסאות, מקטע לא פשוט עם תיקים כבדים.
מעט לפני הטיפוס האחרון של היום, נח לו אגם קרפה( Carpa). לא אכביר במילים, רק אציין שהוא לא פחות יפה בעייני מאגם Balea המפורסם, וחשוב לא פחות, הוא אינו מתוייר כמו אגם בלה. לכן מומלץ לנסות לתכנן את היום כך שישאר מספיק זמן להיכנס לאגם.
לאחר עצירה באגם, המשכנו לכיוון אגם בלה. טיפוס אחרון, ובסופו מתגלה לעיננו אגם בלה ושלל בתי המלון המקיפים אותו. שם גם העברנו את הלילה. סביב האגם כמה מסעדות בנוסף לבתי המלון. הגענו למלון הראשון, Cabana Balea Lac (שימו לב שלא מדובר בבקתה, אלא מלון של ממש), שילמנו 300 ליי עבור 2 מיטות(150 כל אחד), כולל ארוחת בוקר.
ככל הידוע לנו אין בקתות סביב האגם, אך ורק בתי מלון עם חדרים עבור 1-6 אנשים(חדר ל 6 עלה 660).

נסיעה לבראשוב ומשם לבוקרשט

חשוב לציין כי אין תחבורה ציבורית מאגם בלה, ולכן הסתמכנו על טרמפים, שהתברר כהחלטה נכונה. מהאגם 2 כבישים בלבד, אחד דרומה ואחד צפונה. אנחנו בחרנו לעמוד בנתיב לכיוון צפון שם עצרה לנו משפחה שהקפיצה אותנו עד לצומת עם הכביש המוביל לבראשוב. שם מיד עצר לנו בחור צעיר, איתו נסענו עד לביתו הסמוך לבראשוב. למחרת עלינו על הרכבת מבראשוב לבוקרשט.

טיפים

  • ניתן לעלות לרכס מנקודות רבות, אנחנו בחרנו בכפר הקרוב ביותר לרכס, כך שההליכה המשעממת למרגלות ההר תהיה מינימאלית. כמו כן, ניתן לקצר את הטרק ליומיים ולהפוך אותו למעגלי ע”י וויתור על אגם בלה. למשל, לבקש מבעל הגסטהאוס טרמפ לויקטוריה, משם לטפס וללון בבקתת טורנורי או פודרגו, ולמחרת ללכת עד לעמק סמבטי(ללא לינה בבקתת סמבטי) ולרדת עד לגסטהאוס (ההליכה מבקתת סמבטי עד לגסטהואס נמשכת 3 שעות לכל היותר).
  • ההגעה שלנו לטרק הייתה מקלוג’, מאחר והטיסה לשם היתה זולה יותר. ההגעה מבוקרשט ככל הנראה פשוטה יותר (2 רכבות בלבד), אך כנראה לא קצרה באופן משמעותי.
  • לא הזמנו כרטיסים מראש לאוטובוס (נזכרנו בשעה מאוחרת, וכבר לא היה מענה טלפוני), ולכן המקומיים המליצו לנו להגיע מוקדם לאוטובוס הראשון (06:00) שכנראה יהיה פנוי יחסית, ואכן וכך היה. מומלץ להזמין יום לפני כרטיסים. כשקונים כרטיס לרכבת, מומלץ להזמין מחלקה ראשונה, ההפרש במחיר לא גדול ומקבלים קרונות ממוזגים, תוספת חשובה בקיץ הרומני החם כמעט כמו הישראלי.
  • ככלל המקומיים הזהירו אותנו משימוש ברכבות (טענו שהיא איטית ומאחרת) והמליצו להתנייד באוטובוסים. אנחנו התשמשנו בשניהם ולא הייתה לנו בעיה. נהפוכהו, הנסיעה ברכבת מסיביו לאוצ’ה הייתה חוויה בפני עצמה.
  • אין חובה לארוז מזרן שטח. אנחנו ארזנו כי לא ידענו מראש שיהיו מזרנים בבקתות. בכל מקרה, יכול להיות מקרה חריג שאין מיטות פנויות ונותר רק לישון על הרצפה, למצב כזה מומלץ שיהיה מזרן ליתר בטחון.
  • בכל הבנוגע למילוי מים: ישנו מעיין אחד שראינו בתחילת הדרך ביום הראשון. מלבדו לא ראינו נביעות מים נוספות, ולכן מילנו מים מהנחלים. יש לשים לב שעדרי הכבשים מגיעים עד לפסגות הגבוהות ביותר, ולכן אין הבטחה כי זרם המים נקי מצואת כבשים. אנחנו נעזרנו בטבליות טיהור מים, אך איתנו טיפסו מטיילים ששתו את המים כטבעם ולא חשו רע. הדבר נתון בהחלטת המטייל (ומזלו).
  • בנוגע לאוכל, בעקרון ניתן לארוז אוכל לארוחות ביניים ולהסתמך על ארוחות בוקר וערב בבקתות. אינני ממליץ על כך וגם בעלי הגסטהאוס הזהיר אותנו ממצב בו לא ישאר מספיק אוכל. ואכן חוויני בפודרגו מצב בו לא נשאר כמעט אוכל בארוחת הבוקר.
  • התמזל מזלנו, ולא פגש אותנו גשם במהלך הטרק. חשוב לתכנן מספיק זמן לגמישות, ולמנוחה של יום-יומיים באחת הבקתות במקרה של גשם, כי לתחושתי המסלול מסוכן בימים גשומים.
  • עלולים להיות ימים חמים בקיץ. האקלים ביער לח מאוד, ולכן חשוב להצטייד בכמות מספקת של מים(לפחות 2 ליטר ליום, אני ממליץ 3 ליטר). פגשנו אנשים שנותרו ללא מים באמצע המסלול.
  • טיפ אולי ברור מאליו, חשוב לקחת כמה שפחות ציוד. המסלול כולל הרבה עליות וירידות. כל קילו משמעותי.
  • כאמור, אנחנו ישנו בגסטהאוס למרגלות הרכס, בכפר הסמוך לעיירה ויקטוריה בה מתחיל הטרק. הגסטהואס היה מעולה, בבעלות של אנגלי שהתחתן עם רומניה. חבר'ה צעירים ממש נחמדים, אפילו הכינו לנו חומוס. והכל במחירים הוגנים. אם מישהו מעוניין, ניתן להזמין דרכי בהנחה.(אבל ההמלצה כנה לחלוטין)

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )