טרק ברכס הפגארש – סוף אוגוסט עד תחילת ספטמבר 2014

סיפור דרך עם הרבה פרטים פרקטיים לתרמילאים בפגארש

תאריך הטיול2014 M09
משך הטיולשבוע
עונה מומלצתאביב וקיץ

רקע

רכס הפגראש הוא החלק הגבוה ביותר בשרשרת הרי הקרפטים ברומניה, והליכה עליו מספקת נוף יפהפה ואתגר מרענן גם יחד. הרכס עובר ממזרח למערב וההליכה עליו היא ברובה מעל קו העצים, ככה שהגורם העיקרי שמסתיר את הנוף הוא הערפל שמופיע פעמים רבות.
השבילים על הרכס מסומנים בצורה טובה מאוד כך שגם בערפל כבד אין בעיה לעקוב אחרי השביל. הסימונים הם צורות שונות בצבעים שונים ולפעמים השביל מסומן בשילוב של כמה צורות.
ישנו שביל אחד עיקרי שעובר לאורך הרכס, פחות או יותר לאורך קו פרשת המים, וכל טיול ארוך ברכס יתבסס עליו. סימון השביל הוא כמו סימון שביל אדום בארץ – שלושה קוים צמודים בצבעי לבן, אדום, לבן.
מכיוון שהשביל מתמשך לאורך שיא הרכס, מדובר בשביל שתופר הרבה פסגות, ורובו של הטיול הוא עליה לפסגות או ירידה מהן. עוד חשוב לדעת, שמצפון לקו הרכס יש מספר רב של עיירות ושבילים רבים מחברים אותן לשביל שחוצה את הרכס כך שניתן לחתוך מההר בנקודות רבות.
שתי הנקודות הגבוהות ביותר ברכס ולמעשה ברומניה כולה הן הר Moldoveanu – 2544 מ' והר Negoiu – 2535 מ'.
ישנו כביש אחד עיקרי שחוצה את הרכס מצפון לדרום. בנקודה הגבוהה ביותר בכביש יש מרכז תיירותי עם מספר ביקתות ושוק קטן של אוכל ומזכרות. הנקודה הגבוהה ביותר בכביש נמצאת לא רחוק מהשביל (ירידה של כ-400 מ' גובה), ויש בה יחסית הרבה תעבורה של מכוניות פרטיות. חשוב לציין שלא כל כך קל לתפוס משם טרמפים, כי תיירים לא כל כך עוצרים ומקומיים מגיעים לרוב עם משפחות כך שרוב המכוניות מלאות.

לינה:
ישנן 3 אופציות ללינה במהלך הטרק:
- לינה עצמאית באוהל מותרת בכל מקום, כך שאם אתם עם אוהל ומצאתם מקום נאה בעיניכם, לכו על זה. קחו בחשבון שגם בקיץ קר בלילות ועשוי להיות גשם בכל עונה.
- Shelter – השלטרים הם מבנים שממוקמים לאורך הרכס, ומטרתם היא לספק הגנה מרוח וגשם למטיילים במהלך הלילה. ישנם שלטרים בצורות שונות, אבל בגדול מדובר תמיד במבנה קטן, פתוח תמיד ולא מאוייש פרט למטיילים אחרים, שניתן להיכנס ולישון בפנים (אלא אם כבר אין מקום או משהו כזה). לפעמים השלטרים מכילים מיטות או דרגשי עץ (בלי מזרנים או שמיכות) ולפעמים הם ריקים לחלוטין. בכל מקרה, הלינה בהם היא בחינם. במפה שלנו השלטרים היו מסומנים כבתים לבנים.
המרווח בין שני שלטרים הוא לרוב כחצי יום הליכה.
- (Cabana (cabin – בקתה - בקתות גדולות יחסית שבהן ניתן לקבל מיטה, ולפעמים מקלחת ואוכל, הכל תמורת תשלום – לנו לא יצא לישון בהן כך שאני לא יכול לספר על טווח המחירים או על טיב השירות. ממה שהבנו מדובר במחירים זולים ללינה ויקרים לאוכל ובבקתות ברמה לא גבוה במיוחד. הבקתות מסומנות במפה שלנו כבתים אדומים.

תחבורה:
רכבות – ישנן 3 סוגי רכבות ברומניה –
IC – רכבות של חברת הרכבות הרומנית שנוסעות גם מחוץ לרומניה.
IR – רכבות יחסית טובות שנוסעות בתוך רומניה.
R – רכבות יחסות פחות טובות, ומשמעותית יותר איטיות ויותר זולות.
חשוב להדגיש שכל הרכבות ברומניה איטיות ביחס לארץ ומסע מבוקרשט לעיירה פגרש שלמרגלות הרכס אורכת כארבע וחצי שעות.
מוניות – המוניות בערים מאוד זולות ביחס לארץ ואם אתם שלושה אנשים או יותר זה יכול לצאת מאוד משתלם. שימו לב לנסוע רק על פי מונה. בבוקרשט המחיר הוא קומבינציה של הזמן והמרחק שנסעתם כך שעל כל ק"מ מלשלמים 1.39 ליי ועל כל שעה משלמים 13.90 ליי.
אוטובוסים – לא יצא לנו לנסוע באוטובוסים בינעירוניים, אבל בתוך הערים מדובר בתחבורה זולה ביותר – בבראשוב כרטיס אוטובוס עולה 2 ליי לאדם.
מטרו – בבוקרשט יש רכבת תחתית מאוד נוחה שכרטיס אליה עולה 4 ליי. מומלץ!
טרמפים – אפשר לקחת טרמפים, ממה שהבנו נהוג להציע תשלום על טרמפ.

מפות:
את המפה שלנו קנינו בעיירה פאגארש עצמה בחנות להלן:
שם: sc mircdia tur srl - agentia vacanta
מייל: mircdiatur@yahoo.com
טל': 0268210455
טל'/פקס: 0268216166
כתובת: str. tabacari, bl. 4, parter 505200, fagaras, jud.Brasov.
עובדים: Nicoleta Bentia - 0733022667, cristina Barcuteani - 0733022669
שעות פתיחה:
ימים ב-ו - 09:30-18:00
יום שבת - 10:00 - 13:00 יום א' - סגור.
יש לציין שאנחנו הגענו ב-20:45 וניקולטה הייתה שם ומכרה לנו מפה של הרכס למרות שאלו לא היו שעות הפתיחה. המפה עלתה לנו 18 ליי. מדובר במפה ברמה סבירה +, קווי גובה של 100 מטר ולא מנויילנת - מומלץ להביא ניילון מהבית ולניילן כדי שהמפה לא תהרס בגשם.
בנוסף, ראינו חנות ספרים שמוכרת מפות בעיר SIBIU בכיכר הגדולה של העיר:
טל: 269221060, 369809125.

מזג אוויר:
לנו התמזל המזל, וחוץ מעט גשם ביום הראשון, היה לנו מזג אוויר נוח (ערפילי מאוד מפעם לפעם אבל לא גשום). חשוב לזכור כי האזור לא יציב מבחינת מזג האוויר ואנחנו מכירים אנשים שנתקעו בסופות שלגים, ועל כן חשוב לדעת לחתוך את הטיול אם יש צורך.

דובים: אנחנו לא פגשנו, אבל ביערות בהחלט יש דובים ומפגש איתם יכול להיות לא נעים. אנחנו לא כל כך ידעים לתת מידע רלוונטי אבל מה ששמענו, ואנחנו לא מתחייבים על האמינות הוא כדלקמן:
דובים לא תוקפים בני אדם למטרת טרף. הם תוקפים כי הם מרגישים מאויימים או כי הם מעוניינים באוכל שבתיק.
הדובים נמצאים ביער ולא כל כך מעל קו העצים (אולי אפילו בכלל לא).
דובים לא באים לרעש, ככה שאם אתם הולכים לבד או בקבוצה קטנה ביער תדאגו לעשות רעש מדי פעם (זה תירוץ טוב לקנות משרוקיות :-)).
אם אתם ישנים באוהל ביער, תשנו כ-200 מטר מאיפה שהכנתם אוכל ואכלתם, ורצוי שהאוכל עצמו יהיה תלוי על העצים ומרוחק ממקום הלינה עצמו.
אם כבר פגשתם דוב, אל תברחו בריצה - הדוב רץ מהר יותר מבן אדם!
התגובות ששמענו עליהן הן "לעשות את עצמך מת" או להניח את התיק ולהתרחק לאט לאט בתקווה שהדוב יתעניין בתיק ולא בכם.

היום הראשון, יום ג' 26.8.14

נחתנו ביום שלישי בבוקר ולקחנו אוטובוס בקו 783 לבוקרשט. עלות של כרטיס לשלושה הייתה 15.60 ליי. שער החליפין של הכסף בשדה"ת לא טוב ככה שעדיף להחליף כסף רק עבור הנסיעה ואת שאר הכסף להחליף בבוקרשט. ירדנו מהאוטובוס מעט אחרי כיכר ויקטוריה (איפה שהיה נראה לנו מספיק הומה אדם כדי להיות מקום מרכזי), שם החלפנו כסף - יש שם הרבה דוכני CHANGE וממה שראינו, לכולם יש את אותם שערי החלפה.
משם לקחנו מונית ל- baneasa shopping center - מרכז קניות ענק שכולל בתוכו סופרמרקט ענק בשם carrefour. שם קנינו אוכל לכל הטרק וגם בלוני גז. יש שם גם בלוני נקב, גם בלוני הברגה וגם גזיית הברגה! שעות הפתיחה הן: 08:00-23:00. בנוסף יש שם חנות גדולה בשם brico store. זו חנות דומה ל"הום סנטר" בארץ, וניתן למצוא שם כל מיני כלי עבודה, ציוד לשפצור וגם גזיות נקב.
יש לציין שהמרכז המסחרי קרוב יחסית לשדה התעופה, ככה שיצא לנו לעשות קצת הלוך וחזור. יכול להיות שעדיף להחליף חלק מהכסף בשדה"ת ולנסוע ישר לשם, ומשם להמשיך לעיר להחליף את שאר הכסף. יתכן גם שיש CHANGE באזור המרכז המסחרי עצמו. אנחנו לא חיפשנו.
מהמרכז המסחרי לקחנו מונית לתחנת הרכבת "bucar. nord". מתחנה זו יצאה רכבת ישירה לעיירה פאגארש בעלות של 62 ליי לאדם.
יצאנו מבוקרשט ב- 15:30 והגענו ב- 20:00. כשהגענו, מצאנו נהג מונית נחמד מאוד שלקח אותנו החמישה ליי למרכז, שם קנינו מפה, ומשם ב- 50 ליי לעיירה Breaza אשר מהקצה שלה מתחיל הטרק.
הנהג לא ידע אנגלית אבל הוא ראה את התיקים הגדולים ואת האוהל שלנו והביא אותנו למקום שטוח ונחמד לשים בו אוהל, ממש בתחילת העלייה שנמצאת קצת אחרי קצה העיירה.

היום השני, יום ד' 27.8.14

יצאנו בשעה 09:00, מילאנו מים באחת הבקתות ליד נקודת הלינה שלנו והתחלנו ללכת במעלה הנחל בסימון משולש אדום. השביל מתחיל כשביל ג'יפים והופך לשביל להולכי רגל בלבד לאחר כשני ק"מ. לאחר עוד כשלושה ק"מ יש פיצול, בו המשולש האדום עוזב את הנחל ועולה על הגדה לכיוון CABANA URLEA (1533 מ'). העליה מעט תלולה ומגיעה בסופה לCABANA השוכנת על אוכף. היא נטושה, שרופה ובכללי היא במצב רע ויש בה חולדות.
אחרי ארוחת צהריים ליד CABANA URLEA המשכנו לטפס בסימון משולש כחול ועיגול אדום עד לשלטר בגובה של כ-2,000 מ'. יש לציין שבערך באמצע העליה, העצים מחילים להעלם ואזור השלטר כבר חשוף לגמרי. לאורך העליה מצאנו שפע של פטל אדום וכנראה גם אוכמניות.
לפני שיצאנו מהארץ נאמר לנו שאין צורך ביותר מליטר וחצי מים לאדם בכל נקודה במסלול אך כשהגענו לשלטר היה לנו מחסור במים. לא מצאנו מקור מים ראוי באזור ובסופו של דבר מילאנו את הבקבוקים בשלולית מעופשת למדי וטיהרנו את המים עם טבליות כלור.
השלטר היה בצורת איגלו אדום לבן, וריצפתו הייתה בוצית לגמרי (אין ריצוף). פרט לכמה דרגשי אסבסט משולשים, נמוכים וניידים, השלטר ריק לגמרי.

היום השלישי, יום ה' 28.8.14

קמנו לבוקר מלא רוחות עזות ביותר וערפל, והחלטנו לחכות. לבסוף יצאנו בשעה 11:30 כשהתבהר.
המשכנו לעלות בסימון משולש כחול ועיגול אדום עד לפיצול בין שביל בסימון עיגול כחול לשביל בסימון משולש כחול. השביל בסימון עיגול כחול מוביל לאגם URLEA. מלמעלה האגם נראה מאוד יפה, ויש לשפתו שלטר בו ניתן לישון.
אנחנו המשכנו בטיפוס בשביל בסימון משולש כחול, עד שהוא נפגש עם השביל העיקרי שחוצה את הפאגארש, בסימון פסים לבן, אדום, לבן. מדובר בטיפוס רצוף מתחילת היום (ולמעשה מתחילת הטיול פחות או יותר) עד לשלב זה.
המשכנו על השביל האדום לכיוון מערב עד לשלטר הראשון שנקרה בדרכנו (כ-2,200 מ' גובה). השלטר הזה נראה יותר כמו ביקתה ממתמכת, צבועה לבן עם צלב אדום על הגג. הוא יותר גדול מהשלטר הקודם באופן משמעותי, רצפתו עשויה בטון והוא מכיל 8 מיתות קומותיים ממתכת ללא מזרנים ושולחן קטן ושני כיסאות.
השלטר נמצא על אוכף, ואם יורדים דרומה בואדי מגיעים לנחל ממנו ניתן למלא מים.

היום הרביעי, יום ו' 29.8.14

קמנו לבוקר בהיר, יצאנו סביב 09:00 והמשכנו בשביל האדום, חוצה פגאראש. השביל תופר 3 או 4 פסגות בגובה של כ- 2,450 מ' ובין הפסגות vf. galasescu mare ו- hartopu ursului, מעל אגם estic valea rea מצאנו זרזיף של מים ראויים לשתיה. המשכנו, ואחרי פסגת hartopu ursului הגענו לאוכף שלפני העליה למולדוביאנו (הגבוה בהרי רומניה). באוכף ישנו שלטר נחמד עם שני דרגשי שינה שנכנסים בהם כ- 15 איש סה"כ. בנוסף השלטר מצוייד בכיסא ושולחן.
הטיפוס למולדוביאנו נראה מאוד תלול מלמטה. הוא אכן תלול אבל לא נורא. השביל עצמו עובר על פסגת vistea mare (2527 m) שם השארנו את התיקים הגדולים וטיפסנו למולדוביאנו עצמו כשעלינו רק המסמכים החשובים ופק"ל קפה. מדובר ברבע שעה הליכה לכל כיוון ונוף מרהיב!
המשכנו מהמולדוביאנו בשביל האדום בדרך מתונה מעט יותר ממה שהכרנו עד כה, וכ- 4 ק"מ אחרי ההר הגענו לאוכף ועליו פיצול לשביל בסימון משולש אדום. השביל יורד מהאוכף לאגם אשר לצידו יש CABANA בה ניתן לישון. שמה הוא CABANA PODRAGU, ובנוסף לביקתה, ראינו שאנשים רבים הקימו אוהלים ליד האגם.
אנחנו בחרנו להמשיך לשלטר שהיה מסומן במפה כק"מ מהפיצול בהמשך השביל הראשי, לשפת אגם Podu Giurgiululi. הגענו, והסתבר שהשלטר הרוס לחלוטין!! הלכנו לישון על רצפת הבטון של השלטר ההרוס.

היום החמישי, יום ש' 30.8.14

אחרי רחצת בוקר מרעננת באגם, המשכנו עם השביל האדום וכעבור כשני ק"מ, שכללו טיפוס, ראינו מדרום לקו הרכס את אגם BUDA. האגם שוכן כ- 200 מ' מתחת לקו הרכס אך ניתן לרדת אליו ולהתמקם לידו באוהל.
מעט אח"כ, השביל עובר על גבי 3 שיני סלע גדולות שנקראות "שלושה צעדים מהמוות". מדובר בקטע הליכה מעט מורכב, עם שרשראות עזר, אבל לא נדרש ציוד נוסף על מנת לעבור שם.
בסוף הקטע הזה יש שביל בסימון משולש צהוב שיורד דרומה לשלטר שנמצא בעמק שמתחת לשביל וממשיך ממנו עד לכביש סלול (קטע מכביש הטראנס-פאגארש).
אנו המשכנו בשביל האדום עד לאגם CAPRA, שם אכלנו ארוחת צהריים ואחרי הסתובבות באזור גם החלטנו ללון לשפת האגם באוהל.
חשוב לציין שמאוד קרוב לאגם, מעבר לאוכף שממערב לו, יש ירידה של כ-400 מ' לאזור תיירותי ומסחרי השוכן ליד אגם BALEA. באזור ניתן למצוא מספר CABANAות יקרות למדי וקמפינג. בנוסף יש שם שוק תיירותי למזכרות ואוכל (בעיקר גבינות ונקניקים, לא משהו רלוונטי לבנות עליו להצטיידות באוכל להמשך הטיול). אנו הגענו לאגם CAPRA במוצ"ש, כלומר שיא הסופ"ש, וכל האזור התיירותי שלמטה היה הומה אדם ורועש. האזור הזה הוא גם המקום בו כביש הטראנס-פאגארש חוצה את הרכס במנהרה ומתחיל לרדת מכיוונו השני.
מכיוון שתכננו להמשיך למחרת להר ה-Negoiu (השני בגובהו ברומניה, 2535 מ'), לא היה לנו כדאי לרדת ירידה של כ- 400 מ' כי למחרת היינו מוכרחים לעלות מהצד השני, והעדפנו להקיף את כל הסיפור כמו שעושה השביל האדום הראשי.

היום השישי, יום א' 31.8.14

קמנו בבוקר באגם CAPRA והמשכנו בשביל האדום. לאחר כ-6 ק"מ שכללו תפירה של אוכף יפהפה ו-2 פסגות נוספות, הגענו לפסגה השלישית והאחרונה שלפני ה-Negoiu. מהפסגה נגלה לעיניינו הר גדול, שחור, משונן ושראשו עוטה עננים. בקיצור - מראה יפהפה ומרשים ביותר של הר גבוה שאיכשהו נראה שונה מאוד מכל ההרים שסביבו!
מהפסגה הזו ירדנו לאגם CALTUN שלמרגלות הר ה- Negoiu. לשפת האגם יש שלטר, ובשלב זה מיקמנו בו את התיקים הגדולים על מנת לתפוס לעצמנו מקום ללילה. מילאנו מים ויצאנו לטפס לפסגה עם הציוד הנחוץ בלבד.
התחלנו את הטיפוס בשעה 15:30 כשבשעה 20:30 צפוי להחשיך. אנשים שראו אותנו בדרך האיצו בנו למהר כי זו נחשבת שעה מאוחרת להתחיל בה את הטיפוס.
רוב ההערכות שקיבלנו מרומנים שבדיוק סיימו לרדת את ההר דיברו על כעתיים עד שעתיים וחצי טיפוס עד הפסגה.
לאור כל זאת מאוד מיהרנו, ועם הרבה רעל בעיניים, מעט ציוד וכושר סביר הגענו לפסגה בשעה וחמש דקות (הפאקטור של הרעל בעיניים היה משמעותי למדי… זמן סביר לעלייה בקצב סבבה ועם ציוד זה שעה וחצי שעתיים, בהתאם לכושר).
את הירידה לקחנו יותר באיזי, כי העננים שליוו אותנו לאורך העליה נעלמו, ונחשף לעיינינו נוף יפהפה! לאחר שעה ו-45 דקות ירידה (כולל הרבה עצירות נוף בדרך) הגענו בחזרה לשלטר.
קצת על ה- Negoiu והעליה אליו:
אל ההר עולה השביל האדום הראשי, כאשר בשלב מסויים ישנו פיצול לשביל צהוב שעושה מעקף וחוזר לשביל האדום כמה מאות מטרים גבוה יותר, לפני הפסגה של ההר. החלק שעליו מדלג השביל הצהוב הוא חלק מורכב ומסוכן מאוד לפי מה ששמענו. בנוסף, טייל רומני שפגשנו בהמשך הסביר לנו שעד לפני כמה שנים עוד היה סביר לעבור שם, אך מאז הייתה סופה שהרסה את החלק הזה בשביל ומאז הוא מסוכן אף יותר. בשילוב של הסיכון ורמת החילוץ הנמוכה ברומניה, כך הוא מספר, הרומנים נמנעים מלטפס בחלק הזה ועוקפים אותו באמצעות השביל הצהוב.
פרט חשוב נוסף ששמענו ממספר מטיילים מקומיים, הוא שה- Negoiu הוא נקודה מאוד לא יציבה מבחינת מזג אויר, ושבתוך עשר דקות, אפשר למצוא את עצמך בתוך סופת רוחות אימתנית ומסוכנת, גם אם התחלת את הטיפוס עם שמיים בהירים לגמרי.

את הלילה העברנו בשלטר יחד עם חבורת רומנים נחמדים שטיפסו גם הם את ההר.

היום השביעי, יום א' 01.9.14

חבורת הרומנים שאיתם ישנו הציעה לנו טרמפ למחרת מאגם BALEA, האזור המסחרי, לעיר SIBIU.
כדי לחזור לאגם BALEA מבלי לחזור על אותה דרך בה הגענו לאגם CALTUN שלמרגלות ה- Negoiu בחרנו בשביל בסימון צלב כחול שיורד מהאגם אל העמק למטה, מטפס על השלוחה ממזרח ויורד ממנה לעמק הבא. שני העמקים מאוד פסטורליים ונעימים!
כמה דברים שחשוב לציין:
בהתחלה השביל בסימון צלב כחול חופף לשביל בסימון משולש כחול, שיורד גם הוא באותו הנחל, אבל מגיע נמוך יותר - שימו לב לא לפספס את הפיצול!
בנקודה בה השביל בסימון צלב כחול מסיים לרדת ומתחיל לעלות ראינו כר דשא שנראה נוח ומוגן ללינה בלילה עם אוהל.
הצלב הכחול מתלכד בשלב מסויים עם שביל בסימון עיגול כחול. בהמשך הם מתפצלים שוב כאשר העיגול עולה ישירות לאוכף שמעל הירידה הקרובה יותר לאגם BALEA ואילו הצלב מקיף עוד שלוחה ומסתיים באגם CAPRA (ממנו יש ירידה אחרת לאגם BALEA).
אנחנו בחרנו לעלות ישירות בשביל הכחול. בהתחלה השביל לא מסומן כל כך טוב ולא כל כך רואים אותו בשטח, כנראה כי לא הולכים בו הרבה, אבל אח"כ זה מסתדר. העליה עצמה לקראת סופה נהיית תלולה מאוד. לא מדובר בטיפוס מאוד ארוך אבל בגלל התלילות הוא קשה למדי.
כשסיימנו את העלייה, התחברנו לשביל האדום שברום הרכס (השביל הראשי) וממנו המשכנו לשביל בסימון פסים לבן-כחול-לבן (כמו שביל כחול בארץ). שביל זה לקח אותנו עד למטה, לאזור המסחרי ואגם BALEA.

הנסיעה משם ל-SIBIU ארכה כשעה וחצי (כ-70 ק"מ)

השהייה ב-SIBIU הייתה נחמדה מאוד, העיר העתיקה יפה מאוד וציורית.
ראויה לציין מסעדה נחמדה מאוד שבה אכלנו -
למה היא ראויה לציון?
היא הייתה שקטה ונחמדה
השירות היה אדיב מאוד
היא הייתה זולה (ארוחה מכובדת לשלושה + קינוח טעים במיוחד ובקבוק יין עלו לנו 100 ליי סה"כ לכולם...)
התפריט כלל מנות רומניות מסורתיות (לאו דווקא הכי טעים אבל שווה לטעום בשביל האווירה!)
היה בה מגוון סביר של מנות צמחוניות!! (לצימחונים שביניכם - צפו לקשיים במציאת אוכל צמחוני במסעדות...)
אז אחרי שעשינו תאבון, הנה פרטי הסעדה:
שם: "Sibiul Vechi"
כתובת: str. a.papiu ilarian, nr. 3 המסעדה נמצאת בסמטה צדדית יחסית ולא הכי קל למצוא אותה.
פלאפון: 0740059843
טלפון: 0269210461, 0269212814.
שעות פתיחה: 12:00-24:00 (מנסיוננו בבראשוב - כמעט הכל נסגר ב- 24:00).
www.sibiulvechi.ro

שורה תחתונה

מדובר בטרק נוח יחסית לביצוע. הוא מסומן היטב, לא מורכב להשיג מפות ונקודות הלינה בסדר גמור. הטרק מאוד דינמי בגלל נקודות היציאה הרבות האפשריות, מה שעושה אותו נגיש לשלל אופציות החל מטיול יום ועד טיול של שבוע.
נקודה נוספת שהופכת את הטרק לידידותי למטייל היא נקודות הלינה הרבות (פעם בחצי יום) והעובדה שניתן לשים אוהל בכל מקום.
ובעיקר, והכי חשוב, מדובר בטרק מרהיב!
ממומלץ בחום!
רוני, שרון ואסא

לפרטים והתייעצויות מוזמנים לפנות אלי בתגובות למטה

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )