חודש ברומניה

טיילנו 5 חברים (4 גברים ובחורה אחת, בכושר ממוצע בלי עין הרע :)) ברומניה במשך חודש. חצי מהזמן עשינו טרקים באיזור הקרפטים הדרומיים: בהרי הבוצ'ג'י (bucegi), ברכס הפיאטרה קריאולי (piatra crauilui), בפגראש (fagaras) וברטזט (retezat). בחצי השני טיילנו בקרפטים הצפוניים ובכפרים באיזור ברכב. בסיפור הדרך נפרט על הטרקים שבהם הרגשנו שיש מעט מידע ויש לנו מה לתרום

תאריך הטיול2014 M08
משך הטיולחודש
עונה מומלצתמאי עד אוקטובר

קצת לפני - דברים שכדאי לדעת

כסף - הכסף המקומי הוא הליי (lei, וביחיד lao) והוא די קרוב לערך השקל, אבל הערך שלו הרבה יותר טוב :) המחירים בוודאי משתנים כל הזמן אבל סתם שיהיה מחירים כלליים - מונית - 2 ליי לק'מ לאדם, ארוחה ממוצעת עם קינוח ומנת פתיחה - 25 ליי, לילה בהוסטל - 30-35 ליי
בכל מקרה, אתר מומלץ ודי מדויק על עלות הוצאות - http://www.numbeo.com/cost-of-...

לינה - בערים יש הוסטלים, אבל ברגע שתגיעו לאיזורים קצת יותר כפריים האופציות הופכות להיות יותר בכיוון הפנסיונים (שבהם שוכרים לפי חדר ולא לפי אדם).
בנוגע להתארגנות לטרקים יש שלוש אופציות:
* בקתות (קבאנות) - אופציה מאוד נוחה, מודבר בבקתה שבה יש מיטות דרגשים, הבקתות מחוממות, ברובן (לא בכולן) יש מים זורמים ליד הקבאנה, יש שירותים והכי חשוב - בכל הקבאנות יש תמיד אוכל חם שניתן לקנות ושתיה (מקל מאוד על הגב בנוגע לסחיבת ציוד). יש קבאנות שאפשר גם להיעזר בצוות כדי לקבל המלצות על המסלולים, אבל לא בכולם האנשים אדיבים ועוזרים. מומלץ ליצור קשר עם הקבאנה לפני ש'נוחתים' עליהם כי יכול להיות שתגיעו ולא יהיה מקום, כמעט לכל הקבאנות יש אתר ובו רשום איך אפשר ליצור איתם קשר (טלפוני בדרך כלל) (הוספנו לכל הקבאנות שאנחנו היינו בהם את האתר שלהם)
במספר פארקים יש גם ליד הקבאנה בקתה של שומרי יערות, כדאי ומומלץ להיעזר בהם בנוגע למסלולים שאולי נחסמו כתוצאה מהחורף, מזג אויר, אזהרות לימים הקרובים וכו' (חוץ מזה שהם ממש גברים ויכולים להמליץ על מסלולים מגניבים באיזור)
* אופציה שניה ללינה בטרקים זה שלטר (רפוג'יו) - זה מבנה שיש בו דרגשים בלבד ונועד לתת מחסה ללילה בלבד. שימו לב שאין מים או פריווילגיות אחרות אלא רק מחסה.
* אוהל - יש שטחים לאוהלים בקרבת הקבאנות וכך אפשר להשתמש בשירותים שלהם, וגם אפשר להניח אוהל בכל מקום שנראה לכם נכון.

שפה - אם אתם יודעים רומנית אז מעולה עבורכם, כל אופציה אחרת לא רלוונטית כי הם פשוט לא יודעים אותה. בערים בדרך כלל אנשים יודעים די טוב אנגלית אבל בכפרים רק רומנית! (אפילו הילדים לא יודעים אנגלית ברמה נמוכה). מה שכן יכול לעזור זה לדעת ספרדית (כי אחוז לא קטן מהם היו עובדים זרים בספרד למשך כמה שנים והם יודעים ספרדית בחלקם) או ליפול על עובד זר שהיה בישרל פעם ויודע עברית. בכל מקרה תכינו הרבה דיבורי ידיים ולא מעט 'טלפון שבור'

מפות וציוד טיולים - מומלץ מאוד בחום להצטייד מראש בערים, שם יהיה גזיות ניקוב והברגה ותוכלו גם להשלים חוסרים (מומלץ מאוד לגשת לdechatlon (יש בכל עיר גדולה ברומניה) ושם יש דברים במחירים זולים) וכמובן רכישת מפות. קשה מאוד למצוא מפות אחרי זה בכפרים. (יש שני סוגי מפות - הזולות עולות 15-20 ליי והיקרות יותר בכיוון ה30 ליי, אין באמת הבדל משמעותי בין השתיים חוץ מסוג הנייר)
אם בא לכם לפשפש לפני קצת במפות - אז יש את האתר הזה שמציע מפות לא רעות להתבוננות לפני: http://www.aboutromania.com/ma...

מזג אויר - כמו בכל איזור הררי, מזג האויר משתנה במהירות והוא יכול להיות קיצוני. תוודאו תמיד לפני שאתם יוצאים מה מזג האויר הצפוי עבור כל טרק.

רכס הבוצ'ג'י (the bucegi)

התחלנו בסינאיה אליה אפשר להגיע מהתחנה המרכזית בבוקרטש (גארה דה נורד - gara de nord), יש מספר רכבות "אקספרס" לאורך כל היום, הרכבת יוצאת מרציף מס' 8. כרטיס לכיוון אחד עולה 45 ליי לאדם בקרון הזול, שהוא ממש אחלה עם כיסאות נוחים, והיא מגיעה בתוך שעה וחצי לסינאיה. (המקומות ברכבת ממוספרים אז ודאו שאתם יושבים באמת במקום שקניתם).
תחנת הרכבת בסינאיה נמצאת מתחת לעיירה סינאיה ולכן כדי להגיע לעיירה עצמה יש לעלות בגרם מדרגות עד שמגיעים לגינה נחמדה - חוצים אותה ומגיעים ל'מרכז' (שורת מלונות יוקרתיים ובתי קפה יוקרתיים). לפני שעולים למעלה לעיירה כדאי לדעת שיש חנות סופרמארקט גדולה 'פני' (penny) על הרחוב של הרכבת - פשוט לכו 10 דק' לכיוון דרום, ושם תמצאו את הסופר, ד'א אם קרה והגעתם עד פה ואין לכם גזיה אז יש ממש ממול לסופרמארקט חנות ציוד מקומית ויש לו שם בלוני גז של ניקוב ושל הברגה (אבל לא כדאי להסתמך על זה, ממש כדאי להתארגן לפני בבוקרשט או בבראשוב).
ברחוב הראשי בסינאיה יש מרכז אינפורמיישן שנמצא ממש מול hotel sinaia (וגם ממש מול הרכבל), מומלץ מאוד לא להסתמך עליו - לא על מזג אויר, לא על המלצות מסלולים ולא על מפות. אם קרה והגעתם לשם בלי מפה וכלום תבקשו (יש להם מפה חינמית שבה יש את המסלולים של הבוצ'ג'י ובסה'כ היא בסדר גמור, אל תפחדו לדרוש אותה כי הם לא ממש ששים להציע).
גילינו שהמלונות ממש יקרים ולכן המשכנו קצת יותר על הרחוב הראשי וחיפשנו מוטלים או אכסניות - ומצאנו שני חדרים ב150 ליי לחמישה עם מקלחת ושירותי צמודים והלכנו לאכול ארוחה זולה באחת ממסעדות העיירה
לאחר מכן הלכנו להיפגש עם זוג חברים שהגיע אחרה'צ ברכבת לסינאיה וסיימנו את הערב בבטן מלאה אוכל וקיבה מלאת אלכוהול.(המקום היה בhotel cristina).
(אנחנו עשינו את רכס הבוצ'ג'י ביומיים: יום אחד עליה עד להר אומו ויום ירידה לכיוון בראן, אפשר גם להוסיף עוד יום אחד וללכת לאגם בולבוצ'י (bolboci), כמו כן אפשר להגיע אליו עם רכב בדרך עפר)
בבוקר קמנו, ארזנו תיקים ויצאנו לכיוון הרכבל שיוצא מהעיירה. הרכבל פועל החל מהשעה 0800 כל חצי שעה עד השעה 1630, עלות כרטיס לאדם היא 30 ליי לגובה 2000 (cota 2000, זה רכבל שעולה עד גובה 1400, ואז עוד רכבלון קונקשן עד 2000). מי שרוצה הלוך חזור זה 50 ליי
משם זה הליכה של שעה וחצי על מסלול הפס הצהוב עד לבקתה פיאטרה ארסה (cabana piatra arsa) הליכה מישורית יחסית ומסומנת היטב, משם המשכנו עוד כשעתיים על הפס הצהוב עד לבקתה בובלה (cabana buble) - שימו לב שקצת קשה למצוא את המשך השביל הצהוב החל מפיאטרה ארסה, אבל קל לראות את שביל העפר שמוביל לבקתה, תוכלו להמשיך גם על כביש העפר ולאחר מכן לקחת ימינה בעקבות זרם המטיילים לשביל העפר שעולה במעלה ההר (על כביש העפר מחנות מכוניות ואנשים עושים טיול יום משם לקבאנה בובלה וחזרה. טיפה לפני קבאנה בובלה יש עליה קטנה ואחריה ניתן לראות את קבאנה בובלה. בקבאנה בבובלה יש מספר בולדרים בצורות מגניבות שמשקיפים אל עבר העמק החבוי בתוך רכס הבוצ'ג'י, אחד מהבולדרים נראה כפרצוף של ספינקס (אטרקציה חמודה בדרך). אנשים שעושים טיול יום עוצרים פה וחוזרים חזרה, אבל אנחנו המשכנו לכיוון הר אומו (omu) עוד כ3-4 שעות הליכה על המסלול הצהוב, ממשיכים ללכת לאורך הרכס כשהעמק הולך ומטפס מצד אחד ומהצד השני מרחוק נשקף הנוף של העמק שבו שוכנת סינאיה, בושטני ואזוגה (sinaia, busteni, azuga). לאחר כשעתיים מגיעים לצוק ממנו נשקף הר אומו (omu) שהוא הפסגה הגבוהה של הבוצ'ג'י (2505 מ') והמקום לינה שלנו ללילה זה. משם יש שתי אופציות להמשיך - האחת מעל הצוק, יש לטפס טיפה ומשם נשקף נוף יפייפה, ולאחריו ירידה בבולדרים שלגמרי מצדיקים את העליה ממקודם. אופציה שניה זה ללכת למרגלות הצוק - גם אופציה מעולה עם נוף מדהים לעמק שבו אזוגה נמצאת. ולבסוף בחיבור שני המסלולים האלו מקנחים בטיפוס של כ45 דקות עד לפסגת הר אומו, טיפוס ארוך ובזוית קבועה - די מתיש, אבל בסופו פסגת הר אומו שממנו נשקף נוף מהמם של הרי הקרפטים הסובבים ורכס הבוצ'ג'י המרשים והצוקי. הנחנו את המוצ'ילות בתוך הקבנה (cabana umo - http://www.cabana-omu.ro/), באופן כללי ממליצים לפני היציאה לטרק לנסות ליצור איתם קשר (טלפוני) ולוודא שיהיה מקום עבורכם בקבנה. בכל אופן בקבנה יש חדר אוכל נחמד וחמים, אוכל טוב שמוגש בו במחירים סבירים, 40 דרגשי עץ עם כרית ושמיכות ושירותי בול-פגיעה בחוץ. אבל (חשוב!!!) אין בקבנה הזו מים או גישה למים היא על פסגת הר ואין מים במרחק סביר (אפשר לקנות במחיר מופקע של 6 ליי לבקבוקון של חצי ליטר), אז שימו לב שבנחל הקרוב לפני העליה תמלאו מים (לאחר מכן ביום הירידה אין מים עד ממש מתחת לקו העצים (כשעתיים לפני סיום המסלול ביום השני). יצאנו החוצה להנות מקצת בריזה מקפיאה וקפה חמים לרקע שקיעה באמת מדהימה. בזמן שעשינו שחרורים פגשנו גם בחור מוזר שאיבד את הכלבה שלו, ואת האישה שלו, ואז שוב את הכלבה שלו, ואז את המקל הליכה שלו, ואז שוב את אישתו. באופן כללי אפשר להניח אוהלים בחוץ אבל הרוחות באמת משוגעות וקור כלבים מקפיא.
את הבוקר למחרת התחלנו בתוך ערפל סמיך והתחלנו לרדת במסלול הפס האדום (הירידה לאורך המסלול של היום היא של 1200 מ', כ3-4 שעות הליכה, לאנשים עם בעיות ברכיים - 5-6 שעות), בגלל הערפל טעינו בדרך ובמקום ללכת על המסלול, פשוט ירדנו בדוך מטה בהר. אחרי כמה דקות של ירידה חדה מאוד שמנו לב שמשהו מוזר והתחלנו לחפש את השביל, לבסוף מצאנו אותו תודות לקולות של אנשים רחוקים והקפדנו לא לאבד עוד סימונים (שימו לב ששיטת הסימונים הרומנית דומה לשיטה בישראל - סימון על אבנים או עמודים, אבל הסימנים לא מצביעים על כיוון אלא רק על נקודה ספציפית... אל תעקבו אחרי הכייון שאליו מצביע הסימון!!!). הירידה מהר הייתה מרהיבה! הליכה על גב ההר בין צוקים כך שבכל פעם נגלה חלק אחר של רכס ההרים שמתחת להר אומו ועוד עמקים צרים מנוקדי מעיינות מים ועדרי צאן לבנים, ואדיות סלעיות שיורדות לעמקים רכים מכוסי יערות - פשוט מדהים! לאחר כחצי שעה - 45 דק' ירידה ישנו טיפוס נוסף על פסגה קרובה וממנו שוב נוף מדהים. לאחר מכן הגענו לפיצול בין הפס האדום למשולש הצהוב. המשולש הצהוב הוא מסלול קל יותר, אבל ממש מומלץ להמשיך בפס האודם. אנחנו המשכנו לפס האדום (שמאוד מומלץ), המסלול יורד בחדות מטה ונעזרים בחבלים (ממש לא מסוכן כל עוד אתם לא בתוך ענן), לאחר כרבע שעה מגיעים לגב אחת השלוחות של ההר כאשר משני הצדדים צוקים מטה וההליכה היא ממש על 'סכין ההר' וברקע עמק בראן והעיירות הציוריות עם הגגות האדומים לצד האגמים הכחולים - פשוט מדהים!
לאחד כשעה מתחילים להכנס מתחת לקו העצים ומשם זו הליכה בתוך היער של עוד כשעתיים עד שמגיעים לאתר סקי בפאתי העיירה פוארטה (poarta), משם מדובר על הליכה של כ2-3 קילומטרים עד לעיירה בראן. 3 מאיתנו עשו את ההליכה שהייתה מאוד נחמדה בינות לבתים, ו2 מאיתנו הצליחו לתפוס טרמפ ולחסוך לעצמם עוד יבלת ברגל.
לבסוף הגענו לבראן וגילינו להפתעתנו המולה רבה - מסתבר כי מדובר בסוף שבוע שבו יש חג לאומי - סנט מריה! (15-16 באוגוסט) וכמובן שזה מלווה בפסטיבל בעיירה ואנשים מכל רחבי רומניה (!) הגיעו עד פה לחגוג את המאורע. אז אחרי חיפוש עקר אחרי מקומות לינה בעיירה עצמה, פנינו לגברת נחמדה באינפורמיישן שממקומם מתחת לבית קפה (כדי למצוא אותה צריך לפנות ימינה מכיוון פוארטה ממנו הגענו, כ 200 הפוך מכיוון טירת בראן אחרי העיקול של המדרחוב, יש שלט מעל הביתן שלה שכתוב שם cafe internet, כמובן שהיא לא מדברת אנגלית), והיא מצאה עבורנו מקום לינה בעיירה מאוציו דה ג'וז (moieciu de jos) במרחק 2 ק'מ מבראן (מחיר סביר של 75 ליי לחדר, לאחר מכן כשסגרנו עם המשפחה הזו עוד יום גילינו שהמחיר הוא 60 ליי לחדר ושהגברת לקחה לעצמה 15 ליי 'אחוזי תיווך'). הגענו חמישתנו ועוד זוג ישראלי (שעזר לנו בתרגום מרומנית לעברית) וזוגתו הרומניה ורומני וזוגתו הגרמניה לבית כפרי ממש של משפחה, שם קיבל את פנינו האב השיכור שהיה נלהב לקבל אותנו, האמא והשכנה המובלבלות והבת שהתרוצצה מצד לצד לעזור למשפחה. לאחר שנחנו פנינו לעבר הפסטיבל (או בכינויו הרומני פסטיבלול) שהיה כולו ערב של מוזיקה עם צוענים שיכורים והיפסטר עם ראסטות מוזר, אוכל על האש (אחלה מיצ'י - קבב רומני) והמון המון בירה.
את היום למחרת העברנו בקצב איטי ומנוחתי בעיירה בראן, טיילנו בשוק במדרחוב הראשי, עצרנו ובדקנו כמה וכמה בתי קפה בעיירה (ממליצים את השוקולטה קלדה בmagicafe הוויפי הוא:cafeauamagica. וכמובן איך אפשר שלא להיות בטירת בראן (שנחשבת היפה שבטירות רומניה), כרטיס הוא 25 ליי למבוגר אבל עבור סטודנטים זה 10 ליי, והאמת שלא שווה יותר מ5 ליי, הטירה יפה מאוד מבחוץ עם גינה נחמדה ואגם יפה, אך הטירה עצמה בפנים אינה מרשימה, לא נשרף ממנה נוף יפה במיוחד ועיקר המידע שנמצא בתוכה נוגע להסטוריה רומנית (בטירה שכנו בני המלוכה הרומנית) - בכל מקרה אין ולא קשר עקיף לדרקולה (או לנסיף ולאכיה ולאד דרקול שסביבו נוצרה הדמות הבדויה של דרקולה). בנוסף ניסינו להסתדר לקראת יציאה לטרק יום למחרת - אז צלצלנו להזמין מקום בקבאנה (כמובן ברומנית, לא היה מקום לאחד הימים שרצינו אז תכננו לישון בשלטר) וגם חיפשנו מפה וזה משימה לא קלה, לבסוף אחרי שעה וחצי של חיפושים מצאנו מפה בדוכנים שליד תחנת המוניות במרכז. את הערב סיימנו בארוחה ענקית של כריכי סלופי ג'ו עם ביצת עין ניגרת מעל!!! סופר גדול יש במרחק של כ10 ק'מ בעיר הקרובה זרנשטי (zarnesti) שם יש קארפור, או במרחק של קילומטר לכיוון זרנשטי שם יש סופר-אימג' (super image).
למחרת התכנון היה לצאת בשעה 0830 עם מונית לתחילת המסלול של הפיאטרה קריאולי (piatra crauilui), אך עם בוקר לרומניה היה תכנון שונה בשבילנו ותפס אותנו גשם שלא הפסיק עד ערב אותו היום. את שעות הבוקר (שבהן עוד האמנו שיפסיק הגשם ונוכל לצאת) העברנו בבית בהמון משחקי קלפים. באיזשהו שלב המארח השיכור נכנס והחליט שהוא מלמד אותנו משחק רומני שנקרא 'מָקָאוּ' שדומה באופן מדהים ל'טאקי'. כמובן שאת כל זה הוא הסביר לנו ברומנית כשאנחנו משיבים לו בעברית. לאחר מכן ניסינו ללמד אותו 'יניב' - מה שלא צלח! לבסוף שיחקנו חמישתנו עם הבת והאבא 'ג'אנגל ספיד' כשאחד החברים יושב עם מילון אנגלי-רומני ומנסה לתרגם להם מה זה 'צבע' ומה זה 'צורה'... בוקר מנוצל כראוי :)
בערב שבנו שוב לפסטיבל וסיימנו בידיעה שלמחרת יוצאים לטרק בוודאות (מזג האויר אמור להיות טוב).

הפיאטרה קראולי (piatra crauilui)

תפסנו בבוקר 2 מוניות לכייון זרנשטי (zarnesti) שם מתחיל מסלול הצלב האדום ביחד עם הפס הכחול. הנסיעה לשם הייתה יפייפיה ועברה דרך כביש צידי (112H) עד זרנשטי (ולא דרך הכביש הראשי) שמטפס על הגבעות הרכות של רכס הפיאטרה קריאולי. המונית הורידה אותנו בפיצול בכביש שמוביל מזרנשטי למגורה (magora) הנסיעה עלתה לנו 50 ליי למונית (100 ל5 אנשים) נסיעה של כחצי שעה. ההליכה עד לקבאנה הייתה הליכה של כ3 שעות. התחלנו לצעוד במסלול הפס הכחול כשבתחילה המסלול עובר על כביש עפר די רחב, לאחר כחצי שעה לפתע הכביש נהיה צר מאוד ועובר בתוך קניון עמוק ויפייפה שנקרא קניון זרנשטי (zarnesti gorge, prapastiile zarnestilor), לאחר עוד כ40 דק' של הליכה מישורית יוצאים מהקניון, שם לקחנו ימינה לפס הכחול (שימו לב טוב טוב לסימונים) שעולה בעליה די חדה מעלה ונכנס ממש בתוך היער, אחרי טיפוס של בערך שעה יוצאים מן היער ומגיעים לאחו יפייפה שנח על הגבעות, ובו שתי בקתות ופרות רועות. משם מדובר בעוד עליה של בערך חצי שעה ומגיעים לבקתה קרומטורה (cabana curmatura - http://www.cabana-curmatura.ro... קבאנה הממוקמת בעמק שתחת הרכס, צופה על נוף יפייפה לעבר זרנשטי וללא ספק אחת הבקתות המפנקות (שימו לב ליצור איתם קשר ולוודא שיש מקום, אמור להיות בסביבה גם שלטר\רפוג'י אבל אנחנו לא הצלחנו למצוא אותו). עצרנו שם לצהריים באחד מהשולחנות שבחוץ. לאחד שהתייצנו עם בעלת הקבאנה (שהיא ללא ספק אחת העוזרות בקשר למסלולים באיזור שם, זמני הגעה ומשך הליכה וקושי מסלולים וגם ממש חביבה ויודעת אנגלית מעולה) החלטנו לצאת למסלול קצר (בגלל שעוד נשאר שעות רבות של אור יום לא מנוצל) לפיאטרה מיקה (piatra mica). מדובר במסלול של 3-4 שעות שיוצא ממש מהקבאנה על מסלול הנקודה הכחולה. היא מתחיל בטיפוס חד של כחצי שעה בתוך היער, לאחר מכן מגיעים לפיצול עם מסלול הנקודה האדומה - וממשיכים במסלול הנקודה הכחולה, מגיעים ממש מתחת לצוק הפיאטרה מיקה ואז מתחילים לטפס עם חבלים בצורה כמעט אנכית מעלה. מסלול פשוט יפייפה וכאשר מגיעים לפסגה נהנים מהנוף המרהיב שנשקף על הרכס היפייפה שנטפס עליו מחר כאשר משני הצדדים צוק חד מטה, ועל העמקים שנחיפ תחת הרכס - באמת נוף יפייפה! אפילו הצלחנו לראות איפה בדיוק תחנת הרכבת בזרנשטי ואיפה בראשוב (מרחק 30 ק'מ משם). כמובן שבפסגת ההר יש צלב גדול שמאיר בלילה. ממשיכים ללכת על הנקודה הכחולה ומתחילים לרדת חזרה מטה לעמק, אחרי בערך שעה של ירידה מגיעים למסלול פס צהוב (ליד אחו ובקתה נטושה) שם לוקחים ימינה ומתחילים לחזור לכיוון הקבאנה. בערב אכלנו ארוחה טובה (כמובן במחיר סביר) וקינחנו בשוקו חם וכמובן כמובן שטרודל תפוחים מדהים!!! לא לפספס אותו, הדבר הכי מנחם ומפנק שקיבלנו בקבאנה.
ביום למחרת יצאנו למסלול יום (השארנו את התיקים בקבאנה ויצאנו עם 2 תיקים עם מים ואוכל) ב0730 והתחלנו ללכת על שביל המשולש הכחול (אפשר גם לעלות כמו שעלינו ביום הראשון ובפיצול עם הנקודה האדומה לעלות על הפיאטרה קראולי, בעלת הבקתה המליצה לנו לקחת את מסלול המשולש הכחול כי העליה לרכס פחות חדה וכי לא נפספס הרבה אם נתחבר לגב הרכס בהמשך ולא מתחילתו (על הנקודה האדומה). אחרי הליכה די נינוחה של חצי שעה (שימו לב טוב טוב לא לאבד את הסימון, חלק מאיתנו איבדו אותו וזה לא כיף) מתחילה עליה של כ45 דק' - שעה. עליה קשה חלקה עם חבל וחלקה פשוט לטחון עליה למעלה. אחרי העליה מתחילים ללכת בעקבות הסימון של הנקודה האדומה. הליכה מדהימה על 'סכין ההר' כשמימין נשקף הנוף של רכס הפגראש ומשמאל העמק שבין הפיאטרה קראולי והרי הבוצ'ג'י. חוויה מדהימה - הליכה ממש על צוק משני צדדים! ההליכה היא בין פסגות אז לאורך כל הדרך זה עליות, טיפוסים וירידות מבולדרים (יש גם חלק עם חבלים), מסלול מאוד כיפי ומהמם ביופיו (אם מזג האויר לא טוב - לא לעלות!). לבסוף הגענו ל'לה-אום' (la-om) שהוא הפסגה הגבוהה של הרכס (2237 מ'), (סה'כ עליה מהקבאנה - 600-700 מ').
לאחר שהגענו ללה-אום התחלנו בירידה של כשעה בפס האדום עד למישור, הירידה היא חדה. לאחר שמגיעים למישור (יש שם שלטר la table) ושם פונים לסימון המשולש האדום עד לקבאנה (כשעתיים - שעתיים וחצי שעות הליכה), שימו לב שהסימון החל מפה ועד לקבאנה לא טוב במיוחד, אז לכו לפי ההיגיון, אם אתם הולכים כבר כמה דקות ולא רואים סימון, סימן שטעיתם, תחזרו על עקבותיכם עד שתמצאו מחדש את הסימון שאיבדתם.
הגענו בערב חזרה לקבאנה (היום היה בערך 8 שעות הליכה), כמובן שאכלנו טוב וקינחנו בפאי.
ביום למחרת התחלנו ללכת לכיוון בראשוב (brasov) שהיא העיר הגדולה באיזור ובירת המחוז. התחלנו ללכת בשביל הפס הצהוב לכיוון זרנשטי, הליכה של כשעתיים בכיוון ירידה עד שמגיעים לכביש העפר ממנו באנו ביום הראשון (ממש לנקודה בה ירדנו מהמונית), משם אפשר לתפוס טרמפים, או ללכת ברגל כ3 ק'מ עד שתגיעו לעיר עצמה, ובמרכזה תחנת הרכבת (הדרך הכי נוחה להגיע לבראשוב), יש בקבאנה קורמטורה לו'ז של הרכבת, בכל מקרה יש בתדירות די גבוהה (http://www.regiotrans.ro/mersu...), מדובר בנסיעה של כ45 דק' שעולה 25 ליי לאדם.
כמו כן קיבלנו בקבאנה קורמטורה המלצה להוסטל ממש נחמד קרוב למרכז. על מנת להגיע אליו צריך לרדת בתחנת הרכבת ברתולמיו (bartolomeu), שם לחצות את הכביש ולקחת את קו מס' 5, לרדת אחרי 4 תחנות (זו מעיין חניה מלאה בתחנות אוטובוס), תראו מולכם את ero-hotel. (המרכז הוא במרחק 3 דקות משם) ההוסטל נמצא ברחוב Lungă 8 ונקרא casual hostel לילה עולה שם 30 ליי לאדם (וזול יותר להזמין דרך האינטרנט).
אם בכל זאת תבחרו לחפש בעצמכם תוכלו ללכת משם לכיוון המרכז ולמצוא עוד המון מלונות והוסטלים (לאו דווקא יותר זולים).
סתם עוד קצת טיפים על בראשוב -
אוטובוסים: חשוב לדעת- כרטיסים לאוטובוס קונים בבוטקה קטן בתחנה עצמו ומנקבים באוטובוס! אוטובוס לתחנה המרכזית של בראשוב (כדי להגיע לבוקרשט, או לסינאיה ולהיפך) צריך לקחת מהתחנה שליד ero-hotel קו 4. כדי להגיע לאיזור הקניות בבראשוב (יש שם קרפור גדול (סופר ענק), דקטלון (החנות ציוד ספורט וטיולים) וכו',) צריך את קו 17. ואם תרצו להגיע לטיול יום של שבעת הקניונים תוכלו להגיע מהתחנה המרכזית באמצעות קו 17 ב' (תשאלו את הנהג והוא יגיד לכם איפה לרדת).
הרכבל נחמד מאוד (אפשר לראות מהמרכז איפה הוא נמצא), עולה 5 ליי לכיון ויש נוף יפה מהתצפית למעלה.
אם אתם נמצאים בבראשוב בסביבות ספטמבר כדאי לבדוק - יש בעיר אוטוברפסט, ממש כיף, מלא בירה, הופעות ואוכל (ללא תשלום לכניסה).

רכס הרטזט (retezat)

זה טרק שלא שמענו עליו הרבה, רק המלצה קטנה מאיזה מכר שפגשנו - וחבל! טרק מהמם שלא נופל מאף אחד מהטרקים האחרים. סה'כ זה רכס קטן שאפשר לראות מפסגות את כל הפארק. פארק מלא אגמים יפייפים ופסגות יפות, מלא מפלים ונחלים ונופים באמת יפים! שווה לא לפספס.
הגענו לרטזט באמצעות רכב (יש אופציה להגיע גם באוטובוסים לאחת המעיירות שמקיפות את הפארק: Sălaşu de Sus (וממנה להמשיך ברגל לNucşoara ומשם להיכנס לפארק), cămpu lui neag (ומשם ללכת כמה קילומטרים לקבאנה בוטה על שביל הצלב האדום), Rău de mori (ומשם ללכת ברגל לקבאנה complex Răuşor)). אנחנו הגענו לעיירה לNucşoara ממנה ממשיך שביל עפר שנכנס דרך היער לתוך שטח הפארק נסיעה של כ 20 דק' (בגלל שזה כביש עפר) הביאה אותנו לקבאנה carnic בה אפשר להחנות את האוטו (משלמים 5 ליי ליום ואפשר להרגיש בטוח שצוענים לא יגנבו לך את האוטו) ולקנות כרטיסים לשמורה (לשמורה הזו צריך לקנות כרטיס כניסה שבודקים אותו גם אחר כך, הכרטיס מעניק כניסה לשבוע ועולה 10 ליי לאדם. משם המשכנו על שביל הפס הכחול אחרי רבע שעה יש פיצול קטן למפל 'לולאיה' (cascada lolaia) - נחמד ולא יותר מזה, התחברנו חזרה לפס הכחול והתחלנו לעלות, זה כביש עפר די ארוך ( הליכה של כשעה וחצי-שעתיים) בעליה מדודה ודי מעייפת. ולמזלנו הרב זה גם היה יום גשם נוראי שהגשם פשוט לא הפסיק לרדת. אחרי שעתיים הגענו לקבאנה פיאטרלה (pietrele, http://www.pietrele.ro/). זה יותר כמו סוג של כפר קטן על גדות אחד הנחלים - מלא בקתות פזורות. אפשר להזמין או בקתה רגילה או בקתה 'סופר' (שבא יש חדרים של 4 או 2, מיטות במקום דרגשים, שירותים אמיתיים ונקיים ואפילו מקלחות (לא יודע מי מתקלח במים קפואים.. אבל יש אופציה לדפוקים מבינינו). כמובן שלקחנו את בקתת ה'סופר' שעלתה בסה'כ 30 ליי לאדם. והלכנו לחדר אוכל לייבש קצת את הבגדים שלנו ואת עצמו. בדרך דיברנו עם שומרי היערות של הפארק (נמצא ממש ליד הקבאנה, תשאלו איפה זה ויכווינו אתכם) והם דאגו להראות לנו איזה מסלולים יותר יפים, מאיפה רואים יותר נוף, מה יותר נוח לעשות בירידה ומה בעליה, איפה נחסמו מסלולים ואיפה יש דובים (יש דובים!! אבל אנחנו לא הצלחנו לתפוס אותם). בגלל שהיינו עם רכב היינו צריכים לעשות מסלול מעגלי והם המליצו לנו לשעות שני מסלולי יום מעגליים שהיו מדהימים.
עם בוקר יצאנו למסלול המשולש האדום, המסלול מתחיל בטיפה ירידה לכיוון נחל ולאחריו מתחילה העליה לכיוון הפסגות, טיפוס של כשעה וחצי עד שיצאנו מהיער ואחריו עוד כחצי שעה עד שהגענו לאגם גאלש (lacu galeş), אגם יפייפה וצלול שנחבא בחמוקי ההר. אחרי הפסקת בוהריים המשכנו למסלול הפס האדום. כנראה שהחליפו לאחרונה את הסימונים שם וקצת התברברנו אבל בסוף הצלחנו להתחבר למסלול - שימו לב שהמסלול כעת הוא צלב אדום! עולים לפס על הרכס הקרוב ושם נגלה נוף מהמם של עמקים אלפיניים ואגמים. יורדים מהפס והמסלול ממשיך לצד האגמים ועולה לפס נוסף בהליכה על בולדרים, עצרנו להתרעננות ולהשתאות מהנוף שנשקף מהנקודה והמשכנו לטפס אל פסגת הר הפלאגה (paleaga, 2509), עליה אינטנסיבית של כחצי שעה-45 דק' מהפס. אפשר (וכדאי) לטפס עוד טיפה לפסגה עצמה (שלא נמצאת על המסלול עצמו) פשוט כי הנוף משם מהמם ומרהיב! כבר משם ניתן לראות את אגם בוקורה (lacu bucura) הגדול והיפה. ירדנו מהפסגה וממש בפס שמתצפת על אגם בוקורה פנינו ימינה לכיוון סימון הפס הכחול חזרה לכיוון הקבאנה. ירידה חדה ומאוד מהירה - תוך שעתיים - שעתיים וחצי חזרנו לקבאנה. כמובן שהירידה היתה בין אגמים נוספים ועם נוף יפייפה.
יום למחרת יצאנו בבוקר לטפס את פסגת הר הרטזט (2482 מ'), זו עליה על מסלול הפס הצהוב שיוצא יש מהקבאנה, עליה חדה מאוד על בולדרים ישר על שלוחת ההר, מדובר בעליה לא קלה אבל בדרך מצאנו מלאאא אוכמניות שהמתיקו את העליה, שימו לב שהעליה לפסגת הרטזט עצמו (בתחילה מטפסים בדרך על כמה פסגות אחרות שהולכות ועולות בגובה) היא טיפוס של כשעה, טיפוס מאוד אנכי וחד והסלעים בו מחליקים (מומלץ מאוד לעשות את זה בכיוון העליה ולא בכיוון הירידה), אבל הנוף מלמעלה שווה בהחלט את זה, הנוף מפה שונה מעט מהנוף של פסגת הפלאגה ורואים צד אחר לחלוטים של הפארק (כמובן אגמים, עמקים ויערות) לאחר הירידה מהרטזט מגיעים לפס שבו יש שלט די ברור, לוקחים שם שמאלה למטה לעמק עם סימון המשולש הכחול, ובירידה מהירה מגיעים לעמק שנפתח למטה. עצרנו למנוחה קצרה ליד האגם (lacu stărişoara) הצלול והיפה כשלפתע עדר סוסים ירד בדהרה בדיוק מהמסלול בו אנחנו ירדנו, לפחות 20 סוסים דהרו על פנינו, זה היה מחזה מדהים. אחרי זה ראינו שהרועים שלהם (שלקחו אותם לרעות בחלק השני של הרכס) מרכזים אותם וממשיכים לכוון אותם מטה. לאחר מכן הבאנו שהם פשוט הורידו אותם מהם כי הייתה צפויה סערה באותו הערב.
לקבאנה הגענו בתוך כשעתיים, ומשם המשכנו בכיווננו לעיירה סיביו (שבדיוק כשהגענו היה שם פסטיבל ימי הביניים שהיה מגני).

רכס הפגראש (fagaras)

את הרכס המרשים הזה השארנו לסוף הטיול, אבל ככל שהתקרב הסוף ראינו שלא צפוי לנו מזג אויר טוב. אז החלטנו לבסוף לעבור עם האוטו בטראנספגראשן (דרך שחוצה את הפגראש) ולעשות שם יומיים של טיולי יום על הרכס.
באופן כללי זה נחשב אחד הטרקים היפים ברומניה והוא יכול להיות טרק רצוף של 8 ימים. כדאי להסתכל בהמלצות וסיפורי דרך אחרים כדי ממש לקבל המלצות פרקטיות יותר על הטרק הארוך הרצוף. פה רק נציין את שני מסלולי היום שאנחנו עשינו (המלצה פרקטית יותר לאנשים שנוסעים באוטו ולא מתכננים לעשות טרק ארוך בפגראש):
הטראנספגראש הוא כביש יפייפה שעובר בצורה די פסיכית וסלאלומית עד לגובה הרכס, בדרך יש הרבה נקודות מאוד יפות של נוף ומפל אחד עוצמתי מאוד (גם אם אתם לא מתכננים לעשות את הפגראש - שווה לעשות את הכביש הזה). באמצע הדרך יש את אגם בולה (lacu băla) שהוא אגם באמת יפייפה שהפך למעין מתחם מסחרי - יש שם 2 בתי מלון עם מסעדות, שוק קטן של חנויות מזכרות ואוכל מהיר. לשם מגיעים המון תיירים שלא רגילים לטייל ויוצאים לטיולי יום. הגענו לשם והתייעצנו עם שומרי היער שם שנתנו לנו שני מסלולים חביבים וקלילים ליומיים.
הראשון הוא לעלות בצלב הכחול לפס שמעל האגם (הנוף ממנו באמת יפייפה ומתצפת לאגם נוסף בצד השני של הפס) וללכת על מסלול הפס האדום לאורך המצוק שמעל העמק של אגם בולה ולרדת בצד השני - מסלול נחמד של 3 שעות.
המסלול השני הוא לעלות במסלול הפס הכחול (המסלול שאיתו ירדנו ביום שלפני) וללכת עם הפס האדום עד לפסגת הר נגויו (negoiu, 2535), מסלול מאוד יפה שהולך על גב הרכס כשנופים משני קצוות הרכס נגלים, מסלול עם מעט עליו לפסגות בדרך ויש בו קטע קצר עם חבלים (למרות שלא באמת צריך להיעזר בהם), אנחנו נעצרנו בתצפית על הר נגויו והאגם היפה שלמרגלותיו (lacu caltun) ושבנו חזרה לנסיעה ארוכה את שאר הטרנספגרשן ועד לבראשוב.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )