שבוע בקיגלי- בירת רואנדה

חוויית קאוצ' סרפינג מיוחדת ומעניינת שהשאירה אותנו שבוע בבירת רואנדה המקסימה- קיגלי

גם לרואנדה חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיול2018 M06
משך הטיולשבוע

הגעה

הגענו לקיגלי מקיבויה- יש אוטובוסים לאורך כל היום. הנסיעה עלתה לנו 2800 פרנק ולקחה 4 שעות.
ישנו בקיבויה במלון סיינט ג׳ין, המנהל של המלון הזמין מקום באוטובוס ודאג שיאספו אותנו מהמלון בבוקר. אם לא אוספים אתכם מהמלון, פשוט צריך להגיע לתחנה המרכזית בקיבויה ולשאול שם על האוטובוס לקיגלי.

מקיגלי המשכנו לטנזניה באוטובוס. אפשר לנסוע עד ארושה, הנסיעה ארוכה ולוקחת כ-24 שעות (לא ניסינו, אבל מחוויות של חברים- ארוך וקשוח). אנחנו נסענו עד קהאמה, עיר שממוקמת במערב טנזניה, הנסיעה לקחה כ-14 שעות ולא הייתה קשוחה מדיי.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

לינה- קאוצ' סרפינג

קאוצ' סרפינג זו אפליקציה בה אפשר למצוא אנשים שרוצים לארח בבית שלהם בתנאים משתנים (מבחינת מקלחת, חשמל וכו, מיטה\מזרון\ספה... וגם מבחינת תשלום- יש כאלו שיבקשו תשלום סמלי ויש כאלו שכלל לא) , וכמובן אפשר גם למצוא אנשים שיתארחו אצלכם בבית. (כשפותחים פרופיל באפליקציה אפשר לסמן אם אתם רוצים לארח או שכרגע לא). תתכוננו שפתיחת פרופיל באפליקציה דורשת קצת זמן- הרבה שאלות ופרטים, על מנת שיהיה קשה לפתוח פרופילים מזויפים.

איך ולמה הגענו לזה? היינו בקיבויה וחיפשנו מלון ליומיים בקיגלי. רוב המלונות שמצאנו היו יקרים וסופר- תיירותיים. שמענו מחברה על האפליקציה והחלטנו לנסות. שלחנו כמה בקשות דרך האפליקציה לאנשים בקיגלי וחיכינו לתשובה (בהמשך הסבר על איך זה עובד). לאחר כמה שעות חזר אלינו בחור שנראה לנו נחמד, ושיש לו משפחה- מה שגרם לנו להרגיש שאפשר לסמוך עליו יותר. חשבנו שזו יכולה להיות חוויה נחמדה ומעניינת לחוות חיים של משפחה מקומית, וזה בהחלט התברר כנכון.

איך זה עובד? אז אחרי שפתחתם פרופיל באפליקציה אתם יכולים לחפש את היעד אליו את מגיעים, ושם למצוא את כל האנשים שמארחים. בערים קטנות יכול להיות שתיתקלו בשניים כאלו ובערים גדולות תראו שיש כמה עשרות. תוכלו להסתכל בפרופיל של האנשים שתמצאו, לראות מידע עליהם, לראות דברים שכתבו עליהם ועוד. לאחר שתסתכלו על הפרופילים השונים תוכלו לבחור למי לשלוח בקשה. מומלץ לכתוב בהודעה שתשלחו כמה תהיו, מתי אתם מתכננים להגיע ולכמה זמן.
לנו יצא להשתמש באפליקציה ברואנדה ובטנזניה, ולא נתקלנו באנשים שביקשו כסף עבור האירוח, אבל שמענו שיש כאלו שכן. אנחנו השתדלנו במקום לתת כסף לקנות קצת דברים לבית (אוכל בעיקר), לבשל, לעזור במה שאפשר, ובאחת הפעמים גם מילאנו דלק באוטו כי מי שהתארחנו אצלו הסיע אותנו.. אבל זה כבר עניין של בחירה. בכל מקרה, מומלץ לא להגיע לאירוח רק בשביל לישון בבית של המארח, אלא כן להכיר ולעשות יחד דברים, במידה ומתאים.

שבוע בקיגלי

קיגלי, בירת רואנדה, היא עיר מערבית ומפותחת מאוד. יש בעיר כבישים סלולים ותאורה, מסעדות ברמה גבוהה, מקומות לצאת אליהם... לכמה ימים אפשר ממש להרגיש באירופה. עבורנו זאת הייתה הבירה הראשונה בטיול שהרגשנו בה בנוח והסתובבנו בכיף לבד בכל שעות היום, אולי זה קשור גם בשהות שלנו עם המשפחה אצלה התארחנו, שהכירו לנו את העיר וגרמו לנו להרגיש לרגע בבית.
רוב התיירים שפגשנו נשארים בעיר יומיים-שלושה, בעיקר כנקודת מעבר. אנחנו נשארנו שבוע.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 1

הגענו לקראת הצהריים, הבחור שאצלו התארחנו אסף אותנו מהאוטובוס. נסענו איתו לבית שלו, עשינו קניות בשוק והכנו ביחד ארוחת צהריים. הכרנו את המשפחה שלו ודיברנו איתו. (הבית שהתארחנו בו היה בפאתי העיר, בערך 20 דקות נסיעה באוטובוס מהמרכז, ו15 דקות ברכב פרטי או באופנוע)
בערב יצאנו לעיר ופגשנו חברים שישנו במלון במרכז העיר.

יום 2

הלכנו למוזיאון שמספר את רצח העם שהיה ברואנדה. המוזיאון בנוי בצורה מונגשת, והמיצגים נכתבו באנגלית יחסית פשוטה. בסוף הסיור במוזיאון מגיעים לחדר שמספר על מקרים שונים שהיו בעולם, ביניהם על שואת היהודים. לנו היה מאוד מעניין, ואנחנו ממליצות למי שרוצה להתחבר להיסטוריה ולהבין קצת יותר את המקום.

יום 3

המשפחה שהתארחנו אצלה הזמינה אותנו להצטרף לכנסייה ומשם לארוחה עם חברים. אחת החוויות המיוחדות שיצא לנו להיות בהן! נכנסנו לחלל קטן ופשוט (נראה קצת כמו בית עם במושב), עם במה קטנה, וכיסאות מסודרים בשורות. אנשים עם בגדים צבעוניים ויפים בכל מקום, מחייכים אלינו ושמחים לראות אותנו. במשך כמה שעות כל האנשים שרים ורוקדים- על הבמה יש להקה ששרה ורוקדת, והקהל ממול ביחד איתם חוזרים על התנועות. מחזה מרגש ויפייפה. לאחר שהתפילות הסתיימו, כולם התחלקו לשני מעגלים (בנים, בנות) והיה מעגל למידה. משם המשכנו לארוחת צהריים מושקעת בבית של חברים של המשפחה, גם שם קיבלו אותנו בחיוכים ובשמחה. זו הייתה חוויה אותנטית של חיים עירוניים של משפחה מקומית, של תפילות וריקודים מקומיים ומפגש אמיתי עם אנשים. מומלץ גם למי שלא מתארח אצל משפחה, לנסות למצוא כנסייה ביום ראשון ולהיכנס לתפילות.

יום 4

עשינו יום רגוע בקיגלי- הלכנו לשווקים השונים, ראינו סרט בקניון (יש קולנוע בקיגלי טאוור- אחד הקניונים בעיר- עלה לנו 3,500 פרנק לכרטיס) והסתובבנו בעיר... חזרנו לקראת אחר הצהריים לבית והעברנו את הערב עם הבנות של המשפחה, שיחקנו קלפים ואכלנו יחד ארוחת ערב.

יום 5

נסענו למוזיאונים שנמצאים מחוץ לקיגלי, שמספרים חלק בסיפור הרצח שהיה ברואנדה. מוזיאון אחד נמצא כארבעים דקות נסיעה ממרכז העיר, בכנסייה שהתבצע בה רצח.. המוזיאון לא ממש מספר את הסיפור, אבל אפשר לראות שם שרידים לרצח הנורא שהיה שם (בגדים מוכתמים, חורי ירי בקירות...). אם מחליטים לנסוע לשם, צריך לקחת בחשבון שהכנסייה נראית ממש כמו אחרי הרצח (רק בלי גופות). בנוסף, מומלץ לקרוא על המקרה לפני שנוסעים כדי לקבל רקע. מתאים יותר למי שמתחבר להיסטוריה, מי שלא- עדיף ללכת למוזיאון שבעיר, שמספר את הסיפור בצורה רחבה וטובה יותר.

יום 6

יום הסתובבות נוסף בעיר. הלכנו ל- inema art- מקום מגניב של אומנות, לא גדול במיוחד אבל בהחלט נחמד. יש שם בימי חמישי האפי הוואר עם מוסיקה. הבעלים של המקום מקסימים, הסבירו לנו ועשו לנו סיור. מומלץ! בערב החלטנו להתפנק והלכנו למסעדה סינית שנמצאת על גג של בניין, אפשר לראות משם את העיר מלמעלה (פחות מרשים ממה שזה נשמע), אבל המסעדה עצמה ברמה גבוהה.

יום 7

נפרדנו מהמשפחה, ועלינו על אוטובוס לטנזניה.

טיפים

  • תחבורה בתוך העיר- בודה עולה בין 500 ל700 פרנק, בתוך העיר. אוטובוס פנימי עולה 264 פרנק. יש שעות שעדיף לקחת אוטובוס, אחרי הצהריים נתקלנו בהרבה פקקים והיה שווה לשלם קצת יותר במקום לנסוע שעתיים. בשביל האוטובוס צריך כרטיס (כמו רב קו), אנחנו השגנו אחד, אבל אפשר גם לשלם למקומי שיטען את שלו וינקב עליכם בעליה לאוטובוס.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )