טרק בקפריסין
טרק של 4 ימים באזור הר האולימפוס בקפריסין
| תאריך הטיול | September 2025 |
|---|---|
| משך הטיול | 4 ימים |
| עונה מומלצת | כל השנה |
רקע כללי
עשינו טיול של ארבעה ימים באזור ההר הגבוה בקפריסין. שנינו בני כ- 45 אבל עם נסיון רב בטיולים. הייתי מגדיר את הטיול ככזה שמתאים למיטיבי לכת. הלכנו כל יום כ- 15 קילומטר, ועלינו בסה"כ כ- 2,500 מטר (600 מטר ביום בממוצע). טיילנו בסוף ספטמבר 2025. מזג האוויר היה בין נעים לחם. ביום היה די חם (25-30 מעלות) ובלילה קריר (15 מעלות בערך). הסתדרנו עם בגדים קצרים וחולצה ארוכה בתור "בגד חם". לא הבאנו סווטשרטים.
הלכנו עם ציוד על הגב- שקי שינה ומזרונים (בלי אוהל). בישלנו על מדורה (לא חסרים עצים) וכך חסכנו גם גזיה. לקחנו איתנו 6 ליטר מים כל אחד, ובפועל השתמשנו בכ- 5 ליטר בכל יממה (כולל יום הליכה ולילה עם בישולים).
הרוב המוחלט של השטח הוא מיוער- עצי אורן בעיקר. לכן רוב ההליכה היא עם צל חלקי מהעצים. יש משמעות גדולה אם הולכים על דרכי עפר או שביל רגלי- גם מבחינת הצל וגם כמובן מבחינת ההנאה שבהליכה. השתדלנו ללכת בשבילים רגליים, ורוב הזמן הצלחנו בכך. מבחינת תכנון המסלול- באפליקציות הניווט לא תמיד היה ברור מה שביל רגלי ומה דרך עפר. המעבר לתצלום לוויין עזר לנו בהרבה מקרים להבין. נעזרנו בעיקר באפליקציה שנקראת mapy. נעזרנו בתכנון גם באפליקציה alltrails.
באופן די גורף לא פגשנו אנשים במסלולים- לא מטיילים ברגל ולא בג'יפים. המקומות היחידים שראינו מטיילים היו במסלולים המתוירים: שביל שמקיף את האולימפוס וכן שביל שהולך למפלי קלדוניה.
מבחינת יופי האזור- הגדרתי את האזור בתור "הרחבה של הגליל". אין שם נוף/ תווא מדהים שאי אפשר למצוא בארץ (כמו קרחונים, מצוקים מרשימים במיוחד, קניונים מרהיבים). כן יש שם שטח מיוער וגדול מאוד, כמעט ללא מטיילים, עם הרים גבוהים ונוף, וכן כפרים שכיף לעצור בהם ולהנות מאוכל יווני מצויין. בלא מעט נחלים היתה זרימה של מים (בסוף הקיץ, אחרי חורף שחון במיוחד). מאידך- המים בנחלים לא היו עמוקים וכמעט ולא ראינו מקומות לטבול.
גם ההגעה לשם כידוע קלה יחסית- מרחק ומחיר טיסה נמוכים.
חיות- כמעט ולא ראינו... גם לא היו כמעט יתושים או זבובים (גם יתרון:). ראינו קצת עיזי בר (שדומות לצבי) וקצת ציפורים.
סימון שבילים- השבילים לא מסומנים כמו בארץ לאורך הדרך. כן יש שלטים קטנים שמראים את הכיוון במפגש עם דרכי עפר. עם זאת- השבילים היו ברורים רובם ככולם. יחד עם האפליקציה שמראה לך את המיקום ב GPS, לא הרגשנו שום קושי בניווט.
בתכנון המסלול- חשבנו בהתחלה לעשות טיול "מהים להר". אבל הבנו באיזה שלב שיהיה מדובר בהרבה מאוד קילומטרים על דרכי עפר. לכן בחרנו במסלול שהוא יותר מצומצם בתא השטח הגיאוגרפי שלו (וחצי מעגלי- לצפון, אח"כ מזרח ובסוף דרומה). מאידך- הרווחנו יותר שבילי הליכה רגליים, והתמקדנו באזור היותר יפה של הרכס.
בסה"כ - אם לא מצפים לגדולות ונצורות- מדובר בטיול כיפי, פשוט, זול, ומפלט לטבע שלפעמים קשה להשיג בארץ.
יום 1
המראנו ב- 9 מנתבג, נחתנו ב- 10 בפאפוס, לקראת 11 יצאנו מהשדה ולקחנו משם מונית (100 יורו). ב- 11:30 בערך הגענו לכפר פאנו פאנאיה (pano panagia). את רוב המצרכים הבאנו מהארץ. עשינו עוד השלמה קטנה במכולת באמצע הכפר, אכלנו במסעדה, ובאזור 13:00 התחלנו ללכת.
הלכנו בהתחלה על הכביש, ואז עלינו על דרך עפר (נקודה D). בדיעבד היה חכם יותר להמשיך לנקודה D1 ומשם ללכת כל הדרך על השביל הרגלי (שמעבר להיותו שביל רגלי גם נראה פחות מפותל ולכן קצר יותר). בנקודה E פגשנו את השביל הרגלי. איתו ירדנו עד לעמק. בנקודה F הגענו למבנה קטן ביער (ממש כמו הבית של עמי ותמי, רק עשוי מאבן). ליד המבנה היה מאגר מים גדול מבטון שמוזן כנראה ממעין מקומי. עלינו עליו ופתחנו את מכסה הברזל מלמעלה. המים בפנים צלולים מאוד- מילאנו את הבקבוקים (בלי מטהר מים) וגם התרחצנו (אחלה מקום!). המשכנו קצת בדרך עפר ובשביל רגלי במורד הנחל עד ל- G. משם התחלנו לעלות לאורך הנחל (באמצע המדרון). די מהר התחלנו לחפש נקודה לעצור ללילה, והיה קשה למצוא- כי האזור כולו הוא עם שיפוע רציני ואין מקום שטוח לשים בו שני שקי שינה. בגלל הקושי הזה התקדמנו יותר ממה שתכננו. אחרי חציית הנחל (יש בו זרימת מים), הצלחנו למצוא מקום עם משטח קטן לשים בו את הראש ללילה (H).
יום 2
התחלנו את היום (H) בעלייה ממושכת. בדרך חצינו דרך עפר (I), ואחריה המשכנו לעלות. בהמשך הלכנו על קו גובה עם עליה קלה עד לקו הרכס, שם עצרנו לארוחת בוקר/ צהריים ממושכת (J). אחרי העצירה השביל הפך לדרך עפר עד למפגש עם הכביש (K). הלכנו עוד קצת על הכביש עד למנזר קיקוס (L). מול המנזר יש ברז מים וכן כמה דוכני גלידה/ חטיפים/ מאפים לתיירים. עשינו גם סיור במנזר בין שאר התיירים שהגיעו לשם במכוניותיהם. המנזר יפה וציורי.
אחרי המנזר ניסינו לחסוך כמה קילומטרים של פיתולים בכביש ולכן חתכנו דרך מאגר המים שליד המנזר (M). אחריו ירדנו דרך החורש בירידה תלולה מאוד אך אפשרית. כשהגענו לכביש נתקלנו במצוק ולכן הלכנו שמאלה עד שהצלחנו לרדת לכביש (N, ראו גם חץ על המפה). הלכנו על הכביש (O) עד לשביל רגלי (P). עם השביל ירדנו עד לנחל (Q), ואחרי הליכה קצרה לאורכו / על קו גובה, הגענו לנחל נוסף שהיתה בו זרימה קטנה (R). עלינו לאורך הנחל וקצת מחוצה לו עד שמצאנו אוכף (S) שאפשר להניח בו את שקי השינה שלנו במצב אופקי (גם היום לא היה קל למצוא מקום כזה).
יום 3
התחלנו את היום (S) בעליה תלולה בשביל הרגלי. בדרך חצינו את הכביש (T). בסוף העליה פגשנו דרך עפר, פנינו בה ימינה על קו הרכס. באיזשהו שלב (U) השביל הפך לרגלי וירדנו איתו באופן מדורג לקראת הכפר. בהמשך הוא היה רגלי/ דרך עפר לסירוגין, עד שבנקודה כלשהי (V) הוא הפך לדרך עפר רחבה בואכה הכפר kalopanagiotis (כנראה שמבטאים אותו: קאלו-פאנא- יוטיס). בהגעה לכפר חצינו כמה חצרות בתים ומצאנו את עצמנו על הכביש הראשי. שם התישבנו לאכול בבית קפה/ מסעדה לארוחת בוקר/ צהריים. בהמשך, מעט שמאלה (צפונה) על הכביש מצאנו גם מכולת מורחבת, שבהחלט אפשר להצטייד בה במה שצריך (למעט אולי מגוון ירקות מצומצם יחסית).
ירדנו דרך סימטאות ציוריות עם הרבה בתי מלון ותיירים. אחרי חציית הגשר יש שילוט ימינה למעינות חמים. הלכנו לשם (כ- 100 מטר) וראינו את הנביעה. יש שם גם כמה וכמה בריכות בנחל שאפשר כנראה, במאמץ מסוים, לטבול בהן. ויתרנו על זה. מעל המעינות יש גם כנסיה עתיקה שהיו בה לא מעט תיירים (מסומנת כאתר אונסקו), ולא מעט ציורי קדושים נוצריים. אחרי סיבוב קצר שם המשכנו בדרכנו, והתחלנו לעלות.
עלינו בדרך עפר (שמטבעה- פחות יפה, לא מוצלת) בחום הכבד. התרעננו בדרך מענבים מעולים בצדי השביל. בנקודה X חצינו את הכביש ומייד אחריו עצרנו לארוחת צהריים מאוחרת. תכננו להמשיך בשביל עד לנקודה Y ומשם להתחבר (לפי המפה יש שם איזה חוסר חיבוריות בשבילים) לשביל שעולה לאוכף בנקודה A. כשהגענו לאחד הפיתולים (Z)- ראינו שהשביל שעולה על הרכס נראה אפשרי, וכך עשינו. היתה עליה תלולה אבל בהחלט סבירה. המשכנו על הרכס עד האוכף (A). משם הלכנו למעשה על דרך עפר עד סוף היום, וסיימנו באוכף נוסף בנקודה B, שם ישנו. למרות הגובה (כ- 1500 מטר) לא היה הרבה יותר קר מאשר בלילות הקודמים , וישנו בקלות עם חולצה ארוכה בשק"ש (בלי סווטשרט).
זה היה היום עם הכי הרבה עליות, אבל רובן ככולן היו על שבילים נוחים ולכן בסה"כ - יום סביר.
יום 4
התחלנו (B) גם את היום הזה בעליה... השביל הפך די מהר לשביל רגלי ובאיזשהו שלב הלכנו ללא שביל, בחורש דליל של עצי אורן ענקיים ויפים. ההליכה בחלקה היתה על רכס צר ועם נופים מרשימים בעיקר לכיוון צפון (עד הים). לקראת ההגעה לכביש הגענו לאזור מגודר (כנראה בסיס) והקפנו אותו בלי בעיה מימין. אחרי חציית הכביש (C) פגשנו את השביל ההיקפי של האולימפוס (ובהליכה הקצרה עליו פגשנו לראשונה אנשים). השביל פוגש את מסלול הסקי הקצר די מהר, ואחרי עליה עליו הגענו לנקודה הכי גבוהה האפשרית מהכיוון הזה (נקודה D; פסגת ההר מגודרת).
הפסגה מרשימה בסה"כ כי רואים למרחקים גדולים, ואת הים מדרום ומצפון. עם זאת- יש שם את האזור המגודר, ואת הרכבל ולכן אין שם אווירה פסטורלית ומבודדת.
ירדנו על אחד ממסלולי הסקי, ובאלתור דרך השטח, עד שהגענו לכיכר טרודוס (E) . לאורך התיאור שלהלן- יש לא מעט מקומות שבהם אילתרנו בשטח, ובאופן כללי לא היתה שום בעיה עם זה- אין צמחיה סבוכה או אזורים תלולים שהיקשו עלינו את ההליכה.
בכיכר טרודוס יש כמה וכמה מסעדות וחנויות לתיירים, ומכולת קטנה עם ציוד בסיסי (אין ירקות, יש מעט גבינות ומנות קשות). משם ירדנו דרך "הכביש הישן" עד למסלול של מפלי קלדוניה (F).
ירדנו במסלול של מפלי קלדוניה- המסלול מאוד יפה- הולכים לאורך הנחל הזורם. יש בו הרבה בריכות קטנות, וכמה קצת יותר גדולות. הצלחנו להתרחץ במפלים עצמם, ובבריכה נוספת מעל המפלים. גם במסלול הזה פגשנו כמה וכמה קבוצות מטיילים.
בסוף המסלול הגענו לכביש הראשי, שם גם אמורה להיות מסעדה בקרבת מקום. פגשנו שם מוכר בדוכן פיצוחים/ פירות יבשים. הוא אמר לנו שבדיוק פספסנו את האוטובוס היומי ללימסול שעובר שם בערך ב 3:45. ירדנו לכפר פלאנו פלאטרס דרך הכביש- שם אכלנו ארוחה טובה במסעדה המקומית. בסופר שמול המסעדה עזרו לנו למצוא נהג מונית שלקח אותנו ללימסול (80 יורו).
(החלק האחרון של המסלול לא מופיע במפה המצורפת, אני מניח שתמצאו בעצמכם את פאנו פלאטרס...)
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם