הר קניה והחופים

טיפסנו זוג להר קניה לכבוד יום הולדת עם זוג+מדריך+מדריך טיפוס ופורטר. אחרי זה התפנקות בחופי הקניה המפתיעים.

תאריך הטיולMarch 2022
משך הטיול10 ימים
עונה מומלצתינואר- מרץ כולל

הכנות, טיסה והגעה

הדבר הראשון בהכנות היה למצוא מדריך. חיפשנו באינטרנט הרבה מדריכים מקומיים ומצאנו את האחד- מוחמד. שלחנו לו מייל, ענה לנו מיד ומכאן המשכנו לדבר בוואצאפ. התייעצנו איתו על סוגי המסלולים שההר מציע והחלטנו לבחור לטפס לפסגה במסלול שנקרא BURGRET, מסלול פרעי, לא מסודר כך שרק מדריך שמכיר את השטח, את השמורה יכול לנווט ולדעת לאן ללכת ואיפה להקים אוהל בלילה ליד מקור מים.
בפסגה יש 2 אפשרויות של פסגות. פסגה אחת המגיעה לגובה של כמעט 5000 מטר ברגל, קצת טיפוס על סלעים אבל לא מצריכה ציוד מיוחד. פסגה אחרת שהיא טיפוס סלעים למקצוענים בלבד המגיעה לגובה 5200 מטר. מוחמד מביא איתו מדריך טיפוס מקומי והוא יודע לספק רתמה, חבלים, קסדה ואת שאר הציוד. בלילה לפני הפסגה מבצעים תרגול והסבר על הציוד ומה הולכים לפגוש בעליה לטיפוס זה אך שימו לב שמדובר בטיפוס של 300 מטר, מקצועי, שלוקח הרבה שעות ואין דרילים בקירות אלא רק עוגנים זמניים שהמדריך תוקע ומביא איתו.
לאחר שסגרנו עם מוחמד את המסלול עצמו המשכנו בארגונים.

חיסונים- כדי לקבל ויזה לקניה חייב שיהיה לכם חיסון לקדחת צהובה בתוקף, בכל מקרה מומלץ ללכת לרופא מטיילים כדי לקבל את כל המידע. בקניה יש מלריה ולכן הביאו לנו כדורי מלרון שצריך להתחיל לקחת לפני הטיול ולהמשיך גם בארץ אחרי שחוזרים.
בגלל הגובה לקחנו כדורי גבהים, אורמוקס אך שוב מומלץ להתייעץ עם רופא מטיילים כי אנחנו לא רופאים.

ציוד- אנחנו החלטנו לבשל לעצמו במהלך הטרק ולכן התארגנו מראש על מזון קל, זמין ומזין עוד מהארץ. בשל המשקל ומספר הימים לקחנו פורטר שיסייע לנו לסחוב (שוב, מוחמד טיפל ואירגן).
תוכלו לראות את רשימת הציוד הלא סופית שלנו אבל היא בסיס טוב להתחלת התארגנות.

ויזה- ויזה של חודש שניתן לבצע באתר מראש, לנו לא אפשרו לעשות צק אין ללא זה, לכל אחד זה עולה 51 דולר ומקבלים אישור תוך כמה ימים. לנו המדריך אמר שאפשר לקבל ויזה כשנוחתים אך המציאות השתנתה והם השתדרגו להוציא ויזה רק באינטרנט ולפני. תוודאו שיש לכם 2 עותקים של הויזה המאושרת, אחד נשאר בדרכונים בכניסה לקניה והשני עליכם שבמידה ויבקשו.
במידה ותלכו להוציא בשגרירות הם יוכלו לאשר במקום אבל התשלום ומילוי הפרטים יהיה מהפלאפון שלכם במקום.

מים- להביא פילטר מהארץ, לא לשתות מהברז, גם למקומיים זה לא בריא ואסור.
בהר יש הרבה מקומות למלא, הסתובבנו לשנינו עם 2.5 ליטר ואם נגמר מילאנו במהלך היום.
לכל נסיעה תקפידו שיהיה איתם לפחות ליטר לכל אחד כי חם, לח, ואין תמיד איפה לקנות. (ברכבת עצמה יש)

מכשיר לוויני- החלטנו להביא איתנו מהארץ, בגלל שלא היינו בקבוצה מסודרת ובכל זאת טרק אקסטרימי יחסית.

מחירים:
יום לפורטר- 25 דולר, יום למדריך- 50 דולר, מיסי שמורה- לזוג, ל-7 ימים עולה 634 דולר (יקר!), הקמת אוהל- 20 דולר לשמורה, אם תבחרו לישון בבקתה בלילה לפני הפסגה- 20 דולר לכל ראש.
אם תבחרו לטפס לפסגה עם טיפוס בולדרינג כזה יעלה 500 דולר לכל אחד.
אנחנו שילמנו הכל למוחמד ולא התעסקנו עם תשלום שמורה וכו'.
בסוף לטיפ- הבאנו מהארץ כובע צמר/ רגיל מישראל לכל מדריך/פורטר שעזר לנו וככה הבאנו טיפ טיפה יותר נמוך.

דבר מוזר ופעם ראשונה שנתקלנו בו מבחינת הדולרים-
המרת כסף- בנניוקי קיבלו בבנק משנת 2000 ובמומבסה במלון קיבלו מ2013 וממש בדקו צבע, קרעים ולוקחים יחסית דיי הרבה עמלה אז קחו בחשבון. חוששים שם מזיופים ולכן כנראה זה ככה מחמיר.
שימו לב שהם לוקחים דיי הרבה עמלה על המרת הכסף ולכן תחשבו מראש כמה אתם צריכים ואיפה אתם עושים המרה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

התארגנות והתחלה

נחתנו ב-14 בצהרים (שעה אחת קדימה מבארץ) ורצינו להספיק להתארגן ולהגיע לנניוקי מבלי לבזבז זמן. לכן, קבענו עם מוחמד המדריך מראש שיבוא לקחת אותנו בשדה התעופה ישירות לניירובי, עולה בין 100-120 דולר כיוון. והוא החזיר אותנו לרכבת בניירובי באותו מחיר. כל כיוון לוקח בין 4-5 שעות, תלוי בתנועה ובבניית הכביש.

מלון- ישנו בנניוקי אצל רפיקי, גסטאוס מאוד מינימלי, לא באזור נוח, אין ארוחת ערב אז לקנות לפני שבאים אליו או במלון יותר במרכז העיר.

למחרת, קמנו, הלכנו לבנק להמיר כסף, קנינו בננות קטנות לאנרגיה וב 13:00 יצאנו בגי'פ שמוחמד ארגן לתחילת המסלול. ביום ראשון עלינו 400 מטר בגונג'ל, ראינו עקבות של פילים, הרבה צמחיה והגענו למחנה הלילה שקרוב לנחל קטן.
עליה: 2200 מטר עד 2600 מטר.

יום 2 של הטרק

טיפוס מ-2600 עד 3600. אבל ברור שזה לא עליה דוך, יש הרבה עליות וירידות בדרך.
המסלול אינו מסודר, זה ללכת על סלעים, צמחים, ביער במבוק, ביער רגיל, הנוף כל הזמן משתנה.
היינו לבד בכל המסלול, לא הרגשנו שהמסלול בכלל מתוייר או מוכר, הרגשנו שאנחנו ממש בטבע לבד עם החיות והטבע.
באמצע היום, יצאנו מהנוף של היער וכל הנוף נפתח בפנינו. הצמחייה מתחילה להשתנות ככל שעולים בגובה. גם מבחינת הסוג של הצמחים, הגובה של הצמחים.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 3 של הטרק

טיפוס מ-3600 עד 4200. אבל עולים במהלך היום עד 4500 מטר ואז יורדים דוך למחנה מסודר יחסית עד 4200 מטר.
פעם ראשונה שראינו את הפסגה ואת הכיוון שאנחנו מטפסים אליו. בהמלך היום החלפנו נוף מצמחייה רבה לסלעים וחזזיות. הנוף השתנה בצורה יותר משמעותית לקראת סוף היום, הרגשנו שאנחנו הולכים על הירח, בעולם אחר. הרוח והקור התחילו לחדור בגלל החשיפה והיציאה מאזור העצים והסבך.
קמנו בבוקר, חיכינו שהשמש תשטוף לנו את האזור המאהל כי הכל קפא סביבנו, המים בכלי מים, האוהל, על הקרקע ראינו קצת קרח על הדשא וכו.

יום 4 של הטרק

יום קצר יחסית אך עם עלייה מאוד תלולה. זה היום שמרגישים הכי הרבה את הבדלי הגובה. מטפסים בעליה תלולה מ-4200 עד 4800 מטר ב-3 שעות. במהלך היום רואים אגמים, רואים את הקרחון שמתכווץ כל שנה יותר ויותר, מתקרבים פתאום לפסגה ומבחינים בהבדל בין 2 הפסגות שניתן לטפס אותן- בטיפוס או בהליכה. מתחילים להבין את העוצמה של ההר, את הגובה. ביום הזה פעם ראשונה שפגשנו עוד אנשים שמטפסים את ההר והגיעו במסלולים שונים לבייס של לפני הפסגה.
ביום הקצר הזה, נורא חשוב ההתאקלמות של המחנה הבייס. בלילה של לפני הפסגה החלטנו להתמקם בבקתה שהיתה שם כדי לקבל את מירב הכוחות ולא להתעסק למחרת בקיפול האוהל והקור. לדעתי זו החלטה טובה.
לאחר כמה שעות של התמקמות בבקתה וארוחת צהרים, הלכנו לתרגל את הטיפוס עם הציוד של המדריך טיפוס. הבנו שאנחנו לא ברמה המקצועית המספיקה בשביל לטפס 8 שעות ב-300 מטר, ללא חמצן, ללא הכנות. לפני תחילת המסע, סיכמנו עם מוחמד שאם מחליטים בסוף לא לטפס על הסלעים נשלם לו חצי על ההכנות שלו (הבאת מדריך, הציוד שחיכה לנו בבייס ועוד).
ניסינו ללכת לישון מוקדם, אחרי ארוחה חמה והתרגשות גדולה לקראת הפסגה.

פסגה, ירידה והגעה למומבסה

הדובדבן שבקצפת שסחט אותנו.
קמנו ב-4 בבוקר, עם כאב ראש קטן, בחילה והרגשה חולשה. הגובה בהחלט מתחיל להשפיע אבל לא מוותרים. בכל זאת, בוקר היום הולדת ואנחנו נגיע לפסגה בזריחה!
יצאנו לדרך ב-5 ורבע בבוקר, הגענו לפסגה ב-6 וחצי, ראינו את הזריחה, סחבנו כמה שפחות (המדריך טיפוס והפורטר סחבו יותר כי הם לא טיפסו לפסגה אלא עקפו אותה ונפגשו איתנו במסלול החזרה.)
הטיפוס עצמו בהתחלה נוח עם מקלות אך לקראת האמצע הכל הפך לעליה על סלעים, עצמה של חבל ברזל שנותן ביטחון להחזיק אותו במהלך הדרך.
היינו בפסגה במשך רבע שעה, הצטלמנו, נשמנו אויר פסגות והתחלנו את הירידה למטה.
מוחמד סידר לנו איסוף עם רכב בנקודה באמצע הירידה (3200 מטר) כי משם הדרך כבר לא מעניינת וסתם ללכת. הירידה היתה מאוד קשה, עם דרדרת, לא מסודרת יותר מידי אך לבסוף הגענו למחנה גדול ומסודר עם בקתה בגובה 4200 שבה אכלנו ארוחת בוקר, החלפנו בגדים וסידרנו מחדש את התיקים להמשך.
מהיציאה מהבקתה הזאת ועד סוף הטרק, המסלול היה מאוד נוח, מסומן, מסודר, ירידה מאוד מתונה כך שהגענו לנקודת איסוף הרכב בשעה 14:30 אחרי הפסקות בדרך.
לאחר נסיעה של חצי שעה הגענו לנניוקי, הורדנו את הפורטרים, אכלנו צהריים והתחלנו את הנסיעה לכיוון תחנת הרכבת בניירובי. מוחמד ארגן לנו הכל! נהג, רכב נוח, כרטיסי רכבת וכו'.
העדפנו לאכול ארוחת צהריים ולא להתקלח למרות שמוחמד הציע לנו כדי שלא נעלה מסריחים מידי לרכבת.
כשהגענו לתחנת הרכבת ב-20 בערב, מוחמד נכנס איתי לראות שאני יודעת איך להוציא את הכרטיסי רכבת, לאן ללכת והכל. מרגע זה דרכנו נפרדו.
עלינו על הרכבת של השעה 22:00 שמגיעה ב- 4 בבוקר למומבסה- עיר הנופש!
הבידוק של הרכבת מאוד ארוך לכן קחו מספיק זמן מלפני יציאת הרכבת.
מוחמד סגר לנו אפילו נהג שיחכה לנו ב-4 בבוקר בתחנת הרכבת במומבסה ויקח אותנו למלון כך שלא נתעכב ונסתבך עם זה בשעה כזאת.
יום ארוך אך לגמריי שווה את זה שאנחנו יודעים שיש לנו 3 ימי נופש מלאים במלון.

3 ימי פינוק בחופים

במומבסה סגרנו דרך הבוקינג את המלון bahari beach hotel והיה מושלם.
4 לילות (3 תכלס כי הגענו ב-5 בבוקר אליו) של פשוט גן עדן!
יש בר קוקטיילים מדהים, צוות קשוב, נעים, חייכן שרק רוצה לשוחח ולעזור. מתחת למלון יש חוף ים פרטי, כל ערב הופעה, אוכל מעולה, מסעדה ולא רק בופה. פשוט להרגע, לעשות מסאג ולהתפנק אחרי הטרק.

קצת פרטים יבשים:
רכבת ממובסה לניירובי לוקחת 5:45-6 שעות לכיוון.
מחלקה 1 עולה 3000 שילינג לכרטיס, במחלקה רגילה עולה 1000 אבל מבחינת צפיפות, אוכל, שתיה, מקום המתנה הרבה יותר מסביר פנים ונחמד מחלקה ראשונה.
הבידוק והכניסה למתחם הרכבת זה ממש כמו בשדה תעופה, קחו שעה רק לכל הבידוק, הוצאת הכרטיסים והתורים בכניסה.

ללא סים מקומי אי אפשר לקנות כרטיס לרכבת ונעזרנו בהרבה מקומיים שקנו מהפלאפון שלהם והביאו לנו את פרטי הכרטיסים. צריך גם מספר טלפון וגם מספר חשבון כדי שתוכלו להדפיס את הכרטיסים בעמדת כרטוס. שימו לב שלכל נוסע יש כרטיס בנפרד וזה לא על אותו כרטיס.

אובר- תופס ועובד בקניה, ניתן להזמין מוניות לאן שתרצו, במחירים סבירים.
מונית מהמלון במומבסה לרכבת עלה לנו 3000 שילינג, מונית גדול. עם מיזוג ב6 בבוקר.
אובר מהרכבת בניירובי לשדה התעופה עלה לנו- 1000 שילינג.

אנחנו השכרנו לשעתיים אופנוע להסתובב בעיר, הקבלה מצעה לנו מישהו, הוא בא למלון וסגרנו איתו את השעה, המחיר והכל. לא לצפות לאופנוע טוב, משהו מינימלי ולא יותר מידי חזק.

יש שוק של בגדים יד ראשונה ושוק אחר לבגדים יד שניה, בנוסף יש קניון (CITY MALL) שלא הייתי מגדירה כקניון אבל כן נחמד קצת לראות משהו מופתח באזור.
את הנסיעות בתוך העיר עשינו על טוקטוק שזה ריקשה בעצם, זול, ניד ומהיר שהשומר של המלון פשוט עוצר לך ואז בעיר הם בכל פינה.

חזרה הביתה

24 שעות מעזיבת המלון ועד ההגעה למיטה בבית.
ביקשנו ארוחת בוקר מוקדמת מהמלון והקבלה הזמינה לנו מונית ב-6 בבוקר לתחנת הרכבת הקרובה מראש. לקחנו שעתיים את הנסיעה לרכבת ומעבר הבידוק המוגזם שלהם בטרמינל הזה. לאחר מכן, רכבת של 6 שעות לניירובי. בהגעה לניירובי מצאנו מונית שתיקח אותנו לשדה התעופה, מאוד פשוט, 15 דק נסיעה ואין ממה לחשוש שלא תמצאו מונית.
עשינו צ'ק אין מוקדם לטיסה ולכן התור שלנו עבר מהר במזוודות. יש דיוטיפרי מאוד מינימלי אך יש בו אוכל ו2 חנויות בערך לאלכוהול ומזכרות.
עלינו לטיסה, הגענו לקונקשיין באדיס אבבה ומשם לארץ. בגלל מעבר השעון לשעון קיץ לא הרגשנו את הבדלי השעות כי בסוף לא היה הבדל בין הארץ לקניה.

הגענו ב-6 בבוקר לבית שמחים, מאושרים ומאוד מאוהבים באנשים והנופים של קניה!
דרך מיוחדת לחגוג יום הולדת.

טיפים

  • מדריך- מוחמד! mohaclimber@yahoo.com : +254 784 092401
  • תחשבו טוב אם אתם מטפסים מקצועים שיכולים לטפס או לטרק את הפסגה!
  • לפלטר מים!! לא לוותר על זה.. בכל זאת אפריקה

קבצים מצורפים

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )