פסגת Tjuz וקרחון Enelchek

הקדמה

הקדמה:
חיפשנו מסלול פחות מתויר ועם נוף שונה ומושלג (אחרי שעשינו את הדברים הקלאסיים באיזור קרקול).
נעזרנו המון בסיפור דרך של Stas Kraskin (https://www.sipurderech.co.il/...) ממליצים ממש להיעזר בו בתכנון הימים.
רצינו להוסיף כמה דגשים ולתת עוד במה למסלול היפיפה, המיוחד והלא מוכר הזה.
סה״כ המסלול הזה סיפק את הסחורה ביג טיים, אחד היפים שיצא לנו לעשות.
חשוב לומר שהיה לא קל בכלל בגלל תנאי מזג האוויר הקשוחים שגרמו לכך שכל יום נחתך בחצי.

נקודות כלליות

• היה קר בטירוף! ממש ממש קפוא לבוא מצויידים
• אין צל בכלל כל החמישה ימים
• המים בנחלים נהיים הרבה יותר עכורים בשעות
הצהריים (הזרם מתחזק מאוד ויש הרבה יותר חול) אז למלא מים לפני אם אפשר.
• החל מהיום השלישי צריך לקחת מים לכל היום כי אין מקורות מים שאפשר להסתמך עליהם בדרך (הלינה ליד מקורות מים)
• עד היום הרביעי לא ראינו אף אחד (למעט כמה רועי צאן), המסלול ממש מבודד. זה חלק מהכיף, אבל דורש הכנה מראש של אוכל וכו.
• הלוך חזור עלה לנו 400 דולר דרך EcoTrek. משמעותית זול מכל הצעה אחרת שקיבלנו
• דרוש פרמיט לטרק, אנחנו הוצאנו דרך Eco Tours, עלה 40 דולר ולקח שלושה ימים

יום ראשון

נסיעה של 4.5 שעות מקרקול, דרך נוחה ונוף יפיפיה.
איך שנפרדנו מהנהג התחיל גשם שנמשך כל היום.
בשלב כלשהו הגענו לנקודת הסיום לפי סיפור דרך ישן וראינו שבעצם אין מים בנחל שמסומן על המפה אז המשכנו עוד שני קילומטרים קדימה עד שהגשם הפסיק והקמנו את האוהל ליד נחל שזרם (כנראה משתנה בין שנה לשנה).
ההליכה ביום זה היא מישורית ונוחה

12 ק״מ הליכה
260 מטר עליה

יום שני

תחילת היום מישורית וחציית נהר לפני תחילת העלייה, עבורנו המקום האידאלי לחצות את הנחל היה ממש לפני העלייה.
לנסות לחצות את הנחל כמה שיותר מוקדם בבוקר כי אז הזרם חלש יותר, בכל זאת היינו צריכים להוריד נעליים בחצייה.
לשים לב שהלינה ביום זה היא בקפיצה שגדולה מ500 מטר מהיום הקודם ( מ3200 ל3800).
הלינה הייתה במקום יפייפה.

13.6 ק״מ הליכה
600 מטר עליה

יום שלישי

מתחילים את היום בעליה חדה של 200 מטר עד לפאס.
היה סופר קר לאורך כל העליה.
מומלץ לעלות עוד כמה מטרים להמשך הפסגה כדי לקבל נוף טוב יותר.
משם יש ירידה ארוכה של בערך 1200 מטר.
בתחתית הירידה המסלול לא מדייק, באופן כללי צריך להישאר על הרמה ולא לנסות לרדת לנחל הראשי, להיצמד לדופן שמאל ולהמשיך בכיוון המסלול עד להגעה למקום הלינה.
במקום הלינה יש אבן ענקית עם כתובות ברוסית וציור של אשכול ענבים. על פי מקומי שדיברנו איתו הכתובות הן ממשלחות גרוזיניות שבאו לחקור את האיזור לפני כמה עשרות שנים.
בגדול אפשר היה לצמצם את שלושת הימים הראשונים לשניים אך מכיוון שהיה לנו מזג אוויר בעייתי (גשמים שהתחילו מהצהריים כל יום) העדפנו להישאר יבשים ולסיים ללכת עד איזור 12.

בערך 10 ק״מ הליכה
200 מטר עליה
1200 ירידה

יום רביעי

מתחילים בחציית ערוץ הנחל ליד מקום הלינה.
ממשיכים עוד כשני קילומטרים לכיוון הקרחון והמטרה היא לעבור לצד השני של הנחל הראשי.
אין באמת מסלול, הדרך לעשות את זה היא על ידי עליה על הקרחון (שברובו מכוסה בסלעים ובוץ ולפעמים מבצבצת איזה חתיכת קרח מתחת) ומעבר לצד השני.
אין צורך בציוד מיוחד של הליכה על הקרח אבל צריך ללכת מאוד בזהירות ולשים לב לבורות שיש בדרך.
אחרי הירידה מהקרחון נמצא במרחק כמה מאות מטרים קמפ (שלא תמיד נמצא שם) שיש בו וייפי שתייה ואוכל.
השתמשנו בוייפי כדי להתקשר לנהג ולקבוע איתו מועד איסוף.
משם המשכנו ישר צמוד לרכס ההרים עד שמצאנו נחל שהיה נראה לנו מספיק קרוב לנקודת האיסוף.


כ20 קילומטרים מישוריים

יום חמישי

הלכנו את ה8 קילומטרים האחרונים שכללו חציית נחל עם סנדלים בערך 3 קילומטר לפני ההגעה ל At Dzhailoo.
בסיפור הדרך הישן רשום שיש איכר עם סוסים שיכול לעזור לעבור את הנהר אך כשאנחנו הגענו לא היה אף אחד. ממליצים להגיע מוקדם בבוקר כדי שלא תהיה בעיה לעבור את הנחל כי הזרימה מאוד מתחזקת במהלך היום.
כשהגענו לנקודת הסיום, ראינו פתאום שלושה אנשים מכינים משאית סובייטית וניגשנו לדבר איתם (אחד מאיתנו דובר רוסית אז היה מאוד קל).
מסתבר שהמחנה נקנה על ידי אחד מהם לפני שנה והפך להיות מקום לסיורי צייד לתיירים (עונת הצייד מתחילה באמצע אוקטובר אך הם שם יותר מוקדם לתיקונים וכו).
תפסנו איתם טרמפ לכיוון אנגליצ׳ק עד שפגשנו בדרך את הנהג שלנו ועברנו לרכב שלו.

8 קילומטר הליכה
100 מטר ירידה

קישורים חיצוניים

• סיפור הדרך שבו נעזרנו