מעבר טוסור

טרק פשוט ויפה של 3-4 ימים מדרום לאגם איסיק-קול

תאריך הטיול2016 M07
משך הטיול3 ימים
עונה מומלצתיוני-אוגוסט

הכנות

כיוון שיותם החליט שהוא רוצה להיות יצירתי, החלטנו לנסות משהו חדש. מבישקק ניתן לקחת מרשוטקה מהתחנה המזרחית (החדשה יותר) הנוסעת לקרקול ועוצרת בעיירה ממנה מתחיל הטרק, ברסקון (barskoon) - שימו לב לקחת את הקו שמקיף את אגם איסיק-קול מדרום! מחיר המרשוטקה 300 סום.

בכפר אנחנו התארחנו אצל ג'וקי, מומלץ מאוד! קודם כל הוא ריינג'ר של השמורה ויודע אנגלית ברמה מעולה; הוא יסביר לכם כל מה שתרצו לדעת על המסלול הזה או אלטרנטיביים באזור (לחלקם יש צורך בפרמיט מראש) ויסדר לכם הסעות או סוסים אם תרצו, בנוסף הוא מאוד נחמד (סופסוף מישהו שיכול לדבר ולהסביר על קירגיזסטן באנגלית) והכי חשוב שיש שם אחלה ארוחות (הוא כנראה יציע לכם מחיר מופרז, תורידו אותו למשהו סביר). אני לא יודע אם יש עוד גסטהאוסים אבל ניתן פשוט להגיע לכפר ולהתחיל ללכת האותו היום. מי שיחליט שלא לסוע לכניסה לשמורה יאריך את הטרק ביום נוסף.

לגבי קניות, בכפר ובדרך לטרק יש מכולות עם מבחר קצת מוזר, אבל מספק, של מצרכים. אפשר לבקש מג'וקי שיעצור בדרך כדי לקנות. דברים מיוחדים, כמו גז או שימורים עדיף לקנות בבישקק.

התארחנו אצלו לילה אחד (אם לא יורד גשם מומלץ לבלות את היום באגם - צריך טרמפ!) ובלילה הבא ישנו בתחילת הטרק - הנסיעה דרומה מקצרת דרך עפר (בהמשכה חוצה את הגבול הסיני) לא מעניינת במיוחד של כעשרים קילומטר ועלתה לארבעתנו ביחד 900 סום, שווה את זה. הערה אחרונה, חשוב לא לרדת מהאוטו בכניסה לשמורה, אלא להכנס ולסוע בעליה מייגעת שברגל תיקח כארבע שעות, הלינה היא בגובה 3,100 מטר! מי שישן לפני העליה שציינתי - יצטרך לבזבז לילה נוסף להתאקלמות וחבל. בראש העליה יש בית של מקומי ושם פרשנו אוהל.

*ניתן לעשות את כל המסלול הפוך, להגיע לעיירה טוסור ולסיים בברסקון. המסלול, מן הסתם, יהיה קשה יותר.

היום הראשון - שלוליות

במהלך כל הטרק היה צפוי גשם שמרוכז בשעות הצהריים, לכן קמנו מוקדם וניסינו להתחמק מהשעות הרטובות ולהמשיך לאחריהן. היום זה לא עבד.

התחלנו ללכת לכיוון מערב בשביל רועים. הדרך יחסית ברורה, פשוט מלווים את הנחל מהגדה הדרומית ולאורך כל היום העליה היא מתונה (כ-500 מטר סה"כ).
לאחר 10 קילומטרים פגשנו אבא ובן מקומיים שרוכבים לכיוון הכניסה לשמורה כי לילד יש כרס של חכת דייג תקועה באצבע. עזרנו לחבוש את האצבע (יותם ותום עזרו ואני וסיני העמדנו פנים שלא ראינו את זה) וקיבלנו הזמנה לאירוח ביתי ודגים טריים אך סירבנו בנימוס. פה ראוי לציין שלא התארחנו באף בקתה במסלול אבל ישנן מספר בקתות בדרך וסביר כי כולם יציעו לכם אירוח אם תאריכו דרככם אליהם - הם לא ממש על השביל.
לאחר כ3 קילומטר הנחל מתרחב ומגיעים לפיצול נחלים. הנוף משתדרג אבל השביל לא לגמרי ברור וחוצה כמה נחלים קטנים. האגם המצויין במפה לא נמצא לגמרי על השביל והחלטנו לאכול שם צהריים אז ירדנו מהשביל לכיוון דרום. מי שבוחר כמונו - תהיו מוכנים - ההליכה לאגם הייתה נוראית, האגם כולו והזרמים המובילים אליו מוקפים שלוליות ודשא גבוה. מחשש לנעליים רטובות, סיני הלכה יחפה כל הדרך והיא אמרה שהיא שמחה מההחלטה אבל מהצד זה נראה שעדיף למות אז לשיקולכם.
ההליכה הזו כמובן האטה אותנו והלכנו בשעות הגשם. נרטבנו מלמעלה ומלמטה (המים מגיעים לברכיים לפעמים) ולמרות שהאגם היה יפה, מומלץ להישאר על השביל ולראות אותו מרחוק.
תום מצא מערה, אכלנו ורעדנו שם, ולאחר שהגשם נחלש המשכנו.
סיימנו להקיף את האגם (הגדה הדרומית יבשה יותר) וחזרנו לשביל שבשלב הזה צמוד לרכס הצפוני של הנחל וכולו מסומן באפליקציה הסובייטית.
תכננו להגיע לערוץ שמוביל לפס אבל בגלל שנכנסנו לענן, עצרנו כשני ערוצים מזרחית אליו והקמנו אוהלים. הגשם, כצפוי, נפסק באזור השעה שש אבל היינו כל כך ספוגים שהחלטנו להתייבש ולאכול ולא להמשיך ללכת.
לאחר שהתבהר נגלה נוף מדהים מדרום של פסגות מושלגות ועמק בתולי, אם לא זכיתם לראות את הנוף במקטע הזה מומלץ לחכות שהעננים יתפזרו.

כאמור, השינה פה היא בגובה 3,600 מטר ולכן שימו לב להפרשי גבהים בנקודות העצירה שלכם.

היום השני - מעבר טוסור

קמנו ואכלנו זריז. התלבטנו אם לקנות ארוחת בוקר מהמקומי שגר בכניסה לערוץ של הפס, בחרנו שלא כדי להקדים את הגשם אבל אפשר לבדוק את זה.

העלייה לפס חריגה בפשטות שלה, בסך הכל מדובר בעליה של כ400 מטר, דרך ג'יפים רחבה שאי אפשר לפספס.
קצת מזרחית לעליה הראשית, יש אגמון קטן עם תצפית נהדרת - הנקודה הכי יפה במסלול, שכדאי לא לפספס ולהגיע אליו. הוא ממוקם בגובה 3,720 נחל אחד מזרחית לפס.
הפס מוארך ומישורי, עם תצפית מדהימה דרומה ובו מדרונות קרח ואגמים קפואים. המשכנו בדרך גיפים שמתחילה לרדת באופן מתון ונוח מאוד החל מהפס ועד לסוף הטרק.
לאחר כקילומטר של ירידה עצרנו למלא מים וראינו עדר יק ענקי. לאחר עוד ארבעה קילומטר יש אגם יפה (מצידו השני של הנהר) ושם עצרנו לצהריים. הגשם התחיל ופרשנו אוהלים עד שמונה בערב ולא היינו עייפים אז עשינו הליכת לילה (שימו לב לתאורת ירח) ובעשר פרסנו אוהלים.

היום השלישי - הגעה לטוסור

יום מאוד פשוט של ירידה בדרך ג'יפים. חשוב לציין שהשביל ממשיך מאוד ברור בתוך הנחל המרכזי אבל הוא אינו מופיע במפה הסובייטית, החל מהאגם שציינתי אתמול. יחד עם זאת - אין סיכוי שתתברברו.
המשכנו ללכת בקצב רגוע ולקראת הצהריים הגענו לצומת נחלים מרכזית, אם ממשיכים מעט עם השביל רואים גשר שמאפשר מעבר צפונה. היה יום חם ולכן מילאנו מים מהנחל המרכזי אבל עדיף למלא כמה שיותר לפני שיורדים למטה.
כחמישה קילומטר לפני טוסור עצרנו לקפה ובשעה שלוש הגענו לכביש. החיבור לכביש נמצא כ500 מטרים מערבית לטוסור, זה כביש שנוסעים בו מהר אז עדיף לתפוס טרמפ (מה אכפת לכם).

בטוסור התארחנו במקום שהוא סוג של מלון - חדרי מעונות שקוראים לו EcoHotel או משהו בסגנו. לא יקר מאוד (450 סום ללילה בלי אוכל) והמיקום מדהים, באמצע מטע שנושק לאגם עם אחלה אנשים ומקלחת מדהימה. את הארוחות מומלץ לבשל לבד כי האוכל לא משהו. נשארנו שם כמה ימים.

טוסור יחסית מתויירת אז ניתן למצוא הרבה חנויות. בכביש הראשי עוברות מרשוטקות לקרקול ולבישקק.

טיפים

  • האזור כולו הוא שמורת טבע מדהימה - אם יש לכם זמן תנסו מסלולים חדשים ותספרו לאחרים :) ג'וקי כנראה ידע לעזור לכם אם תצטרכו עזרה

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )