טרק הקרקול - קירגיסטן

טרק הקרקול, או טרק אלא קול, הוא טרק שניתן לעשות במספר דרכים. בסיפור דרך זה אפרט לגבי המסלול הקצר שנמשך שלושה ימים, מתחיל ליד העיר קרקול ומסתיים בכפר אלטן ארשן. גולת הכותרת של הטרק הוא אגם אלא קול.

גם לקירגיזסטן חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיול2018 M06
משך הטיול3 ימים
עונה מומלצתהעונה המומלצת היא מסוף אפריל ועד תחילת ספטמבר

רקע כללי

בדרך כלל אני רואה תמונה ממש יפה בעמוד הפייסבוק של אתר סיפור דרך, ננעל על הלוקיישן ואחרי כמה חודשים מוצא את עצמי רואה את הנוף מהתמונה במציאות. כך גם היה במקרה הנ"ל.
מכיוון שזמן הוא מוצר דל מבחינתי, תכננתי את הטיול לשבוע ימים דלת לדלת. נכון שאפשר לטייל בקירגיסטן במשך חודשיים ונכון שאם אני כבר בקירגיסטן אז חבל לפספס את כל המקומות היפים שיש למקום להציע אבל מצד שני, גם בשבוע אפשר להספיק להנות ולחוות טרק יוצא דופן ביופיו ולהרגיש לזמן קצר כמו בחור צעיר אחרי צבא.
אז איך מתחילים...
סוגרים תאריך, קונים כרטיס טיסה (עלה לי 510 $), שוכרים מכשיר לווייני (300 ש"ח, שכרתי ממגנוס), עושים ביטוח כולל חילוץ (גרושים), מארגנים תרמיל עם ציוד (אפרט בהמשך), מורידים אפליקציה של המפות הסובייטיות ואת הקובץ של האיזור בכדי שיעבוד גם ללא קליטת אינטרנט, מדפיסים (או קונים בקרקול) מפת נייר לגיבוי, נותנים חיבוק ונשיקה לאישה והילדים ויוצאים לדרך.
אני טסתי דרך מוסקבה ועל הדרך העברתי כמה שעות בכיכר האדומה (יפה בטירוף), התמזל מזלי ובדיוק התקיים המונדיאל כך שזכיתי לחוות על הדרך חוויה מלאת אנרגיות שלא ניתן להסביר במילים.
לאחר נחיתה בבישקק נסעתי במונית ישירות לקרקול, נסיעה של כ 5 שעות בערך 45 $, לקרקול הגעתי בשעות אחה"צ, ישנתי באכסניה שסגרתי בבוקינג, 18 $ לחדר פרטי. למחרת בבוקר יצאתי לקניות בעיר במהלך הטרק אין איפה לרכוש מזון לכן קניתי אוכל ל3 ימים - נקניק, ירקות, את השאר הבאתי מהבית - גבינות, לחם, ממרח... רכשתי גם בלון גז באחת מ3 חנויות לטרקים שפזורות בעיר ומטען נייד. מומלץ להוריד את אפליקצית maps.me להתמצאות בעיר. באופן כללי אין ממש מה לעשות בעיר מלבד להצטייד לקראת הטרק ולשבת בכמה בתי קפה\ מסעדות תיירים.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

היום הראשון של הטרק

קמתי מוקדם בבוקר, נפגשתי עם בחור ישראלי והבן שלו שהגיעו מהארץ גם הם לעשות את הטרק הנ"ל, פגשתי אותם כבר במטוס ובסוף הסתדר כך שיצאנו לטרק יחד, מהאכסניה לקחנו מונית לתחנת האוטובוס, נסיעה של כמה ד', האוטובוס הוביל אותנו לנקות ההתחלה של הטרק שם שילמנו בערך 25 ש"ח לכל אוהל.
לגבי קו האוטובוס, ביאזה תחנה צריך לרדת וכו', פשוט שואלים באכסניה ואת נהג האוטובוס, כולם מכירים את הטרק לאגם אלא קול. את היום הראשון תכננו כך שנישן באמצע העליה לאגם. הדרך מתחילה בשביל עפר לרכבים, לאחר הליכה לא ארוכה מגיעים לפיצול, שמאלה לאתר סקי, ימינה להמשך הטרק, חוצים גשר במקום בו לא ניתן להמשיך ישר, השביל ממשיך בעליה מתונה ובשלב מסויים לאחר הליכה ממושכת נפתח סוג של עמק עם אגם רחב ומתפצל, קצת לאחר מכן מגיעים לגשר אותו יש לחצות, שימו לב ךמיקום בו אתם נמצאים במפה בכדי לוודא שאתם לא מפספסים את הגשר, (אם אתם כבר עייפים, ניתן להמשיך ישר ולהגיע לחניון בו ניתן לישון ולמחרת לחזור חזרה לגשר ולעלות לאגם), לאחר הגשר הולכם בתור יער עם שביל לא לגמרי ברור עולים עליה תלולה במשך כשעתיים וללא מקום למלא מים, בשלב מסויים לאחר הליכה בין סלעים מגיעים ליישורת בה ניתן לישון, כשאני טיילתי שם, הייתה בקתה בה ניתן היה לרכוש שתיה ואוכל קל, אם ממשיכים עוד כמה דקות על השביל, ישנו סוג של מחסה לשינה. יום לא קל, ארוך ובסיומו עליה מתישה שמסתיימת בגובה 2900 מ'.

היום השני של הטרק

בבוקר המשכנו לעלות לעבר האגם, היום מתחיל בעליה מתונה לאחר זמן מה, מגיעים למפל יפה שנראה למרחוק, אני טיילתי בסוף יוני שהמפל היה חצי קפוא. אחרי המפל השביל ממשיך לטפס בצורה תלולה ובמבט לאחור מתגלה נוף יפייפה, בשלב מסויים, קצת אחרי שנגמר לכם האוויר לגמרי, מתגלה אגם אלא קול שהביא אותנו לטרק הזה, גובה האגם הוא 3,500 מ', בסוף יוני 2018 הוא היה די קפוא, את ארוכת הצהריים אכלנו עם נוף לאגם ולאחר צילום תמונות מכל זווית המשכנו הלאה, התצפית היפה יותר לאגם דווקא נמצאת בצידו השני, לשם נגיע עוד מעט. השביל ממשיך צפונית לאגם ועולה בהתחלה בצורה די מתונה ולאט לאט הופך תלול יותר ויותר, עם זאת, הנוף לאגם נהיה יותר ויותר יפה, אחת לכמה דקות עצרנו להתפעל מהנוף ולצלם עוד תמונה, שיא הפס נמצא בגובה 3,800 מ' וממנו מתגלה נוף עוצר נשימה 360 מעלות, אחרי הפסקה ארוכה שכללה כמובן הרבה צילומים התחלנו לחפש את דרכינו מטה לצידו הצפוני של הפס, מדובר בירידה מאוד תלולה וצריך לשים לב טוב מאיפה יורדים, זה יכול להיות מסוכן, בעיקרון החלק הנוח יותר נמצא בצידו המערבי של הפס, התמזל מזלי והשלוחה הצפונית היתה מכוסה שלג עבה, לא יודע אם זה היה דבר חכם לעשות אבל בהמלצת מדריך של קבוצה שעברה במקום, שמתי את התרמיל בין הרגליים וגלשתי את הפס בדקה שבדיעבד הייתה הטובה ביותר בטרק, בסוף הירידה הייתי צריך ללכת בשלג שעומקי היה כ 70-80 ס"מ, לא פשוט בכלל... משם המשכנו לרדת בשביל של השלוחה עד שהגענו ליורט שאירח אותנו ללילה בתשלום סמלי, בדיעבד הייתי ממשיך עוד כמה דקות במורד השלוחה וישן על גדת הנהר, זו ללא ספק הייתה יכולה להיות חוויה הרבה יותר אותנטית. בנוסף, היה נכון יותר לרדת עוד בשביל למנוע מחלת גבהים

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

היום השלישי והאחרון

את היום השלישי המשכנו בירידה, בשלב מסויים צריך לעבור לצידו השני של הנהר, שימו לב למפה באפליקציה, אחרת תצטרכו לחזור חזרה. הירידה יפה מאוד עם נוף עוצמתי, נהר זורם, הרבה סוסים וירידה שמחזירה את החמצן למוח. בסוף הירידה מתחילים לראות יורטים עם נוודים שהגיעו ממש לאחרונה עם תחילת האביב, המקומיים הזמינו אותנו להתארח ביורטים שלהם לארוחה קלה בתשלום סימלי. השביל ממשיך שמאלה לאורך הנהר על רקע ההרים המושלגים וממשיך עד הכפר אלטה ארשן ששוכן למרגלות הנהר ובו יש מספר מקומות לינה, מסעדות ומעיינות חמים, מקום מאוד נחמד שנמצא בתרדמת בתקופת החורף ומתעורר לחיים באמצע יוני, זכינו לראות איך הנוודים בונים את היורטים. אפשר לישון בכפר לילה או לקחת "מונית" חזרה לקרקול. אני בחרתי באופציה השניה, חלקתי מונית עם זוג סלובני שפגשתי בטרק, מדובר בגיפ שלך הצבא הרוסי משנות החמישים עם עבירות יוצאת דופן, שילמנו בערך 20$ כל אחד, כלומר כ 60$ סה"כ, בערך שעתיים נסיעה, בדיוק ירד גשם, הדרך הלא פשוטה הפכה לבוצית ולא עבירה במושגים שלי. בדיעבד, הייתי מעביר שם את הלילה ולא נוסע בגשם, השביל לא רחב במיוחד ובצידו האחד נמצא צוק לעבר הנהר. בשעות הערב הגעתי לקרקול ולמחרת בבוקר כבר לקחתי אוטובוס לבישקק שם ישנתי לילה נוסף לפני הטיסה, לא עיר מעניינת במיוחד... יש בעיר מסעדות וברים, בלילה מסתובבים שם קצת שיכורים, הייתי מקפיד לא ללכת לבד בסימטאות חשוכות בשעות הלילה ופשוט לקחת מונית במידת הצורך

מחלת גבהים

מומלץ לעלות בכל יום עד 500 מ' ( אפשר לעלות יותר אבל לרדת ולישון במקום שלא עולה על הפרש של 500 מ' מהיום בו ישנו לילה קודם לכן) החניון של הלילה הראשון נמצא בגובה 2,900 מ', אני הרגשתי את זה, אומנם לא ברמה שהפריעה לי לתפקד אבל חשוב להיות ערים לתחושות ובמידת הצורך לרדת לחניון הלילה במורד השלוחה ממנה הגעתם ( במידה ויש לכם מספיק זמן עד החשיכה), בלילה השני אני ממליץ לישון אחרי הפס, לפחות 2 ק"מ במורד השלוחה בכדי להגיע לגובה 3,400 מ ולא יותר. כמובן שאם חשים ברע, כדאי לרדת יותר לא חסר מקומות להקים בהם אוהל בהמשך השביל.

ציוד

* הציוד כולל כל מה שצריך לקחת לכל טרק, הדגשים המיוחדים כוללים הערכות למזג אויר קר מאוד- בלילה הטמפרטורה הגיעה לכמעט 0 מעלות, היו קטעים שירד לנו גשם וגם טיפה שלג. חשוב להביא ביגוד טרמי, פליז, מעיל מבודד, מעיל גשם כולל מכנס גשם וכיסוי לתרמיל, שק שינה איכותי ומתאים לטמפרטורה ואוהל 3 עונות רציני.
* לא הייתי מוותר על מקלות הליכה.
* בגלל הגובה, הגזיה שלי לא נדלקה אז גם גזיה איכותית שמתאימה.
* מים ניתן למלא כמעט לאורך כל הדרך, חשוב להביא חומר חיטוי כי יש שם הרבה סוסים שעושים את צרכיהם בנהר.
* אוכל - אני אוהב לרכוש מנות מהחברה הזו https://www.mountainhouse.com, רק צריך להוסיף מים חמים ויש לכם ארוחה כמעט אמיתית, יש להם מגוון מנות של לזניה, עוף מוקפץ, בקר ברוטב עגבניות ועוד. אפשר להזמין את המוצרים שלהם גם מאמזון, בדרך כלל זה קצת יותר יקר. היתרון הגדול של המנות הללו מעבר לקלות ההכנה הוא שכל הנוזלים הוצאו מהמנה כך שמשקלה לפני הכנה הוא מאוד נמוך.
מנות נוספות שאני אוהב לקחת הן איטריות בטעמים שרק צריך להוסיף למים רותחים https://www.eastwest-stores.co...
בשוק אפשר לקנות אגוזים, תמרים ובננות מיובשות שיתנו לכם אנרגיה במהלך היום.

טיפים

  • אני לא זוכר את המרחקים במדויק אבל מדובר בטרק לא קל, אני מציע למי שלא עוסק בפעילות גופנית להכנס לכושר בכדי להקל על עצמו. עם זאת, נתקלתי בדרך בפדלאות שעברו את הטרק ונשארו לספר אבל אין ספק שהקושי פגע בהנאה שלהם
  • זה נכון לכל טרק אבל בגלל שהטרק כולל עליות תלולות ובגובה לא מבוטל, חשוב לשמור על משקל תרמיל מינימלי
  • למי שיש זמן, ניתן להאריך את הטרק בעוד יום\ יומיים ולהתחיל אותו מג'טי אוגוז. * מי שקצר בזמן יכול לצמצם את השהות בקרקול למינימום, רק לקנות ציוד הכרחי באותו היום שמגיעים ואפשר לצאת לטרק כבר למחרת בבוקר.
  • חשוב להתחיל את ההליכה מוקדם בבוקר בכדי להספיק ולעשות עצירות רבות וארוכות, להנות מהנוף וגם להגיע לנקודת הלינה לפני החשיכה.
  • אני עשיתי את הטרק ממש בתחילת העונה, החסרון הוא שיכולים להקלע למזג אויר פחות נח (למרות שזה יכול לקרות גם באוגוסט), היתרון הגדול הוא שהטרק לא היה עמוס, פגשתי אנשים אבל במינונים סבירים ולא כאלה שפגעו בחוויה.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )