טרק 4 ימים ברכס Alay Mountains צפונית לסארי מוגול (Sary Mogul)

צפונית לישוב המרוחק (Sary Mogul) מסתתר מסלול אתגרי ובתולי שיגלה בדיוק את יופיה של המדינה, טיול ברכס Alay Mountains בנוף עוצר נשימה באזור הכי מרוחק ומבודד במדינה

גם לקירגיזסטן חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיול2017 M09
משך הטיול4 ימים

קירגיזסטן

קירגיזסטן הפכה יעד פופולרי בשנים האחרונות, זוהי מדינה שיש בה הכל:
המון טבע: הרים מושלגים, נחלים, אגמים, מדבר.
תרבות עתיקה לצד ערים מודרניות וחיי לילה.
וכל זה במרחקי נסיעה לא גדולים (ביחס לאסיה, לא ביחס לישראל)

אנחנו היינו 30 יום במדינה והספקנות לראות כל כך הרבה,
מצורף סרטון: קירגיזסטן חודש ב2 דקות

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

סארי מוגול - מבוא

סארי מוגול, כפר דיי גדול אבל ברובו בתים, לא תמצאו שמה המון סופרים או חיי לילה, את כל הדברים הם מביאים מהכפר סארי טאש שנמצא 20 דקות נסיעה משמה.
הכפר נמצא בעמק Alay Valley שתחום בין 2 רכסים גדולים מאוד: Pamir Mountains בדרום וAlay Mountains בצפון, לכן מכל כיוון תצפית מהכפר נשקף נוף מדהים.

הגענו לCBT וגם ישנו שמה, במקום יש לו גם משרד ומצאנו אותו מאוד אינפורמטיבי, על הקיר תלויה מפה גדול של השביל והוא הסביר לנו בדיוק על המקום.

בסארי מוגול יש סופר קטן, אבל כמעט כל פעם שהלכנו אליו הוא היה סגור (כנראה המקומיים יודעים מתי ללכת לקנות), מזל שקנינו את האוכל כבר באוש, כי גם בסופר לא היה מבחר.
כשחזרנו מהטרק ממש ליד הCBT דווקא הקימו שוק עם המון דברים מיוחדים, כלים, אוכל, בגדים וכו', הבנו שזה קורה פעם בשבוע, אז אי אפשר כל כך לבנות על זה בשביל להתארגן לטרק.

הטרק מחייב אוהל - וטוב, כי קר בלילה (מסופר בהמשך), וגם צריך שקי שינה טובים, אני הייתי עם שקש ממש דקיק ולמזלי בCBT אפשר היה להשכיר שקש, יש שמה מבחר לא רע של שקי שינה, משק"שים פשוטים בשביל הצופים ועד כאלו שלוקחים אותם לטפס על הלנין פיק.

*אנחנו עשינו את הטרק ב4 ימים, אבל הלכנו מהר יחסית, הטרק יכול לקחת 5-6 ימים*

מצורף סרטון: "4 ימים בסארי מוגול"

יום ראשון - מתחילים! עולים לjiptik pass, ויורדים כמעט עד ל kojo kelen

יצאנו בבוקר למסלול, נסענו בג'יפ לנקודת התחלה עד איפה שהוא כבר לא יכול ליסוע, הנסיעה ערכה בערך 20 דקות אבל היא הייתה שווה את זה כי אחרת זה מוסיף יום הליכה בשביל ג'יפים ובתוך הישוב.

מרגע שיורדים מהג'יפ, מתחילים מיד בטיפוס עד הפס jiptik pass, הטיפוס אומנם רובו אבנים ודרדרת, אבל הוא רחב, מתון ונוח ועולה עד לגובה 4185 מטר, השביל היה מכוסה שלג בחלקו העליון של הפס משני הצדדים אבל בגלל שהפס לא תלול אין שום סכנה.
הנוף מלמעלה יפיפה ואפשר לראות את ההרים הרחוקים עד ללנין פיק.

מהפס יורדים עם העמק Jiptik suu והאיזור הופך מיבש וסלעי לירוק וצומח והשביל נהיה נוח ורחב.

התכנון המקורי היה להגיע לkojo kelen, אבל בערך שעה לפני שהגענו משפחה עם 4 ילדים עצרה אותנו בדרך והציעה לנו להתארח, בשביל החוויה ענינו בחיוב.
לא היה אפשרי לתקשר איתם, הם לא ידעו מילה אחת לא בקירגיזית, אבל היה מעיין לראות איך הם חיים ולהיות איתם ועם הילדים כל הערב.

הם אירחו אותנו כיד המלך, לחם קר (הבנו באיזשהו שלב שככה הם מעדיפים את הלחם...), כדורי גבינה מוזרים ואיזה גוש קרמל, אבל היינו כל כך רעבים שזה היה טעים.

הם ממש התעקשו שנישן באוהל שלהם - סירבנו בכל תוקף כי ראינו שאין מקום גם אלינו וגם אליהם, גם אחרי שבנינו את האוהל הם הציעו לנו שמיכות וטענו שממש קר בלילה.

שיחקנו קצת עם הילדים, הם התלהבו מאוד מהמצלמה שלי והמרחפן, עד שהם הלכו לישון ואחריהם גם אנחנו.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום שני - הולכים לעמק kosh moynok

המשכנו עוד כשעה עד הכפר kojo kelen, זה כפר ממש קטן בלי שום חנויות, אבל בזמן שעברנו המקומיים הציעו לנו לקחת כל מיני דברים שהם מגדלים, בעיקר תפוחי אדמה, למרות הרצון הטוב שלהם - סירבנו כי גם ככה לא היו לנו כלים לבשל עם זה, וחבל על המשקל.

מהכפר פונים שמאלה ומתחילים לעלות בעלייה מתונה וארוכה מהכפר בגובה 2200, עד סוג של פאס/נקודת תצפית בגובה 3200
מתחילת העליה הקרקע מתחילה להיות יותר ירוקה ומיוערת, השביל מתחיל ונסגר לואדי רחב, בצדדים מתחילות להתגלות צורות מעניינות בקרקע שקשה להבין איך זה מחובר ולא נופל, סלעי ענק ניראים עשוים חמר, מין שכבות של שפיצים חדות ומדויקות.
המשך השביל נהיה לא ברור ונראה כאילו מגיע לצומת T בלי המשך, הדרך היא להתחיל לטפס למעלה בתלילות עד שמגיעים לשביל שהולך על צלע ההר למעלה.
כמה מאות מטרים לפני הפס ישנה כיפה עם תצפית, הנוף משמה מדהים ועוצר נשימה, אפשר לראות תמונה פנורמית מכל כיוון, למטה נשקף העמק שעברנו לידו, המון צבעים מדהימים, הרי חמר עצומים בצורות חדות ובולטות, ובקצה הרחוק הרי שלג גבוהים.

הראות היתה מדהימה וגם מזג האויר היה מצויין, ניצלנו הזדמנות זאת ומתוך סקרנות שלחנו את הרחפן למרחקים.
התואי הפנימי של העמק אינו מאפשר מחייה ומעבר בגלל התואי הקיצוני בו, זה גם מה שהופך אותו ליפה, אנחנו הלכנו בשביל שעובר בצידו הדרומי, אבל מצפון יש שביל שעושה עיקוף ארוך יותר של העמק - לא הלכנו בו ואני לא מכיר אותו, אבל עושה רושם שגם משמה נשקף נוף יפה - שווה לבדוק עליו.

המשך השביל בירידה לעבר עמק Kosh moynok, הגענו לעמק שנמצא בגובה 2840 והקמנו אוהל.

העמק מאוד יפה - בהמשכו מבצבצות פסגות מושלגות והמון הרים בצבעים מאוד יפים, לצערי בשלב זה הייתה רוח חזקה מידי בשביל הרחפן והוא נאלץ להישאר בקרקע.

יום שלישי - הדרך למרגלות הפאס Sari mogol

קמנו ללילה קר במיוחד, שיצאנו בבוקר גילינו שהבקבוקי מים שהשארנו בחוץ קפאו למחצה, וכל הקרקע הייתה מכוסה שכבת קרח, למזלנו השמש יצאה מהר והתחמם עוד מוקדם בבוקר.

הבוקר נפתח בטיפוס מתון לפס בגובה 3300 ומשמה ירידה עד הכפר Kichik Alay בגובה 2400
בכפר אין מה לעשות, אין משהו חוץ מבתים, ואי אפשר לקנות שמה דברים, אבל באופן מפתיע למקום ראינו שהבתים שמה בנויים מאוד יפה ומרשים והכל נראה חדש ומשופץ.

בכפר פונים שמאלה ומתחילים ללכת בשביל ג'יפים למשך כשעה עד שמגיעים לכפר בשם סארי מוגול (אבל אחר! הם לא מקוריים בשמות) , הכפר יושב על נקודת מיזוג של נחלים, צריך לעבור בתוך הכפר להתחיל לטפס במעלה הנחל המזרחי.

תוך כדי חצייה של הנחל עצרו אותנו והזמינו אותנו לעצור לקפה ולחם - כמובן שאמרנו כן, וכמובן שכהרגלם קיבלנו המון תה, אבל גם לחם קפוא, בשלב זה התחלתי לחשוד שככה הם אוהבים את הלחם, כי היה דיי חם בחוץ אז לא היה הצדקה לזה שהוא קפוא, כנראה הוא היה במקפיא. בכל זאת כמובן שנהננו והודנו לו, כשרצינו לשלם לו כאות תודה הוא סירב בכל תוקף.

התחלנו את העלייה מהכפר בגובה 2500 לכיוון הפאס בגובה 4300, עצרנו לישון בגובה 3500 על יד הנחל.

יום רביעי - מטפסים על sary mogul pass וחוזרים

התחלנו את היום בעליה לכיוון הפס, השביל ממשיך מתון עם הנחל ובדרך ישנם חציות של המון יובלים, היה כל כך קר שרובם קפאו.

בהמשך הדרך העלייה לפאס מבלבלת, אנחנו הגענו לשלג טרי ולא ראו את השביל, זה לרגע נדמה שמגיעים לקיר שאין מעבר בו, בשלב זה תהינו לאן השביל הולך, זה לא היה נראה הגיוני אבל המפה אמרה להמשיך ישר ולטפס - וכך עשינו.

זה נראה לרגע מבלבל - כי המפה אומרת להמשיך למעלה בטיפוס תלול מאוד, בזמן שמצד ימין זה נראה שיש דרך מאוד נוחה, רק אחר כך שמענו ממטיילים אחרים שלקחו ימינה כי חשבו שזאת הדרך ובהמשך גילו שמאוד מסוכן ולא עביר שמה.

השביל נהיה באיזשהו של כל כך תלול שכבר אין ברירה אלא להיעזר בידים, אבל למרות שהשביל תלול ויש שלג - הולכים בזיגזג ואין שום סכנה.
הפס עצמו הוא צר כמו סכין בלי המון מקום לעמוד בו, ברגע שמגיעים לשיא הגובה, מתגלה נוף עוצר נשימה, לכיוון דרום רואים אגמים בצבעים מרשימים והרי שלג מחודדים, למרות הרוח והקור עצרו להתפעל מהנוף ולצלם.

הירידה מהפס היא דרדרת שנראית מסוכנת אבל מגובשת לשביל יחסית יציב, עם המשך דרך בולדרים ולא ממש רואים שביל, בעזרת המפה הבנו את הכיוון והלכנו.

בהמשך מגיעים לנקודת ברך מאוד מבלבלת!, יש מקום לא ברור וללא סימון (איפה שסימנתי נקודת סכנה),
אנחנו המשכנו בטעות עוד עם הנחל ונראה שיש שביל מאוד טוב שעולה על הגדה השמאלית - זה שביל מאוד מסוכן שמוביל לשום מקום, ניסינו אחרי זה להמשיך עם הנחל - אבל נתקלנו בבולדרים גדולים ותהום רציני.

הבנו שאנחנו צריכים לחזור אחורה, גילינו שהשביל בעצם עולה טיפה ומתרחק מהשביל ונמצא כולו בגדה הימנית (צד מערב), אחרי שעלינו כמה מטרים פתאום מתגלה נוף מדהים עם חיבור נחל גדול עם הנחל שהולכים בו.
בשלב ראינו שבקטע זה של הנחל הוא צונח 250 מטר בסדרה של מפלים וצוקים מרשימים, ובהחלט הייתה החלטה נבונה לחזור אחורה.

בהמשך הדרך הערוץ נפתח והדרך הולכת לצד נחל, התחילה רוח חזקה מאוד, ידענו שאם נפתח את האוהל הוא מייד יעוף קילומטר מאיתנו אז המשכנו ללכת, הרוח היתה חזקה על הפנים דבר שמאוד הקשה וגרם לנו ללכת יותר מהר, באיזשהו שלב החלטנו שבמקום לעצור ולהעביר עוד לילה עם רוח חזקה, כדאי פשוט להמשיך ללכת וכשתחזור הקליטה להתקשר לג'יפ שיקח אותנו.
בסוף עד שהייתה קליטה, הוא לא ענה לנו, וכשהוא כן ענה כבר היינו דיי קרובים.
הגענו ברגל לCBT בשעה 18:30 אחרי יום ארוך.

וכך נגמר לו יום קשוח, יותר מזל משכל בלילה הייתה סופה שכיסתה את האזור בשלג. לכן חשוב להתעדכן בתחזית ולשאול בCBT מה מזג האויר, במיוחד אם מטיילים בסוף העונה.

טיפים

  • מומלץ להשתמש באפליקציות ניווט וגם להוריד את המסלול המדויק לפלאפון, יש במסלול (במיוחד ביום האחרון) נקודות מבלבלות לניווט.
  • מזג האויר לא צפוי ויכול מאוד להיות בעייתי, צריך להתעדכן לפני ולהיערך בהתאם.
  • היינו בסוף העונה ולא פגשנו שום מטייל נוסף, המסלול מאתגר ולא צפוי, כדאי להצטייד בטלפון לוויני
  • אנחנו עשינו את הטרק ב4 ימים, אבל כל אחד והקצב שלו, קחו בחשבון שיכול לקחת 5-6 ימים.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )