אגם סונג-קול ולינה ביורטה

טיול של יומיים- מהכפר קיזרט (לא רחוק מקוצ'קור) לאגם סונג-קול וחזרה. שינה ביורטת נוודים על שפת האגם.

תאריך הטיול2017 M09
משך הטיוליומיים
עונה מומלצתאוגוסט-ספטמבר

לקראת הטיול

יצאנו ליומיים לאגם סונג קול אחרי שביררנו באחת מסוכנויות הטיולים בקוצ'קור שהראתה לנו על מפה שעדיין יש יורטות פעילות באזור (והציעה דילים של הסעה לתחילת המסלול לאגם ולינה ביורטה שעובדת איתם, טיולי סוסים וכו' שלא היו לטעמנו). לנו בבית מס' 5 של ה CBT בקוצ'קור (אצל אפה שהיא אימה של GULZAT). אחרי שקנינו כבר אתמול קצת אוכל ושטויות, קמנו בבוקר לארוחת בוקר מעולה שאפה הכינה לנו. קנינו לחם ומים ליומיים בבזאר ולקחנו מונית לקיזארט.

הגעה לתחילת המסלול

סגרנו עם הנהג על 2000 סום אבל חווינו ארוע לא נעים (ודי יוצא דופן בתקופה שלנו בקירגיזסטן)- אחרי בערך שעה של נסיעה ובאמצע שום מקום הוא עצר לנו ליד איזו מכולה ריקה והודיע שהגענו לקיזרט. תוך כדי ירידה ובגלל שלא היה לנו רמז למשהו שמזכיר שביל או איזה הר כקצה חוט פתחנו גוגל מאפס (אינטרנט מהסים המקומי שעוד קלט שם) וגילינו שהאיש פשוט רצה לחסוך לעצמו 20 ק"מ לכל כיוון. הראנו לו את המפה ומכאן נסענו עם הפאלפון עד הכפר. למען הסדר הטוב נניח שהוא התבלבל ורק נציין שהאזור לא מאד ממושב אז שימו לב שאתם מגיעים טוב.
בהגעה לכפר שאלנו כמה חקלאים איפה האגם וכל אחד הצביע לכיוון אחר כאשר המשותף הוא לכיוון ההרים. החלטנו לשים אזימוט על הר גבוה ופשוט חתכנו לכיוונו.

העליה לאגם

יצאנו ב11:00 מהכפר, ואחרי שהתמהמהנו קצת בחציית גדר, ביצה ונחל הגענו לשטחים לא מעובדים עם דרך סתמית ומישורית עד להרים. אחרי כשעה עצרנו לנוח בצל כמעט היחיד של היום הזה- מאחורי בית בוץ באיזו חורבה שעמדה שם. אחרי שעה וחצי של הליכה התחלנו לטפס סופסוף בעלייה עצמה לכיוון האגם. חשוב לציין שדי מהר אחרי תחילת העליה נגמרות הנקודות למילוי מים. קחו בחשבון. הטיפוס איטי ולא תלול, בשלב מסויים חצינו ואדי גדול ושם גם עצרנו לארוחת צהריים (מסתתרים קצת בתלולית מהשמש). על פנינו חלפו כמה עדרים כשהפרשים הסבירו לנו שהם חוזרים לכפרים אחרי תקופה באגם (אם הבנו נכון..). משם העליה נהיית הרבה יותר תלולה, אנחנו פשוט הולכים על שבילים שהעדרים יצרו לכיוון מעין U בין ההרים. הדרך לשם ארוכה יותר משנראתה מלמטה (סה"כ טיפוס של כ-1,300 מטר). מגיעים לשיא העלייה ומשם בבת אחת רואים את האגם העצום מתחתינו כשברקע שלו מדרונות בהירים וחופים. ירדנו דוך למטה בתקווה/הנחה שנמצא יורטה שעדיין עומדת. כעבור כחצי שעה של ירידה ראינו מרחוק מבנים שונים על שפת האגם. התקרבנו לכיוונם ולקראת 18:00 כשכבר התחילה לרדת השמש, ראינו מאחורי אחד העיקולים עדר ענק ושתי יורטות. פגשנו זוג מבוגר (בפועל בני 55) שבדיוק חלבו את הסוסות וקשרו את הסייחים. ביקשנו בפנטומימה להישאר איתם ללילה והם הסכימו ברצון. עד שהכנסנו את התיקים ליורטה גולה (נדמה לי שקוראים לה גולה אבל שמותיהם קשים מאד להיגוי) כבר התחילה לבשל מרק כבש וירקות ואנחנו הסתובבנו קצת בין הסוסים והכלבים עד שירד החושך. ישבנו חמישתנו לארוחת ערב מעולה שעשויה כולה מהמשק שלהם- בשר כבש, ירקות שורש, ביצים, חמאה, חלב סוסים, לחם שנאפה ביורטה. אנחנו צירפנו יין שקנינו בשוק (בכל זאת ערב ראש השנה). מהשיחה הקצרה והשבורה הבנו שיש להם 8 ילדים, הם מתפרנסים בעיקר ממכירת חלב הסוסות שלהם בשוק בבישקק, ונמצאים ביורטה על גדת האגם ממאי ועד אוקטובר. הם לא הרשו לנו לשטוף כלים ושלחו אותנו לישון ביורטה הגדולה עם השמיכות (הם נשארו לישון ביורטת המטבח). העיזים מחוץ ליורטה התחבקו לדבוקה ענקית בחושך וניסו להירדם גם.

הירידה מהאגם

אחרי ארוחת בוקר, טקס פרידה ותשלום (היא הציעה שנשלם 300+250+200 לאדם עבור לינה ושתי הארוחות אז פשוט עיגלנו ל2,500) יצאנו בסביבות 09:00 לדרך. פשוט עקבנו אחרי הנחל וניסינו לשחזר את השלוחות והערוצים שירדנו בהם אתמול. בסביבות 14:00 עצרנו לצהריים באותו נחל חצי מוצל שאכלנו בו גם אתמול. העדרים עברו ופוצצו אותנו באבק. בסביבות 17:00 הגענו לבית הספר הגדול בקיזרט ובעצת המקומיים התקדמנו על הכביש הסלול החוצה למפגש בין הכפרים שם כדי לנסות למצוא טרמפ או מרשוטקה. לקראת 18:00 אחרי שפגשנו הרבה ילדים ועיזים, הגיח בחור עם סובארו והציע לנו טרמפ לקוצ'קור ב2000 סום.

טיפים

  • ממליצים מאד מאד על החוויה של שהות ביורטה עם משפחה מקומית. ברמה האישית זו החוויה הכי אותנטית (ורחוקה מהחיים שאני מכיר) שחוויתי בטיול בחו"ל. מהרבה בחינות.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )