TMB - חצי סובב המון בלאן

5 ימים במסלולים עוצרי נשימה, מאתגרים לא מעט, אך פשוטים מאוד לניווט. הלינה היא בבקתות לאורך כל המסלול. יצאנו זוג ברמת כושר טובה, סיימנו עייפים אך מרוצים :)

גם לצרפת חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיולJuly 2019
משך הטיול5 ימים
עונה מומלצתיוני - ספטמבר

מבוא

ביולי 2019 יצאנו זוג לטרק ברמת כושר טובה.
בטרק מהסוג הזה מספר הקילומטרים הוא לא המדד, כי הוא לא באמת משקף את הקשיים בשטח, אלא מודדים את הקושי בזמן ההליכה (דקות-שעות) ממקום למקום.
המסלול של הטרק הזה הוא מעגלי, מוגדר וברור, הולכים אותו "עם כיוון השעון" או "נגד כיוון השעון" - אנחנו הלכנו נגד (מה שהרוב עושים).
עוברים כמעט כל יום בעיירה, לכן מי שמחפש ניתוק מוחלט מהציוויליזציה - זה לא כל כך המקום (אבל הטבע עושה את שלו ללא ספק).
המסלול מסומן - סימון אדום-לבן על האבנים, ומשולט ברמה טובה מאוד.

שעות האור בטרק היו מטורפות - זריחה בסביבות 06:00 ושקיעה רק בסביבות 22:00, למרות שתמיד עדיף להגיע מוקדם לבקתה להתארגן בנחת.

ווריאנט - אופציה בשביל למסלול חלופי, פחות מתוייר ועם נוף הרבה יותר מיוחד. מה שכן - הרבה יותר מאתגר, חשוב לשים לב לפני שיוצאים לווריאנטים לבדוק את מזג האוויר ואת מצב השלג במעברי ההרים.

במהלך כל המסלול אפשר למלא מים בנחלים שבצידי הדרך, כל עוד לא רואים בקר וצאן (מחשש לזיהום מהצואה שלהם). הלכנו רוב הזמן עם 2 ליטר על הגב, ומילאנו כשנגמר.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

הגעה מישראל לשאמוני

המראנו לפנות בוקר מנתב"ג לשדה התעופה בז'נבה שוויץ, מיד כשלקחנו את התיקים מהמסוע הגענו לדוכן חברת ההסעה Alpybus, דרכם הזמנו את ההסעה (57 יורו לזוג) לשאמוני (עיירה צרפתית ממנה התחלנו את הטרק). בתהליך ההזמנה של ההסעה ביקשו מאיתנו לדעת באיזו טיסה אנחנו נוחתים (כדי שיחכו לנו עם ההסעה) ובאיזה מלון/מיקום נרצה לרדת, ואכן הורידו אותנו ישירות בפתח המלון - נוח מאוד. מומלץ מאוד להזמין מראש את ההסעה ולא להסתמך על מזל כשנוחתים בשוויץ.
למרות שעברנו את הגבול בין שוויץ לצרפת בנסיעה - לא הורגש בכלל.

תוך שעה וחצי כבר היינו בשאמוני, ובשעה 14:00 הגענו למלון שהזמנו דרך בוקינג שנקרא La Folie Douce Hotels, מפואר וכיפי, בדיעבד היינו משקיעים טיפה פחות וישנים במקום טיפה יותר פשוט (לא השתמשנו בשירותים שהמלון מציע - חדר כושר וכו').

יצאנו לסיבוב קצר ברחוב הראשי בשאמוני, ההתניידות בתוך העיירה כולה ברגל, יש ברחוב הראשי המון מסעדות, גלידריות, חנויות ספורט (Snell - במידה ושכחתם ציוד כלשהו לטרק), וסופר לקניות אוכל למחר (Super U - מומלץ).
מומלץ ביותר לקנות אוכל ליום הראשון לטרק, אין כל כך איפה לאכול עד שמגיעים ללה-זוש, אנחנו קנינו בגט, נקניק וגבינת ברי.

אכלנו ארוחת צהריים במסעדת המבורגרים Poco Loco (נחמד, לא יותר), לקינוח עצרנו באחת הקונדיטוריות ברחוב ואכלנו מקרונים מעולים!
עצרנו בחנות ספרים וקנינו מפה של הסובב מון בלאן (שהתבררה אח"כ כלא נחוצה, טיילנו עם אפליקציית ניווט בעיקר, פירוט בהמשך).
חזרנו למלון לנוח ומשם לארוחת ערב במסעדה צרפתית קלאסית La Caleche די יקרה אבל החוויה שווה את זה (פונדו גבינות ונקניקים).

היה לנו חשוב לקחת מלון שממוקם במרחק הליכה מהרכבל ליום שאחרי (Chamonix Planpraz). לרוב מי שעושה את המסלול עולה ברכבל La Flegere, בעונה שאנחנו טיילנו הוא היה בשיפוץ והיינו צריכים לתכנן מסלול מחדש.

חשוב להגיד - יום מנוחה לפני הטיול היה מעולה, נתן לנו שנייה להתאפס על הציוד, המפה, הנופים וההתאוששות מהטיסה. מבחינתנו זה היה מושלם ומומלץ מאוד.

* מי שעושה את כל הסיבוב של הטרק - ניתן להשאיר חפצים שלא תרצו לקחת לטרק במלון בחינם, אנחנו לא עשינו סיבוב מעגלי ולכן לקחנו איתנו הכל.

יום 1 - שאמוני ללה זוש Chamonix-Les houches

יצאנו מהמלון בסביבות 8:30 והלכנו לרכבל Planpraz, קנינו כרטיס (24.5 יורו לאדם) ולקחנו את הרכבל עד למעלה עם תחנת מעבר לרכבל נוסף Brevent, לגובה סופי של 2525 מ', משם התחלנו ללכת בשביל מרפסתי שצופה אל כל העמק, ומשם ממשיכים בירידה לכיוון לה-זוש, ירידה רצופה, תלולה בחלקים גדולים שלה, של 1500 מ' (!), מתחילים ברכס הפתוח ובהמשך ככל שיורדים נהיה מיוער יותר. יש לשים לב לסימון ולכיוון השלטים המדויק - אנחנו התבלבלנו פעם אחת אבל תיקנו את עצמנו די מהר.
אחרי בערך שעתיים ירידה נתקלנו בבקתה בדרך, ראינו אנשים עוצרים לאכול ולנוח, אנחנו העדפנו להמשיך עוד קצת ולאכול את האוכל שקנינו.
בסופו של דבר, אחרי 4 שעות של עומס לברכיים, הגענו למטה בשעה 15:00, נשארה עוד קצת הליכה בתוך העיירה עד לבקתה שלנו - Michel Fagot. הגענו הרבה לפני כל המטיילים, מה שנתן לנו יתרון במקלחת ארוכה ובהתארגנות שקטה יחסית.
לה זוש היא עיר די ריקה ושקטה יחסית לשאמוני - אין יותר מידי אופציות להסתובבות.
הבקתה הייתה ממש מסודרת, נקייה, יש סלון משותף שאפשר לשבת בו, צוות עובדים אדיב ממש, אוכל טעים ומספיק, חדרים של 6 אנשים, מקלחת חמה ללא הגבלת מים וארוחת בוקר עם חתיכות באגטים, ריבות ונוטלה! (ארוחת בוקר די סטנדרטית בכל הבקתות, אולי חוץ מהנוטלה).
הכנו שלוקרים ועשינו כביסה ליום שאחרי - יש חבלי תליית כביסה מחוץ לבקתה.
פרשנו ליינרים (סוג של סדין דק דק בצורת שק שינה, המאפשר לשמור על סטריליות במיטות בהן לא מחליפים את המצעים (בכל הבקתות) ונפלנו לשינה עמוקה.

* בבקתה היה Wifi, ויש קליטה סלולרית.

הערות:
- ההליכה ארכה כ-6 שעות כולל עצירות.
- המסלול הוא כ-9.5 ק''מ.
- עולים בגובה כ-80 מ', יורדים כ-1570 מ'.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 2 - לה זוש לבקתת דה מיאג' (לה קונטמין) Les Houches-Les Contamines

קמנו ב-6:30 כדי להתארגן מוקדם יחסית, לפני האנשים האחרים. אכלנו ארוחת בוקר בבקתה, ארזנו את כל הציוד וקיבלנו ארוחת "פיקניק" - שקית אוכל (סנדויץ, פרי, חטיף אנרגיה - הכל משביע מאוד) לדרך מהבקתה (מזמינים מראש כחלק מהזמנת הלינה).
כל הבוקר הוא במגמת עלייה תלולה מאוד, לכיוון מעבר ההרים - Col de Voza.עשינו את העלייה ברגל, כשגילינו בדיעבד שרוב האנשים עולים אותה ברכבל (Bellevue - שיוצא מלה-זוש). העלייה הייתה בדרך יחסית מיוערת, ולכן לא היה בה נוף מיוחד - מומלץ לקחת את הרכבל ולחסוך כוחות במשך היום.
במעבר ההרים Col de Voza יש מוזיאון ותחנת רכבת מוזרה.
עצרנו קצת על הדשא, מילאנו מים והמשכנו למעלה עם הוריאנט לכיוון Col de Tricot.
חשוב למלא מים - מפה והלאה אין המון מקורות מים, מילאנו פה 2 ליטר לאדם וזה הספיק עד סוף היום.
הטיפוס מתחיל ליד מסילת הרכבת שזה קצת מבאס, אבל בהמשך כבר מגיעים לשבילים מהממים - דשא טבעי, פרפרים ופרחים, ואפילו מעבר גשר מעל נהר מטורף.
הטיפוס מסתיים עם נוף מרהיב מהפסגה, אפילו קריר ביותר בגובה 2,110 מ'. משם מתחילה הירידה התלולה (550 מ') לבקתת דה מיאג' - אותה רואים היטב מהפסגה.
הגענו לבקתה בסביבות 16:30, רעבים בטירוף! הזמנו פלטת גבינות (7 יורו) ומיץ תפוזים (3 יורו) להרגיע קצת את הבטן..

הזמנו בבקתה הזו בלבד חדר זוגי - שהיה נוח מאוד!
חלקנו שירותים עם מעט אנשים, חלון לעבר הנוף - מה יותר מזה?
מי שלא רוצה לישון בחדר זוגי - החדרים בבקתה הזו היו מאוד עמוסים, בערך 30 אנשים במיטות דרגשים, אבל עם אטמי אוזניים וכיסוי עיניים זה אפשרי לחלוטין.

אחרי מתיחות (חשוב!), מקלחות, כביסה וסידורים למחר, הגענו לארוחת הערב שהוגשה בחוץ לאור מזג האוויר הנוח, אל מול הנוף והמפלים.
הגישו לנו תבשיל חביתה עם תפוחי אדמה וירקות, סלט עשיר וחתיכות באגט.
יש לצרפתים קטע שבסוף הארוחה הם אוכלים גבינות קשות ושוות, כמו קינוח בשבילם - מוזר אבל היה טעים ביותר :)

רוב האנשים ישנים בלילה הזה בלה קונטמין, עיירה שנמצאת עוד כשעה וחצי הליכה, אבל מכיוון שלא לקחנו את הרכבל בתחילת היום - היינו גמורים (ידענו זאת מראש).

* בבקתת דה מיאג' אין Wifi.

הערות:
ההליכה ארכה כ-9 שעות כולל עצירות.
- המסלול הוא כ-13 ק"מ.
- עולים בגובה כ-1250 מ', יורדים כ-680 מ'.

יום 3 - דה מיאג' לבונהום Les contamines-Bonhomme

ידענו שהיום הולך להיות יום לא פשוט, יום שכולו עלייה בעיקר.
לקחנו פיקניק מהבקתה לדרך - אורז עם ירקות מבושלים, חטיף מארס ופרי, יצאנו מהבקתה אחרי ארוחת בוקר פשוטה יחסית, בסביבות 07:30.
עלייה של חצי שעה של כ-170 מ' עד לבקתת Le Truc, וממנה ירידה של כ-570 מ' עד לעיירת לה קונטמין עצמה.
בדרך נשבר לנו אחד ממקלות ההליכה, טיימינג מצויין - קנינו בלה קונטמין חדש באחת החנויות ספורט, עצרנו בנקודת מידע לתיירים עם וויפי מעולה (לבקש בקבלה סיסמה ויתנו בשמחה), ומשם לקחנו בספונטניות אוטובוס פנימי (חינמי!) עד לתחנת Notre-Dame de la Gorge כדי לחסוך את ההליכה על הכביש (חסכנו 3.5 ק"מ הליכה משעממת).
מפה התחלנו בטיפוס, טיפוס פשוטו כמשמעו, די ארוך (1260 מ' שמתפרשים על 10 ק"מ) עד לגובה של 2440 מ' שם נמצאת הבקתה Bonhomme עם נוף מדהים לעמק שמתחת.
הלכנו ביום הזה בקצב טוב, אבל מצד שני לא הרגנו את עצמנו. עשינו עצירת צהריים מחוץ לבקתת Nant Borrant שנמצאת ממש על הדרך.
במהלך כל היום יש מקום למלא מים מנחלים בדרך - כל מקום שלא רואים בקר וצאן בקרבה - אפשר למלא מים.
סיימנו את היום מותשים בטירוף, במהלך כל היום אתה חושב שהגעת וזאת הפסגה האחרונה, ואז.. הפתעה - לא. הנוף מדהים לאורך כל היום, אבל אכן מתיש.
החלק האחרון, החל מ-Col du Bonhomme קצת מייאש, הליכה של כ-40 דקות כשרק רוצים להגיע לבקתה לסוף היום.

הגענו בסביבות 16:30 לבקתה, תפסנו מיטות, החלפנו לסנדלים וכמובן הזמנו בירה ושוקו שהרווחנו ביושר רב. כשאנחנו היינו בבקתה - המקלחות היו בשיפוצים (הן נמצאות בקומה השנייה והייתה נזילה למטה ישירות על המטבח בבקתה) ולכן בלילה הזה לא התקלחנו, מבאס בטירוף אבל שמענו שמועות על כך לפני, לפחות היינו מוכנים מנטלית.
בחדר אוכל, החלל המרכזי בבקתה, פגשנו שתי קבוצות ישראלים, היה נחמד להרגיש בבית אחרי כל כך הרבה שיחות באנגלית, קצת משחקי פיצוחים, קצת תכנונים ליום למחרת.
האוכל בארוחת ערב היה ממש טעים, בשר גולש ופולנטה, המנה הצמחונית הייתה פשטידת ירקות.
שאלנו את העובדים לגבי מזג האוויר למחר, כי התלבטנו לקחת הווריאנט המומלץ Col de Fours, נאמר לנו שהולך להיות די בהיר, אבל שכדאי לוודא שוב בבוקר.

* בבקתת בונהום אין Wifi אך יש קליטה סלולרית.

הערות:
- ההליכה ארכה כ-9 שעות עם עצירות.
- המסלול הוא כ-15 ק"מ (ועוד 3.5 ק"מ שעשינו באוטובוס).
- עולים בגובה כ-1520 מ', יורדים כ-650 מ'.

יום 4 - בונהום לאליזבתה Bonhomme-Elisabetta

קמנו מוקדם בבוקר לצאת וקיבלו את פנינו שמיים בהירים לשמחתנו.
לקחנו פיקניק מהבקתה - סנדוויץ גבינה ונקניק, סלט בורגול גזר וכרוב, חטיף מארס ויצאנו לדרך.
עלינו למעבר ההרים הכי גבוה שנבקר בו לאורך כל הטיול - Col de Fours (כ-2667 מ') והנוף היה מדהים. ירידה תלולה בטירוף של שלג, חלקנו ירדנו על התחת כל הדרך במהירות מטורפת :)
אחרי כמה דקות התחיל טפטוף שהצליח להלחיץ אותנו קצת, אבל אחרי 10 דקות והוצאה מהירה של כיסויי גשם - השמש חזרה כאילו לא קרה כלום.

כשסיימנו את שלב הגלישה על השלג, התחלנו בירידה כיפית לחווה חקלאית שנקראת La Ville des Glacires, הייתה שם איזו מחלבת גבינות - הבנו שאפשר לקנות אבל לא ביקרנו.
מכאן הלכנו עוד ממש קצת עד לבקתת Mottes ששמענו שמוצלחת ממש עם אווירה טובה.
משם התחלנו את הטיפוס לעבר המעבר הרים Col de la Seigne - מעבר הגבול בין צרפת לאיטליה.
העלייה הזו אמנם ארוכה אבל די מתונה, הנוף מדהים!

ממש מעט לפני העלייה האחרונה בהחלט עשינו הפסקת צהריים ומנוחה קצרה - עשינו חישוב זמנים והבנו שיש לנו עוד ממש מעט עד שנגיע, ואפשר ליהנות קצת מהנוף ולנוח :)
הגענו למעבר הרים ולמעבר הגבול, באופן מפתיע פשוט המשכנו ללכת, בלי דרכון או מסמך - פשוט ככה. ההבדל היחיד - במקום בונז'ור שאמרנו לכל אדם שראינו בדרך, מעכשיו התחלנו להגיד בונז'ורנו.

כ-30 דקות אחרי המעבר גבול יש מן בקתת מידע, עם מפת תלת מימד של כל הסובב מון בלאן, הסבר על הצמחייה והחיות באזור - מקום נחמד, והכי חשוב יש בה WIFI מצויין! (היינו שם לפחות שעה).

המשכנו לרדת והגענו לבקתה שלנו - Elisabetta, רוב האנשים ישנים באליזבתה, אבל לדעתי שווה להמשיך עוד שעה ולהזמין מקום בבקתת Cabane de Combal, לא פעם שמענו כמה הרבה יותר נעים שם, חדרים גדולים ומרווחים, אווירה טובה ומקום נקי.

ברגע שהתחלנו לעלות על הגבעה עליה הבקתה שלנו נמצאת, התחיל גשם וסערה בפתאומיות, עשינו את העלייה הזאת בריצה - מה שקצת ביאס את סוף היום, העיקר שהגענו בסוף :)
נכנסו לבקתה, קיבלנו חדר משותף עם עוד כ-20 אנשים (יש בבקתה הזו גם אפשרות לחדרים פרטיים יותר - יותר יקרים) המקלחת הייתה מוגבלת בזמן (30 ליטרים בשני יורו אם אני זוכרת נכון - מספיק לאדם אחד). למרות הסערה עשינו כביסה ותלינו הכל בחוץ, התפללנו בטירוף שהכל יתייבש בבוקר (התפילות נענו והכל היה בסדר).
התקלחנו, נחנו, שתינו קפה איטלקי, חיכינו לא.ערב שהייתה ריזוטו לא מתובל, עוף עם שעועית מוקפצת וסלט, כמובן שלא היה אפשר לוותר גם על בירה מקומית.

לפני השינה תכננו קצת את מחר, הבנו שהרכבלים לקורמיור עוד לא עובדים (תחילת העונה), ולכן צריך להחליט אם רוצים לקצר משמעותית באוטובוס - מבאס קצת כי בקושי הולכים, ומה שכן נלך הרוב יהיה על כביש, אם ללכת ירידה של כ-1250 מ' - ששמענו שיכול לגרום לכאבי ברכיים כי זו ירידה ממושכת.
הוחלט לקצר באוטובוס, בעיקר כי אחרי קורמיור המשכנו למילאנו בתחבורה ציבורית, והכל הסתדר לנו מבחינת זמני הנסיעה וכו'.

הלכנו לישון עייפים אך מרוצים, מחר יום אחרון!
הורגש שאנחנו כבר מנוסים בהליכה, היה יום מאתגר אבל ההתאוששות הייתה יחסית מהירה.

* בבקתת אליזבתה יש Wifi עם אות חלש (רק באזור התיקים) לא בדקנו לגבי קליטה סלולרית.

הערות:
- ההליכה ארכה כ-8 שעות עם עצירות (לא כולל העצירה של שעה בוויפי).
- המסלול הוא כ-17 ק"מ.
- עולים בגובה כ-1050 מ', יורדים כ-1300 מ'.

יום 5 - אליזבתה לקורמיור Elisabetta-Courmayeur

קמנו בבוקר היום האחרון, אכלנו ארוחת בוקר רגילה לטיול יחסית - קצת לחם, ריבה, תה וקפה.
התחלנו בירידה מהבקתה והשמש האירה לנו פנים, הצטלמנו קצת והמשכנו בדרך.
בפיצול כשכולם פונים ימינה למסלול המקורי של הסובב - אנחנו המשכנו קצת ישר ולאחר מכן שמאלה - לכיוון הציוויליזציה והכביש.
כאמור, אם הרכבלים (רכבל מומלץ Dolonne) היו עובדים - היינו מעדיפים את האפשרות הזו, אבל בחרנו באפשרות הקיצור באוטובוס.

הלכנו עוד כשעה על כביש - והגענו לתחנת האוטובוס הקרובה ביותר, פגשנו זוג ישראליים.
חיכינו כחצי שעה והגיע האוטובוס (השעות כתובות על שלט בתחנה) - תוך עשרים דקות היינו בקורמיור.

הזמנו מראש אוטובוס למילאנו בשעה 17:00 כי חשבנו שהרכבלים יעבדו, אבל הגענו הרבה יותר מוקדם - 10:30.
התחלנו להסתובב קצת בקורמיור, לא מצאנו המון מה לעשות, במיוחד כשרוב המסעדות והפיצריות נפתחו רק ב-12:00.
קפצנו לסופר ולמעדנייה, קנינו בגט, עגבניות שרי, גבינה ונקניק והחלטנו להקדים את האוטובוס שלנו.
המזל לא היה איתנו ולא היה מקום באוטובוס מוקדם יותר בחברה שהזמנו מראש (Flixbus) והחלטנו לעבור חברה ולבטל את הכרטיסים הקיימים, נסענו בסוף עם חברת Savda - חברה מעולה, מגיע בזמן, יש צורך בהחלפה אחרי כשעה נסיעה, אבל האוטובוס השני מחכה לראשון שיגיע, לא יוצא לפני שמגיע.

עייפים, קצת מסריחים אך מרוצים בדרך למילאנו :)

הערות:
- ההליכה ארכה כשעתיים.
- המסלול הוא כ-6.5 ק"מ.
- עולים בגובה כ-50 מ', יורדים כ-700 מ'.

טיפים

  • ניווט - אמנם קנינו מפה בשאמוני לפני תחילת המסלול, אבל לא השתמשנו בה אפילו פעם אחת. הורדנו מראש, אחרי חיפושים אחרי האפליקציה המושלמת, את OutdoorActive, אפליקציית חלומותיכם. כשבוע לפני הטיול אפילו שדרגנו אותה וקנינו "מנוי", חודש ראשון חינם, כמובן שביטלנו לפני החיוב הראשון :) באתר של האפליקציה בנינו את המסלול (קבצים מצורפים), ובאופן אוטומטי זה מחשב כמה עליה, ירידה, זמן הליכה, איזה סוג משטח (כביש, רכבל וכו'). במהלך הטיול עצמו פתחנו את האפליקציה בכל פעם שחשבנו שהתבלבלנו או רק רצינו להיות בטוחים, כמובן בשימוש ב-GPS, שאפשרי אם הטלפון במצב טיסה.
  • כיוון שילוט בדרך - יכולנו לחסוך טעות קריטית אם היינו מבינים כמה זה חשוב. המסלול משולט היטב, כנראה טוב מידי. יש פעמים שיש צומת דרכים משולטת, וצריך לשים טוב מאוד לאן השלט מצביע, היו לנו שני שבילים צמודים שלא הבנו שכל שלט מצביע על אחד אחר - תשומת לב!
  • בקתות - ביצענו את רוב ההזמנות דרך האתר הרשמי של TMB (קישור מצורף). בקתה שלא ניתן להזמין מקום בה דרך האתר, בדרך כלל תהיה זמינה בכתובת המייל שמצוינת באתר. המחירים הם בממוצע 60 יורו לאדם ללילה (מקלחת, ארוחת ערב, לינה, ארוחת בוקר ופיקניק - ארוחת צהריים לדרך). בונהום הייתה הבקתה היחידה שביקשה להתקשר לוודא כשבוע לפני ההגעה, אפשרי דרך הסקייפ, במקום לעשות חבילת חו"ל מהארץ, מכניסים כמה דולרים ואפשר להתקשר ממש כמו טלפון רגיל.
  • אפשרות לאוהל - אנחנו לא בחרנו באופציה הזו, ראינו אנשים שישנים מחוץ לבקתות, זו אופציה אפשרית אבל שווה לחקור עליה לעומק עם אנשים מנוסים שעשו זאת. בכל מקרה - אסור לישון לא בצמוד לבקתה, אי אפשר לישון סתם ככה בשטח - קנס מטורף.
  • מזג אוויר - אנחנו יצאנו למסלול בתחילת יולי, לפני גל החום הנוראי של אירופה. היה חם, אבל לא מאוד, כנראה שציפינו ביחס למז"א ביולי בארץ למשהו יותר קריר מעט. השתמשנו בפליזים דקים במעברי ההרים, ומעט בערב בבקתה. בכל שאר היום היינו עם מכנס קצר וחולצת טיולים מנדפת ארוכה. קרם הגנה חשוב!!!
  • מים - סחבנו עלינו גג 2 ליטר מים. כמעט בכל נקודה מתונה אפשר למלא מים בנחלים, אם לא רואים צאן ובקר (צואה שעלולה לזהם את המים). חשוב למלא מתי שרואים אפשרות - קר, מרענן, ושותים מים מעצם המאמץ.
  • אוכל - הצטיידנו מהארץ באגוזים, חטיפי אנרגיה, תמרים, שהתברר כיותר מידי. מומלץ לא להביא יותר מקילו אגוזים לזוג לחמישה ימים, חטיף אנרגיה אחד לאדם ליום, באמת שלא אוכלים המון במסלול, כשמגיעים לבקתה נהיים רעבים, ואז כבר יש אוכל בבקתה. (את רוב האגוזים שהבאנו חילקנו לישראלים בדרך, ואת השאר זרקנו - חבל).
  • ציוד - מצורף קובץ רשימת ציוד, מומלץ לא לוותר על כלום, זה באמת המינימום שאפשר. מבחינת ציוד עזרה ראשונה - לויקופלסט קריטי ביותר ליבלות ושפשופים!
  • ביגוד - אנחנו טיילנו עם חולצת טיולים מכופתרת ומנדפת, מכנס טיולים מתפרק. לקחנו סט לשינה בבקתה (פיג'מה ותחתונים), ובכל ערב עשינו כביסה לסט איתו טיילנו - ובבוקר היה יבש.
  • מבנה המון בלאן - הטרק סובב סביב המון בלאן (דה!), כך שבעמק נמצאות העיירות (שאמוני, לס קונטמין, קורמיור וכו'), וכמעט בכל יום מתחילים מהעמק, עולים להרים ויורדים שוב לעיירה הבאה.
  • אור יום - השמש עולה ממש מוקדם יחסית 06:00, ויש אור עד יחסית מאוחר 21:30-22:00, חשוב לא להתפתות לטייל עד מאוחר, צריך את זמן המנוחה בבקתה להתאוששות ולהתרענן.
  • זמינים תמיד לשאלות נוספות במייל shaked.larom@gmail.com / anerwaxman@gmail.com

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )