LONQUIMAY CIRCUIT - הר הגעש לונקימאי

טרק אתגרי של בין 5 ל-6 ימים שמקיף את הר הגעש לונקימאי, עובר במעיינות מדהימים וכולל טיפוס על שני הרי געש.

תאריך הטיול2010 M02
משך הטיול5 ימים
עונה מומלצתדצמבר-אפריל

מה לקחת?

מים –
ביום השני יש מים רק לקראת הסוף, ככה שכדאי שתביאו שני בקבוקים כל אחד (ואולי עוד איזה שניים בנוסף) ותמלאו אותם טוב בתחילת היום השני.

אוכל –
לכמות הימים הרלוונטית. יכול להיות שעדיף לקנות חלק מהדברים (פירות יבשים למשל) בשוק בטמוקו. בדרך לתחנת האוטובוס בטמוקו עוברים דרך השוק ממילא, ככה שאפשר לקנות שם הרבה דברים בזול יחסית לסופר מרקט בפוקון.

ציוד-
מקלות הליכה (לצורך הטיפוסים). אם אין לכם אפשר להשכיר גרזן קרח בכל סוכנות טיולים.
משקפי שמש (עלול להיות שלג).

סיפור דרך ומפה -
סיפור הדרך בספר Trekking in the Patagonian Andes לא רע (להלן "הספר") , אפשר להיעזר בו. מעבר לתיאור המסלול, יש בו אינפורמציה נוספת על החי והצומח בשמורה. אפשר להסתפק במפה שבספר. היא לא מדהימה, אבל הניווט בסה'כ די פשוט.

אל הטרק

1. לוקחים אוטובוס של חברת JAC מפוקון לעיר TEMUCO (יש כל 20 דקות בערך).

2. בטמוקו יוצאים מהתחנה עם הפנים לכיוון הרחוב הראשי (רחוב רחב עם שדרה גדולה המפרידה בין שני הנתיבים) ופונים שמאלה לכיוון CENTRAL DE AUTOBUSES RURAL (התחנה המרכזית של האוטובוסים שנוסעים לכפרים).

3. משם לוקחים אוטובוס לכפר בשם MALALCAHUELLO. אם לא השתנו הזמנים יש אוטובוס בעשר ורבע בבוקר ובשתים עשרה בצהריים, מוכרים כרטיסים בחלון מס' 8. האוטובוס עובר דרך העיר המרכזית CURACAUTIN, ככה שיכול להיות שבמידה וכבר אין אוטובוס ישיר תצטרכו לנסוע לקורקאוטין ואז למללקאויו. מללקאויו נמצא 15 ק"'מ לפני הכפר לונקימאי, אל תתבלבלו! לא צריך להגיע לכפר לונקימאי. האוטובוסים נוסעים עד ללונקימאי ועוצרים בכפרים בדרך.

4. קצת לפני הכפר מללקאויו (כשני ק"מ) יורדים במקום שנקרא LOS PINITOS. תגידו לנהג, הוא כבר ידע.
שם נמצאת ההתחלה האלטרנטיבית לפי הספר. המקום הזה הוא לא יותר מאשר תחנת אוטובוס מסכנה מעץ, אפילו יותר מכוערת מזו שביציאה מגלאון, שפשוט כתוב עליה לוס פיניטוס. לפני התחנה ובצמוד אליה יש שביל 4X4 אליו נכנסים ושם מתחיל הטרק. אם בטעות לא ירדתם שם, רדו בכפר עצמו ולכו על הכביש עד לשם. הכניסה בנקודה זו היא לא הכניסה הרשמית. הכניסה הרשמית נמצאת בסמוך לכפר - צריך לשלם 1000 פסו, להירשם ולקבל מפה. אם בא לכם תתחילו משם.

היום הראשון - 10 ק"מ

היום הראשון קצר מאוד ולוקח בקצב איטי בערך 4 שעות. כנסו בלוס פיניטוס ישר לכיוון ההר (לונקימאי).
אין שום בעיה להתחיל את המסלול בשעה מאוחרת יחסית. זכרו שגם אם הגעתם מוקדם לנקודת הקמפינג של היום הראשון אין טעם להמשיך, פשוט אין מים כמעט עד סוף היום השני. הנקודה נמצאת כמעט בסוף היער. יש שם נחל ומקום טוב לחנייה. היער מסתיים כ-20 דקות הליכה הלאה משם.

היום השני - 17 ק"מ

ביום השני מתחילים להקיף את ההר משמאל.
בקצה היער תראו את ההר מולכם, פנו שמאלה היכן שיש שלט עץ שמורה ל- LAGUNA BLANCA.
השביל מקיף את ההר משמאל ומטפס על אדמה רכה וחולית ששוקעים בה, אח'כ על אבני בזלת, עד שבשלב מסוים נגלה מולכם ה- VOLCAN TOLHUACA. משם השביל יורד ונכנס ליער דליל. תעקבו אחרי הסימון האדום ושימו לב שבשלב מסוים הוא שובר ימינה, במגמה להקיף את ההר.

אחרי כשעה הליכה משם, אולי קצת יותר, מגיעים לדרך ארבע על ארבע (מסומנת בספר כ-"Paso Lonquimay").
שם יש לכם שתי אופציות: להמשיך כמפורט ביום הרביעי, או לטפס על ההר.

אם רוצים לטפס למחרת על הטולואקה (כמפורט בהמשך - "היום השלישי") פונים שמאלה לכיוון לגונה בלנקה, נמצאת בין הטולואקה לרכס קטן, וישנים שם. ממש יפה שם!

אם לא רוצים לטפס, ממשיכים מפאסו לונקימאי עם המסלול כשעתיים נוספות, אולי קצת פחות, עד לקמפינג של סוף היום השני. הקמפינג נמצא לפני נחל שוצף שערימה של עצים זרוקים משמשים בו כגשר. יש שם כמה קורות עץ ארוכות מהן אפשר לעשות ספסלים. משם ממשיכים כמפורט ביום הרביעי.

היום השלישי - טיפוס על הר הטולואקה

בבוקר למחרת חוזרים עד לנקודת הפיצול, משם מתחיל הטיפוס על ההר. קחו תיק או שניים עם המעילים של כולם ותשאירו את שאר הציור למטה. הטיפוס לוקח בין שעתיים לארבע שעות, תלוי בקצב. אם ההר מכוסה שלג כדאי לקחת גרזן קרח, או לפחות מקלות הליכה. כשיורדים מההר ממשיכים עם המסלול הרגיל וישנים בקמפינג של סוף היום השני.

היום הרביעי- 21 ק"מ

ביום הבא, לאחר הליכה של כשעה-שעה וחצי על הדרך הרחבה המסלול פונה ימינה, למזרח, בצורה חדה. הפניה היא עלייה, כשלאחריה ירידה לתוך השטח שנמצא מזרחית לדרך הרחבה. שימו לב! לא לפספס את הפניה, הדרך הרחבה ממשיכה למטה וקדימה עוד הרבה. לאחר בערך שעתיים משם חוצים נחל ומיד לאחריו יהיה עץ גדול משמאל לדרך.

קצת הלאה משם קל להתברבר. הדרך נכנסת ליער והשביל מתפצל לשבילים קטנים ומעצבנים שיכולים בקלות להראות כשביל המרכזי. תוודאו כל הזמן שאתם לא גולשים למטה מדי, כלומר צפונה, ושומרים על כיוון כללי מזרח. כנראה שאם טעיתם השביל יהיה למעלה יותר, לכיוון ההר לונקימאי, כלומר דרומית קצת. חפשו תמיד את הסימונים. הקמפינג הוא ליד נחל, בנקודה בה השביל פונה בחדות ימינה אחרי שהפך ל-4X4.

היום החמישי - 30 ק"מ

היום הבא הוא פיסטון של 30 ק"מ בשביל 4X4 בעליה כמעט לכל אורך הדרך. רק ישר. לאחר כשעתיים (אחרי הלגונות הראשונות), אולי פחות, השביל מתפצל – ישר או ימינה. הפנייה ימינה נראית אלגנטית ומשכנעת, אך אל תתפתו, המשיכו ישר.
ביום זה כדאי לצאת מוקדם כדי להשאיר זמן ללגונות שנמצאות בתחילת היום (מהיפות שנראו).

סוף היום הוא ב- REFUGIO PEWEN, יכול להיות שיעברו כמה מכוניות בדרך אז יש מצב לתפוס טרמפ אם נמאס לכם ללכת.
בכל מקרה, הרפוחיו הוא כבר מזמן לא רפוחיו אלא מלון מהודר ויקר. ישנים מאחוריו (כלומר בחורשה שנמצאת לכיוון הלונקימאי).
מים יש ליד הבודקה בכניסה לשטח המלון, זה מין ברז כחול.

היום הבא הוא הטיפוס על הלונקימאי עצמו. אתם לא צריכים את כל הציוד, אז פשוט קחו איזה שני תיקים עם פליזים, מים וקצת אוכל ואת שאר הציוד תבקשו להשאיר במלון. לנו הם הסכימו, לא צריכה להיות עם זה בעיה.

היום השישי - טיפוס על הלונקימאי

הטיפוס עצמו מתחיל מסוף העליה של הרכבל. הולכים כשעה עד לרכבל, שם יהיו כמה חבר'ה שיציעו לכם טיול מודרך באזור, ואחרי שתגחכו קצת מזה שהם חשבו שאתם סמרטוטים, הם יציעו לכם לעלות ברכבל תמורת תשלום. אם בא לכם להתמקח, אבל בכל זאת לשלם, לנו הם הציעו ב-1500 כל אחד.
עלייה בשביל המתפתל עד לסוף הרכבל צריכה לקחת שעה בערך, אבל יכול להיות שיהיה לכם טרמפ עם אנשים שבאים לראות את קרטר חג המולד (Crater Navidad, אנחנו תפסנו אחד כזה).

הטיפוס עצמו מתחיל בסוף הרכבל, ונעשה ישירות כלפי למעלה. בנקודה מסוימת, כבר לקראת הפסגה, השביל עובר בדיוק על התפר בין אדמה אדומה לאדמה שחורה, למרות שמלמטה זה נראה כאילו זה תלול מדי לטיפוס.

מהפסגה חוזרים לרפוחיו, וישנים באותו מקום גם בלילה הזה. למחרת בבוקר יורדים בדרך הכורכר שיורדת מהרפוחיו חזרה לכביש. אנחנו תפסנו טרמפ עם ה"רס"פ" של הרפוחיו - בחור ממש נחמד.

חזרה לטמוקו

על הכביש הזה עוברים אוטובוסים (כ-4 פעמים ביום, של חברת erbuc) לקורקאוטין. משם יש אוטובוס לטמוקו. תנסו גם לתפוס טרמפים.
ישנם עוד אוטובוסים שעוברים שם ונוסעים ישירות לטמוקו, יש גם אוטובוסים פרטיים (שאולי יגבו קצת כסף) או סתם טרמפ רגיל.
מטמוקו תחזרו עם JAC לפוקון.

טיפים

  • פוקון מלאה בהוסטלים. המחירים נעים בין 5000 ל-8000 פסו. אנחנו ישנו אצל גדעון, בחור ישראלי שפתח סוכנות טיולים והוסטל. בעיקרון המון ישראלים הולכים אליו, אבל בפוקון זה פחות בעייתי מברילוצ'ה למשל, כי רוב הסמרטוטים לא מגיעים לשם. בכל אופן, אצלו זה הכי זול, מאוד נחמד, בנוי נכון ויש גם אינפורמציה. יש רחבה גדולה בחוץ עם מנגלים גדולים, מחשב ואינטרנט חינם ומטבח מאובזר. אנחנו פגשנו שם חבר'ה מעולים. יש עוד הוסטל של ישראלים שנקרא NATIVE ומנוהל ע'י בחורה בשם ג'ינה. הרבה הולכים גם אליה, לא היינו שם. אם לא בא לכם הוסטל כזה, פשוט תעשו סיור קטן בעיר, יש באמת המון.
  • באתר של 'Conaf' (רשות שמורות הטבע של צ'ילה) יש אינפורמציה על כל הפארקים של צ'ילה, וזה אתר שבהחלט כדאי לבקר בו, גם לגבי טרקים שכתבתי עליהם. הכתובת: http://www.conaf.cl/.
  • בארגנטינה קוראים להם 'APN' והכתובת: http://www.parquesnacionales.gov.ar/.
  • אזור ARAUCANIA גדוש בטרקים לרוב. רק בפוקון אפשר להיות די הרבה זמן ושווה לנצל את הזמינות והנגישות של הטרקים.
  • ישנן הרבה אטרקציות באיזור אך רובן יקרות מאוד בגלל שהאיזור הוא תיירותי. לנו זה לא משנה כי אנחנו עושים טרקים.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )