טרק סובב אזנגטה

מידע כללי

החלטנו לצאת לטרק סובב אזנגטה, בגלל שבתות וחגים לא היה לנו 5 ימים אז התפשרנו על 4. החלטנו לצאת עם סוכנות, אבל בדיעבד הייתי עושה לבד ואולי רק פורטר

הר אזנגטה (Ausangate) – ההר הגבוה באזור קוסקו, פרו (6,384 מ’), הנחשב קדוש בתרבות הקצ’ואה. הוא מתנשא בלב רכס וילקנוטה ומוקף בלגונות טורקיז, קרחונים ונופים דרמטיים של האנדים. סביבתו מהווה יעד לטרקים מהמרהיבים בפרו, בהם שביל “הקשת” המוביל להר הקשת המפורסם. האזור משלב טבע פראי, תרבות אנדים עתיקה וכפרים מסורתיים הרועים אלפקות בגבהים של מעל 4,000 מטר.

יום 1 – Pacchanta (4300 מ׳) → Upis (4400 מ׳)

מרחק: כ־13 ק״מ
גובה מירבי: 4600 מ׳
זמן הליכה: 5–6 שעות

יציאה מוקדמת מקוסקו לכפר Pacchanta, שם אוכלים ארוחת בוקר ומתחילים ללכת.

(אנחנו יצאנו עם סוכנות, ממליץ מי שיוצא לבד פשוט לקבוע עם מונית הלוך חזור)

השביל מטפס בהדרגה עד לגובה 4600 מ׳ ועובר בין סדרת לגונות יפהפיות (כ־7 בסך הכול).
הנוף פתוח וברור – מסלול רחב ונוח.

לאחר חציית הפס הראשון, ירידה ארוכה לכיוון Upis, כפר קטן עם מעיינות חמים,שם ניתן ללון באוהלים או בחדרים פשוטים.
הדרך מהממת ומלאה באלפקות וסוסים, מיד אחרי הפס התחיל שלג פסיכי על ההר והצלחנו לברוח ממנו.
בכפר יש מעיינות חמים נהדרים, אני צח ואור הלכנו וכל השאר היו גרועים ולא רצו להגיע.
קר בלילה אז תתכוננו.

הערות:
קובי חווה מחלת גבהים קלאסית (כאבי ראש, בחילה, הקאות), והחלטנו לפנות אותו בבוקר.

המעיינות החמים מומלצים מאוד אחרי יום ההליכה הראשון.

❄️ יום שני – מ־Upis(4300) ל־Ocongate(4530)

בבוקר (06:00) קובי הרגיש מעט טוב יותר, אך בסוף החליט לא להמשיך.
נפרדנו ממנו בעצב והוא חזר עם מונית לקוסקו.

אנחנו המשכנו – בתכנון: כ־15 ק"מ ו־2 פאסים באותו יום.
הנוף מדהים – עליות, ירידות, ושדות מרעה רחבים.

בסביבות 13:00 עצרנו ללגונה קטנה ויפהפייה לארוחת צהריים, אך אז התחיל ברד כבד וצבע הכול בלבן.
המדריך שלנו החליט שנעצור שם ללילה,אך הקבוצה השנייה המשיכה הלאה, כי הם היו צריכים להספיק להגיע לקמפ אחר ולמחרת לעלות להר הצבעים ולחזור, אנחנו היינו פחות בלחץ ובדיעבד זאת היתה אחלה החלטה לעצור שם.
העברנו אחר הצהריים רגוע במקום מהמם, ירדנו ללגונה גדולה למטה והיה נחת אמיתי.

בערב השלג התגבר, ובלילה ירד שלג כבד – אך האוהלים החזיקו מצוין.
סה"כ: 10 ק"מ, 500 מ’ עלייה.

🏞️ יום שלישי – מ־Ocongate(4530) ל־Pucacocha(4800)

תעוררנו בבוקר וכל הנוף היה מכוסה שלג בעומק של כ־15 ס"מ.
ההר אזנגטה השתקף בלגונה – אחד הנופים הכי יפים שהיו, ובאמת היה משתלם להשאר בלגונה.
מיצי גם הסביר שאחרי שיורד שלג בדכ יש יום בהיר יותר.

התחלנו ללכת ב־7:45 בבוקר, עלייה לפאס Apachita Pass בגובה 5000 מ’.
העלייה יפהפייה, מלאה לגונות, עם נוף מושלג לכל אורך הדרך.
בפס היה קר וברד קל, אבל הנוף עוצר נשימה.

הצד השני של הפס משתנה לגמרי – נוף מדברי, אדום-ירוק-חום.
ירדנו למחנה Anantapata, שם עצרנו לארוחת צהריים (בסביבות 12:00).

משם המשכנו לפאס נוסף – Abra Huasa Cocha (4900 מ’).
בדרך עברנו ליד הר צבעוני הדומה להר הצבעים אך לא מתויר כלל.
מהפס – נוף דרמטי במיוחד:
הרכסים המושלגים של אזנגטה מצד אחד, צוקים חדים מצד שני, והרים צבעוניים ממול.

הירידה תלולה מאוד, ובסופה עלייה קלה ללגונה ירקרקה יפהפייה – שם ישנו.
היה קר מאוד אבל ללא רוח.
בלילה שיחקנו קמביו באוהל של אביעד ויובל ונרדמנו מותשים.

🌈 יום רביעי – מ־Pucacocha(4800) להר הצבעים(5050)

קמנו מוקדם כשהכול מכוסה קרח, ויצאנו מיד לכיוון הר הקשת.
הרצון – להגיע לפני התיירים.
הגענו מוקדם, הנוף יפה אך מתויר מאוד – פחות טבע אמיתי.
מלא בסטות של מקומיים, ואלפקות עם משקפי שמש ...
מאוד מאכזב

המשכנו לתצפית על העמק האדום, שהיה בעיניי הרבה יותר יפה ומיוחד.
שם נזכרה שחר ששכחה את הטלפון שלה בשירותים בהר הצבעים – רצתי כל הדרך למטה להביא לה,
וחזרתי עם כאבי רגליים מטורפים 😅

משם ירדנו לחניון, ומשם בנסיעה של כ־4 שעות חזרנו לקוסקו.

טיפים

• 💡 טיפים לסיום: להגיע מורגלים לגובה (הטרק מתחיל ב־4300 מ’). לבדוק תחזית מזג אוויר – השלג משנה הכול. מומלץ לקחת פורטר אם יוצאים עצמאי, לא חובה סוכנות. המעיינות באופיס – חובה! העמק האדום – הרבה יותר שווה מהר הצבעים.

קבצים מצורפים

• קובץ מצורף 1