טרק בפירנאים הספרדיים בשמורת איגואסטורטס

טרק מדהים בשמורת Aigüestortes ברכס הפירנאים הספרדי. שמורה יפיפייה ועשירה באגמים, פסגות ועליות

תאריך הטיול2010 M09
משך הטיול9 ימים
עונה מומלצתסוף יוני-תחילת אוקטובר

הגעה לשמורה והכנות

שמורת Aigüestortes היא אחת השמורות היפות ברכס הפירנאיים העובר על הגבול בין צרפת לבין ספרד.

רשמית, הלינה בשמורה מותרת רק ב- refuges. הבקתות הן למעשה מבני אבן בני 2-3 קומות, הממוקמות בנקודות יפות במיוחד. המחיר ללינה, א. ערב ובוקר ובנוסף גם אוכל ליום המחרת אמור להיות בסביבות 50 אירו לאדם. מקלחת חמה בתוספת של כמה אירו. הבקתות פתוחות רק בעונה, ומחוץ לעונה בכל בקתה משאירים חדר כלשהו פתוח לשימוש חופשי.
אנחנו הגענו בתחילת אוקטובר ולכן כבר רב הבקתות היו סגורות והשתמשנו בחדרים הפתוחים.
זו הייתה חוויה להגיע בכל פעם בערב ולהתפלל שאכן השאירו במקום חדר פתוח כלשהו, ולשמחתנו תמיד מצאנו אותו בסוף. טיול באופן כזה התאים לנו מאוד: אמנם זה אומר פחות ת"ש- בלי חימום, מקלחות והצורך לסחוב את כל האוכל עלינו מראש. אבל, זה אומר גם בקושי לפגוש אנשים בדרך, לבשל בעצמנו ובשבילנו היה ברור מאליו שזה עדיף על להצטופף עם עוד עשרות אנשים בבקתה. וכמובן, זה גם חוסך הרבה כסף.

מבחינת מזג האוויר זכינו לימים יפים ושמשיים ורק ביום האחרון הלכנו בגשם. כמובן שבלילות מאוד קר.

אל השמורה מגיעים מברצלונה. אנחנו לקחנו אוטובוס מתחנת Barcelona Nord אשר יעדו הסופי הוא Guingueta. ירדנו מהאוטובוס בצומת ממנה עולים לאספוט (Espot), שם ניסינו לתפוס טרמפ לאספוט ללא הצלחה. בסוף הזמנו מונית מהכפר (973-624105) וכך הגענו בסביבות 13:00 לכפר הספרדי הציורי.

מאספוט לג'וזף מריה בלאנק

באספוט התחלנו בהצטיידות של אוכל ובלוני גז, ורק את קניית הלחם דחינו לאחרי ארוחת הצהריים הכפרית במסעדה יפה שמצאנו על גדות הנחל. זאת הייתה טעות של "צעירים" שהתבררה כגורלית, וכשסיימנו את הארוחה המאפייה כבר הייתה סגורה וכל הכפר היה עמוק ב"סיאסטה". לא רצינו לחכות עד אחה"צ ולבזבז את יום ההליכה וכך יצאנו עם כמה חב' קרקרים במקום לחם לעבר הרפוחיו הראשון- J.M Blanc.

עלינו כ-1000 מטר בכשלוש וחצי שעות עד לבקתה. הבקתה ממוקמת על אגם והנוף מסביב מהמם ביופיו. הבקתה הייתה פתוחה וחוץ מאיתנו היו במקום עוד תיירים בודדים. אכלנו ארוחת ערב ובוקר בבקתה ולאכזבתנו למרות בקשותינו הם סירבו למכור לנו לחם להמשך הטיול...

מ- J.M Blanc ל- Pic de Monestero

מ- J.M Blanc ניתן להמשיך לכיוון אגם מאוריצי (St. Maurici) על שביל ראשי המסומן במפות השמורה בצהוב (CF). אנחנו החלטנו ללכת בשביל עיזים קטן המסומן במפה שמאריך את הדרך אך עובר בין אגמים רבים ואף מטפס על פסגה מהגבוהות באיזור (Pic De Monestero 2877).

בנינו על הנחלים והאגמים שבדרך כדי למלא מים לשתיה אך בפועל הסתבר שבעונה הזו הנחלים כבר מעט יבשים לחלוטין. לכן נתקענו עם מעט מים. כל הדרך קיווינו שהמצב ישתפר ושעם העליה בגובה נחזור לראות מים זורמים לאורך הדרך. בשלב מסוים הבנו שזה לא הולך לקרות והחלטנו להרתיח מים מהאגמים. כשהוצאנו את הגזייה גילינו שיצאנו צעירים שוב ושמכלי הגז לא מתאימים לגזיה שהבאנו מהארץ! מילאנו מים מהאגמים ללא הרתחה כדי להשתמש בהם בשעת חירום והמשכנו בטיפוס.

לקראת הפסגה התחלנו לראות שלוגיות לאורך השביל ואכילה שלהן סיפקה לנו מספיק נוזלים להמשך היום. הטיפוס לא היה קל עם כל הציוד אך יפה מאוד. העליה הסופית לפסגה תלולה מאוד אך הנוף היה מדהים.

לפסגת המונסטרו הגענו בשעה מאוחרת מהתכנון. כיוון שאנחנו בלי גזיה ורוב האוכל שהיה לנו הצריך בישול הבנו שאנחנו חייבים לרדת בגובה עד לגובה בו גדלים עצים ונוכל לעשות מדורה.

הירידה הייתה קשה מאוד וארכה יחסית הרבה זמן. לאיזור עם עצים הגענו כבר אחרי שקיעה ומיהרנו להקים אוהל ולחפש עצים למדורה. הלילה היה קר מאוד וקמנו עם קרח מסביב ועל האוהל..

מ- Pic de Monestero לאגם מאוריצי

ההליכה מהנקודה בה ישנו עד לאגם מאוריצי לא ארוכה ועשינו את הדרך במספר שעות.
הדרך הייתה מאוד יפה, עם המון פריחה בכל מקום ועוברת ליד מספר אגמים מרשימים.

הגענו לרפוחיו (Mallafre) שהיה פתוח בשעות הצהריים המאוחרים. השארנו חלק מהציוד ויצאנו להליכה של כחצי שעה עד אגם מאוריצי ולטיול בסביבתו.

אגם מאוריצי הינו אחד האגמים הגדולים והמרשימים בשמורה. ממנו תצפית מרהיבה על ההרים התאומים (Gran Encantat).

בדרך חזרה עצרנו לבשל ארוחת ערב ביער שסמוך לרפוחיו וחזרנו למקלחת קרה ושינה טובה.

ממאוריצי ל- Espot

בבוקר התחלנו את הירידה חזרה לאספוט כדי לנוח ולהצטייד במכלי גז ובלחם לקראת המשך הטיול.

השביל היורד לאספוט מתפצל לשניים כאשר הצד הדרומי הינו תיירותי מאוד ועובר ביער יפייפה מלא סנאים אשר חלק גדול מהשביל בו הינו דק עץ. הצפוני שביל הליכה רגיל עם נוף יפה ממנו עלינו ביום הבא.

לאספוט הגענו אחרי כ- 4 שעות הליכה. ישבנו לאכול במסעדה יחסית יקרה אך מפנקת והאוכל היה מצוין.

את הלילה העברנו במלון La Palmira שהיה מעולה!

מ- Espot ל- Amitges

בבוקר קמנו מוקדם אחרי שינה טובה ומיהרנו להצטייד באוכל לארבעת הימים הבאים ובגזיה מקומית.
יצאנו שוב על השביל הראשי (GR11) לעבר אגם מאוריצי. בשלב כלשהו השביל מתחבר עם השביל הצהוב (CF) ואיתו המשכנו לעלות (סה"כ כ-1000 מ') עד לרפוחיו Amitges. בסוף המסלול ישנה עליה קצרה אך תלולה אחריה הגענו מלאי סיפוק לבקתה. לאחר קצת חיפושים מצאנו מבנה קטן בסמוך למבנה הרפוחיו שהושאר פתוח עם כמה מזרונים ואפילו מנורה סולארית.

אחרי סיבוב באזור בישלנו ארוחת ערב והלכנו לישון מרוצים ושאננים. לפנות בוקר התעוררנו לפתע לרחש לא ברור של רשרושי שקיות. לקחנו לנו זמן להתאפס ולהבין שזהו לא חלק מחלום על חיים רביבו אוכל תפוצ'יפס, אלא עכברים שמכרסמים לנו את הלחם היקר שקנינו!

מ- Amitges ל- Colomèrs.

"אם אין לחם שיאכלו עוגות".
במזל נשארו לנו קרקרים ושקית מלאת מאפינס שהצד הנשי התעקש לקחת, וכך התחלנו את הבוקר בטיפוס לעבר אוכף עם תצפית מרשימה.
משם המשכנו דרך עוד אוכף ואז ירידה דרך מס' אגמים בדרך יפייפיה שהסתיימה בערב באגם Lac Major De Colomers.

מ- Colomèrs ל- Restanca

יצאנו מהרפוחיו ובשלב מוקדם של היום עזבנו את שביל ה-GR11 והמשכנו על הסתעפות של השביל- GR11.18. מתחילים בעליה עד לאוכף ובסוף ירידה ארוכה עד לאגם Rectanca.

מ- Restanca לעבר Lac De Mar וחזרה עד ל- Joan Ventosa i Calvell

בבוקר התחלנו לטפס לכיוון האגם Lac De Mar . התכנון היה להמשיך משם באחד משבילי העיזים המסומנים במפה באדום ולטפס לאחד האוכפים ברכס Serra De Tumeneia ומשם לרדת דרום מזרחה לכיוון הרפוחיו Joan Ventosa i Calvell.
אבל, כפי שכבר למדנו, סימון השבילים בחלקים מהשמורה הוא לא מאוד ברור (במיוחד כשיורדים מהשבילים הראשיים) ומסתמך לעתים רק על "רוג'ומים". והרי כשמחפשים- פתאום כל שתי אבנים נראות כרוג'ום מפואר. וכך כאשר רצינו לבחור שביל להמשיך בו מהאגם פשוט לא הצלחנו להיות בטוחים שאנחנו על איזשהו שביל. בנוסף מזג האוויר החל להידרדר והפסגות המרשימות אליהן שאפנו החלו להראות קודרות ולא מזמינות. אחרי ההתברברות כבר לא נותר לנו זמן רב, והחלטנו לרדת חזרה ל-Rectanca.
משם עלינו חזרה במהירות את חלק מהירידה היפה אותה הלכנו יום קודם עד לאוכף Coll De Crestada, שם השביל מתחבר עם שביל ה-CF. משם התחלנו לרדת בדרך היפה תחת איומי העננים עד שהגענו לרפוחיו שלהפתעתנו היה מאוייש. שמחנו למקלחת (הקרה), לארוחת ערב ובמיוחד לתנור החימום. כל הבקתה הייתה מלאה בתמונות טיפוס מרשימות כשהכוכב של רובן הוא מנהל הבקתה שאירח אותנו.

סוף הטרק: מ-Joan Ventosa i Calvell ל- Boi ומשם לברצלונה.

בבוקר קמנו רעננים ולבושים מראש בחלפ"ס וכיסוי גשם על התיקים והמצלמות. ירדנו במזג אוויר ערפילי מספר שעת דרך נחלים ומפלים בשביל המסומן בקו אדום, והגשם הפך את הכל למרענן. אין כמו ללכת בגשם בסוף הטיול כשמוכנים לכך מראש...

לאחר כשלוש שעת הגענו לאגם Embassament de Cavallers הסמוך לכפר Boi. הגענו לנק' היציאה מהשמורה והחלטנו לא להמשיך ברגל עד לכפר עצמו ברגל ובאורח פלא הצלחנו להזמין מונית בגמגומי ספרדית (באופן כללי הופתענו מהקושי להסתדר רק עם אנגלית, במיוחד מהרגע שעזבנו את ברצלונה).

בערב חגגנו עם ארוחה בפיצרייה מעולה ולמחרת בבוקר תפסנו אוטובוס שיצא מתחנה בתוך הכפר לעיר-Lerida שהיא עיר מרכזית יחסית עם הרבה אוטובוסים לברצלונה.

טיפים

  • לאגם מאוריצי ניתן להגיע גם עם ג'יפים
  • בעונה, ניתן לטייל בשמורה גם עם תיקי יום קטנים, לישון ולאכול ברפוחיואים ולדלג את העליות כמו האירופאים
  • GR11- שביל החוצה את כל השמורות ברכס הפירינאיים
  • לדעתנו סימון השבילים בשמורה לא מתקרב ברמתו לרמת הסימון בארץ, לכן חובה להצטייד במפה מפורטת.
  • זמני ההליכה המצוינים בשלטים בשמורה רלוונטים אם אתם בכושר ועם תיק קטן.
  • בעונה המתאימה ניתן להסתמך על מילוי מי שתייה מהנחלים בשמורה
  • שביל ה- CF נודע גם כשביל בו מתקיימת תחרות ריצת שטח. את כל המסלול הרצים צריכים לעשות בפחות מ-24 שעות. ישנה אפשרות לרוץ עצמאית במהלך העונה ולהחתים תעודה שמקבלים ובכך לקבוע תוצאה, או לחלופין לרוץ ביום מרוכז (SKY RUNNER)

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )