| תאריך הטיול | September 2025 |
|---|---|
| משך הטיול | 4 ימים |
| עונה מומלצת | קיץ, סתיו, אביב |
אנחנו נחתנו בקרקוב ומשדה התעופה עלינו לאוטובוס ישיר לעיירה זאקופנה (אותה הרוב מכירים מהמסע לפולין בתיכון). נכון ל2025 האוטובוס האחרון הישיר משדה התעופה לעיירה הוא בשעה 15:20 ועלה לנו 12.5 יורו לכרטיס בחברת FLIXBUS. אורך הנסיעה נע בין שעתיים וחצי ל3 כתלות בפקקים שבסביבת קרקוב. האוטובוס מגיע לתחנה המרכזית של זאקופנה משם הלכנו ברגל אל המלון שהזמנו לסיום המסלול, שם השארנו תיק עם ציוד שלא היינו צריכים לקחת איתנו על הגב. אחרי ארוחת ערב בזאקופנה הזמנו דרך המלון מונית שתיקח אותנו אל העיירה Ždiar בסלובקיה משם מתחיל המסלול. המונית עלתה 320 זלוטי והנסיעה ארכה כ45 דקות. העיירה Ždiar היא עיירה ציורית ודיי מנומנמת וכשהגענו בשעה 21:00 היה ניכר שהכל כבר סגור וכי בעל המלון בגדול חיכה לנו כדי שיוכל ללכת לישון, כך שאם אתם מגיעים בשעות הערב כדאי שתאכלו ותקנו כל מה שחסר לכם כבר בזאקופנה. באשר ללינה בעיירה, נראה שיש הרבה היצע ואני לא חושב שיש יותר מדי הבדל בין מקומות שם, שורה תחתונה אין לי איזו המלצה מיוחדת. כן ממליץ שהלינה תכלול ארוחת בוקר.
חשוב לציין שיש גם אוטובוס ישיר מזאקופנה לŽdiar אבל הוא יוצא בסביבות 8 ומשהו בבוקר ומגיע לאחר 9 בבוקר מה שהיה גורם לנו להתחיל את היום מאוחר מדי ולכן לא לקחנו אותו, אבל זו לגמרי יכולה להיות אפשרות והיא תהיה יותר זולה כמובן.
אז כמו שכתוב למעלה, יש המון סיפורי דרך על האזור היפייפה של הרי הטטרה, אבל כאן אני רוצה לתאר חלוקת ימים מעט שונה. בפרק זה אתאר בקצרה את התכנית והבקתות לפי ימים כאשר הפרקים העוקבים יתארו בפירוט את סיפור הדרך בכל יום.
את התכנית בנינו כך שנוכל להגיע ללון בבקתה הגבוהה והמבודדת ביותר בשמורה בשם Chata pod Rysmi. על מנת שהימים יהיו סבירים מבחינת מרחק (לא ארוך ומייגע ולא קצר מדי) זוהי החלוקה שעשינו לטיול:
יום 1: 21 ק"מ - Ždiar אל Zamkovského chata. שימו לב שאפשר גם להחליף את היעד בבקתת Skalnatá ובכך להוריד 3 ק"מ מהיום הראשון ולהעבירם ליום השני.
יום 2: 9 ק"מ - Zamkovského chata אל Sliezsky dom.
יום 3: 14.7 ק"מ - Sliezsky dom אל Chata pod Rysmi.
יום 4: 13.2 ק"מ - Chata pod Rysmi אל Palenica Białczańska. המרחק מייצג את כל הדרך עד ליציאה מהפארק, אפשר לקצר 8 (!) ק"מ בתמורה לרכישת כרטיס לכרכרה מאגם Morskie Oko ועד ליציאה מהפארק (יפורט בפרק הרלוונטי)
אתחיל בנקודה החשובה ביותר, זהו היום הקשה ביותר מבחינה פיזית והוא גם היום הראשון של הטיול, זה לא אידאלי אבל לדעתנו היה הכי מתאים כך. היום כולל 4 עליות כאשר 3 מתוכן ארוכות וגבוהות, מה שהופך אותו, יחד עם האורך שלו ליום הפיזי ביותר.
קמנו בשעה 6 וחצי בבוקר והתארגנו ליציאה, והאמת שלמרות שהייתה לנו ארוחת בוקר כלולה, ממה שהבנו מבעל המלון באנגלית המעטה שהוא ידע, זה שהיא מאוחרת מדי בבוקר בשבילנו. למרות זאת, כשיצאנו הוא סימן לנו שנבוא לאכול ובדיעבד מזל כי היינו צריכים את האנרגיה הזו לתחילת היום.
המלון שלנו היה יחסית בחלק הצפוני של העיירה כך שחתכנו קצת דרך מרעות של פרות כדי להגיע לשביל ובכך קיצרנו בכקילומטר את המרחק להיום. בכללי, על השביל, ממש קרוב לנקודה ממנה באמת מתחיל השביל (כלומר בקצה שביל ה4X4), ישנה בקתה בשם chata liptak שיכולה להיות מאוד נוחה עבור לינה בלילה לפני.
מזג האוויר היה קר (6 מעלות) ומעונן, כאשר התחזית להמשך היום הייתה גשם בחציו השני - עובדה זו מן הסתם מקשה יותר על ההליכה ובמידה ומזג האוויר בהיר בלי גשם היום הזה יוכל להיחוות קל יותר מהתיאור שלנו כאן.
אם כן, כ2-3 קילומטר לתוך המסלול השביל האדום פונה שמאלה אל תוך היער לעלייה של כ300 מטר עד לאוכף הראשון של הטיול Opálené sedlo, העלייה לקחה לנו כשעה. לצערנו, בעקבות העננות לא יכולנו להינות מפירות העלייה הזו, והאמת שזה היה מוטיב חוזר ליום הזה. מהאוכף ישנה ירידה קצרה אל נחל שם עצרנו כדי לצבור כוחות לעלייה הגדולה שמחכה לנו מיד לאחריו. העלייה יוצאת אל עבר האוכף השני של היום הזה, Široké sedlo, וארכה כ3 שעות בהן עלינו כ-700 מטר (כולל מספר הפסקות כמובן). לשמחתנו ברגע זה הייתה עננות נמוכה כך שהאוכף עצמו היה מעל העננים ויכולנו להנות מהנוף למעלה.
דיי מהר אחרי שהגענו לאוכף, הגיע ענן וכיסה את כל ההרים בסביבה יחד עם רוחות חזקות - הבנו שזו הנקודה שהחל ממנה מזג אוויר יהיה יותר מאתגר ;)
מהאוכף יש עוד עלייה של כ100 מטר לשיא גובה לפני שיורדים לאגם Zelenom plese (אגם המים הירוקים). הירידה לקחה לנו כשעה (לא עצרנו במהלכה) והיא דיי נוחה, חלקה היה בתוך ענן וחלקה מתחתיו כאשר טפטוף החל לרדת במהלכה.
הבקתה הזו יכולה להיות עמוסה במטיילים, אבל בעקבות מזג האוויר הסגרירי הייתה כמות סבירה של אנשים ולא היה תור גדול מדי לקנות אוכל. עצרנו לשתות בפעם הראשונה את המשקה המקומי kofola (מומלץ!) ושטרודל אגוזים שייתן לנו כוח להמשך היום שכולל עוד עלייה לאוכף בגובה של 2030 מטר מעל פני הים, ולאחריו ירידה בתוואי יחסית נוח באורך 6 ק"מ אל הבקתה. זה יום ארוך, אך העובדה שסיומו הוא תוואי מאוד נוח מאפשרת זאת.
מהבקתה יצאנו בשעה 14:30 אל עבר האוכף האחרון להיום, Sedlo pod Svišťovkou, ככל שעבר הזמן הגשם הפך לחזק יותר אבל כיסוי הגשם ומעיל גשם הספיקו לחלוטין. העלייה מתחילה יותר מתונה עד לרגע בו יש שימוש קל בשרשראות מתכת ולאחריו השביל מתפתל לא מעט עד לאוכף. סך הכל מהבקתה ועד לאוכף לקח לנו כשעה וארבעים. מזג האוויר על האוכף היה ערפילי עם רוח חזקה ולכן מיד ירדנו ממנו. לאחר האוכף, ישנו כקילומטר וחצי של הליכה בגובה קבוע עם ירידה מתונה לפרקים עד לנקודה שבה מתחילה ירידה חדה אל מצפה כוכבים עם מבנה ענק של מסעדה שהייתה סגורה כשהגענו. מעט לאחריו מגיעים אל הבקתה Skalnatá chata שיכולה להוות נקודת סיום טובה ליום הזה. הסיבה שבחרנו להמשיך לבקתה הבאה היא כי היה נראה לנו שהיא נעימה ומבודדת יותר (אל Skalnatá עולה רכבל מאחת העיירות) וגם המבנה שלו נראה פחות מפתה - אבל זה לחלוטין עניין של טעם.
מיד לאחר הבקתה פגשנו זוג סלובקים שאמרו לנו שהם שמעו דב באזור, לא כל כך ידענו מה לעשות עם המידע הזה וקיווינו שהכל יהיה בסדר - ואכן כך היה. אבל נחמד לדעת שיש שם באמת דובים.
את שלושת הקילומטרים האחרונים אפשר ללכת בקצב מאוד מהיר כי התוואי ממש נוח ועובר דרך היער. לבסוף הגענו ממש עם רדת החשיכה אל הבקתה.
בבקתה עצמה, הלינה בחדר משותף עולה 26€ לאדם, כאשר תוספת של ארוחת בוקר וערב היא תוספת נוספת של 26€, בנוסף יש עוד 3.5€ מס שצריך לשלם. ארוחת הערב כוללת מרק ומנה לבחירה מהתפריט. אנחנו אכלנו מרק עדשים מצויין וגולאש עם פיתה, או כמו שהם קוראים לזה dumplings משום מה.
החדר המשותף כלל מזרונים ממש נוחים וגם היה דיי ריק, היינו 5 אנשים בחדר של 12. בכללי, השהות בבקתה הזו ממש נעימה.
היום השני תוכנן להיות מעט יותר ארוך ומאתגר אבל בעקבות המשך מזג האוויר הסגרירי החלטנו לוותר על המסלול שעובר דרך התוואי האלפיני וללכת בחלק המיוער של הטטרה. זה כמובן הופך את היום הזה לקצר הרבה יותר, ואלמלא מזג האוויר היינו הולכים בדרך המקורית, אבל זו גם יכולה להיות אפשרות למי שהיום הראשון היה יותר מדי עצים ורוצה יום רגוע יותר להתאושש. רק אעדכן כי במידה והולכים בדרך האלפינית אורך המסלול עולה ל12.3 ק"מ עם 1,067 מ' עלייה ו865 מ' ירידה.
נחזור למסלול שלנו. מאחר וזהו יום קצר לקחנו את הבוקר בנחת ולאחר ארוחת בוקר בבקתה (מוגשת בין 7:30-8:30) לקחנו את הזמן כך שיצאנו לדרך רק בשעה 10:30. הדרך מתחילה בירידה מתונה נוחה מאוד לאורך היער כאשר חוצים מספר נחלים וכמה מפלים יפים, סך הכל יורדים 215 מטר על פני כ2.5 ק"מ. לאחר מכן, מתחילים בעלייה מתונה בתוואי דומה עד שמגיעים למקום שנקרא Hrebienok. משם מתחילה מגמת עלייה יותר חדה אבל ביחס ליום הקודם זה משמעותית יותר קל. הדרך מאוד יפה, כאשר ביום לא סגרירי אפשר לראות לאורכה את עמק Poprad. מגמת העלייה נמשכת כמעט עד לבקתה ורק בקילומטר האחרון ישנה הליכה מישורית עד לנקודת הסיום של היום - Sliezsky Dom.
מידע חשוב על הבקתה: בפועל זה ממש מלון, כך שמי שמטייל בתקציב נמוך זה יכולה להוות בעייה וחשוב לי לציין את זה. באופן אבסולוטי זה לא מחירים בשמיים (בוודאי שלא מגרדים את המחיר של מלון כזה בישראל) אבל עדיין זה לא המחירים של בקתה סטנדרטית בטטרה. כשהזמנו מקום כבר לא הייתה זמינות בחדרים המשותפים ולכן הזמנו חדר פרטי. המחיר לחדר זוגי יחד עם ארוחת בוקר הוא 191€ כאשר תוספת של ארוחת ערב עולה 25€ נוספים לאדם. כלומר סך הכל יוצא כ120€ לאדם (ה191€ מתחלק ל2 כמובן). שתי הארוחות ממש מפנקות עם מגוון אוכל מאוד טעים. כמובן שאם יש מקום בחדרים משותפים זה מוזיל משמעותית את העלות ללילה (נדמה לי שלכ80€ לאדם ללילה כולל ארוחת ערב ובוקר).
המלון עצמו מפנק מאוד עם מתחם שכולל סאונה יבשה ורטובה, ג'קוזי וrelaxation room למשך שעה שכלול במחיר שנקבתי למעלה. כמו כן מי שמעוניין במסאז' יכול להזמין אבל אנחנו לא עשינו את זה. בסוף לפי מה שראיתי, זו האופציה היחידה לסיים את היום השני כדי שיהיה הגיוני להגיע לChata pod Rysmi למחרת.
יצאנו לדרך בשעה 8:30 אחרי ארוחת בוקר מצויינת כאשר מזג האוויר עדיין היה מעט מעונן אך הגשם הפסיק לרדת. היום מחולק לשני מקטעים: החלק הראשון הוא מהבקתה ועד לאגם Popradské pleso והוא כ10 ק"מ עם עלייה מתונה שמסתיימת בירידה חדה לאגם. החלק השני הוא מהאגם אל הבקתה שלמרגלות פסגת הר Rysy הלוא היא Chata pod Rysmi אורך המקטע כ5 ק"מ שכולו בעלייה.
החלק הראשון מתחיל בעלייה מתונה ויפה שמשקיפה על עמק Poprad ולקחה לנו כשעה עד שהגענו לאגם Batizovské pleso שם ביצענו עצירה קצרה. משם, יש עלייה יותר חדה עד לאוכף Sedlo pod Ostrvou שמעל אגם Popradské pleso, העלייה אליו ארכה כשעה. מהאוכף השביל יורד בירידה חדה בעיקולים כל הדרך לאגם וזה היה אחד המקטעים היפים שהלכנו כי לאורך כל הירידה רואים את האגם וההרים שסובבים אותו.
לאחר שמגיעים לגובה האגם מקיפים את חלקו עד לבקתה Majláthová chata שם עצרנו לארוחת צהריים קלילה של מרק עגבניות מנחם ומשקה kofola שיתן אנרגיות לעלייה. סך הכל עצרנו שם למשך כשעה לפני שיצאנו לדרך אל Chata pod Rysmi.
נקודה חשובה לגבי העלייה: בחלוקה הזו, יוצא שמבצעים את העלייה בסוף היום, כאשר כל המטיילים שמטיילים טיול יום לפסגת הRysy כבר יורדים חזרה לאגם. העובדה הזו יוצרת מצב שעולים מול עשרות אנשים שיורדים מולכם. בצד הסלובקי, השביל דיי רחב כך שזה לא יותר מדי מפריע. מן הסתם בסופי שבוע זה יותר מורגש.
מעט מעל Majláthová chata יוצא שביל כחול שמבשר את התחלת העלייה להר הRysy בעלייה מתונה מאוד במשך כ1.3 ק"מ. לאחר מכן מתפצל ממנו שביל בסימון אדום שעולה אל הבקתה והפסגה של הר Rysy. העלייה בשלב זה מעט יותר חדה אבל עדיין נוחה. השביל מתפתל מספר פעמים עד שמגיעים לזוג אגמים בגובה של קצת פחות מ2000 מטר מעל פנים הים. משם נותרה עוד עלייה קצרה של 1.5 ק"מ במהלכה עולים קצת יותר מ300 מטר גובה עם מקטע בודד של שרשראות וסולם מה שעלול ליצור פקק. בשרשראות והסולמות בנקודה הזו יש למעשה שני נתיבים המיועדים אחד לעלייה ואחד לירידה. אממה, כאשר יש עומס לכיוון אחד, אז נוצר מצב ששניהם משמשים לאותו הכיוון לצערי, כך שיש צורך קצת להילחם על העלייה - אבל זה לא היה דרמטי בכלל. אחרי המקטע הזה יש עוד עלייה דיי חדה של עד כחצי שעה ואז מגיעים אל הבקתה המיוחלת.
אני ציפיתי שלא יהיו הרבה אנשים בבקתה מאחר וחלוקת הימים הסטנדרטית היא כזו שלא מתאימה ללינה שם, אבל הרבה מטיילים שעלו לפסגה בטיול היום, למעשה הופכים את זה לטיול כולל לינה ומעבירים בבקתה את הלילה. שורה תחתונה הבקתה הייתה מלאה לחלוטין. מאמין שזה היה בעיקר כי היינו שם בסוף השבוע.
הבקתה עצמה ממש מגניבה, רבות דובר כאן על מרק הגולאש שם ואני רק יכול לחזק את ההמלצה הזו, יש גם אחלה בר כאשר אני ממליץ על היין החם והמשקה המקומי שנקרא Tatratea (לא תה..). בבקתה יש שני חדרי לינה כאשר אחד גדול והשני קטן והם מלאים במיטות רגילות וקומותיים, במקרה שלנו אנשים ישנו גם על מזרנים וגם באזור חדר האוכל. מאחר והיום היה מעונן ולא היה הרבה שמש, עיקר התאורה הייתה בפתיליות שזה יצר אווירה ממש נחמדה. אין מקלחות בבקתה למי שמפריע, והשירותים נמצאים במרחק 130 מטר (בלילה אחרי כמה משקאות זה עלול להיות מאתגר, אבל צולחים את זה).
בנוגע להזמנת מקום בבקתה. בפרק של הקישורים צירפתי את האתר של הבקתה הזו (ושל השתיים האחרות כמובן). אבל נקודה חשובה היא כי בניגוד לשתי הבקתות האחרות שם ניתן היה להזמין מקום דרך האימייל, בבקתה זו אפשר ליצור קשר אך ורק באמצעות SMS למספר הטלפון שמופיע באתר. צריך להיות קצת נחושים כדי ליצור איתם קשר מאחר ולוקח להם זמן להגיב כי אין קליטה סלולרית בבקתה. לי ענו רק לאחר ששלחתי 2 הודעות באנגלית ועוד אחת בסלובקית, אבל מרגע שענו ההזמנה הייתה מאוד מהירה ובוצעה בהליך דומה לשאר הבקתות.
המחיר ללילה עומד על 64€ לאדם כולל ארוחת בוקר וערב, אותם שילמתי כבר בהעברה בנקאית כדי לשמור מקום, במקום מוסיפים עוד 3.5€ לאדם מס במזומן. כל תשלום הנוסף (בעיקר שתייה) מתבצע במזומן בלבד.
את הבוקר פותחים בארוחת בוקר מאוד בסיסית בבקתה (לחם, ביצה קשה, גבינות, נקניקים) ומתארגנים ליציאה לפסגת הRysy. יתרון נוסף בלינה בבקתה הוא שלא צריך להתעורר מוקדם בטירוף כדי להימנע מהתור שמתפתח בפסגת ההר וכמו כן מהעומס בירידה לצד הפולני. אנחנו יצאנו בערך ב8 בבוקר והפסגה הייתה עם מספר בודד של אנשים. העלייה עצמה מאוד פשוטה וקצרה, היא אורכת כ850 מטר ובה עולים כ250 מטרים גובה.
שימו לב שיש 2 פסגות, המוכרת יותר היא הפולנית בגובה רשמי של 2499 מטר ובצמוד אליה עומדת הפסגה הסלובקית בגובה של 2501 מטר מעל פני הים. בפסגה הפולנית יש מעין קופסת מתכת שבתוכה אנשים שמים פתקים וגם יש שם מעין שלט מתכתי עם שם ההר והגובה שאיתו אפשר לעשות תמונה יפה. כשהגענו לפסגה מזג האוויר היה שמשי עם מעט עננים, אבל היו רוחות מאוד חזקות וקררררר מאוד ולכן אחרי כעשרים דקות התחלנו את הירידה לצד הפולני. בירידה יש את הקטע (שכבר תואר המון בסיפורי הדרך של הרי הטטרה) של השימוש בשרשראות. אני חושב שזה מאוד סובייקטיבי כיצד כל אחד שקורא תיאור כזה יגיב למקטע הזה בפועל. דעתי האישית היא שבשרשרת הראשונה יכולים להרגיש קצת פחד אבל מהר מאוד קולטים את הקטע ואני לפחות לא הרגשתי בשום שלב איזושהי סכנה ממשית, אין איזשהן נקודות שמצוק ענק מונח מתחתיך ואתה תלוי באחיזה שלך בשרשרת כדי לא ליפול, בסוף ברוב המוחלט של המקטעים, אלו שרשראות שמאוד עוזרות לרדת ונותנות תמיכה לירידה שהייתה מורכבת לירידה בלעדיהן, אך אפשרית.
בעיניי, הקטע הקשה בירידה הוא האורך והחדות שלה, וזה בעיקר בא לידי ביטוי אחרי המקטע של השרשראות. אורך הירידה עד האגם הראשון (Czarny Staw pod Rysmi) הוא כ2.5 ק"מ מתוכו קצת יותר ממחצית הגובה כולל שרשראות והחלק השני ירידה חדה על אבנים - ובעיניי החלק השני היה יותר מייגע. שוב, זה עניין מאוד סובייקטיבי לכן לא הייתי לוקח את התיאור הזה כאמת מוחלטת.
בסוף הירידה מגיעים אל האגם הראשון והולכים לצידו השני. בקצהו ישנה ירידה של כ180 מטרים בתוואי מאוד נוח אל האגם השני (Morskie oko) ולאחריה הולכים על שפתו עד שמגיעים למרכז המבקרים שבקצהו. זו בתכלס נקודת הסיום של המסלול אבל משיקולים סביבתיים (להבנתי, למרות שלא ברורה לי עד הסוף ההחלטה הזו) אין כניסת רכבים לנקודה הזו ולכן עומדות בפנינו שתי אפשרויות: ללכת ברגל עד לכניסה לשמורה - עוד כ8 ק"מ במגמת ירידה נוחה על כביש אספלט או לקחת כרכרת סוסים במחיר 20 יורו לאדם שתוביל אותנו לכניסה לשמורה. אנחנו בחרנו באפשרות הראשונה והיא לקחה לנו משהו כמו בין שעה וחצי לשעתיים של הליכה נוספת - חייב לומר שהמון אנשים הלכו לצידנו את המרחק הזה.
וזהו, מהכניסה לשמורה לקחנו סוג של מונית שירות במחיר של כ5 יורו לאדם למרכז זאקופנה וכך תם לו הטיול המקסים הזה.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם