סובב אנפורנה מלא + טיליצ'ו + פון היל, מבסי-סהר עד ניאפול ברגל

סובב אנפורנה מלא בלי קיצורים ובלי דילוגים, 15 יום הליכה אינטנסיבים מסביב לרכס ההרים הענקי של האנאפורנה כולל תוספת עלייה לאגם אייס לייק (4620) ולאגם טיליצ'ו (4919), ועם הטיפוס לפון היל.

גם לנפאל חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיול2016 M10
משך הטיול15 ימים

מבוא

מעטים האנשים שמקיפים באופן מלא את האנאפורנה - ואנחנו באנו להשלים את האתגר הזה, באנו להשלים הקפה של הסובב אנאפורנה, ברגל, ולא לקחנו בחשבון אופציה לדילוגים.

בניגוד לסטיגמה של השביל, שנוטים לחשוב שהרבה קטעים הם בשביל ג׳יפים ומשאיות מעיפות עליך אבק - דווקא שביל הולכי רגל מסומן לאורך כל הדרך, מציע אלטרנטיבה מעניינת ויפה יותר לבוחרים שלמרות האופציה הקלה ומהירה בוחרים ללכת אל הנוף והטבע.

סובב אנאפורנה הוא הטרק המפורסם ביותר של נפאל, 15 יום שלמים לוקח כדי להקיף את רכס האנאפורנה האימתני.
הטרק הוא תמצית קטנה מהטבע שנוצר ברכס ההימלאיה על כל גווניו ועוצמתו.

כל הלינה בטרק היא ההוסטלים, ברוב המקומות ישנו כפר כל שעתיים הליכה ככה שתמיד אפשר לישון במקום מסודר לכל קצבי ההליכה - דבר שמאפשר להרבה אנשים לעשות את הטרק הזה למרות האתגרים של הגובה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 1 - מבסי-סהר (besi sahar) עד ג'רמו פנט (ghermu phant)

היום מתחיל בהליכה מהכפר בסי-סהר על יד הנחל - ובהמשכו עולה על הגדה הימנית בתוך חורשת עצים, ביום זה מקבלים טעימה לכמות המים האדירה שיש במדינה הזאת, ליופי של הטבע ולבעלי החיים המיוחדים שגרים בשמורה.
השביל מטפס גובה של כ200 מטר מעל השביל וצופה על המתרחש בנחל, בהמשך גם מתרחק מהשביל ג'יפים ועובר ליד כיפה עם תצפית יפה מאוד על האיזור.
הגענו עד מעט לפני הירידה חזרה לשביל הראשי למקום בשם ג'רמו פנט.

יום 2 - מג'רמו פנט (ghermu phant) עד דרפני (Dharapani)

בחלקו הראשון של היום, השביל עובר נמוך ליד הנחל, כל הזמן מתגלים מפלים עוצמתיים, וגשרי ברזל ארוכים, בהמשכו השביל עובר ליד העיירה טל שיושבת על הנחל בצורה הכי פסטורלית שיש, מקום עצירה נחמד לאכול צהריים, משמה ישנה עלייה עם תצפית יפה על כל האיזור. ממשיכים עד שמגיעים לדרפני.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 3 - מדרפני (Dharapani) עד צ'מה (chame)

ביום זה השביל הולך ברובו על שביל הג'יפים, אבל ג'יפים מעטים נוסעים בו, כל כמה קילומטרים יש יציאה לדרך רק של הולכי רגל, לפעמים היא מקצרת את השביל ג'יפים ולפעמים מאריכה, מה שכן היא יותר מעניינת עם נופים ומפלים קטנים.

בחלק מסויים, השביל עובר בחציבה בגדה של הנהר, בגובה שבקושי אנשים עוברים - ונוסעים שמה אוטובוסים, משהו מדהים לראות.

יום 4 - מצ'מה (chame) עד ג'יירו (ghyaru)

בגשר של צ'מה השביל חוצה את הנהר ומתחיל לעלות במגמת עלייה מתונה עד upper pisang, במהלך רוב היום ירד עלינו גשם לא חזק, אבל הגשם חסם את הראות.

סוף היום הוא העלייה לג'יירו, העליה מפותלת ומייגעת, אבל היא רק טעימה קטנה מטיפוסים הקרובים לבוא, תוך כדי עליה מאחורה מתחילים להתגלות בהדרגה קצוות מושלגים מעבר לעננים.
הגענו עד לכפר ג'יירו שיושב על צלע ההר הצפוני - מול רכס ההרים.

יום 5 - מג'יירו (ghyaru) עד מנאנג (manang)

כתגמול על העלייה מאתמול, קמנו לבוקר בהיר ללא עננים.
זאת הפעם הראשונה בה זוכים לראות את רכס האנאפורנה המרשים בעוצמתו, הנוף הוא מדהים והוא ילווה אותנו בהמשך הימים הבאים מכל זוית אפשרית.

המשכנו ללכת בשביל העליון דרך נוואל, הדרך יפה לכל אורכה, מהכפר נוואל ישנה אפשרות ללכת בדרך תחתונה, או בעליונה, אנחנו בחרנו בדרך העליונה משום שהנוף שמה יותר יפה.
השביל ממשיך עד הכפר מנאנג שהוא כפר גדול עם חנויות, כביסה, ואפילו קולנוע (לא בדקנו את זה), רבים בוחרים להישאר במנאנג יום נוסף על מנת להתאקלם לגובה- כך עשינו גם אנחנו.

יום 6 - יום התאקלמות וטיפוס לאייס לייק (ice lake)

מומלץ להישאר יום במנאנג להתאקלם ולנוח, לקחנו 2 לילות במקום וגם ניצלנו את ההזדמנות לעשות כביסה במקום.

אבל את יום המנוחה והתאקלמות שלנו עשינו בטיפוס לאייס לייק, שזה אגם בגובה 4600, האגם יפיפה ונסתר לו בין גבעות.
היום מתחיל בהליכה לכיוון חזור, עולים שוב בשביל שעולה לג'יירו רק שבשלב מסויים פונים שמאלה לשביל שעולה, השביל עולה בקיצוניות למעלה - ככל שעולים יותר, הנוף שנשקף מהשביל נהיה יותר מדהים ורואים עמוק יותר אל תוך רכס ההרים העוצמתי.

יום 7 - ממנאנג (manang) עד טיליצ'ו בייס קאמפ (tilicho b.c)

זה היום עם השביל הכי מאתגר בכל הסובב אנאפורנה.
היום מתחיל בהליכה רגועה מהכפר מאנאנג, אך בהמשכו השביל מטפס על דרדרת אבנים ענקית עם עליות וירידות חדות לסירוגין.
עם זאת השביל הוא לא מסוכן ועביר בהחלט, צריך רק להיזהר ולשים לב לשביל.

יום 8 - טיפוס לאגם טיליצ'ו וחזרה לטיליצ'ו בייס קאמפ (tilicho b.c)

מראש לקחנו 2 לילות בבייס קאמפ כדי להיות בראש נוח ורגוע להיום, ידענו שגם ככה נוכל להפסיק את היום של מחר.
השארנו את התיקים בהוסטל, איתנו לקחנו מים ופק"ל קפה בלבד. העלייה לאגם היא בזיגזג שעולה הרבה, וגם הגובה של ה5000 מורגש בעלייה.
שעתיים וחצי לקח לנו להגיע לאגם, שמה עצרנו להכין קפה, בגלל שלא היינו לחוצים בזמן נשארו 4 שעות באגם, נהנים מהנוף, מכינים תה וקפה בנגלות לכל המגיעים החדשים לאגם.

יום 9 - מטיליצ'ו בייס קאמפ (tilicho b.c) עד תרונג פדי (thorong phedi)

השביל מתחיל חזרה במסלול ממנו באנו, אבל מגיעים לפיצול בו אין צורך לחזור למאנאנג ויש שביל שעולה לכיוון צפון. באוכף יש נקודת תצפית מדהימה על כל האיזור שמשקיפה מגבוה על ההרים האימתניים של רכס האנאפורנה.
הגענו ביום זה עד תרונג פדי, משום שכבר הרגשנו מאוקלמים אחרי טיפוס לאייס לייק ולטיליצ׳ו, אבל מי שמגיע ממנאנג מומלץ לעצור עוד לילה בלדר ladar למרות שבסך הכל שעתיים מפרידות בינה לבין תרונג פדי, זאת משום שהפרשי הגבהים מאוד משמעותיים.

אחרי המלצות בחרנו לישון בתרונג פדי בגובה 4500, במקום בהיי קאמפ בגובה 4900.

יום 10 - מתרונג פדי (thorong phedi) עד מוקתינת' (Muktinath)

זהו יום השיא של הטיול, רבים קמים ב4:00 ומתארגנים ליציאה, הרבה יוצאים עוד בחושך עם פנסים. אנחנו בחרנו לצאת עם אור ראשון בשביל לא ללכת בחושך, יצאנו באיזור השעה ה6:00 והגענו לפאס ב9:30.

הרבה הולכים מאוד בשביל הצר, מה שגורם לפקקים בעלייה ולקצב אחיד יחסית, גם אם אתם מהירים.

העלייה לכל אורכה מתונה ונוחה, הנוף בדרך יפה, אבל הקור, השלג, והחוסר בחמצן מקשה מאוד להתייחס לפרטים האלו.

שעברנו בהייקאמפ ראינו שזה מקום קטן והרבה יותר מאתגר לשינה, לדעתי, היה שווה להשקיע את העוד שעה טיפוס בבוקר ולישון במקום נורמלי.

השביל נראה לא נגמר, וכל פעם חושבים שזה הסוף - מגיע עוד שיפול קרקע ורואים שהשביל ממשיך עוד.

הנוף המפאס לא משהו, אבל שיא המקום הוא השלט שמורה על הגובה 5,416 מעל פני הים ותחושת הסיפוק. כולם עוצרים להצטלם רגע לפני שממשיכים הלאה.

מיד אחרי הפאס הנוף הופך מדברי, ומהשביל רואים את המשך הדרך ואת העמק המדברי ממול, הירידה היא נוחה אבל מאוד ארוכה, עם זאת ככל שיורדים החמצן חוזר לגוף.

בקצה הירידה ישנה מסעדה נחמדה, בה ישבנו לאכול מרק ולנוח קצת, עוד קצת הליכה משמה והגענו למוקטינת.

יום 11 - ממוקתינת' (Muktinath) עד ג'ומסום (jomsom)

השביל יוצא ממוקתינת' לכיוון הכפר לדר, השביל שמה מטפס לכיוון ההר שנמצא בין קגבני למוקתינת', ההליכה נוחה והתצפית מדהימה לכיוון כל ההרים המושלגים, לפאס שעברנו ולכיוון ההמשך.

מסוף הירידה מגיעים לכפר לדר, כפר יפה מאוד על הנחל.

אחרי עוד הליכה נוספת בנחל, הגענו לג׳ומסום בשעות הצהריים אחרי עוד יום הליכה מחשבה של איזה כיף להתקלח ונוח, רק דבר אחד שכחנו - את המצלמה.

חזרנו אחורה הליכה של כשעה וחצי ללדר, תוך כדי שהתחיל גשם ורוחות, והשמש כבר שקעה, מזל שאת השביל כבר הכרנו. לשמחתנו מצאנו אותה מחכה במקום שבו נטשנו אותו לפני שהגשם הספיק להרוס אותה.

יום 12 - מג'ומסום (jomsom) עד קלופני (kalopani)

מעטים האנשים שבוחרים להמשיך מג׳ומסום ברגל בגלל השמועות שהדרך נוראית והולכת בשביל ג׳יפים מאובקת.
לעומת הישראלים, האירופאים לא מקצרים את המסלול, משיחות עם מטיילים נוספים בדרך קיבלנו את הרושם שכדאי להמשיך ללכת, דבר שהתברר כהחלטה מצויינת.

השביל של הסובב חוצה את הגדה בג'ומסום והולך לכל אורכו על הגדה המזרחית בזמן שהג'יפים נוסעים בגדה המערבית.

מחלק זה של המסלול המדבר נגמר בהדרגה ונהיה יותר צמחי, מה שיוצר תופעות טבע מעניינות בדרך, עוברים ליד סלעים צבעוניים ומפלונים יפים. ישנו חלק בשביל שהדרך הולכת על מצוק צר, ויש מעקות בצד, מה שנותן תצפית מאוד יפה.

יום 13 - מקלופני (kalopani) עד טטופני (tatopani)

היום ממשיך עם הנחל, מקלפוני חוצים את השביל דרך יער אבות עם בולדרים ענקיים, קל מאוד לאבד את השביל עד שמגיעים לגשר גדול ועקום - אותו חוצים. צריך להיות עירניים לסימונים.

השביל ממשיך על הגדה המזרחית של הנחל, זהו יום רגוע עם הרבה מרחבים והרבה ירוק, ישנם בדרך המון כפרים שניראים אחרת משאר הכפרים באנאפורנה משום שהם יותר אותנטיים עם מקומיים ופחות מובנים לתיירות, זוהי הזדמנות להתחכך יותר עם המקומיים ולחוות תרבות נפאלית.

הגענו לטטופני בערב ומיד הלכנו למעיינות החמים, זה מקום גדול יותר ממה שחשבנו והוא מוסדר עם המון אנשים, אבל בגלל שיש המון בריכות - לא מורגשת צפיפות ובהחלט שווה להגיע לשמה אחרי ימים של הליכה.

יום 14 - מטטופני (tatopani) עד ג'רופני (ghorepani)

היום מתחיל מטיפוס שנמשך לאורך כל היום, מפיצול הנחלים חוצים גשר ארוך מאוד שעולה עם הנחל המזרחי, הנוף שנשקף לכיוון צפון משקיף רחוק עד המקומות בהם הלכנו.

השביל מטפס בתוך היער בהדרגה, מתפתל בין שבילים עם הרבה ירוק, גשרונים ונחלים, עד שמגיעים למרגלות הכפר ג׳רופני, שמה השביל מטפס מדרגות תלולות אינסופיות עד הכפר.

כל הכפר בנוי בשיפוע מורכב והמקום מלא מדרגות. במקום היחידי שישר בכפר ראינו שיש מגרש, המקומיים סימנו לנו להצטרף למשחק איתם.

יום 15 - טיפוס לפון היל (poon hill) וירידה עד ניאפול (nayapul)

קמנו לפנות בוקר לטפס על הפון היל, השארנו את התיקים בהוסטל ויצאנו לדרך, הטיפוס ערך כשעה בשביל מדרגות ארוך אבל נוח, איתנו עוד המון אנשים - בעיקר מבוגרים, כולם עם מצלמות טובות מחכים להגיע ולצלם את הזריחה.
למרות העננות הכבדה שהייתה, מדי פעם התגלתה פסגה מושלגת מעבר לעננים, יחד עם זוית האור מהזריחה יצרו חווית נוף מדהימה של קרני אור נשברות וצבעים מדהימים על השלג.

ירנו בחזרה לקחת את התיקים ומשמה למטה על ניאופול, ירידה של 2200 מטר ביום אחד, זה היה יום קשוח לברכיים, אבל משום שזה היום האחרון הרשנו לנו להתאמץ,

הירידה בחלקה בתוך סבך עצים עם המון מפלים ומים. ובחלקה השני הירידה נפתחת לשביל עם נוף מדהים על כל האיזור.
השביל יחסית רחב ועמוס בתנועה של מטיילים וחמורים עם ציוד, מה שמאפשר לראות תרבות בשביל.

אחרי כמה שעות של ירידה בלתי נגמרת הגענו לניאפול לכביש הראשי ולקחנו מונית לפוקרה, וכך הסתיים ברגע מסע רגלי של 15 יום.

טיפים

  • יש שיחלקו על זה, אבל באוקטובר, לדעתי, לא צריך שק"ש, אצלי הוא נשאר מקופל בתיק כל הטיול, בכל מקום יש מיטה נוחה ושמיכות. אני בדיעבד הייתי מוותר עליו במיוחד אם לא לוקחים פורטר וצריך לסחוב.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )