סובב אנאפורנה

יצאנו לטרק בפסח (אפריל), אבא (57) ובת (25)

גם לנפאל חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיולApril 2019
משך הטיול18 ימים
עונה מומלצתמרץ-מאי, ספטמבר-נובמבר

קטמנדו

מוציאים ויזה בשדה בקטמנדו: $40 לאדם (עבור 30 יום)
מומלץ לישון באזור ה- Thamel (אזור התיירים בקטמנדו).
מקובל לבצע סידורי הטיול דרך סוכנויות נסיעות מקומיות בנפאל. למשל סוויסה אדום, סוויסה צהוב, רד רוז, FlyEast... שנמצאות ב Thamel

אפשר להקדיש כחצי יום להתארגנות בקטמנדו ולצאת לדרך למחרת היום. לצורך כך רצוי לעשות את התאומים מראש כבר מהארץ. אנחנו כתבנו וואטסאפ לסוכנות סוויסה אדום מהארץ ותאמנו איתם את הוצאת האישורים TIMS, Treking Permit, (לאדם - 40$) ואת הפורטר - אחד לשנינו. הם יכולים להוציא תעודות לפי פרטי דרכון. כשמגיעים לסוכנות יש להביא שתי 2 תמונות פספורט שיחוברו לתעודות. בכל אופן, זה יהיה יום צפוף לכן כדאי לחשוב מראש על כל הדברים, כולל החלוקה של איזה ציוד הולך באיזה תיק.

חלוקת התיקים: מוצ'ילה אחת לפורטר, 2 תיקי יום על הגב, תיק נוסף שנשלח לפוקרה ע"י הסוכנות (שם מסיימים את הטרק).

אנחנו עשינו את הסידורים עם סוכנות הסוויסה האדום. כולל: הוצאת אישורים, שכירת פורטר, החלפת כספים (דולר לרופי נפאלי), רכישת סים (נדרשת תמונת פספורט) , ותאום הנסיעה לנקודה הראשונה בטרק. הסוכנות נמצאת ב- Thamel . הסוכנות משרתת בעיקר ישראלים. הם מבינים את הראש. יש להם סוכנות גם בפוקרה. למעשה ניתן להשאיר אצלם תיק שאותו הם יעבירו לסניף בפוקרה (עיר אליה מגיעים בדרכ מסיימי הטרק). מי שמעוניין בפעילויות נוספות באזור (טיולים נוספים, רפטינג) אפשר גם לתאם בסוכנויות. אנחנו הזמנו מהם גם טיסת פנים. הם בסדר אבל במקרים מסויימים ינסו "לעגל" קצת מעלה לטובתם (למשל בעלות הפורטר או ההסעה ...), אבל בגבול הסביר.

סים: קיימות שתי חברות. אנחנו רכשנו של Namaste. הקליטה הייתה סבירה, קצב לא גבוה ולא ממש בכל מקום לכל האורך. עם זאת, לאורך רוב הטרק יש Wifi בחינם (מלבד הימים האחרונים).
ההמלצה היא לקחת בחשבון 2000 רופי לאדם ליום טרק וזה הסכום בערך שיש להמיר לפני תחילתו (כ 20$ ליום). לא כדאי לבנות על המרת כסף בדרך או תשלום בדולרים ורצוי להמיר סכום נוסף, ליתר ביטחון. התשלום עבור הפורטר נעשה מראש כבר בסוכנות עבור כל הימים, רצוי בהערכת יתר. שילמנו על 12 ימים, סיימנו יומיים קודם קיבלנו את היתרה בסוכנות בסניף פוקרה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

פורטר

התפקיד המרכזי של הפורטר זה לסחוב. פורטר סוחב עד 15 ק"ג במוצ'ילה שהמטייל מספק. אבל יש לו יתרון נוסף שהוא מכיר את הדרך, את השפה, מקומות לינה ומסעדות בדרך. אמנם לא חסרים מקומות מסוגים שונים אבל לפעמים מאוד נוח שיש יד מכוונת, ולהם יש בדר"כ ניסיון של עשרות טרקים.
עלות פוטר 15$ - 23$ תלוי ברמת האנגלית, רמת "הראש גדול", ויכולת ההדרכה. עלות הפוטר היא עד יום הגעתו חזרה (במקרה שלנו לסניף בפוקרה). לדוגמא, אם טסים מגומסום לפוקרה ניתן לצרפו לטיסה (בעלות מוזלת) על חשבונכם או לחילופין לשלם לו דמי נסיעה באוטובוס/ג'יפ חזרה לפוקרה. כאמור השכר שלו משולם עד יום חזרתו לעיר. בנוסף מקובל מאוד לתת לו טיפ – לתחושתנו לפחות 50$.
ניתן להתקשר מראש עם פורטרים מסוימים שלא דרך הסוכנויות – בד"כ איכותיים יותר.
הקשר שלנו עם הפורטר שלנו היה טוב. תוך זמן קצר אחד לומד את השני, לומדים לתת את הספייס, להבין על מה ניתן להתלוצץ. הם מגיעים עם מינימום ציוד ולכן גם השתדלנו לכבד אותו בחטיפים לאורך הדרך.
בנימה אישית, הפורטרים מקסימים, מוסיפים הרבה לטיול, אפשר (בד"כ) ללמוד מהם על נפאל, האנשים, התרבות... רובם עובדים כ 4 חודשים בשנה כפורטרים (רווח גדול מאוד עבורם). מעבר להקלה המשמעותית בסחיבת המשקל, לטעמינו מדובר בחלק אינטגרלי מחווית הטיול.

ציוד

משואה לוויינית
ניתן להצטייד במשואת GPS (מכשיר איתור חיפוש והצלה) בסוכנות חב"ד בקטמנדו. העלות היא כ-1.5$ ליום. רצוי לשריין ישירות באתר של חב"ד
https://small-world.co.il/nepa....
החסרונות: צריך להגיע לארגן לאסוף ולהחזיר בבית חב"ד (נמצא ב- Thamel).

המשואה מאפשרת לשדר נ"צ והודעה מתוכנתת מראש באופן חופשי למספרי טלפון מוגדרים מראש במהלך הטיול. במקרה של מצוקה היא משדרת הודעות מצוקה מחזוריות ומאפשרת תכתובת דו-כיוונית.
בבית חב"ד יש הרצאה מידי יום (בערב) בנושא מחלת גבהים. בדרכ קצת עייפים בשלב הזה אבל ההרצאה תורמת לידע המעשי בנושא. בעיקר מסייעת להבין מתי צריכות להידלק נורות אדומות לאורך הטרק, ומתי ניתן להישאר רגועים.

השלמת ציוד
ניתן להשלים את ההצטיידות ב- Thamel. יש הרבה חנויות ציוד וביגוד, פתוח בדר"כ גם בערב. הרוב חיקויים אבל באיכות לא רעה בכלל ובמחירים טובים. כולל שקי שינה, מעילים, כובעים, כפפות, תיקים, הכל...., אם צריך. יש ב-Thamel חנות ציוד שעובדת הרבה עם ישראלים "קרמבו". הבעלים הנפאלי מדבר עברית לא רעה. יש גם כמה בתי מרקחת בהם ניתן להשלים דברים – למשל כדורי טיהור מים (עם זאת, מומלץ להביא מהארץ). כדורי גבהים – לקנות בארץ!

*רשימת ציוד לטרק מצורפת בסוף*

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מים

המים לא טובים לשתייה. הפתרונות: כדורי טיהור (זול וידידותי לסביבה אך עם טעם לוואי קל. יש להמתין 30 דק לפעולת הטיהור). כדור אחד על כל ליטר מים.
לחילופין אפשר לקנות בכל גסטהאוס מים מינרלים. בדר"כ במקום בו לנים. מומלץ לקחת 3 ליטר מים ליום הליכה, רצוי בשלוקר. עלות מים מינרלים יחסית נמוכה בגובה נמוך 30-50 רופי לליטר ועולה בהמשך עד 150 רופי.
זרימה טבעית של מים (כמו מפלים לאורך הדרך) נראית לפעמים בטוחה מספיק לשתייה ללא טיהור. לא מומלץ לקחת סיכון היות והמים עשויים לעבור במקומות מזוהמים.

הליכה

מתחילים בדר"כ סביב 7:00 ומסיימים בצהרים/אחה"צ. מזג האוויר טוב יותר בשעות הבוקר, השמים נקיים יותר ומזג האוויר יציב יותר. ככל שמתקרבים לשעות אחה"צ ניתן לצפות ליותר עננות והסיכוי לגשם גדול יותר.
בדרכ 12-15 ק"מ ביום אבל יכולים להיות ימים ארוכים יותר (מקס 22 ק"מ). ההליכה בשבילים בטבע או בדרכים כבושות (דרך נוחה). כמובן שהעלייה "לא נגמרת". קשיים בעיקר של לב-ריאה אבל גם לעיתים של עייפות רגליים ועייפות כללית מצטברת. היתרון הוא שניתן לעצור מתי שרוצים ולנוח. המנוחות קצת בולמות את הרציפות וגם את הפורטר, אבל אם הן נדרשות אז צריך להשתדל שיהיו קצרות ולקחת בחשבון שהם יאחרו את זמן ההגעה ליעד ב-כשעה. עם הימים קיים שיפור בסיבולת, עם זאת החמצן הופך דליל יותר - הדברים מתאזנים. הגמול לקושי הוא אוויר ההרים והנוף המדהים!!! מי שאוהב ייהנה מאוד! מי שלא מתרשם מהנוף יתוגמל כפי הנראה מהאתגר. מי שלא אוהב את הנופים וגם לא מוצא בזה אתגר אולי לא יהנה .... 

במהלך ההליכה לעיתים מתפתחים כאבי ברכיים, בפרט בירידה. כדאי לקחת איתכם תחבושת אלסטית ומשחה לכאבי שרירים. מניסיון לוקח למשחה זמן להשפיע, ויש להקפיד איתה מספר ימים עד לקבלת תוצאות.

באופן כללי צריך להקפיד לטפל בבעיות בריאותיות כגון שפשופים, כאבים חתכים המתפתחים לאורך המסלול, ולא להמתין שהם יחריפו – כשהבעיה בתחילתה קל לטפל בה, כשהיא מחריפה זה עשוי לגרור החלמה ארוכה. כמובן שצריך להיות ערניים לצרכי הגוף (כל אחד לפי היכרותו) ולהשתדל למנוע התפתחות של בעיות – כמו לדוגמא, למרוח קרם הגנה ע"מ לא להגיע למצב של כוויות עור, או להקפיד בשתייה ...

בעת ההגעה לגסטהאוס מומלץ לנצל את שעות אחה"צ המוקדמות כשעדיין יש אור ופחות קר להתארגנות: החלפה לבגדים נוחים וחמים, מקלחת, ארגון הציוד, כביסה קלה אם צריך. חדרי השינה לא מחוממים, בעוד חדר האוכל לרוב מחומם החל משעות הערב.. במקרים בהם הקור בלילה מתקרב ל-0 מעלות קשה לעשות יותר מידי בבקתות – המטרה היא להיכנס לשקש כמה שיותר מהר!

הפורטר אמנם סוחב את עיקר המשקל אבל כל מטייל סוחב תיק אף הוא. אנחנו לקחנו עלינו, כל אחד, תיק ששקל 9-10 ק"ג. המים והתיק לבד שוקלים 4.5 ק"ג. תוספת של מעט חטיפים, מצלמה בגדים שליפים ואחרים יביאו את התיק ל-7 ק"ג לפחות. חשוב לשקול היטב את הדברים שלוקחים. כאמור בסופו של דבר גם אנחנו סוחבים, 10 ק"ג זה לא מעט!

אנחנו לקחנו איתנו חטיפים כגון סניקרס, מארס, תמרים, חטיפי חלבה, שקדים. לא צריך להגזים – בסופו של דבר זה עוד משקל! בכל אופן לא חיים על זה – אוכלים חטיף אחד ביום (לפעמים שניים). לא הרגשנו מחסור באוכל. הקפה+משהו של הבוקר, הפסקת הצהרים הקלה וארוחת הערב היו מספקים.

לאורך המסלול יש מידי פעם נקודות ביקורת של TIMS/שיטור בהם נתבקש להציג את permits (אותם הוצאנו בקטמנדו). בחלק מהנקודות האישור מוחתם והמטייל נרשם. הם מייחסים חשיבות רבה לנושא לכן חשוב לא לאבד את האישורים ולהציגם בנקודות הביקורת. אם יש איתכם פורטר סביר שהוא יהיה ער למיקום הנקודות ויחתים עבורכם את התעודות.

הליכה בגובה

כמות החמצן קטנה בכ-50% בגובה של 5500 מטר ביחס לכמות החמצן בגובה פני הים. חשיפת הגוף לכמות חמצן הולכת ופוחתת עשויה לגרום למחלת גבהים.
כללי ההליכה בגובה ממליצים על עליה הדרגתית של כ 300-500 מטר ביממה, כאשר מגיעים לגבהים של מעל 2500-3000 מטר, וזאת בכדי להרגיל את הגוף לגובה באופן הדרגתי ולמנוע את מחלת גבהים.
כ 24 שעות לפני ההגעה לגובה, מומלץ ליטול דיאמוקס – תרופה המונעת חלק מתופעות מחלת הגבהים. תופעות לוואי של התרופה: היא משתנת - ולכן יש לשתות הרבה. לפעמים קיימת תופעה של נימול בקצוות האצבעות (רגליים וידיים).
מומלץ לא לישון מיד עם ההגעה לגובה, היות ואם מתרחשת בעיה של הפסקת נשימה עקב קושי בהתאקלמות היא לא ניתנת לזיהוי כשהאדם ישן.
במידה ומרגישים מעט כאב ראש בעת ההגעה לגובה גבוה אין צורך להיכנס ללחץ, במידה ומרגישים תסמינים חריפים יותר – בחילות, הקאות, כאב ראש חזק מאוד, קוצר נשימה במנוחה ועוד... יש לרדת בגובה (דבר אשר אמור להקל על התסמינים).
רוב המטיילים עוצרים באותם הכפרים לאורך הטרק. הכפרים הפופולרים ממוקמים במרחקי הליכה סבירים זה מזה אבל ייחודם הוא שהם מאפשרים את העליה ההדרגתית בגובה כך שהבדלי הגובה בין כפרים עוקבים הוא סביב 500 מטר. עם זאת, לאחר ההגעה ליעד מומלץ לבצע "עליית הסתגלות" - לעלות בגובה אף יותר (50-100 מטר) לזמן קצר (חצי שעה) ולחזור ולרדת בגובה – זה עוזר לאקלם את הגוף לגובה.
דגש חשוב: כאשר מדבר על עלייה של 500 מטר ביום, הכוונה היא ביחס למקום הלינה הקודם. בפאס לדוגמה, עולים 1000 מטר באותו היום, עם זאת, ישנים במקום נמוך יותר, כך שהדבר אינו מהווה בעיה.
רצוי להימנע מאלכוהול (יש טענות שגם מבשר).
באשר לנקודות הלינה, אפשר בהחלט לבחור מקומות לינה אחרים אך רצוי לשמור על הפרשי הגבהים. הפורטרים נוטים לבחור את אותם גסטאוסים בכל פעם שהם מבצעים את הטרק ולכן בדר"כ יכוונו לאותם כפרים. (אגב, הם בדר"כ לנים בחדרים המיועדים לפורטרים ומשלמים תשלום מופחת).
בנוסף, יש לשים לב כי הקרינה מאוד חזקה בגובה (בגלל האויר הדליל), ניתן להישרף בקלות, לכן להקפיד למרוח קרם הגנה כל הזמן.

תחילת המסלול

אפשר להתחיל מ-Basisahar או מ –Syange. ההגעה ל-Basisahar היא עם הסעה שתאמנו בסוכנות מקטמנדו, בדרכ במיניבוס קצת צפוף יחד עם עוד טיילים (כ 45$ ל 3 אנשים – כולל הפורטר). נסיעה ארוכה של כ-7 שעות בתנאי כביש לא משהו. מי שיוצא לטרק מ- Syange יזדקק לנסיעה של כשעתיים נוספות מ-Basisahar. הקטע הזה מבוצע בג'יפ, עקב תנאי הדרך. אנחנו יצאנו מ-Syange כי קטע ההליכה מ-Basisahar ל-Syange הוא יחסית פחות מעניין. את התשלום ותאום הג'יפ בקטע זה עשינו ב-Basisahar. ממקום אליו הגיעה ההסעה. אולי אפשר לתאם אותו מראש עם הסוכנות. הג'יפ מ besisahar ל syange עלה 1000 רופי לאדם (x 3 = כ 30$)

הלינה ב-Syange דומה למקומות אחרים. אתה מקבל חדר עם שתי מיטות ומצעים (ללא מגבת), ולפעמים שירותים. המקלחת ובדר"כ גם השירותים מחוץ לחדר. המצעים נקיים אם כי לא ברור עד כמה (לא סביר שהם מכובסים מידי יום.) לא היה לנו מחסור בשמיכות ותמיד ניתן לבקש עוד. לאור המשקל של שק השינה (שלנו 1.4 ק"ג) והזמינות של שמיכות לא רעות כדאי לשקול ליינר במקום שק שינה. לגבי העלות הלינה: לרוב אתה משלם על החדר באופן עקיף – ע"י תשלום על ארוחת הערב והבוקר. עלות ממוצעת לזוג לשתי הארוחות כ-1500– 3500 רופי תלוי בגובה. ככל שעולים בגובה – המחירים עולים. זה נכון עבור הכל: אוכל, תשלום על החדר, נייר טואלט, חטיפים ועוד.

אוכל: התפריט דומה ומגוון בכל המקומות. למשל: מרק נודלס, אורז מוקפץ עם ירקות, נודלס מוקפצים. יש שתי מנות מקומיות פופולאריות Dal Baht : אורז גם כמה תוספות בצד. משביע מאוד לפי שאוהב ויש לגביו Re-fill (כלומר אם אתה מסיים תקבל עוד חינם עד שתשבע, ללא תשלום נוסף). כיסוני בצק רכים ממולאים בשר/עוף/ירקות הנקראים Momo. בנוסף אפשר להזמין לפעמים פיצה או פאנקייק המזכירים בערך את הדבר האמיתי. חשוב לדעת שיש להזמין 30-40 דקות מראש כי הם מכינים הכל לפי הזמנה. ארוחת בוקר יש להזמין לפני השינה ולציין באיזו שעה רוצים אותה.
בצהרים במהלך ההליכה עוצרים לארוחה קלה נוספת ולמנוחה (כי לוקח 30-40 דקות להכין). בדר"כ מוכתב ע"י הפורטר כשמתעייף ולפי היכרותו. האוכל – באותו הסגנון.
אין סיבה לחשוש מהאוכל ומקלקולי קיבה.

המסלול

מצורפת טבלת נתונים של נקודות הלינה לאורך הדרך והמרחק ביניהם.
יוצא דופן הוא מעבר ההרים ה- Thorong La אשר אינו נקודת לינה. באותו יום בו חולפים אותו, עושים למעשה שני מקטעים וגומעים כ- 15.5 ק"מ.

Besisahar to Syange: כאמור דילגנו על המקטע. הנוף פשוט יותר ונראה מישורי באופן יחסי. אם הולכים את המקטע יתכן והוא עשוי להיות יום הכנה טוב לבאות (כאמור, לא הכרחי).

Syange to Tal: היום הראשון שלנו בטרק. מז"א חמים. מפרקים את החלק התחתון של מכנס הטיולים. פוגשים לראשונה את הקושי איתו נתמודד ביתר הטרק - הטיפוס המתמשך והבלתי נגמר .... הטיפוס קשה יותר במקטעי המדרגות התלולים פה ושם וכן כאשר השמש קורנת באופן ישיר.

Tal to Danakyu, Danakyu to Chame: מזג האוויר קצת יותר קריר אבל נעים. חלק ממקטע זה עשינו בגשם. מסתבר שעם מכנס גשם, מעיל גשם (עם קפוצון), כיסוי לתיק, ונעליים עמידות למים זה לא כזה נורא וניתן לביצוע לאורך זמן. באופן טבעי חם במהלך ההליכה. מזג האוויר הקריר יחסית שיחק לטובתנו ומנע את ההזעה בתוך ביגוד הניילון. לתחושתי, רצוי שביגוד יהיה יחסית מרווח ולא עבה מידי, ע"מ לאפשר תנועת אוויר וע"מ שלא ידבק לגוף. רצוי שיהיו בו פתחי אוורור. רצוי שתהיה אפשרות להסיר את המכנסיים (שרוול מתרחב) ללא צורך בהורדת נעלים.

Chame to Pisang: יש להחליט מראש אם מעוניינים ללון ב-Upper או ב- Lower Pisang. ההליכה המסלול ה-Upper קשה יותר משמעותית הן עקב העליה ל-Pisang אבל בעיקר עקב היום שלמחרת, שהמסלול שלו ארוך יחסית ל-Lower ומתחיל בטיפוס יחסית חד. הנוף במסלול ה-Upper מתגמל בהתאם. עם ההגעה לכפר ב-Upper Pisang כדאי לנוח קצת ולעלות למקדש שהנוף ממנו פתוח ויפה (עליית הסתגלות טובה) ייתכן והפורטרים ינסו למנוע מכם ללון ב upper pisang, על מנת להקל על עצמם. עם זאת, הנוף מהכפר הגבוה יפיפה ושווה. גם במידה ותחליטו ללכת למחרת בשביל הנמוך והקל יותר, ניתן ללון בכפר העליון ולרדת בבוקר לכפר התחתון (מחוברים זה לזה במדרגות).

Pisang to Manang: יום ארוך, למעשה הארוך בטיול, בחרנו במסלול ה-Upper Pisang.. בתחילת המסלול קיים טיפוס חד כ-400 מ' ל-Ghyaru. לאחר מכן הליכה ארוכה למננג שממוקמת יותר נמוך בגובה. לאורך כל השביל רואים את רכס האנאפורנה במלוא תפארתו. בנוסף, ההליכה הגבוהה (בגובה 3800 בערך) והלינה לאחר מכן בגובה נמוך (3500) מסייעת להתאקלמות לגובה.

Manang: מננג הוא כפר יחסית גדול לאחרים שבדרך. הוא מהווה מעין מרכז אזורי. ככזה הוא גם מציע קצת חנויות אפשרויות להשלים ציוד, בעיקר לבוש אם כי גם פריטים אחרים כגון משחות, תחבושות, חטיפים,.... יש בו גם מסעדה נחמדה המגישה בולונז או המבורגר יאק (כנראה סביב גסטהאוס Dreame Homeאו Yeti Hotel) וקונדיטוריה (Bakery) מתחת למסעדה. היות ואנשים לפעמים בוחרים ללון בו מספר ימים לעיתים נוצר מחסור בחדרים, בפרט בטובים יותר. כשמגיעים כדאי לא להתמהמה ולמצוא מקום לינה או להזמין מקום מראש אם אפשר (ניתן לבקש מהפורטר שיזמין מראש עבורכם). אנחנו ישננו בגסטהאוס Alpine Home שהיה מרכזי ומוצלח. במננג שוהים שני לילות לכל הפחות, ע"מ להקל על הגוף להתאקלם לגובה. כדאי לנצל את המקום למנוחה, לארגן את הציוד, לכבס אם צריך. יש עדיין אינטרנט (קליטה סלולרית), וחשמל. בלילה כבר קר.
ביום השני במנאנג ניתן לעשות טיול יום קצר (כ 20 דקות) לאגם הגאגנפורנה, להביא בגדים חמים!

Manang to Yak Kharaka: קטע לא ארוך. ב-Yak כבר קר יותר, בלילה הטמפרטורות חוצות אפס. אינטרנט (wifi) וחשמל (טעינת סלולר) בתשלום. אנחנו ישנו בגסטהאוס הנקרא Dream Home (גסטהאוס חדש וטוב, ברמה גבוהה, ממוקם מעט מעל הכפר) כאן מומלץ לטעון מכשירים היות ובנקודה הבאה לעיתים אין חשמל לטעינה. מומלץ לבדוק כאן את התחזית לימים הקרובים ב-Thorong La. התחזית עשויה לעכב את יום החצייה המתוכנן שלכם במקרה ומזג האוויר לא טוב. לחילופין אנחנו עשויים לעכב ביוזמתנו את החציה עקב מצב בריאותי ואז חשוב לדעת מה מזה"א הצפוי.
מניסיוננו אתר אמין ומומלץ (Yr):
https://www.yr.no/place/Nepal/...

Yak Kharaka to Thorung Phedi: יום הליכה קצר ופשוט, מומלץ לשלוח את הפורטר קדימה על מנת שיתפוס מקום. ב"כפר" 2 גסטהאוסים בלבד. בדרך, קרוב ל Phedi, יש משטחים של דרדרת (מרבדים שטוחים של אבנים, המשתרעים מהפסגה מטה עד שביל ההליכה). במקומות אלו עשויות ליפול אבנים (עקב עיזים או הפשרת שלגים בגובה) ולצבור מהירות בדרך אליכם. כדאי לשים לב ואם כן לחצות את האזורים הבעייתיים יותר בזריזות. להשתדל לשמור על סוללה, בפרט אם הנייד משמש לצילום - היות והסוללה אמורה להספיק גם ליום הבא. ה-Thorong Phedi היא נקודת הלינה האחרונה לפני הפס ((Thorong La. לא מדובר בכפר אלא במקום המנוהל כפי הנראה ע"י ארגון החילוץ ההימליי. היות ואין נקודות לינה אחרות יש במקום הרבה מטיילים ותפוסה יחסית גבוהה. קיימת אפשרות להמשיך ולעלות בגובה עוד 500 מטר וללון ב-High Camp. זה אמנם חוסך את העלייה התלולה ל-High Camp המתוכננת ליום שלמחרת אבל יש מספר חסרונות: העליה לשם קצת יותר קשה בסוף היום - כשעייפים, קר יותר ב-High Camp כי הוא גבוה יותר וחשוף יותר לרוחות, מדובר בעליה כוללת של 1000 מטר יחסית לנקודת הלינה הקודמת – זה נוגד את כללי ההתאקלמות לגובה. אנחנו לא ממליצים על הלינה שם, הרבה אנשים ירדו למטה וויתרו על הפאס לאחר שישנו שם.

Thorung Phedi to Muktinath (through Thorong La): את הטיפוס לפס יש להתחיל מוקדם בבוקר היות וזה יום ארוך ולא קל. עם זאת לא צריך להגזים ולצאת מוקדם מידי, בין השאר ע"מ למנוע מצב של היפותרמיה, היות ועשוי להיות קר מאוד בלילה. מומלץ לצאת באור-ראשון, או מעט לפניו. ביום הפס מטפסים כ-1000 מטר. עם זאת יורדים חזרה את אותו הגובה ואף יותר כבר באותו היום. הטמפרטורות בשיא כ- 5-10 מעלות מתחת לאפס. לשמש ולרוח השפעה גדולה על הקור. לשקול לצאת עם כל שכבות הביגוד ולקלף בדרך: 2 זוגות גרביים, מכנס תרמי מתחת למכנס הטיולים, חולצה תרמית, חולצה מנדפת ארוכה, מיקרופליז, סופטשל, חם צוואר, כובע חם, משקפיים (חובה אם מושלג – חשש מעיוורון שלגים) וכפפות. להשאיר בהישג יד את מכנס וחולצת הגשם – אם תהיה רוח חזקה ניתן להיעזר גם בהם. כדאי להימרח בקרם הגנה. למעבר ה-Thorong La מגיעים סביב 11:00-13:00 בצהרים. הירידה ארוכה ועשויה להיות לא קלה, בפרט אם מושלג. אפשר לעצור לאכול משהו קל בכפר Phedi המצוי למטה, ב-4200 מ', כ-2.5 ק"מ לפני Muktinath (ממליצים על הפירה האלוהי!)

הרחבת הטרק ל- Tilicho Lake: כפי הנראה מסלול יפה מאוד אבל במאמץ נוסף של כיומיים. הומלץ לנו לוותר עליו בתזמון המסויים של הטיול שלנו עקב מקרי דרדרת בהם נפגעו אנשים באופן קשה. הדרדרת אופיינית לתקופת הפשרת השלגים. עקרונית שינוי המסלול הוא כזה שמ-Manang ממשיכים ל-Tilicho Base Camp וישנים בו. למחרת היום עולים לאגם, יורדים וישנים בדרך, אפשר ב- Khanshar Village. ביום השלישי מגיעים ל- Yak Kharaka, ולמעשה חוזרים למסלול המקורי.

הקצאת ימים
כמובן שבכל מקרה יש לקחת בחשבון יומיים או שלושה נוספים (עודפים) לטרק. וזאת למקרה שנאלצים להתעכב בדרך עקב בעיה בריאותית כלשהיא או מזג אוויר. תכנון צפוף של טיסות המשך עשויי לאלץ אתכם לקבל החלטות "לא טובות" בשטח במקרה של שיבוש בלוז המקורי. במידה והכל הולך חלק אפשר ליהנות מהימים האלה בפוקרה.

פוקרה וחזרה לקטמנדו

את הנסיעה מ- Muktinath ל- Pokhara רצוי לעשות בג'יפ כמה שיותר נוח וכמה שיותר מרווח ולא באוטובוס מקומי. כדאי להתארגן על ג'יפ ב-Muktinath עם מטיילים נוספים. מדובר בנסיעה ארוכה של 8-10 שעות בתנאי דרך מאוד קשים!!! קיימות טיסות מ-Jomsom לפוקרה, הן מבוקשות מאוד וכן לא קל לעלות עליהן, בפרט כאשר לא ניתן לרכוש כרטיס מראש (עקב אי הוודאות לגבי יום סיום הטרק). צריך לבדוק לאורך הטרק או לבקש ממישהו ב"חמל" בארץ יעשה זאת עבורכם לקראת סוף הטרק. העלות היא ה-120$ לאדם. הפורטר משלם פחות אבל לא ניתן לרכוש כרטיס מוזל עבורו באינטרנט (רק על בסיס מקום פנוי). שלנו בוטלה בדקה ה-90 עקב "בעיות טכניות". צריך לקחת גם את זה בחשבון.

פוקרה
אחלה מקום לשחרר את השרירים מהמסע. יש גם אטרקציות כמו מצנחי רחיפה, אומגה ... וגם בתי קפה, מסעדות, מזכרות וציוד טרק. אפשרות לעשות מסאג'ים במחירים טובים (קיבלנו המלצה מציקי – מתאמת פעילויות לישראלים בסוויסה האדום בפוקרה). מלון מומלץ מאוד(!) White Himal ברחוב Middle Path. מלון מערבי לחלוטין, ארוחת בוקר מצוינת, במחירים של המזרח.

חזרה לקטמנדו
בטיסה (לקחת בחשבון אפשרויות ביטול דחייה עקב מזג אוויר, לא להירשם לטיסה האחרונה). לחילופין ב-Sleeper – נסיעה של כ 7 שעות

עלויות הטרק

מצורפת תמונה

סיכום

טרק יחסית נוח מבחינת הדרך, מזג האוויר, וההתייחסות המקומית. מבחינתנו הנופים היו מרשימים והחוויה הייתה מיוחדת ומתגמלת מאוד!!! חשוב לציין שלמזג האוויר יש השפעה ניכרת על הקושי וההנאה. כמו בכל טרק ארוך חשוב לקחת את הציוד המתאים ולא יותר מידי. רמת הקושי היא כמובן אישית ובכל מקרה לא מדובר בקושי שלא ניתן להתגבר עליו אם המקום והנופים מדברים אליך.
בהצלחה :)

קבצים מצורפים

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )