טרק לנגטנג&האגמים הקפואים נפאל

טרק בעמק הלנגטנג המשלב ג'ונגל ירוק, הרים מושלגים וכבונוס טרק האגמים הקפואים המדהים!

תאריך הטיול2017 M11
משך הטיול11 ימים
עונה מומלצתמרץ-אפריל או אוקטובר-נובמבר

יום 1 - קטמנדו - סיאברבסי

יציאה מקטמנדו בג'יפ בשעה 07:00. למרות כל האזהרות והחששות הדרך לא היתה כזאת נוראית ודי סטנדרטית לבוגרי הודו/דרום אמריקה.
הגענו בשעה 14:30 לכפר (האוטובוס המקומי מקטמנדו בשעה 16:30) אחרי הוצאת פרמיט בדונצ'ה והפסקת צהריים.
אציין כי בדרך היו הרבה בדיקות קפדניות ברכב ושל הציוד שלנו. לא מומלץ בכלל להביא סמים, כלי נשק ורחפנים.
המשפחה שהגיעה איתי החלה כבר לצעוד ולנצל את ההגעה המוקדמת בג'יפ (בצעד חכם לדעתי) לכיוון הכפר הראשון שנמצא בטרק "טיווארי" (מרחק של עד שעתיים מנקודת ההתחלה) במקום להיתקע בסיאברבסי חסרת החן.

יום 2 - סיאברבסי - לאמה הוטל

הדרך יפה מאוד בתוך יער ירוק, חוצים גשרים והולכים די בצמוד לנהר הלנגטנג השוצף.
הגענו לקראת השעה 12:00 לכפר "באמבו" בו אכלנו את ארוחת הצהריים.
לאחר הפסקת צהריים המשכנו במגמת עלייה מתונה לכיוון לאמה הוטל. ליד הכפר באמבו זכינו להפגש במשפחות של קופים יפים וגדולים שקיפצו על ענפי העצים. המשכנו עוד למעלה ועצרנו באנדרטה היפה והמרגשת לזכרו של אור אסרף שנהרג ברעידת האדמה ב2015.
הגענו אחה"צ לכפר לאמה הוטל שנמצא בגובה 2400 אחה"צ. ישנו ב"פרינדלי גסטהאוס" שהיה סביר ולא יותר מזה. יחסית לשאר הכפרים, שהיו שקטים ודי שוממים באותה התקופה, בלאמה הוטל היו יחסית הרבה מטיילים כי הכפר מהווה נקודת עצירה לעולים בטרק וליורדים ממנו.

יום 3 - לאמה הוטל - לנגטנג

הדרך ממשיכה להיות ירוקה וטרופית ולאט לאט ההרים המושלגים מתגלים במלוא הדרם.
הדרך בהתחלה לא כל כך קשה ועדיין עוברת ביער הירוק אך לקראת סופה וכשאנחנו סביב 3000 מטר, הדרך כבר מתחילה להיות צחיחה והנשימות כבדות יותר. בדרך ניתן לראות כבר יאק עם פרוותו המרשימה.
לפני הכפר לנגטנג ניתן להבין איך רעידת האדמה קברה את הכפר לחלוטין. רואים את סימני מפולת האבנים אשר הרסה את הכפר הישן ולידו במעלה הגבעה, נבנה הכפר החדש.
הגענו סביב השעה 15:00 ל"פלאבר גסטהאוס" אשר היה כמעט חדש ונעים מאוד.
בלילה כבר הרגשתי כאבי ראש קלים בגלל הגובה.

יום 4 - לנגטנג - קיוז'ין גומפה

יום הליכה קצר יחסית, פחות משלוש שעות אבל כבר בגובה.
ככל שמתקרבים לכפר, ההרים העצומים והלבנים מתגלים במלוא עוצמתם ונמצאים כבר במרחק נגיעה מאיתנו. לפני הכפר יש סטופה יפה ומרשימה ומפעל לייצור חשמל אשר אמור להתחיל לפעול בחודש דצמבר 2017 ולתת חשמל לכל כפרי העמק (נכון לכתיבת שורות אלה אין חשמל בכפרים).
בצהריים המוקדמים הגענו לכפר והשתכנו ב"פרינדלי גסטהאוס" שלדעתי מומלץ ביותר.
החלטנו לאכול ארוחת צהריים ולאחר מכן לטפס לכיוון נקודת התצפית הפנורמית שמעל הכפר.
התחלנו בטיפוס סביב 13:00, היתה כבר רוח חזקה והעלייה היתה די תלולה. אחרי שעה וחצי הגענו לפסגה לתצפית מדהימה על כל הפסגות מסביב.
ירדנו בחזרה לכפר, קניתי גבינת יאק במפעל הגבינות המקומי, אחר כך שתיתי אספרסו ואכלתי לחמנייה בבייקרי המקומי Dorje Bakery (יש עוד אחד בכפר).
אכלנו ארוחה טובה בגסטהאוס והלכנו לישון לקראת יום הליכה ארוך למחרת.

יום 5 - קיוז'ין גומפה - רימצ'ה

ביום הזה הולכים בחזרה את כל הדרך שעשינו ביומיים האחרונים. כל בית תה או גסטהאוס שעצרנו בו בדרך הלוך חלף על פנינו במהירות.
הירידה היתה סבירה והדרך מוכרת, החלטתי להמשיך עוד כפר אחרי לאמה הוטל כדי לחוות עוד משהו ולכן עצרנו בכפר רימצ'ה שנמצא 20 דק' אחרי לאמה הוטל, שם רוב המטיילים עוצרים בדרך הלוך או חזור.

יום 6 - רימצ'ה - טולו שיוברו

התחלנו את היום בירידה בדרך המוכרת לנו מיום ההליכה הראשון רק שלאחר הכפר באמבו ועוד כמה בתי תה, יש פיצול בשבילים, האחד ממשיך לנקודת ההתחלה של הטרק, הכפר סיאברבסי, השני עולה לכיוון טרק גוסיקונדה (האגמים הקפואים) והכפר טולו שיוברו. הפיצול לא מסומן בשלט וניתן לפספוס בקלות, לשים לב טוב.
העלייה לא כל כך קלה אבל עוברת בתוך יער יפה וירוק. לקראת סיום השלב הראשון של העלייה לכפר, יש בית תה נעים בו אכלנו צהריים.
לאחר ארוחת הצהריים מתחילה ירידה לכיוון גשר די רעוע ולא מתוחזק שחוצה את הנהר.
לאחר חציית הגשר מתחילה עלייה די רצינית לכיוון הכפר. החלטנו לטפס לגסטהאוסים שנמצאים בכפר עצמו ולא בשיפוליו והתאכסנו בגסטהאוס
snow fall שהיה סביר לחלוטין. השתמשו בwifi שקיים במלון אחרי נתק של כמעט שבוע (כאמור נכון ל11/17 אין עדיין חשמל בעמק לנגטנג).

יום 7 - טלו שיוברו - שין גומפה

היום מתחיל בטיפוס לא קל ביער יפה ושקט.
בסוף העלייה שארכה כמעט 3 שעות עצרנו לצהריים בבית התה הממוקם בסוף העלייה.
אכלנו והמשכנו לשין גומפה, הליכה קצרה וקלה ביער מתוך האגדות. לאחר קצת יותר משעה הגענו לשין גומפה, מופתעים מהיום הקצר. חלק מהמטיילים ניצלו את ההגעה המוקדמת והמשיכו עוד כשעתיים לכפר צ'לונגפטי שנמצא לפני הכפר לארובינה.
בשין גומפה ישנו בגסטהאוס רד פנדה שהיה אחלה.

יום 8 - שין גומפה - לארובינה

יום הליכה קצר של 3 שעות כדי להתרגל לגובה אבל בסימן טיפוס. הבעיה שהגענו ללארובינה מוקדם מאוד והיה קר מאוד ודי משעמם. כאמור חלק מהמטיילים המשיכו ביום שלפני לכפר אחר ואז הלכו לאגמים, אותו הדבר מטיילים שישנו בשין גומפה ולא היתה להם בעיה בגבהים וטיפסו ישר לאגמים במקום לעצור באמצע בכפר לארובינה כפי שמומלץ.
בלארובינה היה קפוא כבר מאוד, בכל זאת כמעט אמצע נובמבר. הבנו שחוויה דומה נקבל למעלה באגמים והחלטנו שאת היום למחרת נתחיל מוקדם ונסיים בפאדי/גופטה כדי לא לישון באגמים הקפואים. בלארובינה ישנו בגסטהאוס morning view, משפחה נחמדה מאוד.

יום 9 - לארובינה - גופטה

היום התחיל בטיפוס די קשה מלארובינה, מה גם שהיה קפוא ממש בבוקר.
אחרי זה כבר הטיפוס התמתן ונעשה קל יותר.
לאחר שעתיים הליכה התחלנו לראות את האגמים היפים והגענו לגוסיקונדה, להפסקה לפני הטיפוס לפאס. לקחנו ארוחת צהריים Take away והתחלנו לצעוד ולטפס לכיוון הפאס. הכל היה מושלג וקפוא מסביב, מחזה מדהים.
הטיפוס לפאס היה בשלג וקרח, לא קשה וקצת מאתגר (לא צריך ציוד מיוחד). בדרך עוברים בעוד כמה אגמים קטנים ויפים.
הגענו לפאס בגובה 4610 בצהריים, עשינו הפסקה קצרה והתחלנו לרדת לכיוון פאדי, שם היה בתכנון לבלות את הלילה.
הירידה לכפר אורכת כשעתיים והגענו לקראת השעה 14:00. החלטתי כבר להאריך את היום עוד קצת וללכת לכיוון גופטה עוד כ-3 שעות כדי לסיים את המסלול ב11 ימים ולא ב12 כי חששתי לפספס את הטיסה חזרה לארץ.
החלק הכי קשה של היום היתה ההליכה מפאדי לגופטה. זה היה כבר בסוף היום הארוך בטרק, אחרי שעלינו המון וירדנו המון ומי שלא לחוץ בזמן ממש לא צריך להמשיך הלאה אלא להשאר בכפר פאדי.
הגענו לקראת 17:00 לגופטה, לא לטעות כי חצי שעה מעל גופטה יש גסטהאוס אחד וזה לא הכפר עצמו. בגופטה עצמה יש 2 גסטהאוסים שהיו עמוסים במטיילים שעשו את הדרך למטה או למעלה לפאס מהכיוון ההפוך.

יום 10 - גופטה - קוטומסנג

אחרי שינה טובה אבל עם ברכיים גמורות אחרי יום הליכה ארוך מדי, התחלנו ללכת לכיוון קוטומסנג.
דווקא החלק הראשון הוא בסימן עלייה לכפר "טהדפטי" ואחר כך מתחילים לרדת לכיוון ארוחת הצהריים בכפר "מנגינגוט".
מכאן הדרך היא למטה בלבד והגענו לכפר בשעה 15:00, עייפים ומאוד מרוצים.
התאכסנו למעלה בכפר בגסטהאוס המחודש "mountain view" ומייד הלכנו לבדוק מתי יוצא האוטובוס מהכפר בבוקר למחרת לכיוון קטמנדו.
אציין כי כשבוע לפני, אוטובוס לא הגיע לכפר בגלל הציר הבעייתי ולכן שווה לבדוק תוך כדי הטרק האם האוטובוס מגיע לכפר אחרת צריך ללכת עוד כמה שעות לכפר הבא.

יום 11 - קוטומסנג - קטמנדו

האוטובוס המקומי יצא בשעה 08:00 מהכפר לקטמנדו.
הדרך לא פשוטה בכלל ולעיתים מסוכנת אבל חוויתית כמו כל אוטובוס מקומי באזור.
הגענו בשעה 14:00 לפרברי קטמנדו ומשם לקחתנו מונית לתאמל. היה מדהים!

טיפים

  • התיירות בעמק לנגטנג נפגעה מאוד מאז רעידת האדמה. כל השבילים פתוחים וחובה להגיע. לטעמי הנופים לא פחות יפים מסובב אנאפורנה (הייתי לפני עשור) ובעיקר פחות מתוייר.
  • לא הייתי ממליץ לצאת לטרק הזה או בכלל לכל טרק אחר לבד בלי שותף רציני עם נסיון בהרים או מדריך/פורטר, זה לא משחק ילדים וצריך כושר יותר מבסיסי. יש יותר מדי מקומות בטרק שאפשר פשוט להעלם ולצערנו בכל עונה כמה תיירים משלמים על זה בחייהם.
  • יום ההליכה מלארובינה לגופטה היה אלתור שלי. מומלץ לישון באגמים או ב"פאדי" למי שרוצה להתקדם בטרק.
  • אין לי מושג לגבי "דיל ישראלי" או הנחות כלשהן. לא ביקשתי וברוב המקומות שילמתי 200 רופי ללינה ועבור האוכל את הסכום שיש בתפריט. אני מבין את הצורך לחסוך למי שנמצא בטיול הגדול (גם אני הייתי שם לפני 16 שנים) אבל שלטים שנתקלתי בהם בדרך כמו "ישראלים, מחירים ברצפה, הנחות ליהודים" קצת הפכו לי את הבטן. מישהו קצת נסחף...

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )