טרק אוורסט בייס קמפ

על הטרק

אתחיל בזה שהטרק מדהים! נופים עוצמתיים, מקומיים נחמדים וכפרים יפים וחמודים.
מצד אחד נראה שהזמן עצר מלכת באזור הזה- אין פה כבישים בכלל ואת כלל הציוד פה מביאים מסוקים, בהמות משא, ובני אדם.
מצד שני התנאים בטרק טובים מאוד ובכל לילה תוכלו לישון בחדר פרטי ולאכול אחלה של אוכל.

הגעה לטרק

ההגעה לטרק היא בטיסה או בג׳יפ.
טיסה- קיימות שתי אופציות
1. נסיעה לשדה תעופה מרוחק מקטמנדו (נסיעה של 4-5 בדרכים לא ממש נוחות בלשון המעטה שלרוב מתבצעת בלילה) ומשם טיסה של 20 דקות ללוקלה (נקודת התחלת הטרק)
2. טיסה ישירה מקטמנדו ללוקלה.

בהלוך עשינו את האופציה הראשונה (בסוכנות לא הוצע לנו אופציה 2 ולא הכרנו עליה)
בחזור חזרנו בטיסה ישירה לקטמנדו.

קיימת אופציה של ג׳יפ מקטמנדו כמעט עד ללוקלה, נסיעה של קרוב ל24 שעות אבל אני פחות מכירה את הפרטים עליה.

בכל מקרה ממליצה אם מתאפשר ללכת על אופציית הטיסות מקטמנדו. כמובן שג׳יפ היא האופציה הזולה ביותר בפער.

מסלול הטרק

המסלול מאוד ברור ועמוס מאוד במטיילים ולכן בעיניי אין ממש צורך במדריך. ממליצה להשתמש באפליקציית הניווט Mapy.cz ולפני הטרק להוריד אופליין את המפה של האיזור. ככה קל לנווט וגם לבדוק מרחקים, עליות וירידות.
פירוט המסלול שלנו:
לילה 1- Phakding
לילה 2+3- Namche Bazar
לילה 4- Tyangboche
לילה 5+6- Dingboche
לילה 7- Lobuche
לילה 8+9- Gorakshep
לילה 10- Pangboche
לילה 11- Namche
לילה 12- Lukla

ימי הסתגלות: בלילה 2,3 5,6 עשינו שתי לילות כדי להסתגל לגובה.
לגבי לילה 8+9
התכנון היה להגיע לגוראקשפ, ללכת לבייס קמפ ולמחרת בבוקר לעלות לפסגת קאלה פאטר ולרדת חזרה ללובוצ׳ה.
בפועל הגענו לגוראקשפ, אני עליתי לקאלה פאטר ולמחרת בבוקר הלכנו לבייס קמפ. בחזרה מהבייס קמפ אני התחלתי להרגיש לא טוב וקיבלנו החלטה לעשות עוד לילה בגורקשפ ולרדת בבוקר למטה. בדיעבד זו הייתה ההחלטה הנכונה.

עוד משהו על המסלול- אפשר ממש לשחק איתו וגם לשנות כל הזמן.
אפשר לעשות את הפאס הראשון ולא להמשיך לאחרים, אפשר לעשות את הבייס קמפ ולהמשיך לאחד הפאסים.
בנוסף, כל המסלול מרוצף כפרים ותמיד אפשר להחליט שעוצרים או ממשיכים.

גובה

**כמובן שאין בדברים האלה שום המלצה- אלה רק החוויה שלי.

בעיניי הטרק עצמו, המרחקים והתוואי לא מאוד קשים.
מה שהופך את הטרק הזה למאתגר זה בעיקר הגובה!
חשוב להבין שהגובה תופס כל אחד אחרת. אחד יכול להרגיש מצויין כל הטרק ואחד יכול להרגיש תסמינים של מחלת גובה ולהרגיש רע ממש במשך כמה ימים.
חשוב מאוד להיות עירניים לחברים שלכם, לדאוג לעצמכם ולאחרים ולא לקחת את הגוף לקצה באזור ותנאים לא מוכרים לכם.
התמודדות בגובה:
1. כדורי גובה- אנחנו לא לקחנו כדורים בכלל כל הטרק. חלק מהאנשים מתחילים לקחת בתחילת הטרק בשביל מניעה, חלק לוקחים לטיפול שמתחילים להרגיש תסמיני מחלת גובה.
2. מים- תשתו מלא מלא מים. תשימו לב לזה ואל תזלזלו בזה. זה עוזר להוריד בצקות שנגרמות בגובה וכמובן שבאופן כללי הגוף צריך את זה.
3. שנ״צים- הרבה פעמים אחרי יום ארוך יש אנשים שממש רוצים להיכנס למיטה לנוח, במיוחד מי שלא מרגיש טוב. אתם תראו שהרבה פעמים אחרי מנוחה במיטה בגבהים גבוהים אנשים קמים עם קצת בחילה וקצת לא מרגישים טוב.
כמובן שאפשר לנוח שעה-שעתיים כי הגוף לפעמים צריך את זה, אבל אחד הדברים החשובים זה להישאר ערים, לשבת בחדר האוכל, לשתות איזה תה ולתת לגוף לנוח שהוא ער. למה? הגוף צריך להתרגל לשהות בגובה. גם הפורטרים והמדריכים אומרים להרבה אנשים לא להישאר הרבה זמן בחדר אחר הצהריים.
אוכל- כמובן לא לוותר על אף ארוחה, דווקא שמרגישים לא טוב חשוב לאכול ולחזק את הגוף, גם בבוקר שאין תיאבון וגם בערב שרק רוצים להיכנס לישון.

דבר אחרון- להקשיב לגוף, אם צריך לתת עוד יום הסתגלות, אם צריך לא לעלות לטיפוס לפסגה, בימי הסתגלות לעלות לגובה גבוה יותר ולרדת חזרה, אם צריך לרדת חזרה לכפר הקודם, אם צריך לעצור לנוח עצירת צהריים ארוכה. הטרק הזה מדהים ובעיניי כל אחד יכול לעשות אותו כל עוד אתם בקצב שלכם ולא מנסים לעמוד בקצב או המלצה של מישהו אחר.

טיפים

• דיל ישראלי- בהרבה כפרים מצאנו דיל ישראלי (לא משלמים על לינה בתמורה לזה שאוכלים במקום ערב+בוקר)
• פורטר- אנחנו לקחנו פורטר-גייד בהבדל של 3 דולר ליום (23 במקום 20) בעיניי זה מיותר ואפשר להסתפק בפורטר.
• סגרנו את הפורטר והנסיעה הלוך דרך הסוכנות של שלום, בדיעבד הייתי מנסה לסגור פורטר לבד (רוב הכסף שלכם הולך לסוכנות ולא לפורטר)
• להביא שוקולדים קטנים, פירות יבשים ונשנושים שיהיה לכם לדרך
• תמיד היה מקום לאכול ארוחת צהריים במהלך הטרק (לא צריך לקחת איתכם אוכל)
• הכל אפשר לקנות תוך כדי- כמובן שככל שעולים בגובה המחירים בהתאם.
• תהנו מלא זה טרק מדהים!