אופניים בנפאל

ביג ביג בומבלבום או כיצד דיללנו את עתודות הבירה של נפאל

גם לנפאל חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיול2010 M05
משך הטיול10 ימים
עונה מומלצתאפשרי בכל עונות השנה חשוב להתעדכן במזג האויר בהרים קרוב לזמן הנסיעה

פתיחה


בגובה 4300 מטר מעל פני הים על כיפה שצונחת מפסגתו המלבינה של הניליגירי (7100 מטר מעל פני הים) ותהומות מתאבכים תחתיה, רוח פרצים שורקת.
אנחנו מסתכלים זה בזה, מבטנו מזוגג, פנינו סמוקות מקור וממאמץ הטיפוס וחיוך מטופש מרוח עליהן.
הבוקר השכמנו קום וטיפסנו 1700 מטר גובה, מתחתינו מתפתל הנאקב, מעל מדרונות עצומים, ארוך ארוך וצר כסכין עד תחתיתו של עמק הקאלי גאנדקי.
הנה מתחיל הטריפ.
את מסענו מן המקום (כמעט) הכי נמוך בעולם (מושבי הערבה) למקום (כמעט) הכי גבוה (הרי ההימאליה בנפאל) התחלנו כדרכם של דברים טובים, בגחמה רגעית.
בסופה של עונה חקלאית מפרכת ישבנו וסקרנו את אפשרויות הדיווש בחו"ל: שמות נזרקו, שוויץ, אנדורה, ארמניה וכיו"ב אך כשנזרקה המלה הימאליה ניתן היה לחתוך את האויר בסכין.
מייד נחלקנו לשתי אסכולות שונות בתכלית: אני סברתי שיש לטוס מייד (או לשוט בקאנו) לקטמנדו, לקנות אופניים הודיות בשוק, לטפס לפסגת האורסט ולרדת בדאון היל – יהיה בסדר.
ח ופ קטני האמונה גרסו שטיול כזה לקצה השני של העולם מחייב סגירת קצוות מלאה עם תכנון ציר הטסת האופניים לנפאל וסיוע מקומי.
גלישה קצרה באינטרנט הניבה פשרה מסוימת בדמותו של טונגי – ברנש מpokhara mountain club שהבטיח אופניים סבירים וכן flexibility רבה – כדבריו בתכנון הטיול והציר.
וכך מצאנו את עצמנו שבועות מעטים לאחר מכן משרכים את רגלינו בכבדות אחר עורפו של גברתן שנראה כאילו יצא מברושור של המאפיה הרוסית, במרתפי החקירות של צ'אושסקו שהוסבו לטרמינל הקודר של אוזבקיסטן אירלינס בטשקנט.
בדרכנו לקטמנדו.

טונגי



עיפים אך רצוצים נחתנו בטרמינל הקטן והמג'ויף של קטמנדו.
להפתעתנו הרבה חיכה לנו טונגי בנמל התעופה של קטמנדו, חמוש בשלוש "מוניות" מרוטי מרוטות וחיוך עיף.
טונגי ברנש צנום, קטן קומה וחביב הוא nepali French כהגדרתו.
הוא חי בנפאל כבר שבע שנים. בעברו היה רוכב דאונהיל מקצועי והיום הוא בעיקר רוכב.
ורוכב ורוכב. עולם האופניים והדאון היל ממלא את עולמו ואיננו מותיר כלל מקום לשאר תחביבים או זוטות. את מועדון האופניים של פוקארה הוא מנהל בתחושת שליחות.
טונגי הוא איש שטח משובח שמיטיב להכיר את הריהם ומשעוליהם של הרי ההימאליה בסגנון ה old fasion החביב עלינו – הצצה חטופה במפה והרבה קריאת שטח.
לא gps ולא נעליים.
את הדאונהילים החביבים עליו הוא מרבה לשבח ולדרג בכינויים שונים:
אוה לה לה, ממה מיה, בום בלבום ובמקרים קיצוניים ביג ביג בוםבלבום.
בנוסף הוא גם איש רעים להתרועע שאף פיתח דיאטה ייחודית - פרי מוחו הקודח וכוללת דאל באט – אורז מקומי חריף, בירה וגראס ללא הגבלה. על שלושת אבות המזון הללו מפליא טונגי לרכב בעליות ובירידות.

קטמנדו


בגסטהאוס החביב שבפאתי הטאמל אנחנו מתוודעים לידידנו החדשים: ארבעה זוגות יאקים צרפתיים מדגם comencal supreme mini dh מאובזרים כהלכה וכבדיםםם – כ18 ק"ג החתיכה.
יציאה לדאונהיל באיזור קטמנדו כוללת למרבה הצער יציאה מן העיר וכרוכה בהתפתלות בנהר של גרוטאות ממונעות וצופרות - בית משוגעים של ממש, דחוסים בואן קטן.
לפני שנגיע לדאונהיל עצמו עלינו ללמוד, כך גילינו, מונח נפאלי חדש שמסגיר שוני מושגי ותרבותי עמוק: הflat - הנפאלי, מתאר עליות קצרות וארוכות בזויות שונות ומשונות.
ה flat איננו כולל ירידות.
לאחר flat לא קצר מגיעים לדבר האמיתי:
דאונהיל באיזור קטמנדו כולל ירידות של מאות מטרים בערוצי חואר חדים עמוקים ומשופעים, פרירייד נהדר ביערות מחטניים וגולת הכותרת שרק תלך ותשתפר – דהירה מטורפת על משטחי אבן צפחה ומדרגות גדולות ברחובות הכפרים, כשתרנגולות ילדים וג'מוסים נסים מפנינו בחרדה ומיד חוזרים לרדוף אחרינו בחדווה.

אקסל



בערבו של יומנו השלישי בקטמנדו אנו שמחים לפגוש בגסטהאוס נער קנדי צעיר שמיד שובה את לבנו במקצועיותו צניעותו וחביבותו.
אקסל רוכב על אופניים מאז שהוא זוכר את עצמו ובשנים האחרונות הרבה לרכב ולהתחרות בויסלר שבקנדה. לבד מן העובדה שהוא רוכב יוצא מן הכלל, הילד הוא גם מכונאי אופניים אינטואיטיבי ומוכשר שיכולת האילתור שלו שקולה לזו של הטובים בגנבי הרכב הבדואים.
בלי טיפה של פוזה ובטירוף של ילד שאיננו יודע פחד, הזכיר לי אקסל שני חברי ילדות שהלכו לעולמם בנסיבות דו גלגליות מצערות.
בתום טקס קצר ובלתי רשמי במהלכו התנקשנו במקרר בירה, צורף אקסל לחבורת הלוחמים.
יחד עם סמבו אחד מנערי הרחוב ששיקם טונגי במועדון האופניים שלו הפכנו לקבוצה בינלאומית: צרפתי, קנדי, נפאלי וארבעה קשישים ישראליים.
רכבנו הרבה, שתינו הרבה והפכנו חברים טובים.

מנאקנמה


מנאקנמה הוא אתר קדוש למאמיני ההינדו בחצי הדרך בין קטמנדו ופוקארה. את הרכבל המוביל למקדש 1000 מטר מעל לנהר הסטי בנתה למרבה המזל חברה אוסטרית.
מן הקרון הקטן ראינו בפיק ברכיים את הדאון היל המסחרר היורד אל עמק הנהר.
הדאונהיל הוא עוד הרבה יותר מכל מה שכבר הכרנו, עם כל התוספות.
השבילים ברחובות הכפרים צרים ותלולים יותר, הילדים רבים יותר והג'מוסים עצבניים יותר. רכיבה תחרותית במסלול הנהדר עם שני הגויים המהירים היא רכבת הרים שמצריכה התעלמות בלתי אלגנטית מידיות הברקסים. בשני ראנים שונים שעשינו מן המקדש לנהר צלחנו גרמי מדרגות ארוכים – לעיתים עשרות מטרים במדרגות שגובהן בין 20 ל50 ס"מ.
בסוף הראן הראשון עברנו קטע של כעשרים דקות בסוויצ'בקים מסחררים שמופיעים כל 10 עד 20 מטרים מעל מדרונות תלולים. בית ספר מפחיד ומענג לטכניקת רכיבה שבמהלכו נכנס הרוכב העברי למין ריתמוס זורם של תנועות ריקוד והיאק הצרפתי הכבד לבת זוג חיננית.
את הראן השני סיימנו במבול של ברד בגודל יוני ביצים – כמאמר המשורר - ובתחושה נפלאה של סיפוק.
את שארית הדרך לפוקארה עשינו כשאנו מיטלטלים בואן, מדיפים ריחות בגדים רטובים וזיעה. לפני שהתעלפתי הספקתי לשמוע את פ מרצה באזני בלהיטות: "לזיעה שלי אין ריח. בכלל. תשאל אפילו את ענת." חולצה ריחנית הוגשה אל אפי. קאט.

פוקארה


וכך הגענו בחצי הלילה אל פוקארה המעטירה, העיר השוכנת לחופו של אגם והרי ההימאליה המושלגים מעטרים את נופה.
אלא שמימי האגם מזדהמים ומתמעטים ואת ההרים ניתן לראות רק השכם בבוקר לפני הערפילים והערפיח ואף על פי כן היא נעימה הרבה יותר מקטמנדו הרועשת והמיוזעת.
פוקארה חביבה על תירים תאבי התבלטות וברחובותיה מתרוצצים טרוולרים, היפים, טרקרים, אקסטרימיסטים ובייקרים יחד עם נזירים בודהיסטיים ושאר בני אנוש - גן החיות האנושי.
דאונהילים באיזור פוקארה מגוונים ומהירים מאוד, באחד מהם הפליא טונגי להביאנו למסלול ארוך ומענג במיוחד, בתוך יער גשם כשקופים צורחים סביבנו בקקופוניה כללית ובסופו סוכרייה של ממש – פרירייד תלול בתוך יער גשם סבוך ואחריו קרוס קאנטרי על סוללות צרות בסבך טרסות אורז.

ההרים


שבעה ימים וששה לילות שהינו בהרים לאחר שהגענו אליהם בטיסה נהדרת לאורך פסגות האנפורנה.
הרכיבה בהרים דורשת התאקלמות וכושר גופני לא מבוטל.
העליות קשות מאוד ולעיתים בלתי רכיבות ומחיבות דחיפה של האופניים, שגם היא לא קלה כשהנשימה מתקצרת.
הירידות ארוכות מאוד כ1500 מטר ומעלה ודומות לצלילה חופשית מהירה ארוכה ועתירת אדרנלין.
למען הגילוי הנאות אומר שיהיו (והיו גם בינינו) כאלו שיגידו שאין כל היגיון לטפס כמה שעות בשביל ירידה של שעה או פחות, אבל כמו שאומר טונגי you have to earn your beer .
אני מכל מקום נהניתי מאוד, נהניתי מן המאמץ ומתחושת הסיפוק, מהקור והרוח בפנים והכאסח בירידות וגם מתחרויות הטיפוס האכזריות עם טונגי שכמעט תמיד נתן לנו בראש – גמד צרפתי קשוח שכמותו.
רכיבה בהרים איננה רק חוית רכיבה היא גם חויה נפשית ותרבותית, מן הסוג שיכולים להעניק רק הרים גבוהים מאוד והאנשים החיים בהם.

אלתורים



אחרי כמה ימים בהרים מתדלדל מלאי הפנימיות וחלקי החילוף כשצריך לאלתר,אנחנו מחיכים לעצמנו בסיפוק, מי יכול עלינו? שועלי מדבר מהערבה.
בסופה של ירידה ארוכה אחת מתרסקים אקסל וטונגי בנזקים מזעריים ואילו אני מגדיל עשות ומפורר מעביר אחורי sram x-0 לחתיכות קטנות (עם האוזן).
למחרת בבוקר נערך קונגרס מומחים לפתרון הבעיה. לאחר שאקסל שומע בביטול מנומס את שלל הצעותינו הוא פונה באופן בלתי הוגן לחלוטין לתחום הספיריטואליזם – המעביר מפורק לחלקיו הקטנים ומורכב מחדש בעזרת פלסטר ישן, קורט גריז ותפילות לבודהה וסידהרתא. והתוצאה מה נאמר ומה נגיד – חדש מנילון. הילד גאון. הובסנו.

אוכל


מאחר שנדרנו אמונים לנשותינו המעטירות, לא מנענו עצמנו ממיני מאכלים ארומטיים ובראשם שום ובצל שהרחיקו מאיתנו טרוולריות נאות וגם שאר מיני בריות. במהלך הטיול התנקשנו בכמה שורות שום וכחצי דונם בצל. הערכה של חקלאים.
ק החתיך – מרלון ברנדו של הערבה מצא את עצמו אבוד מעט בהיעדר התענינות מן המין היפה ואולם כשדודות נפאליות החלו לגלות בו ענין, החל בערמומיות של גברים חסרי מצפון לגלות ענין מעורר חשד בשאלת השאלות של החקלאים: how many box one line? או במילים אחרות – כמה טון לדונם?
ק אחינו, כשתקנה משק בג'ומסון , תשמור לנו מקום בצימר.

למטה


הדרך לפוקרה היא דבל ג'יפים ארוך ומהנה שמזכיר את מעלה סיירים וגבה קורבנות רבים מפנימיות שנפחו את נשמתן בזו אחר זו. במהלך הכאסח הארוך למדנו כיצד לשכנע את היאקים הצרפתיים הכבדים להמריא אבל הכיף האמיתי הוא לחלוף בטיסה על פני משאיות ג'יפים ואופנועים ולדעת שאתה הכי הכי מהיר.

סוף דבר


איזור האנפורנה נתון בימים אלו לפיתוח לא מרוסן שפוגע בסביבותיו בתהליך מהיר והרסני, אנחנו נהנינו ליסוע באופניים ולהרגיש שכלי רכבנו גורמים רק נזק מזערי.
מי שחפץ לטיל בשטח הפראי בנפאל ראוי שיידע שנפאל איננה אירופה, צריך להגיע מוכנים היטב, בכושר סביר ועם מלאי גדול גדול של חלקי חילוף. זהו איננו רק טיול אלא גם הרפתקה או כמו שנהוג אצלנו לומר לאישה שבבית – אימון.
וחשוב יותר מכל אלו, מי שמבקש לצאת לטיול ארוך בנפאל ראוי שיצטיד ברעיה אמיצה ומפרגנת כמו אלו שבהן בורכנו אנו וזה המקום להודות לעפרי, פנינה, ענת ומעין, גיבורות ישראל, שטיפלו במספר מצטבר מרשים של שלושה עשר צאצאים תובעניים.
אוהבים אתכן.

תם ולא נשלם
טונגי מבקש לסרוק בחורף את איזור הגנאש הימאל על גבול טיבט: הוא בודד ומרוחק יש שם נמרים ויטי והדאונהיל - אוה לה לה ביג ביג בוםבלבום.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )

אוהל מטורף ואחלה פנסים בתחרות החודש

אוהל מדהים מדגם Hubba Hubba™ NX 2 של MSR למקום הראשון ושלושה פנסים של BlackDiamond בהגרלה