טרק האוורסט בייס קמפ, 3 הפסים, 10 מאפיות ו1 דובי.

סיפור דרך על טרק בשמורת האוורסט בנפאל למשך 20 יום, כולל עצירה בבייס קמפ של אמה דבלם, טיפוס שלושת הפסים והאוורסט בייס קמפ. מתאים למי שלא ממהר (וגם למי שקצת כן), למי שמחפש סדר וידע ולאוהבי הטבע, תהנו!

גם לנפאל חשוב לקחת מכשיר לוויני של RescueOne

  • לחצן מצוקה למוקד החירום RescueOne
  • איסוף חינם מסניפי "למטייל" בכל הארץ
  • הודעות ללא הגבלה
  • יכולות ניווט מתקדמות
הזמינו מכשיר לטיול
תאריך הטיול2017 M10
משך הטיול20 ימים
עונה מומלצתבכללי בנפאל יש 2 עונות מומלצות לטיול: מרץ-מאי וספטמבר-נובמבר, אנחנו עשינו את הטרק באוקטובר-נובמבר.

כללי

שמורת האוורסט הינה אחד האיזורים המדהימים בעולם, רוב האנשים בוחרים ללכת בדרך הישירה אל מחנה הבסיס (BACE CAMP ) של האוורסט, הנקודה בה המטפסים המקצועיים שמנסים להפעיל לפסגה מתמקמים בהתחלה.
אנחנו בחרנו לעשות את המסלול הארוך יותר בו עוברים ב3 הפסים המפורסמים בשמורה (פס- נקודה בין 2 הרים, אוכף, עם תצפית מדהימה בגובה רב יחסית).
אפשר לשחק עם הטרק והמסלולים כאוות נפשכם, אנחנו בחרנו למצות כמעט לגמרי את השמורה ולכן גם אורך הטרק הוא 20 יום, את המסלול שלנו אפשר בקלות לעשות ב 14-16 ימים.
חשוב להדגיש- חלק מהימים הם ימי מנוחה בהם נותנים לגוף להתרגל לגובה החדש אליו הגעתם, הם לא ימים שניתן לדלג עליהם.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 1: KATHMANDU - LUKLA - PHAKDING היום הגדול!

מסלול: 7.5 ק"מ, 2.5-3 שעות. טיסה ללוקלה ב 8:00 בבוקר משדה התעופה הפנימי בקטמנדו, נחיתה (אחרי אין ספור עיכובים בהמראה) ב 11:00 ותחילת הליכה עד פקדין.
# היום הגדול הגיע!
אנחנו הזמנו כרטיסי טיסה דרך פלייאיסט ב 160$ לכיוון, תאריך החזרה הוא די גמיש וצריך פשוט לדעת לדבר עם נציג שלהם כמה ימים לפני החזרה בשביל לקבוע אותה סופית, אפשר גם לצאת באוטובוס לכיוון סלרי ולהתחיל משם (מוסיף כ 3-5 ימי הליכה לטרק).
עדיף להזמין טיסה כמה ימים לפני וכמה שיותר מוקדם בבוקר, ממה שראינו הטיסות של אחרי 11 מתבטלות באופן תדיר (לנו יצא להגיע להגיע לשדה, לעלות על הטיסה אחרי הרבה עיכובים רק בשביל שיחזירו אותנו לשדה בגלל מזג האוויר בלוקלה, מה שגרם לעיכוב של יומיים והזמנת כרטיסים חדשים).
הטיסה עצמה קצרה (30 דקות), מדהימה ומפחידה לעיתים, המטוס קטן וטס נמוך ולא סתם השדה בלוקלה נחשב לאחד המסוכנים בעולם (ואולי הכי).
אחרי נחיתה מפחידה במסלול של כ 100 מ' שסופו בהר עם הכיתוב "ברוכים הבאים ללוקלה" יוצאים מהשדה ומתחילים ללכת, ישנה שדרה ארוכה מלאה בחנויות ציוד טיולים, ביגוד ומזון (ממליץ ממה שראינו דווקא לדחות מה שאפשר לנמצ'ה, אין הבדל משמעותי במחירים ובנמצ'ה יש יותר זמן להסתובב ולהתמקח).
בסוף השדרה תמתין לכם עמדת תשלום לפרמיט (אין צורך להכין מראש) שעולה 2,000 רופי.
משם יציאה דרך קשת אבן סימלית וירידה ארוכה, גשרים, יאקים ובעיקר הרבה ירוק ונחל מפותל לכל אורך המסלול.
לאחר הירידה הארוכה יש עליה מתונה לכיוון הכפרים, אנחנו בחרנו לישון בפקדין אך רבים ממשיכים עד למונג'ו (MONJO), תוספת של עוד כ 5 ק"מ יחסית מישוריים, לא הייתי ממליץ להגיע עד נמצ'ה בגלל העליה הדי רצינית שיש ממונג'ו לנמצ'ה.
לינה: (PHAKDING (2610, אנחנו ישנו בגסטהאוס הראשון שראינו, ממליץ להסתובב ולהסתכל, אפשר למצוא חדרים בחינם (תמורת הבטחה לאכול 2 ארוחות במקום, מוכר בטרק בתור "הדיל", נהוג ולגיטימי להתמקח על מחירים), אנחנו שילמנו 100 רופי לאדם.

יום 2: PHAKDING - NAMCHE

מסלול: 5 ק"מ, לינה בגובה 3440 מ'.
יום יחסית קצר, אם יש לכם זמן מומלץ לצמצם ביום הראשון עד monjo וככה להתחיל את היום בעליה לnamche, אנחנו התחלנו בהליכה קצרה עד תחילת העליה, בmonjo תאלצו לשלם שוב 3,390 רופי פרמיט לכניסה לשמורת האוורסט.
משם עליה מתישה וראשונה בטרק עד לnamche, העליה לוקחת 2-3 שעות וסופה בנקודת ההרשמה בכניסה לnamche, משם כל מה שנשאר הוא להגיע לכפר הגדול ביותר שתראו בטרק, כל מה שתרצו נמצא שם- מאפיות, חנויות ציוד טיולים, סופרמרקטים, מוצרי הגיינה וגם ברים לחיי הלילה.
ב namche תוכלו גם להשאיר ציוד שהתגלה כמיותר לטרק (בסוף עוברים דרך הכפר בחזור בכל מקרה), להשכיר/לקנות ציוד ובעיקר לנוח.
ההמלצה היא להעביר שם יום אחד של מנוחה והתרגלות לגובה, אנחנו העברנו שם יומיים (3 לילות) בגלל שאחת הבנות לא הרגישה טוב אז קחו את הזמן, namche מקום מעולה לעצור בו.
לינה:
Everest hotel- המקום בו העברנו 3 לילות עם אחד האנשים הכי טובים שפגשנו בטרק ובנפאל
, צ'ירין מנהלת את המקום והיא מלאך לכל דבר, דאגה לנו כמו ילדים, הזמינה לאחת הבנות שלא הרגישה טוב רופא, הביאה לה מרק לחדר ועוד שמיכות, הלכה איתנו לשוק לחפש מחירים זולים, הצוות שם הוא גם חבורה של צעירים נפאלים שפשוט כיף להיות בסביבתם, בקיצור הכרת התודה הכי גדולה שנוכל לתת היא פשוט להמליץ עליה בחום (חדר ל 500 - 3 רופי).
Nirvana hotel- בעלת גסטהאוס מקסימה גם כן, יודעת לבשל אוכל כשר, דואגת מאוד והמחירים זולים- מאה רופי לאדם בערך
בין היתר שמענו המלצות גם על yak hotel, femily hotel, view lodge.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 3: מנוחה בנמצ'ה

אנחנו ביצענו 2 ימי מנוחה בנמצ'ה בגלל מחלה של אחת מהקבוצה, בגדול ההמלצה היא להשאר 2 לילות בנמצ'ה ולהמשיך, בפועל אם לא מרגישים טוב נמצ'ה הוא ה-מקום להשאר בו לנוח.
ביום הזה בעיקר הסתובבנו בחנויות להשלמות ציוד ואכלנו במאפיות שמפוזרות בכפר, בכל המאפיות כמעט המחירים דומים, wifi חינם כך שפשוט תסתובבו ותהנו.

יום 4: מנוחה בנמצ'ה + טיפוס לתצפית אוורסט

מסלול: כשאומרים יום מנוחה בטרק מתכוונים לימים שמנוחה היא לא חלק מהם, האתגר המרכזי בטרק הוא הגובה ולכן מומלץ לעלות לאט לאט ולהקשיב לגוף, ביום בnamche ממליצים לעלות לתצפית לאוורסט שממש מעל הכפר, העליה היא יחסית פשוטה (אין מה לקחת כלום בתיק קטן חוץ ממים ומשהו חם ללבוש), העליה לוקחת שעה בערך, בדרך יעברו אתכם פורטרים שמורידים ומעלים ציוד מהמנחת שבאמצע הדרך (יגרום לכם להעריך יותר את המחיר של הקולה בnamche אחרי שתראו פורטר מוריד 46 בקבוקי קולה על הגב), מלמעלה- הפתעה! לא באמת רואים את האוורסט, אמה דבלם הוא ההר הבולט ביותר מימין, ממול ניתן לראות את ההר שזכה אצלנו לכינוי פייקוורסט (או כמו שהמקומים קוראים לו- לוצה או לובצה), עדיין התצפית מדהימה.
בירידה אפשר לעבור במוזיאון קטן של השרפות או סתם לעצור לבהות בבסיס הצבאי או בית הספר המרכזי שנמצא על הגבעה ממול.
את היום סיימנו באחת המאפיות בכפר במה שיתגלה כאחת המסורות הרשמיות של הטרק.

יום 5: NAMCHE - PANGBOCHE

מסלול: ביום הזה בחרנו להמשיך עד פנגבוצ'ה ולא לעצור בטנגבוצ'ה כמו הרוב בעיקר כי ידענו שנטפס ביום למחרת לאמה דבלם והכפר ממנו יוצא השביל להר הוא פנגבוצ'ה, בדיעבד התברר כהחלטה חכמה בגלל שטנגבוצ'ה הוא כפר קטן מאוד בפועל בלי הרבה מקומות שינה (אבל יש מאפיה).
מתחילים ביציאה מנמצ'ה אהובתנו דרך השביל שעובר ליד המוזיאון, הליכה די פשוטה בהתחלה עד שרואים את העליה לטנגבוצ'ה, עליה קלה יותר מהעליה לנמצ'ה ועדיין לוקחת 2-3 שעות.
בהגעה לטנגבוצ'ה אפשר לעצור במאפיה מעולה שם לפינוק של אחרי ולהמשיך בהליכה של שעתיים וחצי בערך לפנגבוצ'ה שכוללים ירידה ועליה יחסית פשוטות.
בדרך חוצים גשר וכ200 מטר אחריו שלט הנצחה לזכרו של בחור צרפתי שככל הנראה נהרג בנקודה הזו, משם 10-20 דקות ואתם בכפר, חשוב! ממש לפני הכפר יש פיצול שמאלה למעלה וישר ימינה, לכו ימינה אחרת תאריכו את הדרך בעוד חצי שעה ולמעשה תקיפו את בכפר למעלה.
לינה: namaste hotel- בעלים מדהימה, אחלה מרק שארפה ומחירים זולים (150 רופי לחדר זוגי, הטענה חופשית).
Eco hotel- מרכזי מאוד, מסעדה נחמדה ומחירים זולים.

יום 6: טיפוס לבייס קמפ אמה דבלם AMA DABLAM B.C וחזרה לPANGBOCHE.

מסלול: 9 ק"מ סה"כ (4.5 לכל כיוון), עליה של 600 מ' וחזרה.
את היום הזה החלטנו להקדיש להסתגלות לגובה וטיפוס לבייס קמפ (מחנה הבסיס של ההר, ממנו יוצאים המטפסים המקצועיים אל פסגת ההר) של אחד ההרים המרשימים בדרך- אמה דבלם (6,856 מ') , על ההר יש מטפסים בעונה כך שהבייס קמפ מלא באוהלים, אנשים ומסוקים שנוחתים בלי הפסקה, מה גם שהנוף מלמעלה מעולה.
התחלנו את היום בארוחת בוקר ב6:30 ויציאה ב 7:30, הדרך לאמה דבלם מופיעה בmaps.me אבל היא פשוטה- הליכה בכפר עד לגסטהאוס sona ולקחת בפיצול שבילים ימינה למטה לכיוון הנחל, אפשר פשוט לשאול כל אחד שבדרך.
מעבר של 2 גשרים ותחילת טיפוס, הטיפוס בהתחלה לא קל ואחר כך נהיה מתון הרבה יותר, לנו לקח 2.5-3 שעות מפנגבוצ'ה לבייס קמפ, מגיעים לקצת תמונות, מנוחה, פקל קפה וחזרה למטה בהליכה של שעה בערך, בבייס קמפ זכינו לראות מישהו שקופץ מההר עם חליפת רחיפה (חליפת סנאי) ונוחת עם מצנח בבייס קמפ, מדהים.
בדרך חזרה עצרנו במאפיה נחמדה באמצע הכפר והמשכנו לערב של מנוחה וקלפים בגסטהאוס.
סה"כ יום יותר קשה מהצפוי, מומלץ לצאת עם ציוד מינמלי: מים, מקלות, משהו קליל לאכול, בגדים חמים ובעיקר להקפיד לשתות הרבה.

יום 7: PANGBOCHE - DINGBOCHE

מסלול: 5 ק"מ, עליה כללית של 500 מ'.
התכנון המקורי היה להגיע עד צ'וקונג (CHHUKHUNG) אבל בגלל שבכפר נמצא 800 מ' מעל הגובה בו ישנו לילה לפני החלטנו לקחת את הזמן ולעשות יום קליל יחסית עד טינגבוצ'ה, היום עצמו מאוד יפה והפסגה המרשימה של אמה דבלם מלווה מקרוב לאורך כל היום, מה גם שההתקרבות לפייקוורסט עושה את שלה מבחינת היופי בנוף.
המסלול עצמו פשוט מאוד וממשיך ביציאה מהכפר, עוברים מספר כפרים קטנים בדרך ובסך הכל 2 עליות סבירות בהליכה.
יצאנו ב 8:00 אחרי ארוחת בוקר והגענו לטינגבוצ'ה כבר ב 10:30 לגסטהאוס שמנהלת האחות של הבעלים מהגסטהאוס הקודם (שדאגה לשמור לנו מקומות).
בכפר יש 2-3 מאפיות שכיף לשבת בהם (עוגת גבינה ופירות יער במאפיה הצרפתית שבכניסה עוזרת לכל מחלת גבהים שתהיה).
מדינגבוצ'ה מתפצלת הדרך לאלו שממשיכים לפס ואלו שעוקפים אותו בעמק.
לינה:
Moonlight lodge- המקום בו אנחנו ישנו ותוכלו לבקש במידה ותישנו בנמסטה גסטהאוס מריטה לשמור מקום בו ובכך להיות רגועים, חדרים ב 100 רופי לזוג ואוכל טוב שכמובן יקר יותר.
בכללי הכפר מלא בגסטהאוסים ואפשר פשוט להסתובב ולהתרשם.

יום 8: DINGBOCHE - CHHUKHUNG

יום יחסית קליל עד צ'וקונג, הליכה של 4.5 ק"מ בערך בהם עולים 300 מ' בגובה.
ההליכה היא במגמת עליה פשוטה עד הגעה לכפר אחרי 2-2.5 שעות, התמקמנו בגסטהאוס שראם המליץ לנו עליו בטינגבוצ'ה (yak lodge, 100 רופי לחדר זוגי), נחנו קצת ולקחנו תיקים קטנים לכיוון האגמים, בפועל ההליכה לאגמים היתה לא פשוטה לחלקנו והורגש שהולכים בגובה, ההליכה עצמה לא קשה והנוף בדרך הרבה יותר מרשים מהאגמים עצמם, לקראת ההגעה לאגמים ישנו פיצול ימינה שצריך לשים לב אליו ובכללי להקפיד ללכת ליד הנחל שיוביל אתכם לתחילת האגם הראשון (והלא מרשים) המשכנו ללכת עוד קצת בין ערמות אבנים עד לאגם השני שהיה ברובו קפוא.
סהכ הליכה מהכפר של שעתיים בערך, 4 קמ ועליה של 250 מ' בגובה.
ניתן להמשיך עוד לאגמים אחרים במידה ורוצים, רובנו לא הרגשנו טוב ותכננו ביום למחרת לטפס לתצפית הצ'וקונג רי ולכן החלטנו לוותר, למעוניינים ניתן לטפס גם לבייס קמפ של האיילנד פיק שמלווה אתכם בדרך משמאל (5,100 מ').
חזרה לכפר בערך שעה-שעה וחצי ומנוחה לקראת מחר.
לינה: אין המלצות ספציפיות, המחירים והתנאים דומים ברובם (אחרי מיקוח).

יום 9: עליה ל CHUKHUNG Ri- גובה 5550 מ'

מסלול: את היום הזה החלטנו להקדיש להתרגלות לגובה באחת הפסגות היותר יפות באיזור- chukong ri, יום לא קל עם עליה של 2.4 ק"מ בזווית של 45º רוב הזמן, הדרך מהכפר פשוטה לכיוון הנחל, חציה שלו ותחילת טיפוס שלוקח 2-2.5 שעות עד לאוכף עם נוף מדהים לאמה דבלם, העמק והאוורסט שנראה קרוב מתמיד, משם אפשר לקחת ימינה לצ'וקונג רי בטיפוס מתיש ודי מסוכן על שברי אבנים או לקחת שמאלה לתצפית נמוכה יותר ויפה גם כן (מומלץ למי שאין לו כח להמשיך לפסגה שממנה רואים נוף מרשים יותר).
העליה לצ'וקונג רי אפשרית מימין לשלוחה או ממרכזה, עדיף לעלות מימין בדרך הבטוחה יותר, הטיפוס לא קל גם בגלל הגובה וגם בגלל התוואי המסוכן, אבל תחושת ההגעה לפסגה היא מדהימה.
ההבנה שכרגע אתם בנקודה הגבוהה ביותר בטרק גורמת לנוף רק להרגיש מרשים יותר, ניתן לראות את האגמים של צ'וקונג מלמעלה ועוד מספר אגמים קטנים, כל העמק מולכם מוקף הרים, חוויה.
מומלץ להביא 2 ליטר מים לפחות ומשהו לאכול בפסגה, עושים קצת תמונות ויורדים בדרך בזהירות למשך שעה-שעה וחצי עד הגעה חזרה לכפר למנוחה לקראת היום הגדול מחר- הפס הראשון.

📉 יום 10: הפס הראשון! CHUHKHUNG - KONGMA LA - LOBUCHE

(CHUHKHUNG (4730) - KONGMA LA (5535) - LOBUCHE (4910
מסלול: 7-9 שעות, 9.5 ק"מ, עליה קשה לפס, ירידה חלקה לקרחון והקרחון.
היום שנחשב לקשה ביותר בטרק, הפס הראשון- kongma la, הזמנו ארוחת בוקר ל 6:00 שבדיעבד התעכבה עד 7:00 כמעט (זה הזמן להמליץ שבימים בהם לחוצים בזמן בבוקר ובכל זאת אוכלים ארוחת בוקר ברגע שקמים ללכת למטבח ולהגיד שאתם מגיעים עוד כמה דקות לאכול, בדרך כלל גורם לאוכל שלכם לדלג לראש רשימת ההכנות ומונע עיכובים).
היציאה מהכפר פשוטה ויש שביל יחסית ברור עד לפס, טיפוס של כ 6 שעות שהתוואי בו משתנה מעליה תלולה למישור בערך 3 פעמים, מגיעים ל2 אגמים יפים אבל האגם השלישי הוא היפה ביותר לדעתי, ממנו כבר רואים את הפס המיוחל.
הפס משוגע ביופיו, לובוצ'ה והקרחון נראים מרחוק והאגם מתחתכם הוא נוף מעולה לכל תמונה.
הירידה מהפס היא תלולה ומאתגרת, זהירות.
חשוב- שימו לב למיקום של לובוצ'ה בהמשך, זה יעזור לניווט בקרחון.
הקרחון- ארחיב פה מעט יותר, זהו הקרחון שמגיע מהבייס קמפ, הקרחון שכולם מזהירים מחצייה שלו לבד ומכניסה אליו בחושך מרגיש בעצם כמו אתר מפולת גדול, אבנים עצומות, לגונות קטנות קפואות והקושי- אפס הבנה לגבי מה השביל הנכון, תשתדלו לעבור אותו עם קבוצה בעלת מדריך/פורטר ולא להתמהמה בפס כדי לא להכנס אליו בחושך (היו סיפורים על חברה שהלכו לאיבוד או סתם נפלו בלי סוף).
אחרי הקרחון מגיעים ללובוצ'ה המיוחלת.
🛌 לינה: כל המקומות לוקחים מחיר אחיד של 500 רופי, יכול להיות שיבקשו ממכם בדוכן בכניסה לכפר ותקבלו קבלה שניתן להציג בכל גסטהאוס ויכול להיות שפשוט תשלמו ישירות בגסטהאוס, יש אופציות יקרות ומפנקות יותר, אך זהו המחיר המינימלי.
הגסטהאוס הכתום שניתן לראות מהפס נחשב לטוב אך כולם דומים.
את היום סיימנו (איך לא) במאפיה (הגבוהה ביותר בעולם לפי השלט בכניסה).

יום 11: LOBUCHE - GORAKSHEP + EVEREST BASE CAMP.

מסלול: עד גורק שפ 4.5 ק"מ, לבייס קמפ עוד 5 ק"מ, עליה בינונית עד לגורק שפ, לבייס קמפ הדרך די מישורית.
הרגע המיוחל ואחד משיאי הטרק הגיע! הבייס קמפ והכפר המרוחק ביותר בטרק, הדרך לגורק שפ לא קשה למעט עליה רצינית אחת ולוקחת כ 3 שעות, כ 800 מ' מלובוצ'ה יש פניה שמאלה למקום שנקרא 800INN או הפירמידה.
(הפירמידה היא תחנת מחקר איטלקית שהפכה למעיין מלון הכל כלול בטרק, יש חדרים ויש אפילו אוהל או אופציה לשינה בחדר האוכל, ניתן להגיע למחיר של 3,000 רופי לחדר הכולל וויפי/ תה קפה/ מקלחת חמה/ הטענה חופשי ו2 ארוחות ביום).
הכפר עצמו די ריק ואין הרבה מה לעשות בו, אך משמש נקודת יציאה לקאלה פטאר או לבייס קמפ.
בהגעה לכפר התמקמנו בגסטהאוס, אכלנו ויצאנו בלי ציוד לבייס קמפ, ההליכה היא פשוטה, חלק המטיילים מוותרים על המקום ובפועל- אין באמת כלום בבייס קמפ מלבד שלט ברזל לתמונות, בובות ודגלים שאנשים השאירו על הסלעים.
בעונת אפריל יש אוהלים ומשלחות אך גם הם כקילומטר ממקום הבייס קמפ בבייס קמפ המקורי שנמצא מעבר לקרחון.
פגשנו כמה משוגעים שהחליטו לפתוח אוהל ולישון בבייס קמפ, לא הייתי ממליץ אבל.. בהצלחה.
לינה: גם כאן עלו על הטריק של מחיר אחיד לכל הגסטהאוסים אבל מצאנו סוג של דורמס די גרועים ב 100 רופי לאדם בhimalaya lodge, (הגסטהאוס השני מהכניסה לכפר).
המחירים כאן הם הגבוהים ביותר- דל בת ב 500-700 רופי, מים ב 400.

יום 12: GORAKSHEP - KALA PATTHAR (5550) - LOBUCHE/PYRAMID

מסלול: 2 ק"מ עליה לקאלה פטאר (כשעתיים), חזרה לגורק שפ לאיסוף תיקים והמשך לפירמידה (4 ק"מ קלים).
הדילמה הקבועה של מטיילים היא האם לעלות את קאלה פטאר (בנפאלית- הסלע השחור) בשקיעה או בזריחה, ישנם דעות לכאן ולכאן, דעתי היא לא זה ולא זה, הקור בפסגה (5,640 מ') הוא קשוח מאוד, וכשאין שמש זה אפילו ברמת הבלתי נסבל, יהיה הזמן אשר תבחרו לעלות תתכוננו עם כל הציוד החם האפשרי.
אנחנו בחרנו לעלות אחרי ארוחת בוקר ב 8:00, העליה קשה אבל להשאיר את הציוד למטה עוזר, נוף מדהים מהפסגה ששווה הכל.
בחזור עצרנו בפירמידה ושם נשארנו עד למחרת.
לינה: אנחנו בחרנו לעשות יום יחסית קצר ולסיים בפירמידה ליד לובוצ'ה, ניתן להמשיך עד לובוצ'ה או (עדיף) עד לדזונגלה (dzongla).

יום 13: PYRAMID/LOBUCHE - DZONGLA

מסלול: 7 ק"מ קלים (סוףסוף), העליה היחידה היא לפני הכפר ולא קשה במיוחד.
יום קליל מאוד, ההליכה היא פשוטה במסלול קל, כשהשביל מתעקל ימינה יתגלה מולכם האגם בצורת הלב (או בצורת מכתש רמון, איש בדימיונו יחיה) היפהפה שמול דזונגלה, ממנו יש ירידה ואז עליה אל הכפר, סהכ יום באמת קל ויפה שהרווחתם ביושר.
לינה: אין לנו מקום ספציפי להמליץ עליו, כולם הרגישו די דומים ולהשיג את הדיל היה פשוט יחסית.

↖ יום 14: הפס השני! DZONGLA - CHO LA PASS (5420) - GOKYO

מסלול: יום של פס שני, קשה וארוך, 4 ק"מ עד לפס, 8 ק"מ מהפס לגוקיו.
יום מדהים אך קשה ומאתגר, מהכפר יוצאים ישר לעליה אל הפס, כל העליה נדמה שהפס הוא ממש עוד רגע, צר לי- הוא לא, פאטה מורגנה.
לקראת הסוף מגיעים למגרש משחקים לכל הישראלים בעלי החסך בשלג, משטח ארוך ולבן של שלג שפשוט דורש תמונות, מלאכים בשלג ולהשתין, לגמרי פס להעביר בו שעה.
אחרי קפה משלג בפס והרבה חיוכים יורדים למטה בירידה תלולה ומחליקה, הדרך עד לגוקיו ארוכה וכוללת מעבר של קרחון נוסף (אם כי קל יותר מקודמו), אבל ההגעה לגוקיו פשוט מדהימה- אגם יפהפה ממש בצמוד לכפר ו2 מאפיות! לא צריך יותר.
לינה: בדיעבד היינו עוצרים בכפר DRAGNAG שאחרי הירידה מהפס, ההליכה עד לגוקיו היתה מתישה ואין באמת סיבה למהר, בגוקיו הגסטהאוס הירוק שדי בכניסה לכפר היה מעולה, לצערי לא זוכר את שמו (לא משלמים על החדר, רק ארוחות).

יום 15: האגמים של גוקיו + יום 16: GOKYO RI- גובה 5360 מ'

בגדול ההמלצה בגוקיו היא להעביר שם לפחות 2 לילות, לעשות 2 פסים רצוף זה מתיש ואם אין לחץ חבל למהר, כבר בהגעה לגוקיו התאהבנו והיה ברור שנעביר שם הרבה יותר מיום אחד של "מנוחה".
מה יש לעשות:
אגמים- ישנם כ 3 אגמים גדולים צפונית לגוקיו, המפורסם בהם הוא השלישי והוא באמת נחמד, למי שמותש אפשר לוותר לדעתי, אנחנו העברנו יום קליל של הליכה עד אליו ומעבר בדרך ב 2 אגמים קטנים יותר, סהכ 10 ק"מ לכיוון.
גוקיו רי (5360 מ)- עליה של כשעה, 2 ק"מ.
התצפית האחרונה בטרק! מדהימה, אנחנו עלינו בערב לראות שקיעה למעלה, קור משוגע אבל לראות את האוורסט בגווני כתום לבן אדום היה מדהים, תתכוננו לכפור ותכינו מראש פנסים ומקלות הליכה לירידה.
מאפיות- יש 2, העליונה מבינהם היתה האהודה עלינו אבל לשתיהן יש מאפיות מעולים.

📈 יום 17: פס שלישי ואחרון! GOKYO - RENJO LA (5360) - LUMDE /LUNGDHEN

מסלול: 12 ק"מ, 4.5 ק"מ עד לפס.
יום קשה כראוי ליום של פס אחרון, לדעתי הפס הקל ביותר אבל אין מה לזלזל, גם הוא מתיש ונראה כאילו לא נגמר (וכמובן עם נוף מדהים).
יום של פס אחרון וההתרגשות בשיאה, בצער רב עוזבים את גוקיו ויוצאים ישר בעליה לכיוון הפס, גם כאן ישנה עליה שמרגישה כאילו הפס נגמר בעוד רגע אך- שקר וכזב, מגיעים למישור וממנו רואים באמת את הפס, מאחוריכם יפרס האגם והכפר לתמונה פסטורלית, מכאן העליה יותר קלה ותוך כ1-1.5 שעות אתם בפס, הנוף ממנו מדהים ל 2 הכיוונים אבל יותר מהכל התחושה היא תחושת שיא וסיפוק מדהימה.
אנחנו תכננו לרדת ופשוט ללכת ולחפש מקום לישון בין כל הגסטהאוסים לכל אורך הדרך אך עיכוב של חלקנו בעליה גרם לכך שפשוט עצרנו בלומדה/לונגדן (שם שונה במפות שונות לאותו הכפר שאחרי הפס).
לינה: גסטהאוס סביר ואקראי בכפר הראשון שאחרי הפס, ניתן בקלות להתקדם ופשוט לחפש מקום לישון בדרך, לנו קבוצה שהגיעה מהצד השני של הפס אמרה שאין גסטהאוסים בדרך, בדיעבד התברר כשטות מוחלטת ויש אופציות לינה לאורך כל העמק.

יום 18: (LUMDE/LUNGDHEN (4368) - NAMCHE (3440.

מסלול: 18 ק"מ, כ4 שעות, יום קל במגמת ירידה לכל אורכו (כן! תענוג).
ההליכה היא בעמק בצמוד לנחל כשמימינכם נפרסים הרים חדשים ומושלגים. אנחנו פשוט נהננו ללכת בתוואי קליל סוף סוף אחרי כל כך הרבה ימים של עליות וירידות, את השפעת הגובה אפשר להרגיש במהירות, החלטנו לעשות יום ארוך יחסית אבל בגלל הגובה הנמוך והעובדה שרוב הדרך בירידה לא הורגש קושי מיוחד.
החלק הכי כיף ביום הזה הוא כמובן לראות אנשים שעושים את הדרך ההפוכה ומתחילים, תהנו מהרגע.
לינה: כמובן שבאוורסט גסטהאוס, הרגשנו כאילו חזרנו הביתה שם, אפשר לעצור לפני בדרך באחד מכל הכפרים והגסטהאוסים שתראו, אם יש כח נמצ'ה היא נקודת העצירה המושלמת.

יום 19: (NAMCHE (3440) - LUKLA (2840

מסלול: 18 ק"מ, כ 5-6 שעות, הליכה ארוכה עם ירידה משמעותית מנמצ'ה ועליה של הסוף ללוקלה.
היום האחרון בטרק, התחושה היא בין אופוריה לעצב, הדרך חוזרת להיות ירוקה עם הנחלים והגשרים, אנשים רבים עוברים על פניכם בתחילת דרכם בטרק ורק גורמים להרגשה להתחזק, הדרך עצמה גם פה ארוכה יחסית וכמובן שאפשר לפצל איך שתרצו, אנחנו העדפנו להגיע ללוקלה ולסגור את הטיסה למחר כדי לא להתעכב זמן מיותר בלוקלה.
לינה: הגסטהאוס everest בנמצ'ה הוא חלק מרשת, גסטהאוס נוסף שלהם בשם
HOTEL SHANGRILA נמצא בלוקלה ממש מול סוף מסלול ההמראה, המנהל של המקום עזר לנו בתיאום של הטיסה ליום למחרת (הבעלים של הרשת מחזיק גם בחברת תעופה שמגיעה מקטמנדו).

יום 20: החזרה הביתה- מלוקלה טיסה לקטמנדו

הטיסה נקבעה ל8:00, לאחר עיכוב קצר יצאנו לכיוון קטמנדו ומשם אל התאמל בטיסת פרידה מטרק חוויתי ומדהים.

ציוד מומלץ לטרק

הציוד שארשום כאן הינו הציוד המומלץ לדעתי, ניתן לקחת פורטר דרך הסוכנויות השונות (פורטר- מעין סבל ציוד, ישנם פורטרים אשר משמשים גם כמדריכי דרך ורמת האנגלית שלהם טובה יותר, המחיר משתנה בהתאם לרמת האנגלית והניסיון של הפורטר, ניתן למצוא המלצות בפייסבוק ובסוכניות בקלות).
כל הרשום כאן הוא המלצה אישית וניתן לשחק בו על פי ההכרות שלכם עם עצמכם, איכות הציוד שלכם והרגישות לקור (אם כי לאלו שמתמודדים בפעם הראשונה עם טרקים מהסוג הזה הייתיי ממליץ להחמיר, זה לא קור שאנו רגילים לו).

1. תיק נוח- איזור 40/50 ליטר אמור להספיק לרוב האנשים, יש כאלו שצריכים יותר ויש שמסתפקים בפחות, בעיני ככל שתצמצמו ציוד כך תגדל ההנאה שלכם מההליכה בטרק, אך כמובן לא "להתקמצן" בציוד שיגרום לסבל אח"כ.
2. מעיל פוך- מעיל מחמם ואיכותי.
3. פליז נוח.
4. חולצה תרמית.
5. געטקס/מכנס תרמי- נוח בעיקר בלילה.
6. חולצה נוחה להליכה 2X
7. מכנסי הליכה 2X
8. תחתונים 3-4
9. גרבי הליכה 2-3 (מטיילים רבים ישנים בלילה עם 2 זוגות).
10. באפ- מעין חמצוואר עשוי בד, ניתן למצוא בקטמנדו ב100 רופי, שימושי מאוד בהליכה משום שניתן לשים על האף ולנשום דרכו אוויר מעט חמים יותר, קל ויעיל.
11. חמצוואר
12. כובע מחמם
13. נעלי טיולים
14. 2 בקבוקי מים/שלוקר- האתגר בשלוקר הוא שהצינורית לפעמים קופאת, אך הוא נוח יותר לשתיה במהלך ההליכה, אני גיליתי שלקחת בקבוקי אלומיניום שניתן לקנות בכל חנות הוא פיתרון מעולה משום שבלילה אפשר להרתיח מים אליהם ולישון איתם בשקש עטופים בגרב, משדרג כל לילה.
15. אמצעים לטיהור מים (טבליות כלור/בקבוקון יוד/..)- ניתן לקנות בכל חנות, משמשים לטיהור מי הברז בטרק, ניתן ברוב המקומות לקנות מים אך במחיר גבוה מאוד (200-400 רופי לעומת 20 רופי בקטמנדו), הבחירה בין האמצעים היא על פי תקציב, נוחות שימוש וטעם אישי, למתחילים הייתי ממליץ על טבליות הכלור או בקבוקי היוד.
16. מעיל גשם- לעיתים יורד גשם בטרק, נוח להשתמש גם כעוד שכבת מגן מהרוח בהליכות בנקודות חשופות.
17. שק שינה- דעות לכאן ולכאן בנושא שק שינה בטרק והאם צריך, בקצרה- בטרק לנים בגסטהאוסים עם מיטות ושמיכות, רוב המקומות דורשים כסף נוסף על עוד שמיכה ובשיא העונות לפעמים תגיעו לכפר ולא יהיו מקומות לינה פנויים יותר (במקרה הזה ישנים בחדר האוכל שערוך ללינה של אנשים אך לא תמיד יש עוד שמיכות). לדעתי במידה ואתם יודעים על רגישות שלכם לקור או שאתם בשיא העונה הייתי ממליץ לקחת שק שינה איכותי (טמפרטורת קומפורט מתאימה), בכל מקרה ניתן להשכיר ב150-200 רופי בנמצ'ה, לוקלה או קטמנדו שקי שינה לטרק ואין צורך לקנות במיוחד.
18. חטיפים- שוקולדים, אגוזים ומה שתרצו שיעזור להפוך כל עליה ופס לקלים יותר.
19. נייר טואלט- שימושי מאוד ויקר ככל שעולים בגובה.
20. ערכת עזרה ראשונה פשוטה (פלסטרים, קרם הגנה- גם שם יש שמש, תחבושת, יוד וציוד חבישה בסיסי יספיקו).
21. משקפי שמש איכותיות (אם קניתם את זה בתחנה המרכזית בקטמנדו, זה לא איכותי כנראה).
22. מטען נייד וכבל- רוב המקומות דורשים כסף על הטענה.
23. כפפות איכותיות- ההמלצה היא לקחת 2 שכבות כפפות, האחת נעימה למגע ויחסית צמודה ליד והשניה עבה יותר ומחממת.
24. פנס.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )