ספארי בנמיביה בשמורת אטושה (Etosha national park)

שמונה ימים של ספארי בנהיגה עצמית באחת השמורות המשובחות של אזור דרום אפריקה. השמורה הצחיחה והדלילה בצמחיה היא יעד אדיר לחובבי חיות. תמצאו כאן את כל החתולים הגדולים של אפריקה, פילים, זברות, ג׳ירפות ואינספור מינים נוספים בספארי מושלם ואפילו לא יקר

תאריך הטיול2016 M10
משך הטיול8 ימים
עונה מומלצתהעונה היבשה, כי אז החיות מגיעות יותר לבורות המים הנגישים וקל יותר לראות אותם (ספטמבר אוקטובר)

רקע

הגענו לשמורת אטושה כחלק מטיול של 20 יום בדרום אפריקה ובנמיביה. עשינו לפני כן ספארי מעולה בשמורת Kgalagadi הנמצאת במפגש המדינות דרום אפריקה, בוצואנה ונמיביה (עליו כתבנו סיפור דרך נוסף). אטושה נחשבת לאתר חובה לכל תייר שמגיע לנמיביה. מדובר בשמורה גדולה, עם מגוון חיות מרשים, שעושים בה ספארי בנהיגה עצמית. הנוף בה שונה מאוד מנוף ספארי טיפוסי (אם יש כזה דבר בכלל), ומתאפיין בשטחים עצומים עם צמחיה מאוד נמוכה, מעט מאוד מקורות מים ולמרות זאת המון חיות.
נשתדל בסיפור לתת את כל הפרטים החשובים וגם קצת טיפים לצפיה בבעלי חיים ולצילום.

על השמורה - Etosha

שטחה של אטושה דומה לשטחה של כל מדינת ישראל (22912 קמ״ר), ומרכזה הוא אגם עתיק מיובש (ה-Etosha Pan) שמה שנותר ממנו הוא משטח לבן עצום. במרחבי המדבר היבשים זרועים בורות מים (מלאכותיים וטבעיים) המושכים אליהם את החיות ביום ובלילה. למרות שלרגעים נדמה שמדובר בשיא השממה, הכל פה חי ומבעבע, ועם קצת מזל אפשר לחזות פה במיטב חיי הפרא של אפריקה. ניתן לפגוש בשמורה את ה- ״big five״: פילים, אריות, נמרים, קרנפים ובפאלו. מעבר לכך מחזה שכיח הוא עדרי גנו, זברות משני מינים, ג׳ירפות, עדרים גדולים של אוכלי עשב, תנים, יענים ועופות דורסים. דרוש קצת יותר מזל כדי לפגוש צבועים (הנקוד הוא הנפוץ יותר, החום, וה-Aardwolf הנדיר שהתמחה באכילת טרמיטים), שועלים (Bat eared Fox, Cape Fox) והרבה נוספים. בעוד פילים וקרנפים לבנים ושחורים קל לראות במשך היום מקרוב מסתובבים בשמורה, כדי לראות את החתולים הגדולים צריך לקום מוקדם, ומזל. מבין החתולים, האריות הם הנפוצים ביותר, אנחנו ראינו שבעה, אך פיספסנו צ׳יטה ונמר ברגעים בודדים (רכבים שלפנינו ראו).
יחסית לשמורות אחרות באפריקה, הטיול פה הוא זול (במיוחד אם ישנים באתרי קמפינג ומבשלים לבד).
כאמור מדובר באתר תיירות פופלרי ותפגשו פה בלא מעט אוטובוסים שמסיעים טיולים מאורגנים, וכן בעומס המקשה למצוא מקום בשיא העונה. אבל, לשמחתנו גילינו שמשום מה רב האנשים לא קמים מוקדם ולא נשארים עד השקיעה, שאלו בדיוק השעות היפות, וכן מעדיפים להשאר בבורות של הקמפים הגדולים, כך שזה ממש לא נורא. בעונה היבשה שבילי העפר בשמורה רחבים ונוחים, ואפשר להסתדר גם עם רכב רגיל.

הגעה לינה ומידע שימושי

אל הכניסה הראשית של הפארק (Andersson’s Gate) ניתן להגיע בכארבע וחצי שעות נסיעה מווינדהוק (בירת נמיביה) על כביש אספלט נוח. שערי השמורה, וכן שערי הקמפים, נפתחים עם הזריחה ונסגרים בשקיעה (בתשלום על הפרמיט תקבלו טבלת זמנים מדוייקת). בתוך השמורה שלושה קמפים ראשיים מגודרים בניהול ממשלתי כשבכל אחד מהם יש מסעדה, חנות, תחנת דלק, בריכה ובור מים צמוד ומואר בלילה לצפייה בחיות. מעבר לכך יש עוד שני מחנות קטנים ולודג׳ים פרטיים מפוארים. בכל מחנה ראשי יש מבחר חדרים, וכן רחבת קמפינג מסודרת עם שירותים, מקלחות, וחדרים בסיסיים לבישול ולכביסה. בעקרון יש אופציה לקנות ויי-פי בכל אחד ממחנות שהרבה פעמים לא עובד, ובמרבית השמורה אין קליטה סלולרית. נהוג להזמין את מקומות הלינה הרבה מראש, במיוחד בשיא העונה. אנחנו הזמנו שלושה ימים לפני ועם גמישות ומזל הסתדרנו. המחיר ללינה בשטח הקמפינג הוא 500 דולר נמיבי לזוג ללילה. במשך הטיול גילינו שגם יש אופציה לבקש לזרוק אוהל איפשהו אם התפוסה מלאה (overflow), למרות שברב הקמפים הצוות לא מאוד סימפטי וסבלני. בחנות שבכל קמפ ראשי ניתן למצוא מוצרים בסיסיים במחירים הדומים לשאר המדינה. המסעדות עובדות בשיטה של בופה. מחיר לדוגמה - ארוחת צהריים לאדם 210 דולר נמיבי. חוץ מזה יש קיוסק קטנטן שמוכר טוסטים, שתייה וכו׳ וממש בזול. כמו בשאר המדינה, גם כאן הבירות זולות מאוד. מעבר לעלויות הלינה, יש לשלם (בפארק עצמו) על פרמיט (10 דולר נמיבי ליום לרכב, 35 לאדם).

המסלול שלנו

אנחנו בילינו בשמורה שמונה ימים מלאים (מרבית האנשים מגיעים לפה ליומיים-שלושה). את המסלול שלנו הרכבנו לפי מה שהיה פנוי.
סדר היום שלנו היה יציאה עם זריחה לאחד הבורות הסמוכים למחנה, ובהמשך הסתובבות של כ-4 שעות, עד לחזרה לקמפ. את השעות החמות (בהן החיות פחות פעילות ופחות מוצלח לצלם) העברנו בסתלבט בבריכה, ולקראת 3 יצאנו שוב עד לשקיעה. למי שעוד יש כוח וחשק בערב יכול כמובן ללכת לבור המים הצמוד לקמפ.

שני לילות ראשונים - Okaukuejo

ביום הראשון קמנו מוקדם, אחרי שישנו ב-Eldorado campsite שנמצא כ-8 ק״מ מהכניסה הראשית (120 דולר נמיבי לאדם באוהל). רצינו להרוויח את השעות היפות של הבוקר ולכן התיצבנו מוקדם, והגענו דקה לפני תור ארוך של רכבים שהצטבר מאחורינו עד שהשומרים הגיעו (באיחור) לפתוח. את שני הלילות הראשונים העברנו במחנה הגדול ביותר בשמורה - Okaukuejo. מעבר לכך שיש לו בור מים שווה במיוחד (בערב הראשון הגיעו אחד אחרי השני עדרי פילים, ג׳ירפות, קרנפים, ואריה), האזור של המחנה מעט עמוס מידי.

לילה שלישי - Namatomi

את הלילה השלישי עשינו ב- Namatomi. מאוד אהבנו את האזור שלו, וגם את הקמפ עצמו. בבוקר היום הרביעי ראינו סוף סוף אריות כמו שצריך בבור המים הסמוך. מסביבנו אנשים ראו באזור גם נמר וגם צ׳יטה עם גור.

לילה רביעי- Halali

את הלילה הרביעי העברנו במחנה Halali. הנוף באזור מעט שונה, והוא נמצא על גבעה סלעית, הבור שלו יפה, אך נחשב מעט פחות פעיל. בזמן הקצר בערב שבילינו שם ראינו צבוע, שועל וקרנף שהגיעו לשתות. לבסוף נסענו למחנה המרוחק במערב השמורה Olifanstruss.

שני לילות אחרונים - Olifanstruss

Olifanstruss הוא מחנה חדש עם מקום לכ-8 אוהלים בלבד, מה שמבטיח אווירה טובה. הצוות במקום בטוח היה הכי נחמד בהשוואה לאנטיפטיות הכללית בשאר המקומות. במחנה, שקיבל את שמו מהיותו אתר לשחיטת פילים בעבר, יש בור מים יפה, חנות וקיוסק קטנטנים (אין תחנת דלק). מאוד אהבנו את האזור ואת הנוף, והחלטנו להשאר בו לילה נוסף מעבר לתכנון (אפילו היה מקום ולא היה צורך באופציית ה-overflow). בבוקר היום השביעי והאחרון בשמורה בבור אא פגשנו שמחנו לפגוש בשתי לביאות ואריה לפרידה, ולאחר מכן המשכנו לשער היציאה המערבי מן השמורה, ה-Galton Gate.

איך לבחור לאן ללכת

ניסינו לקרוא די הרבה לפני שהגענו לשמורה, כדי למצוא בורות מים ונקודות מומלצות לצפייה בחיות ולצילום. בכל מקום היה כתוב שאי אפשר לדעת והכל יכול לקרות בכל מקום, והעיקר זה מזל. זהו אכן העקרון הבסיסי, אבל בעיקר בעקבות פגישה עם צלם טבע וזאולוג שחי כבר 15 שנים בנמיביה, ומתוך תובנות שהגענו אליהן לצערנו דיי לקראת הסוף, כנראה שכן כדאי לעשות את הדברים הבאים כדי להגדיל סיכויים:
1. יש בורות שיידועים בכך שמגיעים אליהם אריות/ אזורים שמאוד נפוץ לראות בהם צ׳יטות וכדומה, וכדאי לשאול על זה. באטושה כנראה שצוות הפארק הוא לא הכתובת, אבל אפשר לבדוק את האתר המצורף בלינקים.
2. לשאול אנשים בקמפ מה הם ראו. ככה הצלם טבע פועל. לדוגמה הוא הסביר שאם בבור מים נצפו אריות בבוקר, אז מרבית הסיכויים שהם ישארו שם לרבוץ בצל סמוך עד לשקיעה, ולהפך - אם לא נצפו שם אריות בבוקר סביר להניח שהם לא יופיעו פתאום במשך היום.
3. כששאלנו מה הוא עושה אם הוא מגיע לבור ואין בו חיות שמעניינות אותו - ממשיך או ממתין - הוא אמר שהשיטה שלו היא בבקרים להמשיך הלאה, ובשעות אחה״צ להמתין. בכל מקרה בטוח שה- FOMO חוגג פה.
4. ולסיום, כאמור, לקום מוקדם ולסיים מאוחר.

קבצים מצורפים

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

אנונימי ( להתחברות )