Matukituki - cascade saddle - Rees river

רקע על הטרק

לטרק הזה הגענו כשחיפשנו משהו שיקח אותנו לקצה, במיוחד מבחינת הנופים. זה טרק שנתן לנו לחוות מהגרעין של ניו זילנד - זריחות ושקיעות סוריאליסטיות, נחלים קפואים ומרעננים ונופים אלפיניסטים יחודיים.
את המסלול תיכננו על בסיס הסיפור דרך של איל כהן. הגרסה הזאת קצרה יותר ביום, מה שהופך אותה לטיפה יותר אינטנסיבית ומצריכה אוהל. אבל, היא מתגלמת בצורה שאי אפשר לתאר + יש פה טוויסט נחמד ומרענן ליום הליכה השלישי.
מסלול לפי ימים:
יום 1 - Raspberry Creek car park לcascade saddle
יום 2 - cascade saddle לrock shelter hut
יום 3 - rock shelter hut לmuddy creek parking

*הסיפור דרך הזה נכתב לפי כיוון הליכה מסוים - מהraspberry creek אל הmuddy creek, עקרונית זה אפשרי לבצע את המסלול לכיוון ההפוך אך לא מומלץ עקב הירידה התלולה מהcascade לaspiring hut (במיוחד לא בימי גשם).

הגעה וחזרה

המסלול הוא לא מעגלי מה שמחייב טרמפים (או החלפת מפתחות אם התנאים מסתדרים). המרחק בין שני החניונים הוא בין 4-5 שעות נסיעה. אנחנו היינו שניים והתפלצנו בהלוך ובחזור בידיעה שיהיה יותר קל לתפוס טרמפ לבד, אם זה מתאפשר מומלץ.
קצת טיפים שיעזרו לכם -
הדרך מוואנקה לraspberry creek כרוכה בכביש אחד עיקרי לכן רוב הנוסעים יקחו אתכם עד לנק׳ התחלה או לפחות יקרבו אתכם מאוד.
הדרך חזור קצת יותר מסובכת (אבל אתם גם פחות בלחץ של זמן). המסלול מסתיים בmuddy creek ככה שמי שעושה את הריס דארט ומסיים אתכם יוכלו לעזור לכם ביציאה. אם סיימתם ואין לכם טרמפ החוצה אפשר לחכות או להתחיל ללכת לכיוון הכביש הראשי שם הסיכוי שלכם לטרמפ יתגבר. קשה למצוא על ההתחלה טרמפ שיחזיר אתכם לרכב בוואנקה, אנחנו תפסנו טרמפ מעיירה לעיירה (גלנורקי - קווינסטאון - וואנקה). מהחוויה האישית שלי זה לא מורכב מידי ולגמרי אפשרי.

לינה

הטרק לקח לנו שלושה ימים משמע שני לילות. ההיילייט מבחינתינו היה השינה בcascade saddle שמצריכה אוהל. את הלילה השני החלטנו להעביר בבקתה ולהתפנק, הבקתות עובדות על בסיס מקום פנוי אבל לא נתקלנו במצב שלא היה מקום (מי שמטייל בפיק קחו את זה בחשבון).

יום 1 - raspberry creek car park לcascade saddle

לטרק יצאנו מוואנקה, יצאנו באיזור 6:30 לחנייה של הRoy’s peak ושם השארנו את הרכב. משם תפסנו טרמפים לraspberry creek, נסיעה של בערך שעתיים מהמקום בו השארנו את הרכב. זה לא מסובך מידי לתפוס טרמפ נוח, הסוד זה לא להתייאש (תמיד טוב לנסות להתארגן מראש דרך קבוצת ווצאפ/פייסבוק על טרמפ). למסלול יצאנו באיזור השעה 10.
היום מתחיל בהליכה דיי מישורית של 9 ק״מ עד לaspiring hut, את תחילת המסלול תעשו במקביל להרבה אנשים שהולכים איתכם עד הפיצול לRob Roy’s track שם הם נכנסים לכיוון הבוש ואתם ממשיכים בשביל. אנחנו הגענו תוך שעתיים של הליכה בקצב טוב בידיעה שהיום שלנו לא נגמר שם - אלא רק מתחיל. בבקתה עשינו ארוחת צהריים אל מול הנופים המושלגים, אם תסתכלו טוב תצליחו לצפות את French hut והLiverpool hut. בשלב זה מתחיל הטיפוס, 1300 מטר של עלייה על 4 ק״מ עד הpylon, לנו לקח בערך 4.5 שעות כולל עצירה אחת ארוכה של 45 דק.
משם עוד 2 ק״מ עד לנקודת שינה שהייתה ממש לפני הcascade saddle. בין הpylon למקום שינה יש נחל שדורש להוריד נעליים. בדרך תראו שירותים (מומלץ לנצל אותם) ולאחר מכן ישר החציית נחל, אנחנו פתחתנו אוהל באיזור של מטייל סולו אחר שהקדים אותנו, כמה מאות מטרים לפני האוכף. החלק המזרחי מהשביל מלא בדשא נוח ללינה, תראו שאתם מתרחקים כמה שאפשר משלוליות אבל גם ישנים בשטח טיפה יותר נמוך כדי להתגונן מהרוח.
המלצה חמה - היום הזה לא קל, בעיקר עם הטיפוס החד. תראו שאתם מחלקים את הזמן טוב ומגיעים לפני השקיעה להתמקם וליהנות מהנוף, גם אם השקיעה לא הייתה מיוחדת, הקאץ פה זה הזריחה אז תשנו טוב שתצליחו לקום!
חשוב גם לבדוק את המזג אוויר כמה ימים לפני ולנסות לתכנן כך שאת היום הראשון והבוקר שאחריו תעשו בתנאים של ראות טובה.

יום 2 - cascade saddle לrock shelter hut

את היום השני התחלנו מוקדם כדי לתפוס את הזריחה, אל תצילו לקום! היום הליכה עצמו הוא לא קשה מידי, הוא מתחיל בירידה של 500 מ׳ מהאוכף לנחל הדרט, ירידה מגניבה למרגלות הקרחון אבל לוקחת קצת זמן בגלל התוואי של הדרך למטה וחציית נחל קטן. משם הליכה פשוטה של 8 ק״מ עד לdart hurt שם עשינו ארוחת צהריים. מהבקתה התנתקנו מהדרט והמשכנו במעלה הנחל לכיוון הRees saddle, הליכה של 4-5 ק״מ שזה בערך חצי דרך. לפני הגשר שחוצה את הנחל שעולה לאוכף, עשינו עצירה ונכנסו למים, הסלעים שם יוצרים בריכות קטנות וצלולות. מהאוכף יורדים לנחל הריס וממשיכים בו עד לrock shelter hut, עוד כ5 ק״מ.

יום 3 - Rock shelter hutt לMuddy Creek parking

היום האחרון השתנה משמעותית ממה שהתכוננו לו, שהגענו לבקתה ערב לפני, פגשנו זקן מקומי שנוהג לרוץ בנחל הריס. הוא סיפר לנו שיש דרך אחרת להגיע לחנייה שהיא לא השביל הרגיל. אפרט פה על שתי האופציות:
הראשונה - זו האופציה הרגילה שהולכת על השביל המסומן. הולכים לצד נחל הריס עד לחנייה. ביציאה מהבקתה תחצו את הנחל לtrue right שם יתחיל קטע הליכה בבוש של 6 ק״מ עד החצייה חזרה לtrue left. ממשיכים בשביל שנמצא בתחתית השלוחה עד לחנייה.
השנייה - הליכה בנחל עצמו. החלק הראשון של היום נשאר כמו שסיפרתי באופציה הראשונה. מה שמשתנה הוא החלק השני - אחרי שחוצים חזרה לtrue left במקום להמשיך עם השביל ולהיכנס איתו לשלוחה, נצמדים לקו מים. הנחל מפותל מאוד מה שמאפשר ללכת בעמק אבל דורש לחצות את הנחל. חוצים כמה פעמים עד שמגיעים לנקודה שאתם בtrue left והשביל כבר מתחבר לגדות הנחל, משם ממשיכים בשביל עד החנייה.

אנחנו מהחצייה הראשונה עד החנייה הלכנו עם סנדלים, היה כיף ומשחרר. החוויה עצמה מטורפת וזו אולי התמונה הכי פסטורלית שיש לי בראש מניו נילנד. ממליץ ממש למי שהמזג אוויר מאפשר ללכת על האופציה השנייה.

טיפים

• מומלץ להתעדכן דרך האתר של הDOC לגבי שינויים ועדכונים על מזג אוויר
• תביאו אוכל ספייר ליום, תמיד טוב שיהיה
• לגבי מים - יש הרבה נחלים או מקורות מים זורמים לשתות מהם, אנחנו יצאנו עם 3 ליטר וכל פעם שיכלנו מילאנו