| משך הטיול | יומיים |
|---|---|
| עונה מומלצת | נובמבר - מרץ (קיץ בניו זילנד) ותלוי במצב השלג באזור הבקתה והקרחון וכמובן במזג אוויר |
1. לפני היציאה לטרק חשוב מאוד לבדוק היטב את תחזית מזג האוויר ולוודא מה מצב השלג בעלייה לקרחון ובאזור שלו.
הטרק לא מומלץ בכלל בגשם כי אז חציית הנהר שבתחילת המסלול עלולה להיות בלתי אפשרית ואז אי אפשר להתחיל את הטרק או לחזור חזרה לרכב. כשאנחנו היינו שם גובה המים הגיע עד גובה הברך.
תמיד כדאי לבדוק בDoc לפני היציאה.
2. חובה להזמין מקום בבקתה בעונה (50 דולר לאדם) דרך האתר של הדוק.
3. אם אין מקום בבקתה/ רוצים לעשות קמפינג צריך לקנות פאס מהדוק ב10 דולר לאדם. יש אחלה מקומות לקמפינג ליד הבקתה וליד הקרחון (ליד הבקתה ראינו כמה kea אז לא יודעת כמה הייתי ממליצה שלא יאכלו לכם את האוהל/האוכל והציוד)
היום הראשון הוא עלייה של כ־2.5 ק״מ עד לבקתה. לנו זה לקח בערך שעתיים וחצי (בשלט כתוב 3 שעות – תלוי בקצב הליכה)
מיד עם הירידה מהרכב יש חציית נחל, ממש בתחילת המסלול. שווה לשקול להתחיל את ההליכה עם סנדלים, לחצות את הנחל, ורק אז לנעול את הנעלי הליכה – החצייה צמודה לרכב וזה חוסך נעליים רטובות כבר מההתחלה
מיד עם הירידה מהרכב יש חציית נחל, ממש בתחילת המסלול. שווה לשקול להתחיל את ההליכה עם סנדלים, לחצות את הנחל, ורק אז לנעול את נעלי ההליכה – החצייה צמודה לרכב וזה חוסך להחליף נעליים על ההתחלה
700 מטר ראשונים של עלייה בגובה הם בתוך היער יחסית מונוטוני. אחר כך הנוף נפתח וההליכה ממשיכה עוד 300 מטר עלייה בגובה בנוף אלפיני יפהפה עד שמגיעים לבקתה.
בבקתה יש שירותים אחד בחוץ, מים שצריך לפלטר/להרתיח, מרחב משותף עם 3 שולחנות ושיש לבשל וחדר לשינה במיטות קומותיים ומזרני גומי.
ביום השני ממשיכים בשביל לא מסומן (אבל מסומן במפות לא מקוונות וגם ברוג׳ומים) בעלייה של כ־300 מטר נוספים ובערך 2 קילומטר הליכה עד לתצפית על האגם והקרחון. משם אפשר לרדת למטה לאגמים ולבריכות שמתחת לקרחון עצמו. חשוב מאוד לבחור את השביל השמאלי, המסומן ברוגומים וגם מופיע כך במפות הלא מקוונות.
השביל הימני נראה בשטח מפתה והרבה מטיילים פונים אליו, אך הוא תלול יותר ופחות ברור, ולכן פחות מומלץ.
סה״כ לקח לנו בערך שעה וחצי לכל כיוון פלוס הרבה זמן שהיינו שם כי היה ממש יפה!
באופן כללי, לנו היה מזג אוויר מושלם ולא הלכנו על שום שלג או קרח במהלך המסלול אבל במידה ואתם מרגישים איזשהו סכנה ממש לא הייתי ממליצה להמשיך ולרדת. אבל אין צורך להילחץ יותר מדי מההפחדה בDoc בשביל פשוט לא מסומן על ידם והם לא רוצים לקחת אחריות אבל זה אחד המסלולים שראינו בו הכי הרבה אנשים בניו זילנד (בהשוואה לטרקים).
לאחר הביקור בקרחון חוזרים באותה הדרך עד לרכב. אנחנו עצרנו לארוחת צהריים בבקתה ואספנו משם את הציוד שהשארנו שם בבוקר ומשם ירידה של כ־שעתיים חזרה עד הרכב.
ממליצים על טבילה בנחל בסוף אם הזרם מאפשר את זה ;)
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם